קונצ'רטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקונצ'רטו (רבים: קונצ'רטי) הוא ז'אנר מוזיקלי שתחילתו בתקופת הבארוק. הקונצ'רטו הוא יצירה לכלי סולו או מספר כלי סולו ולתזמורת. פירוש המילה "קונצ'רטו" הוא "תחרות", ואכן ביצירה מסוג קונצ'רטו יש מעין "תחרות" ודו-שיח בין הסולן לבין הטוטי (תזמורת). הקונצ'רטו הוא לרוב ז'אנר וירטואוזי אשר בא להעמיד את הסולן במרכז ולתת לו במה להפגנת יכולותיו הטכניות והמוזיקליות.

מקור הקונצ'רטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלה "קונצ'רטו" נגזרת מלטינית - "קונצנטוס". בתקופת הבארוק, המושג "קונצ'רטו" מתייחס לקבוצות קטנות של כלים, לעומת קבוצות גדולות. קבוצה קטנה של כלי סולו (הנקראת סולי, קונצ'רטינו, קונצ'רטנטה או קונצ'רטטו) משמיעה קולה כנגד קבוצה גדולה. הרבה מן הקונצ'רטי של באך והנדל כתובים לפי מתכונת זו. הנדל כתב 12 חיבורים מסוג "קונצ'רטו גרוסו", ובהם מיוצג ה"קונצ'רטינו" תמיד על ידי שני כינורות וצ'לו. גם ששת "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים", אשר כתב באך לצירופים שונים של כלי נגינה, שייכים לסוג זה, אף כי לא נקראו במפורש בשם "קונצ'רטו גרוסו". בעוד המלחינים האיטלקים בבארוק ואף באך לרוב כתבו קונצ'רטו לכלי סולו ולתזמורת במבנה של שלושה פרקים (מהיר-איטי-מהיר), הנדל העדיף את המבנה בעל ארבעת הפרקים (איטי-מהיר-איטי-מהיר).

הקונצ'רטו בתקופה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה של 3 פרקים, אשר בא לקונצ'רטו בהשפעת ה"פתיחה" האיטלקית, מהווה קו טיפוסי לקונצ'רטו ה"מודרני". לעתים ניתן למצוא מספר שונה של פרקים (שניים, ארבעה, חמישה). שלושת הפרקים על פי מבנה ואופי:

  • פרק ראשון- מהיר, לרוב במפעם "אלגרו". כתוב במבנה של "צורת סונטה קלאסית" עם אקספוזיציה כפולה (אקספ' ראשונה בנגינת התזמורת בלבד ואקספ' שנייה עם כניסת הסולן).
  • פרק שני- איטי, לרוב במפעם "אנדנטה" או "אדאג'ו", בעל אופי שירתי. כתוב על פי רוב במבנה התלת-חלקי של "צורת שיר", א-ב-א.
  • פרק אחרון - עליז, מהיר, לרוב בצורת רונדו או וריאציות על הנושא הראשון.

בקונצ'רטו הקלאסי מקובל לכתוב, קדנצה הן בסיומו של הפרק הראשון והן בסיומו של הפרק האחרון. הקדנצה היא קטע נגינה של הסולן בלבד ומטרתה לתת לסולן להפגין לראווה את יכולותיו הטכניות. הקדנצה לעתים כתובה מראש (על ידי מלחין היצירה, מלחין אחר, או אף על ידי הסולן עצמו) ולעתים מאולתרת. הקדנצה בנויה מהחומרים התמאטיים שמהם בנוי הפרק. לרוב, הקדנצה מופיעה בסיום החטיבה השלישית של הפרק, חטיבת הרפריזה, לפני הקודה או הריטורנלו התזמורתי. מוצרט לרוב כתב קדנצות לפרק הראשון והאחרון. לעתים הוא הוסיף גם קדנצה בפרק השני. לדוגמה: מוצרט - קונצרטו מס. 9 במי במול מז'ור לפסנתר ותזמורת K-271. דוגמה נוספת: מוצרט - קונצ'רטו מס 17 בסול מז'ור לפסנתר ותזמורת K-453. בטהובן נטל את מבנה הקונצ'רטו הקלאסי אשר עיצב מוצרט והרחיב את ממדיו. אף אצל בטהובן ניתן לשמוע בארבעת הקונצ'רטי הראשונים קדנצה בסיומו של הפרק הראשון. בקונצ'רטו מס 4 בסול מז'ור לפסנתר ותזמורת כתובה גם קדנצה בפרק האחרון. המלחינים שבאו לאחר בטהובן ניסו ללכת על פי דרכו, כדוגמת הקונצ'רטי לפסנתר של ובר. אף שופן אשר בוודאי היה נטוע עמוקות ברוח התקופה הרומנטית, את שני הקונצ'רטי שלו כתב על פי מבנה הקונצ'רטו הקלאסי. אך עד מהרה מלחיני התקופה הרומנטית יצרו מבנה של קונצ'רטו רומנטי ואף מבנה צורת הסונאטה רומנטי.

בטהובן, ברהמס, שומן ועוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי ברהמס היה מלחין חדשן מלודית והרמונית, הוא הסתמך בכתיבת הקונצ'רטי שלו על מבנה הפרק הראשון במבנה הסונאטה הקלאסי, אשר היווה מודל בעבור מוצרט ובטהובן. ההבדל בין מבנה פרק ראשון של צורת סונאטה קלאסית למבנה פרק ראשון בצורת הסונאטה הרומנטית הוא בכך, שבמבנה צורת סונאטה אלגרו קלאסי התזמורת פותחת בתצוגה, בה היא מנגנת את המוטיבים והמלודיות או חלקם אשר יופיעו במהלך הפרק. לאחר שהתזמורת מציגה את הנושאים והמלודיות, הכלי הסולן מנגן ביחד עם התזמורת את הנושא הראשון, השני ואף השלישי. לאחר התצוגה התזמורת חוזרת על נושא הראשון או השני ומובילה לפיתוח, בו מנגנים הסולן והתזמורת יחדיו. הריקפיטולציה מתחילה עם נגינת התזמורת ורק לאחר תצוגה נוספת של הנושא הראשון, הסולן מנגן. טוטי Tutti בתזמורת מוביל אל קדנצה ולאחר מכן אל קודה. (כדוגמת הפרק הראשון בקונצ'רטו מס. 3 בדו מינור לפסנתר ותזמורת מאת בטהובן) מבנה הפרק הראשון, בצורת סונאטה, בקונצ'רטו הקלאסי נכתב לסולן עם תזמורת. הן הסולן והן התזמורת שווים בחשיבותם. לעומת זאת, במבנה צורת סונאטה הפרק הראשון בקונצ'רטו הרומנטי מתחיל מיד בנושא הראשון המנוגן על ידי הסולן, מעבר אל נושא שני ואף שלישי (לא תמיד) טוטי בתזמורת, פיתוח וריקפיטולציה לפעמים עם טוטי ולפעמים לא. קדנצה (לא בכול הקונצ'רטי) וקודה מסיימת. (כדוגמת הפרק הראשון בקונצ'רטו לפסנתר בלה מינור של גריג) במבנה צורת הסונאטה בפרק הראשון בקונצ'רטו הרומנטי הסולן מקבל את התפקיד הראשי ואילו התזמורת מקבלת לרוב תפקידי ליווי, כפי שכתב רוברט שומן על הדף הראשון בקונצ'רטו לצ'לו שלו: קונצ'רטו בלה מינור לצ'לו בליווי תזמורת. ברהמס הביט על המבנים אשר התקיימו בעבר, הן בתקופה הקלאסית והן בתקופת הבארוק ועליהם ביסס את כתיבת הקונצ'רטי שלו.

קונצ'רטי מפורסמים לכלים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד אלגר - קונצ'רטו בסי מינור, שני הקונצ'רטי (בלה מינור ובמי מז'ור) מאת יוהאן סבסטיאן באך, שני הקונצ'רטי מאת בלה בארטוק, לודוויג ואן בטהובן - קונצ'רטו ברה מז'ור, אלבן ברג - הקונצ'רטו "לזכרו של מלאך", יוהנס ברהמס - קונצ'רטו ברה מז'ור, מקס ברוך - קונצ'רטו מס' 1 בסול מינור, קונצ'רטו מאת בנג'מין בריטן, אלכסנדר גלאזונוב - קונצ'רטו בלה מינור, אנטונין דבוז'אק - קונצ'רטו בלה מינור, אנרי דיטייה - "L'Arbre des Songes", שלושת הקונצ'רטי (מס' 1, 3 ו- 4. השני אבד) מאת יוזף היידן, קונצ'רטו מאת פאול הינדמית, קונצ'רטו מאת ויליאם וולטון, אנטוניו ויוואלדי - "ארבע העונות" (ארבעה קונצ'רטי על פי עונות השנה), ג'ובני בטיסטה ויוטי - קונצ'רטו מס' 22 בלה מינור, אנרי וייטאן - קונצ'רטי מס' 4 ו- 5 (ברה מינור ובלה מינור), שני הקונצ'רטי (בפה-דיאז מינור וברה מינור) מאת הנריק וייניאבסקי, אראם חאצ'טוריאן - קונצ'רטו ברה מינור, אדואר לאלו - "Symphonie Espagnole", קונצ'רטו מאת ג'רג' ליגטי, חמשת הקונצ'רטי מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, פליקס מנדלסון - קונצ'רטו במי מינור, שני הקונצ'רטי מאת בוהוסלב מרטינו, קונצ'רטו מאת קרל נילסן, איגור סטרווינסקי - קונצ'רטו ברה, יאן סיבליוס - קונצ'רטו ברה מינור, קאמי סן-סנס - קונצ'רטו מס' 3 בסי מינור, ניקולו פאגאניני - קונצ'רטי מס' 1 ו- 2 (ברה מז'ור ובסי מינור), שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובסול מינור) מאת סרגיי פרוקופייב, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי - קונצ'רטו ברה מז'ור, דמיטרי קבלבסקי - קונצ'רטו בדו מז'ור, רוברט שומאן - קונצ'רטו ברה מינור, שני הקונצ'רטי (בלה מינור ובדו-דיאז מינור) מאת דמיטרי שוסטקוביץ', ריכרד שטראוס - קונצ'רטו ברה מינור, שני הקונצ'רטי מאת קרול שימנובסקי, קונצ'רטו מאת ארנולד שנברג, ארבעת הקונצ'רטי מאת אלפרד שניטקה.

ויולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטי מאת בלה בארטוק, פרנץ אנטון הופמייסטר, פאול הינדמית, ויליאם וולטון, גאורג פיליפ טלמן, ז'אן מרטינו, קרל שטאמיץ, אלפרד שניטקה.

צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד אלגר - קונצ'רטו במי מינור, לואיג'י בוקריני - קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, בנג'מין בריטן - "Cello Symphony", אלכסנדר גלאזונוב - "Concert Ballade" בדו מז'ור, אנטונין דבוז'אק - קונצ'רטו בסי מינור, אנרי דיטייה - "...Tout un monde lointain", שני הקונצ'רטי (בדו מז'ור וברה מז'ור) מאת יוזף היידן, קונצ'רטו מאת פאול הינדמית, אראם חאצ'טוריאן - קונצ'רטו במי מינור, לאלו - קונצ'רטו ברה מינור, קונצ'רטו מאת ליגטי, שני הקונצ'רטי מאת מרטינו, שני הקונצ'רטי (בלה מינור וברה מינור) מאת קאמי סן-סנס, סרגיי פרוקופייב - "Symphony-Concerto" במי מינור, אנטונין קראפט - קונצ'רטו בדו מז'ור, רוברט שומאן - קונצ'רטו בלה מינור, שני הקונצ'רטי מאת דמיטרי שוסטקוביץ', שני הקונצ'רטי מאת אלפרד שניטקה.

קונטרבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובני בוטזיני - קונצ'רטו מס' 2 בסי מינור.

חליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטו מאת ז'אק איבר, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור ובסול מז'ור) מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, ארבעת הקונצ'רטי מאת קרל פיליפ עמנואל באך, ארבעת הקונצ'רטי מאת פראנץ דאנצי, קונצ'רטי מאת פראנץ אנטון הופמייסטר, קונצ'רטי מאת אנטוניו ויוואלדי, אנדרה ז'וליבה - קונצ'רטו לחליל ולתזמורת כלי-קשת, סבריו מרקאדנטה - קונצ'רטו במי מינור, קונצ'רטו מאת קרל נילסן, קונצ'רטי מאת יוהאן יואכים קוונץ, חואקין רודריגו - "קונסיירטו פאסטוראל", קרל ריינקה - קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטי מאת יוהאן שטאמיץ.

חלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת הקונצ'רטי מאת ויוואלדי.

אבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הקונצ'רטי (בפה מז'ור) מאת י.כ. באך, ראלף ווהן ויליאמס - קונצ'רטו לאבוב ולתזמורת כלי-קשת בלה מינור, מוצרט - קונצ'רטו בדו מז'ור, קונצ'רטו מאת מרטינו, אלסנדרו מרצ'לו - קונצ'רטו ברה מינור, קונצ'רטו מאת ריכרד שטראוס.

קלרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטו מאת הינדמית, שני הקונצ'רטי (בפה מינור ובמי-במול מז'ור) מאת קארל מריה פון ובר, מוצרט - קונצ'רטו בלה מזור, קונצ'רטו מאת נילסן, קונצ'רטו מאת אהרון קופלנד, פרנטישק קרומר - קונצ'רטו במי-במול מז'ור, שלושת הקונצ'רטי מאת ברנהרד קרוסל, ארבעת הקונצ'רטי מאת לואי שפור. קארל שטאמיץ - 11 קונצ'רטו לקלרנית.

בסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור ובסי-במול מז'ור) מאת י.כ. באך, יוהאן נפומוק הומל - קונצ'רטו בפה מז'ור, ובר - קונצ'רטו בפה מז'ור. מוצרט - קונצ'רטו בסי-במול מז'ור.

חצוצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומל - קונצ'רטו במי מז'ור, היידן - קונצ'רטו במי-במול מז'ור, קונצ'רטו מאת ארוטוניאן.

קרן יער[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריינהולד גלייר - קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, היידן - קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטו מאת הינדמית, ג'רג' ליגטי - קונצ'רטו המבורגי, ארבעת הקונצ'רטי והקונצ'רטו רונדו מאת מוצרט, שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור) מאת ר. שטראוס.

טרומבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורג כריסטוף ואגנזייל - קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, ניקולאי רימסקי-קורסקוב - קונצ'רטו לטרומבון ולתזמורת צבאית בסי-במול מז'ור.

טובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווהן ויליאמס - קונצ'רטו (לטובה בס) בפה מינור.

פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילי באלאקירב - קונצ'רטו מס' 2 במי-במול מז'ור, שלושת הקונצ'רטי מאת בארטוק, פרוצ'ו בוזוני‏ - קונצ'רטו בדו מז'ור, חמשת הקונצ'רטי מאת בטהובן (5), שני הקונצ'רטי (ברה מינור ובסי-במול מז'ור) מאת ברהמס, קונצ'רטו מאת בריטן, שני הקונצ'רטי (בפה מינור ובסי מז'ור) מאת גלאזונוב, ג'ורג' גרשווין - קונצ'רטו בפה, אדוורד גריג - קונצ'רטו בלה מינור, דבוז'אק - קונצ'רטו בסול מינור, הומל - הקונצ'רטי מס' 2 ו- 3 (בלה מינור ובסי מינור), קונצ'רטו מאת הינדמית, אדולף פון הנזלט - קונצ'רטו בפה מינור, שני הקוצ'רטי (בדו מז'ור ובמי-במול מז'ור) מאת ובר, ווהן וויליאמס - קונצ'רטו בדו מז'ור, חאצ'טוריאן - קונצ'רטו ברה-במול מז'ור, קונצ'רטו מאת ליגטי, שני הקונצ'רטי (במי-במול מז'ור ובלה מז'ור) מאת פרנץ ליסט, 27 הקונצ'רטי מאת מוצרט, שלושת הקונצ'רטי מאת ניקולאי מטנר, שני הקונצ'רטי (בסול מינור וברה מינור) מאת מנדלסון, חמשת הקונצ'רטי מאת מרטינו, סטרווינסקי - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת כלי-נשיפה, חמשת הקונצ'רטי מאת סן-סנס, אלכסנדר סקריאבין - קונצ'רטו בפה-דיאז מינור, קונצ'רטו מאת פרנסיס פולנק, ג'ון פילד - קונצ'רטו מס' 2 בלה-במול מז'ור, חמשת הקונצ'רטי מאת פרוקופייב (הרביעי ליד שמאל בלבד), שלושת הקונצ'רטי מאת צ'ייקובסקי (1, 2), קונצ'רטו מאת קופלנד, שני הקונצ'רטי (ברה מז'ור {ליד שמאל בלבד} ובסול מז'ור) מאת מוריס ראוול, אנטון רובינשטיין - קונצ'רטו מס' 4 ברה מינור,סרגיי רחמנינוב - ארבעת הקונצ'רטי: מספר 1 בפה דיאז מינור, מספר 2 בדו מינור, מספר 3 ברה מינור ומספר 4 בסול מינור, רימסקי-קורסקוב - קונצ'רטו בדו-דיאז מינור, שומאן - קונצ'רטו בלה מינור, שני הקונצ'רטי (בדו מינור ובפה מז'ור) מאת שוסטקוביץ', שני הקונצ'רטי (במי מינור ובפה מינור) מאת פרדריק שופן, שימנובסקי - סימפוניה מס' 4 "Symphonie concertante", קונצ'רטו מאת שנברג, שניטקה - קונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת כלי-קשת.

  • צ'מבלו - באך - קונצ'רטי ברה מינור ובפה מינור, היידן - קונצ'רטו ברה מז'ור, קונצ'רטו מאת מרטינו, קונצ'רטו מאת מנואל דה פאיה, פולנק - "Concert champêtre".

עוגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצ'רטו מאת הינדמית, גאורג פרידריך הנדל - קונצ'רטו בפה מז'ור ("הזמיר והקוקייה"), פולנק - קונצ'רטו לעוגב, תזמורת כלי-קשת וטימפני בסול מינור.

גיטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאו ברואר - הקונצ'רטו האלגי, רודריגו - "קונסיירטו דה אראנחואז" וקונצ'רטו לבן אצולה, קונצ'רטו מאת הייטור וילה לובוס, מריו קסטלנואובו-טדסקו - קונצ'רטו מס' 1 ברה מז'ור.

מנדולינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומל - קונצ'רטו בסול מז'ור, ויוואלדי - קונצ'רטו בדו מז'ור.

נבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסואה-אדריאן בואלדייה - קונצ'רטו בדו מז'ור, גלייר - קונצ'רטו במי-במול מז'ור, הנדל - קונצ'רטו בסי-במול מז'ור, ריינקה - קונצ'רטו במי מינור.

סקסופון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאזונוב - קונצ'רטו לסקסופון אלט ולתזמורת כלי-קשת במי-במול מז'ור.

הרכבים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך - קונצ'רטו לשני כינורות ולתזמורת ברה מינור, ק.פ.ע. באך - קונצ'רטו לפסנתר פטישים, צ'מבלו ולתזמורת במי-במול מז'ור, בטהובן - קונצ'רטו לכינור, צ'לו, פסנתר ולתזמורת בדו מז'ור, ברג - קונצ'רטו קאמרי, לפסנתר, כינור ושלושה-עשר כלי נשיפה, ברהמס - קונצ'רטו לכינור, צ'לו ולתזמורת בלה מינור, ברוך - קונצ'רטו לקלרנית, ויולה ולתזמורת במי מינור, קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת בלה-במול מינור, הומל - קונצ'רטו לפסנתר, כינור ולתזמורת בסול מז'ור, היידן - קונצ'רטו לצ'מבלו, כינור ולתזמורת בפה מז'ור, הינדמית - קונצ'רטו לחליל, אבוב, קלרנית, בסון, נבל ולתזמורת, קונצ'רטו לחצוצרה, בסון ולתזמורת כלי-קשת, ויוואלדי - קונצ'רטו לשתי מנדולינות ולתזמורת בסול מז'ור, קונצ'רטו לשתי חצוצרות ולתזמורת בדו מז'ור, טלמן - קונצ'רטו לחליל, חלילית ולתזמורת במי מינור, מוצרט - קונצ'רטו לשלושה פסנתרים ולתזמורת במי-במול מז'ור, קונצ'רטו לחליל, לנבל ולתזמורת בדו מז'ור, קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת בפה מז'ור, פולנק - קונצ'רטו לשני פסנתרים ולתזמורת ברה מינור, ר. שטראוס - דואט-קונצ'רטינו לקלרנית, בסון, תזמורת כלי-קשת ונבל, שניטקה - קונצ'רטו לפסנתר בארבע ידיים ולתזמורת.

סימפוניה קונצרטנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

(באיטלקית: סינפוניה קונצ'רטנטה) - בשם זה כינו לעתים במאה השמונה-עשרה קונצ'רטי לשני סולנים ויותר. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הסימפוניה הקונצרטנטית בסי-במול מז'ור של היידן, לאבוב, בסון, כינור, צ'לו ולתזמורת, והסימפוניות הקונצרטנטיות של מוצרט, לכינור, ויולה ולתזמורת, ולאבוב, קלרנית (חליל), קרן, בסון ולתזמורת‏‏[1] (שתיהן במי-במול מז'ור).

קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלייר - קונצ'רטו (לסופרן קולורטורה ולתזמורת) בפה מינור, שניטקה - קונצ'רטו למקהלה.

תזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה יצירות קיימות בשם קונצ'רטו לתזמורת, שהוא לכאורה אוקסימורון; המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקונצ'רטו לתזמורת מאת בארטוק. המלחין הסביר כי הוא בחר לקרוא ליצירה בשם זה בשל הכתיבה ה'סולנית' והווירטואוזית לכלי התזמורת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏הגרסה אשר ידוע בוודאות כי נכתבה על ידי מוצרט היא לחליל, אבוב, קרן ובסון (על-פי התכתבויותיו של מוצרט עם אביו). גרסה זו אבדה. נמצאה, אם כן, גרסה לאבוב, קלרנית, קרן ובסון, אך יש ספק אם עיבוד זה נכתב על ידי מוצרט עצמו. הגרסה עם החליל שוחזרה בידי המוזיקולוג רוברט לווין‏, אך היא מבוצעת פחות מאשר הגרסה עם הקלרנית.