שמעה (דמות מקראית)
 | |
| דוד נמשח בידי שמואל למלך לצד אחיו. תמשיח קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס על גדות נהר הפרת, המאה ה-3 לפנה"ס | |
| אב |
ישי  |
|---|---|
| אם |
נצבת |
| צאצאים |
יונדב בן שמעה |
| תקופה | התקופה הישראלית |
| בתנ"ך | שמואל א', ט"ז; שמואל ב', י"ב |
  | |
שִׁמְעָה הוא בנו של ישי ואחי דוד, מוזכר בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ט' בשם: שַׁמָּה, וזו הופעתו הראשונה בתנ"ך.
דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ט' מופיע לראשונה שמעה כבן השלישי של ישי, אבי דוד, בסיפור משיחת דוד למלך: ”וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר: גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר ה'”. בפסוק זה מסופר כי גם שמעה לא נבחר על ידי ה'. הופעתו השנייה והשלישית בתנ"ך היא בספר שמואל ב' פרק יג' ובפרק זה מצוין כי היה אביו של יונדב: ”וּלְאַמְנוֹן רֵעַ, וּשְׁמוֹ יוֹנָדָב בֶּן-שִׁמְעָה, אֲחִי דָוִד”. ספר דברי הימים, ברשימת היחס של בני ישי, מציין אף הוא כי היה האח השלישי, בכתיב: שִׁמְעָא: ”וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת-בְּכֹרוֹ, אֶת-אֱלִיאָב, וַאֲבִינָדָב הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִשִׁי”[1]. בספר דברי הימים א', כ', ז' מצוין שמו בכתיב שִׁמְעָא, אך כאביו של יהונתן: ”יְהוֹנָתָן, בֶּן-שִׁמְעָא, אֲחִי דָוִיד”.
התלמוד הבבלי מייחס לרבי חייא ייחוס גניאולוגי המגיע עד שמעה אחי דוד. במסכת כתובות מסופר: ”רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא. אמר רבי: חס ושלום פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות, רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד. אזיל איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן זימרא” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ב, עמוד ב').
תרגום: ”רבי היה עסוק [להשיא] לו לבנו מבית רבי חייא, כאשר הגיע לכתוב כתובה נפטרה הנערה. אמר רבי: חס ושלום יש פסול? ישבו ועיינו במשפחות, רבי בא משפטיה בן אביטל ורבי חייא בא משמעי אחי דוד (שנחשב פחות מיוחס). הלך ועסק [להשיא] לו לבנו [בת] מבית רבי יוסי בן זימרא...”[2].
בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנ"ך נזכרים שני בנים לשמעה – האחד חכם, יונדב בן שמעה, והשני גיבור – יהונתן בן שמעי (קרי: שמעה). יהונתן נזכר כמי שנלחם בפלשתים ביחד עם דוד. הוא הרג את אחד מארבעת ילדי הרפה מגת הפלישתית, שהיה בעל שש אצבעות בכל יד ורגל (שמואל ב כא, כ-כא). יונדב נזכר כרעו החכם של אמנון-יורש העצר של דוד, אשר חז"ל התייחסו אל חכמתו כאל חכמה לרשעה, כלומר חוכמה לעשות את הרע, אולי בגלל התוצאות הרעות שהביאה העצה 'החכמה' שלו על אמנון.[3]
פירוש שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת מרטין נות, השם שמעה או שמה הוא שם תאופורי מקוצר המגיע מהשמות המורכבים מהשורש ש.מ.ע.[4]
הנצחת שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב שמעה בהר חברון, השייך למועצה האזורית הר חברון, ממוקם דרומית לעיר חברון, בסמוך לא-סמוע, נקרא על שמו של שמעה, אחיו של דוד המלך. היישוב הוקם בסיוע תנועת אמנה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ג.
- ^ אהרון אופנהיימר, רבי יהודה הנשיא, ירושלים, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, 2007, 23.
- ^ http://www.news1.co.il/Archive/003-D-129960-00.html
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ח