גיתית
ערך זה עוסק במושב בבקעת הירדן. אם התכוונתם לכלי נגינה, ראו 
| |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | 309 מטר |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 476 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.2% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת צפון השומרון רגילה)   גיתית | |
| http://www.gittit.co.il | |
גיתית (גִּתִּית) היא התנחלות ומושב בגבול בקעת הירדן והשומרון, משתייך לארגון יישובי חירות בית"ר השייך למועצה אזורית בקעת הירדן. שטח היישוב כ-1,500 דונם ומתגוררות בו כ-100 משפחות. היישוב קרוב למעלה אפרים וכן למבצר הקדום אלכסנדריון.
תוכן עניינים
הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היאחזות נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב היה אמור לקום בקיץ 1972 על אדמות ממשלה ואדמות נפקדים של הכפר עקרבה, אולם לאחר ביקורת ציבורית על שצה"ל ריסס שדות מעובדים ליד עקרבה, הקמת היישוב הושעתה[2]. ב-24 באוגוסט 1972 לאחר שנתקבל אישור להקים את היישוב, מיהר אלוף הפיקוד רחבעם זאבי להעלות את היאחזות "נח"ל גיתית" באישון לילה על הקרקע[3]. בעת תכנון היישוב הוא נקרא תל טל על שם הר טוויל הסמוך, אולם רחבעם זאבי העדיף את השם גיתית[4] על שמו של כלי נגינה עתיק הנושא את אותו השם, אשר צורתו מזכירה את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב.
במשך מספר חודשים התגוררו חיילי הנח"ל בנקודה זמנית באוהלים, ובדצמבר 1972 החלה בנייה של מבנים טרומיים בנקודת הקבע[5]. בינואר 1973 עברה ההיאחזות לנקודת הקבע שלה[6] ואנשי האגף לבנייה כפרית במשרד השיכון זכו להערכה על מהירות הבנייה[7]. לגיתית נמסרו 2800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר עקרבה[8][9].
בנובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש שמחבר את גיתית למכורה וחמרה[10]. באמצע פברואר 1973 פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד[11][12]. ערב יום הזיכרון תשל"ד (אפריל 1974) נהרגו חמישה מחיילי ההיאחזות בעלות רכבם על מוקש[13]. כיום יש אנדרטה בכניסה ליישוב ובה חרוטים שמות חמשת החיילים שנהרגו על אבן, במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הטקס מתחיל משם.
חירות בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975 בידי משקי חירות בית"ר[14]. היישוב קם כמושב שיתופי, צורת התיישבות שהשתנתה למושב "רגיל" מאוחר יותר. המושב סבל בראשיתו מקשיים כלכליים ובאוגוסט 1979 הודיע ארגון הקניות שלו שהוא מפסיק לספק לו אשראי בגלל חובות[15]. בעקבות זאת קיבל המושב סיוע מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, תוך שהחטיבה מפעילה הדרכה וביקורת משקית[16] אולם החובות של המושב המשיכו לגדול[17].
היישוב במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 2003 אכלס היישוב משפחות חילוניות בלבד. עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים ליישוב, חברי היישוב החליטו לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות. כמו כן, ב-2002 הוקמה בגיתית ישיבה גבוהה, וסביבה התפתח גרעין של 7 משפחות דתיות-לאומיות שרובן אינן חקלאיות. בסוף שנת הלימודים תשס"ו התפרקה הישיבה.
גרעין המתיישבים הדתיים נשארו במקום, ובנו בו בתי קבע. נכון לשנת 2018 המושב הוא בעל אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים, כ-100 משפחות.
(נכון לאוגוסט 2019) בעקבות כך, הבריכה המושבית פתוחה בימי שני לנשים וגברים כאחד, שלא כמו ימים אחרים בהם הזמנים מחולקים לשעות.
החקלאים במושב מגדלים תאנים, ענבים וכ-200 דונם תמרים במטע שיתופי ו-400 דונם בבעלות פרטית של מספר חברים. כמו כן קיימים בו לולים לגידול פטמים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מושב גיתית (כנען אביב)
- גיתית - באתר המועצה אזורית בקעת הירדן
- יגאל לב, אנשים ואנדרטה בגיתית, מעריב, 3 במאי 1974; המשך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ נחום ברנע, הושעתה הקמת ישוב ליד הכפר עקרבה, דבר, 11 באוגוסט 1972
- ^ צבי אילן, ימים ראשונים בנח"ל גתית, דבר, 28 באוגוסט 1972
נחום ברנע, פארודיה על חומה ומגדל, דבר, 8 בנובמבר 1972 - ^ נחום ברנע, אבות רבים להתנחלות, דבר, 30 בינואר 1973
- ^ בצי אילן, החלה הבנייה בנחל גיתית, דבר, 13 בדצמבר 1972
- ^ א. כנרתי, היאחזות גתית בבקעה עוברת היום למקומה הקבוע, דבר, 4 בינואר 1973
- ^ הערכה למשרד השיכון על הצלחתו בבניה כפרית, דבר, 5 במרץ 1973
- ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
- ^ צבי אילן כותב שנמסרו למקום גם קרקעות שהופקעו לצורכי ביטחון: צבי אילן, ארץ יהודית נוצרת במדבר שומרון, דבר, 22 בדצמבר 1972
- ^ גיתית - האחזות חדשה בגב ההר, דבר, 24 בנובמבר 1972
- ^ אהוד גוט, נפרץ תוואי לכביש חדש מקביל לכביש בקעת הירדן, מעריב, 20 בפברואר 1973
- ^ מנחם תלמי, כביש תכנית אלון - על מה המהומה?, מעריב, 23 בפברואר 1973
- ^ יוסף ולטר, מטמיני המוקש בגיתית באו כנראה מכפר באזור שומרון, מעריב, 26 באפריל 1974
חייל מת מפצעיו, דבר, 30 באפריל 1974
חייל מת מפצעיו, מעריב, 9 במאי 1974 - ^ גיתית אוזרחה, דבר, 17 בדצמבר 1975
- ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
יצחק בן חורין, ארגון הקניות הפסיק את האשראי, מעריב, 15 באוגוסט 1979 - ^ יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
- ^ אהרן פריאל, ארגון הקניות יתבע לדין, מעריב, 6 באפריל 1984
| ||||||||||||
