לדלג לתוכן

ארבל (מושב)

ארבל
שלט בכניסה למושב ארבל
שלט בכניסה למושב ארבל
שלט בכניסה למושב ארבל
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע[1] ‎47 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
מוצא המייסדים אירופה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 756 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
תצלום אוויר

אַרְבֵּל הוא מושב עובדים בגליל התחתון ליד הכנרת והעיר טבריה בבקעת ארבל. המושב משתייך לתנועת המושבים והוא חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המקום נקרא כשם היישוב העתיק ארבל שחורבותיו, כולל בית כנסת יהודי, מצויות בקרבת שטחו של המושב.

המושב הוקם בשנת 1949 כמושב שיתופי המושב הוקם על ידי חיילים משוחררים של הבריגדה היהודית שהתארגנו בארגון להתיישבות 'ארגון החי"ל', התיישבו לאחר שחרורם בבית-גן ולאחר שהשתתפו במלחמת העצמאות יצאו לחפש מקום מתאים להקמת יישוב בגליל התחתון וכשהגיעו לאזור בקעת ארבל של היום, החליטו שזהו מקומם. המשפחות המיישבות הראשונות: אסטמן, סונדק, זוננברג, פוטצ'ניק, אביטל (רפופורט), שיח, בן דן, שצר (כיום שפי), ארנשטיין[3].

החיים היו לא פשוטים למתיישבים הראשונים. כוח העבודה היה מצומצם, האדמות היו זרועות סלעים, והתקציב שנתן להם הסוכנות היהודית היה דל. כשנה לאחר מכן בפברואר 1950 הצטרפו למושב השיתופי משפחות עולים מאיראן: חביב, ידגר, ענוים, סעידיאן (רון), והיישוב חווה התעוררות ופריחה. בתחילה, עת בנו את בתיהם, התנהלו יחד כקיבוץ עם מטבח מוסדי, חדר אוכל ומחסן בגדים משותף וגדלו עדר צאן מהגדולים בישראל[4]. ביולי 1950 פקד את המושב אסון כאשר צריף בית הילדים נשרף וחמישה תינוקות נספו בשריפה[5].

ב־1959 היישוב הפך למושב עובדים. בפברואר 1965, במסגרת תוכנית של הסוכנות היהודית בשם "מן העיר אל הכפר", הצטרפו למושב שמונה משפחות חדשות. בשנת 1975 קלט המושב, בעידוד הסוכנות היהודית, מספר משפחות נוספות. בשנת 1979, הורחב שטחו של המושב, נבנתה הרחבה משקית בת כ-25 משקים בה נקלטו בני המושב הבוגרים וניבנו מבני ציבור חדשים.

בשנות השמונים של המאה העשרים חווה המושב משבר כלכלי, כחלק ממשבר המושבים הארצי. המושב נכנס להסדר ובעקבותיו חלו שינויים בהתנהלות הכלכלית של המושב ובוטלה הערבות ההדדית.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה במושב ארבל הרחבה קהילתית.

אתרים ושירותים ביישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחומי המושב נמצא קבר ניתאי הארבלי וקבר דינה[6].

במושב פועלים ועד אגודה וועד מקומי. במושב קיימים מבני ציבור ובהם צרכניה, מרפאה, בית-עם, בית כנסת, מקווה, מועדון נוער ומרכז אומנות.

תעסוקה וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ספרים נכתבו על ידי שולמית זוננברג בהשראת ארבל ותושביו: האיכר מכפר פסגה, תמונות מכביש 90, כאילו לאביב יש ברירה. החקלאים במושב מגדלים מטעים (זיתים, אבוקדו, הדרים, שקדים, ליצ'י), גידולי שדה, צאן ובקר.

חינוך: במושב פועלת מערכת חינוך לגיל הרך ושני גני ילדים. ילדי המושב לומדים בבית הספר היסודי האזורי 'עלי גבעה' בגבעת אבני ובבית הספר התיכון החקלאי 'כדורי'. במושב פועלת תנועת הנוער 'התנועה החדשה '.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ארבל, דבר, 1 בנובמבר 1950
  4. ^ חיים לנדוי, נוף ויישובים בגליל התחתון, על המשמר, 26 במרץ 1951
  5. ^ 4 תינוקות נשרפו חיים במושב ארבל, חרות, 23 ביולי 1950
    נשרפו חיים 5 תינוקות, דבר, 23 ביולי 1950
  6. ^ http://www.קברותצדיקים.com/נשים-צדקניות/צדיקות