אביטל (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אביטל היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

לא מסופר בתנ"ך על נסיבות נישואיהם של דוד ואביטל והיא מוזכרת רק כאימו של שפטיה בספר שמואל ב:

וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל.

התגוררה עם דוד בחברון. כפי הנראה הייתה ילידת חברון, שכן לא הוזכר בפסוק מקום מגוריה הקודם, בניגוד לנשים אחרות באותו פסוק.[1]

.

המשכיות זרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמרא מובאת מסורת על פיה: "רבי אתי משפטיה בן אביטל"[2], דהיינו שרבי יהודה הנשיא היה מצאצאיה. מסורת אחרת גורסת שרבי חייא הוא מצאצאי אביטל: "אמר רבי לוי: מגילת יוחסין מצאו בירושלים, וכתוב בה: הלל - מדוד, רבי חייא רבה - משפטיה בן אביטל."[3]

עם זאת, מסורת זו יוצרת קושי עם עובדת השמדת כל זרע המלוכה בידי עתליה, כפי המתואר בספר מלכים[4], ומסורת לפיה צאצאי יואש (מלך יהודה) הם היחידים שנותרו מזרע דוד המלך, והם היו מבניה של בת שבע ולא מבני אביטל. הסבר אחד המתייחס לסתירה זו מסביר כי צאצאי דוד שכלו הם הזכרים, אבל הנקבות שהיו בזמן עתליה לא נהרגו בידי עתליה, ועל כן נותרו לאביטל צאצאים לאחר תקופת עתליה[5]

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמה רחוב בתל אביב[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דעת מקרא
  2. ^ מסכת כתובות דף סב עמוד ב
  3. ^ בראשית רבה צ"ח, ח'
  4. ^ פרק יא פסוק א
  5. ^ חקרי לב, אורח חיים סימן יח
  6. ^ רחוב אביטל במדריך הרחובות של תל אביב