רני רהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רני רהב
Rani rahav.JPG
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 29 באפריל 1964 (בן 53)
מקום מגורים סביון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש עסקים, מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהל כללי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ran-rahav.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רן (רני) רהב (נולד ב-29 באפריל 1964) הוא יחצ"ן ישראלי, בעלים ומנכ"ל של משרד יחסי הציבור "רן רהב תקשורת ויחסי ציבור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהב נולד וגדל ברמת גן. בגיל 13 הצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש) ונהג לעלות מדי שבוע לביקור במשכן הכנסת[דרוש מקור].

בצה"ל שירת כמש"ק חינוך בחיל האוויר.[1] לאחר שחרורו מהצבא, בגיל 22, מונה למנהל מחלקת יחסי ציבור ובידור במלון דן פנורמה תל אביב. בגיל 23 מונה לדובר חברת מלונות דן.

בשנת 1991 הקים רהב את משרד "רן רהב תקשורת ויחסי ציבור" בשותפות עם איש העסקים ברוך איבצ'ר. מספר שנים לאחר מכן קנה את 50 האחוזים של איבצ'ר והפך לבעלים המלאים של המשרד.

משרדו של רהב מייצג כ-120 חברות ומונה 41 עובדים.[2] עם לקוחות המשרד נמנות בין היתר חברת אל על, שופרסל, קבוצת שטראוס, סלקום, HP ורמדיה ישראל במהלך המשבר של פרשת רמדיה. גם קבוצת IDB ובנק הפועלים נמנו עם לקוחות המשרד.

במחצית השנייה של שנת 2013, החל לשמש רהב כשופט בתוכנית הטלוויזיה החדשה, "הכוכב הבא", אשר משודרת בזכיינית קשת בערוץ 2.

פעולותיו הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רהב ואשתו נוהגים לערוך אירועים חברתיים בהשתתפות בכירים במגזר הציבורי והפרטי בישראל. אירועים אלו עוררו, לא אחת, ביקורת ציבורית. מקרה בולט אירע בפברואר 2007, כאשר ערך רהב אירוע גרנדיוזי לרגל בר המצווה של בנו, בהשתתפות 5,000 מוזמנים. האירוע זכה לסיקור רב בכלי התקשורת ועם זאת לביקורת בקרב הציבור וחלק מהעיתונאים, כדוגמת רענן שקד בטורו ב"ידיעות אחרונות" וירון לונדון בתוכניתו "לונדון וקירשנבאום". באירוע לקחו חלק בעלי תפקידים ציבוריים ובהם מפכ"ל המשטרה, משה קראדי ושופטים, חרף נוכחותם במקום של מספר אנשים נגדם התנהלו באותה עת הליכי חקירה משטרתית או הליכי משפט פלילי. הטענה הייתה כי נוכחות אנשי הציבור באירוע הייתה פגיעה בממלכתיות שנדרשה מהם. רהב פרסם מאמר שבו הגיב לביקורת זו.[3]

מקרה נוסף שהעלה את רהב לכותרות היה יציאתו הפומבית נגד שלי יחימוביץ[4] עקב ביקורתה על שרי אריסון, אשר הייתה מיוצגת על ידי משרדו ונחשבת לידידת המשפחה. המכתב הופץ למאות עיתונאים וכלל 34 סעיפים המבקרים את יחימוביץ. בהמשך, עם עזיבת אריסון את ישראל, שלח רהב מכתב גלוי נוסף בגנות יחימוביץ שנפתח במילים "שלי, ניצחת".[5]

בימי מחאת האוהלים (2011) עלה שמו של רהב בשל ראיון שנתן לסדרה הדוקומנטרית "התעוררות", המכוון אל המוני העם שאינם מכירים תודה לטייקונים השולטים בכלכלה הישראלית.

בנובמבר 2013, כאשר באינטרנט התנהלה חרושת שמועות על חשדות למעשים פליליים של הזמר אייל גולן, ניצב רהב בראש המגוננים על גולן.[6]

בינואר 2014 פרסמה העיתונאית שרון שפורר הקלטה מספטמבר 2013 בה נשמע מאיים עליה אם לא תסיר פרסום שלילי אודותיו, ובין היתר אמר: "תחטפי ממני טיל רעל בטלוויזיה, שאת לא תצאי מהבית...תאמיני לי, גם בפני החברים שלך לא תצאי, אחריותי".[7] דבריו עוררו ביקורת כנגדו ואף לקריאות ופעילויות אזרחיות מאורגנות להחרמת חברות שעובדות עמו[8] בעקבות פרסום ההקלטה התנצל רהב בפני שפורר אך גם הביע תמיהה מדוע פרסמה את ההקלטה זמן רב לאחר המקרה.[9]

ברדיו 103FM ראיין גבי גזית את ישראל גודוביץ על מרפסות שנפלו מבניין חדש בחדרה שנבנה על ידי גינדי השקעות.[10][11] בעת הראיון לא צויין שם, אך רהב ייחס אליו את הנאמר ותבע במיליון ש"ח את רדיו 103, את גזית ואת גודוביץ. בית המשפט פסק לרהב פיצוי והוצאות בסך 8,500 ש"ח מהרדיו, עקב פרסום הראיון עם שמו ותמונתו של רהב באתר האינטרנט של הרדיו, וחייב את רהב בתשלום הוצאות לגזית וגודוביץ בגובה 100,000 ש"ח משום שלא ציינו את שמו. רהב הודיע שיערער,[12] וגודוביץ' שוקל תביעה נגדית.[13]

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 נישא להילה קליין ולהם שני בנים. הילה רהב היא מנכ"ל משותף של "רהב תקשורת". רהב ואשתו ידועים כאספני אמנות ישראלית.

רהב משמש כקונסול כבוד של איי מרשל בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות ודיווחים אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליסה פרץ, אני ההון והשלטון, באתר nrg‏, 30 במרץ 2007
  2. ^ שרון שפוררפרופיל // משחקי הרהב, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2014
  3. ^ רני רהב, עידן הרוע, באתר ynet, 19 בפברואר 2007
  4. ^ רני רהב, המכתב "שלי רעה", שכתב רהב בגנות שלי יחימוביץ, באתר ynet, 19 בינואר 2003
  5. ^ רני רהב: "ניצחת, שלי יחימוביץ", באתר ynet, 20 בספטמבר 2003
  6. ^ רני רהב על הזמר: "לא עולה בדעתי שהוא עשה את זה", באתר nana10‏, 16 בנובמבר 2013
    ירון כהן-צמח, רני רהב מאבד שליטה, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2013
  7. ^ שרון שפורר, פרופיל // משחקי הרהב, אתר The Marker‏, 7 בינואר 2014
    ינון מגל, האם רני רהב איבד את זה, אתר וואלה, 7 בינואר 2014
  8. ^ TheMarker Online, ארגון העיתונאים על האיומים של רני רהב: "זו פגיעה בציבור הישראלי", באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2014
  9. ^ חדשות 2, רני רהב התנצל בפני העיתונאית שעליה איים: "מצר על כך אם נפגעת", אתר Mako‏ 8 בינואר 2014
  10. ^ אלפי שאולי, קריסת המרפסות בחדרה: מי אחראי?, באתר ynet, 23 בדצמבר 2013
  11. ^ רז סמולסקי, מרפסת בבניין חדש של גינדי השקעות בחדרה קרסה; העירייה ביטלה את האכלוס, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2013
  12. ^ נועה פרייס‏, ביהמ"ש דחה את תביעת רני רהב נגד גבי גזית וישראל גודוביץ', באתר וואלה! NEWS‏, 21 במאי 2017
  13. ^ מערכת הצינור, לאחר שרני רהב תבע אותו והפסיד - ישראל גודוביץ' יתבע את היחצ"ן על לשון הרע?, באתר nana10‏, 22 במאי 2017