גיתית

גיתית
Gitit.JPG
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית ערבות הירדן
גובה ממוצע[1] ‎309 מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 498 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
5 מתוך 10
http://www.gittit.co.il

גיתית (גִּתִּית) היא התנחלות ומושב בגבול בקעת הירדן והשומרון, משתייך לארגון משקי חרות בית"ר ולמועצה אזורית בקעת הירדן. שטח היישוב כ-1,500 דונם ומתגוררות בו כ-100 משפחות. היישוב קרוב למעלה אפרים ולמבצר הקדום אלכסנדריון.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היה אמור לקום בקיץ 1972 על אדמות מדינה ואדמות נפקדים של הכפר עקרבה, אולם לאחר ביקורת ציבורית על שצה"ל ריסס שדות מעובדים ליד עקרבה, הקמת היישוב הושעתה[3]. ב-24 באוגוסט 1972, לאחר שנתקבל אישור להקים את היישוב, מיהר אלוף הפיקוד רחבעם זאבי להעלות את היאחזות "נח"ל גיתית" באישון לילה על הקרקע[4]. בעת תכנון היישוב הוא נקרא תל טל על שם הר טוויל הסמוך, אולם רחבעם זאבי העדיף את השם גיתית[5] על שמו של כלי נגינה עתיק הנושא את אותו השם, אשר צורתו מזכירה את צורת הבקעה עליה משקיף היישוב[6].

במשך מספר חודשים התגוררו חיילי הנח"ל בנקודה זמנית באוהלים, ובדצמבר 1972 החלה בנייה של מבנים טרומיים בנקודת הקבע[7]. בינואר 1973 עברה ההיאחזות לנקודת הקבע שלה[8]. לגיתית נמסרו 2,800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר עקרבה[9][10].

בנובמבר 1972 הוחל בפריצת הכביש שמחבר את גיתית למכורה וחמרה[11]. באמצע פברואר 1973 פרסם הניו יורק טיימס את דבר סלילת הכביש תוך טענה שהכביש מיועד לממש את תוכנית אלון ושדבר סלילת הכביש נשמר בסוד[12][13]. ערב יום הזיכרון תשל"ד (אפריל 1974) נהרגו חמישה מחיילי ההיאחזות בעלות רכבם על מוקש[14]. כיום יש אנדרטה בכניסה ליישוב ובה חרותים על אבן שמות חמשת החיילים שנהרגו. במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הטקס מתחיל משם.

חירות בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיאחזות אוזרחה בדצמבר 1975 בידי משקי חירות בית"ר[15]. היישוב קם כמושב שיתופי, צורת התיישבות שהשתנתה למושב "רגיל" מאוחר יותר. המושב סבל בראשיתו מקשיים כלכליים ובאוגוסט 1979 הודיע ארגון הקניות שלו שהוא מפסיק לספק לו אשראי בגלל חובות[16]. בעקבות זאת קיבל המושב סיוע מהחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, תוך שהחטיבה מפעילה הדרכה וביקורת משקית[17] אולם החובות של המושב המשיכו לגדול[18].

היישוב במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 2003 אכלס היישוב משפחות חילוניות בלבד. עקב היענות נמוכה של מצטרפים חדשים ליישוב, חברי היישוב החליטו לפתוח את שעריו גם למשפחות דתיות. ב-2002 הוקמה בגיתית ישיבה גבוהה, וסביבה התפתח גרעין של 7 משפחות דתיות-לאומיות שרובן אינן חקלאיות. בסוף שנת הלימודים תשס"ו התפרקה הישיבה.

המתיישבים הדתיים נשארו במקום, ובנו בו בתי קבע. נכון לשנת 2018 המושב הוא בעל אוכלוסייה מעורבת של חילוניים ודתיים, כ-100 משפחות (נכון לאוגוסט 2019).

החקלאים במושב מגדלים תאנים, ענבים וכ-200 דונם תמרים במטע שיתופי ו-400 דונם בבעלות פרטית של מספר חברים. כמו כן קיימים בו לולים לגידול פטמים. בישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיתית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ נחום ברנע, הושעתה הקמת ישוב ליד הכפר עקרבה, דבר, 11 באוגוסט 1972
  4. ^ צבי אילן, ימים ראשונים בנח"ל גתית, דבר, 28 באוגוסט 1972
    נחום ברנע, פארודיה על חומה ומגדל, דבר, 8 בנובמבר 1972
  5. ^ נחום ברנע, אבות רבים להתנחלות, דבר, 30 בינואר 1973
  6. ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1821), ‏10 ביוני, 1980
  7. ^ בצי אילן, החלה הבנייה בנחל גיתית, דבר, 13 בדצמבר 1972
  8. ^ א. כנרתי, היאחזות גתית בבקעה עוברת היום למקומה הקבוע, דבר, 4 בינואר 1973
  9. ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  10. ^ צבי אילן כותב שנמסרו למקום גם קרקעות שהופקעו לצורכי ביטחון: צבי אילן, ארץ יהודית נוצרת במדבר שומרון, דבר, 22 בדצמבר 1972
  11. ^ גיתית - האחזות חדשה בגב ההר, דבר, 24 בנובמבר 1972
  12. ^ אהוד גוט, נפרץ תוואי לכביש חדש מקביל לכביש בקעת הירדן, מעריב, 20 בפברואר 1973
  13. ^ מנחם תלמי, כביש תכנית אלון - על מה המהומה?, מעריב, 23 בפברואר 1973
  14. ^ יוסף ולטר, מטמיני המוקש בגיתית באו כנראה מכפר באזור שומרון, מעריב, 26 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, דבר, 30 באפריל 1974
    חייל מת מפצעיו, מעריב, 9 במאי 1974
  15. ^ גיתית אוזרחה, דבר, 17 בדצמבר 1975
  16. ^ יצחק בן שלה, ארגון קניות הפסיק האשראי ל-6 מושבים, מעריב, 12 באוגוסט 1979
    יצחק בן חורין, ארגון הקניות הפסיק את האשראי, מעריב, 15 באוגוסט 1979
  17. ^ יישובים בבקעה ובגוש עציון יקבלו סיוע, מעריב, 22 ביולי 1980
  18. ^ אהרן פריאל, ארגון הקניות יתבע לדין, מעריב, 6 באפריל 1984


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.