לדלג לתוכן

צפריה

צפריה
צפריה
צפריה מלמעלה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית שדות דן
גובה ממוצע[1] ‎31 מטר
תאריך ייסוד 1949
השתייכות ארגונית הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[1]
  - אוכלוסייה 1,081 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 1,073 תושבי ישראל
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+2.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10

צַפְרִיָּה הוא מושב דתי של הפועל המזרחי במחוז המרכז בישראל, ליד נמל התעופה בן-גוריון. שייך למועצה אזורית שדות דן. ממערב ומדרום לו נמצא כביש 1 בעוד מצפון וממזרח עובר כביש 4404.

היישוב הוקם בשנת 1949[3] על חלק מאדמות הכפר הערבי סאפריה, שחרב במלחמת העצמאות ועל שמו נקרא היישוב. תחילה נקרא המושב "ספריה א'" ו"כפר צפריה"[4], כאשר במקביל, בצד שני של הכפר, הוקם כפר חב"ד, שנקרא צפריה ב' או שפריר. ועדת השמות הממשלתית נתנה למושב את השם "חזון אי"ש" על שם הרב אברהם ישעיהו קרליץ. אך הרב ש. גרינמן הגיש ערעור על השם וערעורו התקבל[5].

המושב צפריה הוקם על ידי עולים מצ'כוסלובקיה, פולין והונגריה כשהמרכיב ההונגרי היה דומיננטי בו. באמצע שנות ה-60 היו בו 82 משקים בגודל 28 דונם.[6] בשנת 1994 הופקעו מהמושב 640 דונם לצורך הרחבת נמל התעופה בן-גוריון.[7]

אנשי המושב הוותיקים היו עובדי אדמה (גידולי גפנים) ובעלי משק חי (רפת, דירים וגידול דבורים). כיום כמעט ואין עובדי חקלאות במושב[דרוש מקור].

פרויקט הבנייה "צפריה הצעירה" מאוכלס בבעלי מקצועות חופשיים, חלקם בנים לוותיקי המושב שהם חקלאים ואנשי משק. פרויקט הבניה החדש כולל בתוכו 60 מגרשים של חצי דונם לבניה צמודת קרקע.

ביישוב פועלים מספר בתי כנסת בהם בתי כנסת בנוסח אשכנז, ספרדי-מרוקאי ותימני.

בבחירות לוועד המקומי שנערכו בשנת 2018 הוכרע המנדט השלישי באמצעות הטלת מטבע ובו ניצח צביקה מנור.[8]

מטרד הרעש מפעילות שדה התעופה הוא הגורם המרכזי[דרוש מקור] המעיב על איכות החיים במושב. בשנת 2018 ועדת הכספים אישרה פיצוי בגובה 1.2 מיליארד ש"ח שיועברו לרשויות המקומיות שתושביהן סובלים ממטרד הרעשים והזיהום.

למרות הפצרות התושבים, והפיצוי שניתן, עד הרשויות לא חשפו[דרוש מקור] את המידע אודות זיהום האוויר ומטרד הרעש הצפוי בשנים הקרובות בעקבות הגידול הצפוי בפעילות בנמל התעופה בן-גוריון הסמוך.

ביישוב פועלת אולפנה לבנות דתיות – "אולפנת צפירה". בעקבות התמורות שחלו באזורי הרישום למוסדות חינוך, חלק ניכר משטח האולפנה השייך לתנועת הנוער בני עקיבא משמש כיום כמוסד לתשושי נפש (בית הדרור) ולבית ספר לנערות חרדיות בחינוך מיוחד.

המושב מספק לתושביו שירותים שונים, לרבות ארבעה בתי כנסת, מקווה, מכולת, דואר, מגרש ספורט, מועדון, גני שעשועים, ספרייה, תחנת דלק, תנועת נוער בני עקיבא, מועדון ותיקים, מרכז קהילתי ומזכירות.

במושב ישנה מכולת ובית קפה

האישים הבאים קשורים למושב צפריה:

  • עדי אלטשולר - אשת חינוך ויזמת חברתית ישראלית. מייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו", למדה באולפנת צפירה במושב צפריה.
  • רחלי שלו - סופרת ומאיירת ישראלית. למדה באולפנת צפירה במושב צפריה.
  • שלומית אשר - סופרת ישראלית, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה. למדה באולפנת צפירה במושב צפריה.
  • שרון רוטר-אלימלך - זמרת ישראלית. מתגוררת בצפריה.
  • הרב מנחם מענדל מרקוביץ - רב המושב הרבה שנים, לפני השואה היה חסיד ויז'ניץ, ובמהלכה איבד את אשתו טיטל וששת ילדיהם. לאחד השואה התחתן שוב עם מרים ולהם נולדו שלושה ילדים.

המושב סמוך לכביש מספר 1 ולכביש 40, כביש 4, כביש 6, כביש 412 וכביש 431. בסמוך למושב נמצא חניון שפירים – "חנה וסע" הממוקם על הנתיב המהיר בכביש 1 ומאפשר חנייה בחינם ונסיעה באמצעות הסעות (שאטל) לת"א. בכניסה הדרומית למושב שוכנת תחנת הרכבת כפר חב"ד. נמל התעופה בן-גוריון ממוקם בצמידות למושב (אך לא קיים מעבר ישיר בניהם).

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף נובמבר 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
  4. ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
  5. ^ פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית. 23.6.57 פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית. 19.5.57
  6. ^ מיכה לימור, הוא לא יוותר על שעל אדמה..., מעריב, 27 בדצמבר 1965
  7. ^ ת"א 1697/01 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל - ירושלים ואח'
  8. ^ בר פלג, מושב בוועד צפריה הוכרע בהטלת מטבע: "בחרתי בצד העץ כי האדם עץ השדה", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2018