ואדי חרמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טקס יום הזיכרון לנופלי בנימין 2019 - מועצה אזורית מטה בנימין

ואדי חרמיה או ואדי אל-חראמייה (وادي الحرامية, בעברית: נחל השודדים) הוא אפיק נחל צר ועמוק הממוקם בצפון הרי בנימין, בין שילה לגופנא, ובו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום. כיום עובר באפיק הנחל כביש 60.

שם זה ככל הנראה ניתן לו משום שבעבר הוא היה מקום מועד להתקפות שודדים על עוברי האורח במקום, מכיוון שהמקום כה צר ועמוק והדרך עוברת בתוך ערוץ הנחל.

צפונית-מערבית לנחל נמצאת ההתנחלות מעלה לבונה, עוד בסביבת המקום הכפרים הפלסטינים סינג'יל ואל מזרעה אשרקיה.

הוואדי בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן העתיק היה ואדי חרמיה ממוקם באחת הנקודות האסטרטגיות החשובות ביותר באזור, זאת מפני שהמעבר הראשי מדרום הארץ לצפונה עבר בו. ערך ביטחוני הביא להקמת מצודות סביב הנחל בתקופות שונות:

  • בורג' בארדוויל - מצודת בולדוין (בורג' - מצודה, כמו burg בגרמנית)
  • מצודת ריימון דה סן ז'יל בסינג'יל
  • חרבת בורג' א-ליסאנה במזרעה א-שרקיה, שבה שרידי מצודה צבלנית שהוקמה על גבי שרידי מבצר עתיק יותר מן התקופה הרומית[1]
  • המבצר הצלבני על הכביש, מדרום לצומת המשטרה הבריטית. יש סבורים[2] שקרב מעלה לבונה, הקרב הראשון בין כוחותיו של יהודה המכבי ובין כוחות הצבא הסלאוקי נערך בוואדי, ולכן נקרא גם קרב ואדי חרמיה. הקרב נערך בשנת 167 לפנה"ס בין כוחות המכבים ובין הצבא הסלאוקי שהורכב מחיל המצב המקומי של העיר שומרון תחת פיקודו של אפולוניוס. הסלאוקים הובסו ואפולוניוס נהרג. גם במסעו של אספסיאנוס לכיוון ירושלים היה ואדי חרמיה המכשול האחרון שעמד בפניו בדרכו לירושלים.

ואדי חרמיה בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי המנדט הבריטי, לפחות עד סלילת כביש תל אביב חיפה הישן בשנת 1936, היווה כביש 60 שעבר דרך ואדי חרמייה את הדרך העיקרית המחברת את דרום הארץ עם צפונה. בוואדי חרמייה עבר הכביש בין הרים גבוהים במקום נוח להסתתרות שודדים[3][4] ועל כן הוקמה במקום תחנת משטרה,[5] שהיוותה גם תחנת עזרה ראשונה וסיוע במרחב בין רמאללה ושכם;[6] שודד דרכים ידוע שפעל במקום בתקופת היישוב היה אחמד חמד מחמוד שנודע בכינויו "אבו ג'ילדה". בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, (1936–1939) פעלו הפורעים הערבים נגד קוי הטלפון שעברו לאורך הוואדי,[7] כנגד כלי הרכב היהודיים שעברו במקום ואף נגד תחנת המשטרה עצמה,[8] שננטשה בספטמבר 1938 מחוסר יכולת להגן עליה.[9]

גם בימי שלטון ממלכת ירדן ביהודה ושומרון אירעו במקום מקרי שוד.[3]

בעקבות הסכמי אוסלו והאיסור על יהודים לנסוע באזורים שנמסרו לרשות הפלסטינית, נפרץ "כביש עוקף רמאללה", כחלופה לקטע מכביש 60 שבסביבות רמאללה. הכביש העוקף נפגש עם כביש 60 הישן במרכז ואדי חרמיה, סמוך לתחנת המשטרה הבריטית בצומת שנודע כ"צומת המשטרה הבריטית" או "צומת חרמיה". מאז, קטע הכביש העובר בחלקו הדרומי של הוואדי (לשעבר חלק מכביש 60) הוא ראשיתו של ציר "חוצה בנימין" וחלקו הצפוני של כביש 466.

גם כיום הדרך בוואדי חרמייה מועד לפורענות שכן הוא חשוך ברובו, מפותל מאוד ובקטעים ארוכים בו אין קליטה לתקשורת סלולרית. להלן מספר פיגועים בולטים שהיו בדרך זו:

בנוסף לאלה, בדרך ובסביבתו היו פיגועים רבים נוספים, בירי, מטעני חבלה או אבנים. חלקם הסתיימו במות הנפגע או בפציעתו.

כיום, משמש תחנת המשטרה הבריטית הנטושה כ"בית יד לבנים" של המועצה אזורית מטה בנימין. מדי שנה, מתקיים בבית יד לבנים טקס יום הזיכרון המרכזי לנופלי בנימין.

יישובים סמוכים ונקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההר הטוב הזה - מסלולים ואתרים בדרום השומרון" מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 . עמודים 207-190

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pringle, 1998, pp. 29-30
  2. ^ גבורת המכבים בבנימין עלון ישע שלנו, גיליון 127, טבת תשס"ט
  3. ^ 3.0 3.1 Crime Wave in Arab Areas, פלסטיין פוסט, 17 בינואר 1949
  4. ^ Hold-Up on Nablus Road, פלסטיין פוסט, 27 במרץ 1934
  5. ^ אתרים מעניינים - ואדי חארמייה, באתר "לבן כתום לבן"
  6. ^ The Good Samaritan, פלסטיין פוסט, 16 באוגוסט 1936
  7. ^ Official Communique, פלסטיין פוסט, 22 ביוני 1936
  8. ^ Sniping Attacks near Jerusalem, פלסטיין פוסט, 16 ביוני 1938
  9. ^ Three Stations and Posts Closed, פלסטיין פוסט, 18 בספטמבר 1938
  10. ^ עפרה פליקס, באתר "אלון מורה-שכם"
  11. ^ [www1.idf.il/SIP_STORAGE/DOVER/files/9/32169.doc התובע הצבאי נגד סאמר מחמד חסין אבו קויק], תיק ביה"מ: 3639/02, תיק תביעה: 574/02, תיק פ.א.: 3148/00, באתר דובר צה"ל