ישי

ישי
	איקונין של ישי
לידה	1071 לפנה"ס או 1070 לפנה"ס; ב'תר"ץ; ארץ ישראל
נרצח	999 לפנה"ס או 998 לפנה"ס; ב'תשס"ב; ארץ ישראל
אב	עובד
אם	עדאל
בת זוג	נצבת
צאצאים	אליאב, אבינדב, שמעא, נתנאל, רַדַּי, אוצם, דוד, צרויה ואביגיל (בת חורגת)
מספר צאצאים	9
תקופה	התקופה הישראלית
בתנ"ך	שמואל א' ו-ב', מלכים א', דברי הימים א', מגילת רות

ערך זה עוסק בדמות מקראית, אביו של דוד המלך. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישי (פירושונים).

יִשַׁי הוא דמות מקראית, אביו של דוד המלך, וכפי המשתמע מהמקרא, אציל ואיש חשוב בעיר מגוריו בית לחם.

על פי רש"י על שמואל ב', פרק ח', פסוק ב', ישי נהרג על ידי אנשי מואב ביחד עם אשתו וחלק מילדיו.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורה הארוכה של השם, אִישַׁי, מופיעה פעם אחת במקרא, בדברי הימים^[1], ויש המשערים שהיא עצמה קיצור של השם התאופורי אישיהו או אישיה (איש-יה) שאינו מופיע במקרא^[2]. על פי השערה אחרת השם יִשַׁי הוא צורה מקוצרת של ישיה (יש-יה)^[3].

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

במגילת רות, מסופר שבעז, שהיה בן בנו של נחשון בן עמינדב נשא לאישה את רות המואביה, והם הולידו את עובד, עובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד.

על פי דברי הימים^[4], לישי היו שבעה בנים: אליאב, אבינדב, שמעא, נתנאל, רדאי, אוצם ודוד; וכן שתי בנות: צרויה ואביגיל. על פי ספר שמואל, היו לישי שמונה בנים, ואף בדברי הימים מוזכר אדם בשם אליהו אחי דוד, שכנראה היה מאם אחרת או שמת בגיל צעיר.

בימי שאול המלך, היה ישי זקן ומכובד בקרב חשובי עירו^[5]. על פי המסופר בספר שמואל^[6] מצווה אלוהים את שמואל הנביא לנסוע לבית לחם אל בית ישי על מנת למשוח מבניו למלך במקום שאול. ישי, שאינו משער שבנו דוד ראוי למלוכה, מציג בפני שמואל את כל בניו ורק לבסוף מציג בפניו את דוד. אלוהים אומר לשמואל שדוד הוא המועמד הראוי בעיניו ושמואל מושח אותו בשמן. בפרק י"ז, ישי שולח את דוד בנו להביא צידה לאחיו הגדולים ממנו, שהלכו עם שאול במלחמה.

בספרי הנביאים והכתובים ההתייחסות לדוד המלך היא בשם "דוד בן ישי", ובפי אויביו: "בן ישי" בלבד^[7]. הנביא ישעיהו מתנבא על העתיד בחזון גאולה: ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”^[8].

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם אשתו של ישי (ואמו של דוד) לא מוזכר בתנ"ך, אולם בתלמוד הבבלי היא מכונה נצבת בת עדאל^[9].

המדרש מונה אותו עם הצדיקים שלא חטאו. על פי המובא בתלמוד הבבלי^[10], ישי הוא אחד מארבעת האנשים (יחד עם בנימין, עמרם וכלאב) ש"מתו בעטיו של נחש", כלומר שלא מתו בעוונם אלא רק בגלל הגזרה שנגזרה על המין האנושי בעקבות מעשה חטא עץ הדעת והנחש^[11], והוא אחד משמונת נסיכי האדם הנזכרים בספר מיכה^[12].

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אילן ישי

לישי יש חשיבות רבה במסורת הנוצרית, בכך שעל פי הברית החדשה הוא אחד מאבותיו של ישו. בנוסף לכך, הפסוק בישעיהו^[13] מייחס את המשיח לישי: ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה”, מה שגרם לביטוי "אילן ישי", שגם זכה לביטוי אומנותי נרחב.