עלה נגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עלי נגב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכפר השיקומי "עלה נגב – נחלת ערן"

עלה נגב - נחלת ערן הוא כפר שיקומי ישראלי לתינוקות, ילדים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ובעיות רפואיות מורכבות כגון מומים ומחלות גנטיות.

יו"ר הכפר - האלוף במיל' דורון אלמוג, מנכ"ל הכפר - אבי וורצמן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערן ודורון אלמוג

עלה נגב נחלת ערן, השוכן במועצה האזורית מרחבים, הוא כפר שיקומי שהוכרז בידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי. הכפר מציע פתרונות שיקומיים וטיפוליים הניתנים לתושבי הדרום בפרט ולכל מי שנזקק לטיפול רפואי שיקומי.

הכפר נקרא ע"ש ערן אלמוג בנם של דידי ואלוף (מיל') דורון אלמוג שהיה מדייריו הראשונים של הכפר. דורון אלמוג, יו"ר "עלה נגב - נחלת ערן", נמנה עם מקימי המקום והוא ממשיך להוביל את חזון הכפר ולהניע אותו.

עלה נגב נחלת ערן הוא חלק מרשת מרכזי עמותת 'עלה' בישראל, עמותה הפועלת מ-1982 כמלכ"ר. העמותה מפעילה ארבעה מרכזים בפריסה ארצית, המעניקים טיפול בבני ברק, בירושלים, בגדרה ובנגב.

הכפר מקיף קשת רחבה של תחומים: בתי מגורים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ונכויות, בי"ח סיעודי מורכב לתינוקות, ילדים ובוגרים. מרכז פרא-רפואי ובריכה הידרותרפית.

הכפר מציע פתרונות שיקומיים וטיפוליים שלא היו קיימים בעבר באזור הדרום: יחידת שיקום יום ראשונה מסוגה ויחידה בנגב הנותנת מענה טיפולי לאנשים הסובלים מפגיעות וזקוקים לשיקום ללא אשפוז המעניקה אלפי טיפולי חוץ בשנה. מרפאת שיניים לאנשים עם צרכים מיוחדים, בריכה הידרותרפית העומדת לרשות דיירי הכפר, מטופלי יחידת שיקום יום ותושבי הסביבה .

פרויקט הבניה והתפעול השוטף מבוצעים באמצעות הרשות לפיתוח הנגב בשיתוף משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד החינוך.

בינואר 2017 הונחה בכפר אבן פינה לבית החולים השיקומי הראשון בדרום, שיכלול 108 מיטות שיקומיות, בעלות של 160–180 מיליון שקלים ויצמצם את הפער העצום בבריאות בין המרכז והדרום. בית החולים השיקומי צפוי להיפתח בעוד כשנתיים. בפברואר 2017 תיפתח בכפר מחלקה שיקומית ראשונה כדי לתת מענה שיקומי לתושבי הדרום, בה יהיו 22 מיטות בשלב הראשון מתוך מטרה לגדול ל28 מיטות שיקום.

טקס הנחת אבן פינה לעלה נגב

היסטוריית הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 הקימו בבני ברק הורי ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ובעיות פיזיות מורכבות את עמותת עלה[1] שהקימה מרכזים לילדים אלו. בהגיעם לגיל 21, משרדי הממשלה חדלו להעניק עבורם תקציב ולכן משפחות נאלצו למצוא מענה הולם לילדיהם ועל כן העמותה החלה בהקמת כפר שיקומי עבורם.

אבן הפינה הונחה בשנת 2003 והפרויקט קיבל הכרה ממשלתית כפרויקט לאומי המשותף למשרדי ממשלה שונים. בשלב הראשון נבנו מבני מגורים ל-65 דיירים (מתוך 140 דיירים קבועים ששוהים בו נכון לתחילת 2016), בי"ס לחינוך מיוחד ל-80 תלמידים, בית חולים סיעודי מורכב, מרכז לשיקום יום ומרכז תעסוקה טיפולי.

ביוני 2006 נחנך שלב א' של הכפר השיקומי "עלי נגב" (היום: "עלה נגב – נחלת ערן").

במרץ 2007 נחנך שלב ב' של הכפר - הוקמו מתקנים שיקומיים ופרא-רפואיים לאספקת שירותים לכלל אוכלוסיית הנגב. עיקרו של שלב הבנייה השני הוא הוספת מבני מגורים והקמת מתקנים פרא-רפואיים שישמשו הן את תושבי הכפר והן נזקקים לשירותים אלו מבין תושבי הנגב הגרים מחוץ לכפר.

בפברואר 2007 נחנך שלב ג' של הכפר - בו מתקנים ושירותים שיקומיים ופרה-רפואיים לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים בנגב והקמת שכונת מגורים לצוות ומתנדבים.

בספטמבר 2009 במסגרת תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום, אושר השלב הרביעי בדבר הקמת בית חולים שיקומי ב"עלה נגב". מתוך החלטה 2025: "בהמשך להמלצות הוועדה לקידום הרפואה בנגב והמלצות משרד הבריאות ולאור מיעוט מיטות השיקום בדרום, יש לפעול להקמת בית חולים שיקומי ב'עלה נגב' לצורך שלב א' של בית החולים".

מרכזי הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני המגורים - המרכז: המרכז מיועד לנערים ומבוגרים עם פיגור שכלי, סיעודיים ומתהלכים. המרכז בנוי מ-5 בתים, 24 דיירים בכל בית. נכון ל-2016 במרכז 140 דיירים. המרכז הוא לב לבו של הכפר. במרכז צוות רב מקצועי, לדיירים תוכניות קידום אישית, טיפולים פרא רפואיים, תוכנית תרבות פנאי, שיטות של תקשורת חלופית והנגשה. את הצוות מלווה הפסיכולוג אברהם אליצור, הנותן ליווי מקצועי לצוות, ובונה איתם תוכניות טיפול וקידום עבור הדיירים. הפסיכולוג מתווה תוכניות ותפיסות מקצועיות על פי חזון הכפר הדוגל בטיפול מתוך כבוד ואהבה. הצוות כולו שותף בכתיבת התוכניות ובגיבוש שיטות עבודה.

מרכז תעסוקה: דיירי המרכז מגיל 21 ומעלה משולבים במסגרת תעסוקה יומית. המרכז משלב תעסוקה טיפולית עם פיתוח מיומנויות וכישורי חיים. בסדנאות התעסוקה עוסקים הדיירים בסדנאות אומנות שימושית בחמר, במִחזור נייר, ומשי ומייצרים פריטי נוי ויודאיקה הנמכרים לציבור הרחב ולאורך היום משולבות הרבה פעילויות הפגה ועניין. במהלך היום פועלים ע"פ תוכנית קידום אישית לכל דייר. במקום מורה לחינוך מיוחד, צוות מדריכות מקצועיות, מתנדבים, מטפלים, מורות למחשבים, לאומנות ולמוזיקה.

המרכז לשיקום יום: יחידת שיקום יום הראשונה והיחידה באזור הנגב. המרכז מעניק מענה מקצועי לאנשים לאחר פגיעות נרכשות כמו: פגיעת ראש טראומתית, אירוע מוחי, פגיעת חוט שידרה או פציעה אורתופדית, שזקוקים לשיקום ללא אשפוז. המרכז מעניק טיפול אינטנסיבי הכולל פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפולים רגשיים באומנות, טיפולים פסיכולוגיים שיקומיים ועוד. ליחידה מופנים מבוטחי קופות החולים, חברות הביטוח ונכי צה"ל.

מרפאת שיניים לאנשים עם צרכים מיוחדים: המרפאה המופעלת על ידי אקי"ם. המרפאה מאובזרת כמו חדר "סנוזלן" על מנת להפחית חרדה של המטופלים. המרפאה מעניקה טיפול רפואי לדיירי הכפר ולאנשים צרכים מיוחדים באזור הדרום.

בית ספר לחינוך מיוחד: בבי"ס 7 כיתות לימוד לילדים עם צרכים מיוחדים מכיתה א' ועד גיל 21. בכל כיתה מורה לחינוך מיוחד ו-2 סייעות. הצוות כולו אקדמאי ומגיע מתחום החינוך או החינוך המיוחד. אל בית הספר מגיעים נערים ונערות מהכפר וכן תלמידים אקסטרניים מיישובי הסביבה. כיתה אחת מתנהלת בתוך בי"ח סיעודי מורכב, על מנת שגם התינוקות והילדים המוגבלים ביותר ייהנו ממערכת חינוך מיוחדת עשירה ומגוונת. לכל תלמיד תוכנית קידום אישית לפי צרכיו המלווה על ידי צוות רב מקצועי.

בי"ח סיעודי מורכב: בבי"ח נמצאים תינוקות, ילדים ומבוגרים הזקוקים לטיפול רפואי אינטנסיבי. בבי"ח ניתן מענה לצרכים הייחודים לכל דייר, מעבר לצרכים הרפואיים. אל היחידה מופנים מבוטחי קופות החולים (היחידות להמשך טיפול) חברת הביטוח ומשרד הרווחה. בבי"ח צוות סיעודי, רפואי ופרא רפואי מקצועי וכן אנשי חינוך. בתוך ביה"ח קיימת כיתת בית ספר לחינוך מיוחד על מנת לתת למטופלים סדר יום עשיר ותכנים בהתאם לגילם ולצרכיהם.

בריכה הידרותרפית: בכפר בריכה הידרותרפית חדשה ומקצועית ביותר. בבריכה טיפולים פרטניים וקבוצתיים לדיירי המקום, תלמידי בית הספר ולאנשים מהקהילה. ההפניה לטיפולי הידרותרפיה נעשית דרך קופות החולים, משרד הביטחון, חברות ביטוח והמתנ"סים. כמו כן, בשעות אחה"צ פועלים בבריכה חוגי שחייה לתינוקות, שיפור סגנון וכו'.

גן לילדים רגילים: בכפר גן לילדים רגילים המופעלים על ידי מתנ"ס מרחבים ורשת "התחלה חכמה". הילדים מגיעים מדי בוקר לכפר ליום רגיל מתוך חשיבה שהילדים הללו יגדלו ליד הדיירים של הכפר ויראו בהם חלק נורמאלי מחברה בריאה וצודקת, בה יש מקום לחלש ולחזק בשוויוניות ובכבוד. במהלך היום ילדי הגן יוצאים לפעילויות בכפר ובאופן טבעי נחשפים לדיירים. בנוסף, נעשים מיזמים משותפים כגון הכנת כרטיסי ברכה, שילוב ילד מבי"ח בפעילויות של ילדי הגן ועוד.

מתחם ספארי וחווה לרכיבה טיפולית: שני המרכזים מותאמים לאנשים עם צרכים מיוחדים. בספארי מגוון חיות: עיזים, יעלים, צבים, חיות ליטוף ועוד. בחוות הרכיבה מתקיימים שיעור עבור דיירי הכפר בליווי פיזיותרפיסט בנוסף לחוגי העשרה עבור נוער מהקהילה.

מבנים בתכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת מחלקה נוירו-אורתופדית: הראשונה באזור ועונה על הצורך של מטופלים מהקהילה הסובלים מפגיעות מורכבות, למען שיפור איכות חייהם (פתיחה רשמית במאי 2016). פתיחת המחלקה מהווה צעד נוסף בדרך למהפכת השיקום באזור הדרום.

הקמת ביה"ח השיקומי הראשון מסוגו בדרום: ביה"ח השיקומי הקרוב ביותר ממוקם במרכז הארץ ולכן מטופלים רבים אינם יכולים לקבל את הטיפול השיקומי הראוי. הקמתו של ביה"ח מעניק תקווה לעתיד טוב יותר עבורם.

מגורים למתנדבים: הכפר מרוחק ולכן מקשה על הגעתם של מתנדבים. מגורים למתנדבים קבועים יעודד ויסייע למתנדבים להתנדב בכפר ויגביר את הרצון למעורבות חברתית ואחריות קהילתית.

הקמת היישוב "דניאל" בסמוך לכפר: ממשלת ישראל אשרה את הצעת שר השיכון להקמת 5 יישובים חדשים בנגב. בהם היישוב החדש "דניאל" על שמו של דניאל טרגרמן שנהרג מפגיעת פצמ"ר בביתו בנחל עוז במהלך מבצע צוק איתן. היישוב "דניאל" יוקם בצמוד לכפר השיקומי "עלה נגב – נחלת ערן". היישוב "דניאל" צפוי לאכלס משפחות צעירות, אשר חלקן יעבדו במתחם הכפר. עם פתיחת ביה"ח השיקומי הראשון בנגב, בשטח הכפר, יגדל היצע המשרות. כבר במחצית 2016 צפויה להתחיל בניית שכונות המגורים הראשונות עבור עובדי הכפר, סטודנטים ומתנדבים מהארץ והעולם.

קורסים מקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר מהווה קרקע פורייה לקורסי הכשרות, למסיימים ניתנת תעודה מקצועית בתחום:

קורס מדריכי רכיבה טיפולית בשיתוף המרכז לרכיבה טיפולית בישראל

קורס מסייעים טיפולים בעזרת בע"ח בשיתוף עם מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחה

קורס מדריכי הידרותרפיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמותת עלה ללא גרשיים - ראשי תיבות ל"עזר לילד המיוחד" פועלת משנת 1982 ומפעילה ארבעה מרכזים בבני ברק, ירושלים, גדרה ובנגב. עמותת עלה עם גרשיים - היא עמותה לקידום הסטודנטים העיוורים והדיסלקטיים בישראל. אין קשר בין העמותות