שיחה:שמואל אליהו

    מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

    1[עריכת קוד מקור]

    חבל שאנשים לעיתים מזדרזים לבצע עריכות ושחזורים למידע לא מדוייק. 1. מדוע היה כתוב שהרב עונה לשאלות אינטרנט באתרים מוריה וכיפה? הרב הפסיק לענות בכיפה מסיבות מספר. כיום הוא עונה רק באתר מוריה, שהוא אתר שלו - ערכתי ותיקנתי.

    2. מדוע צויין בצמוד לסיפור ביטול כתב האישום שהוגש נגד הרב, שהוא בוטל בעסקת טיעון? האם מספיק להביא לשם כך מקור מעיתון שנחשב לעיתון בעל דיעות פוליטיות אידיאולוגיות מוצהר? אתר עיתון הארץ טען משהו אחד, ואתרים אחרים כמו NFC, YNET טענו דברים אחרים. ב NFC נכתב שהרב טען כי לא ביצע שום עסקת טיעון, גם עורך דינו טען זאת. אני אישית שמעתי ממנו שלא היה צריך להתנצל ושלא עשה עסקת טיעון. העובדה שנותרה היא עובדת ביטול כתב האישום. - מחקתי את שאר ה"עובדות" הלא מוכחות.

    3. כמו כן, עמותת קרן מורשת נסגרה בקיץ. חבל להתעקש ולרשום שהוא עומד בראש גוף שאינו קיים. הוא גם לא היה המנהל שלו, הוא תמיד היה אחראי חיצוני רבני.

    4. לרב יש אתר בית שהוספתי, ומישהו שבמגמתיות עורך ומוחק לי כל ערך דתי שאני עורך, למרות הצהרתו להיותו אתיאיסט . אתר מוריה הוא אתר הבית שלו, ולכן החזרתי אותו לקישורים החיצוניים. --אביעד פניגשטיין 16:30, 19 יוני 2006 (IDT)

    אם אתה מבקש שיתייחסו ברצינות לדבריך ראוי גם שאתה תדייק. לא היה כתוב "עסקת טיעון" אלא "עסקה". לפי כל אתרי החדשות הייתה עסקה כזו, גם אם ב-YNET קוראים לה "הסדר" ולא "עסקה". נתנאל 16:40, 19 יוני 2006 (IDT)
    הסרתי את הקישור לאתר מוריה, משום שלא מצאתי בו רמז לכך שהוא אתר הבית של הרב אליהו, ובדף הראשי מופיעים מאמרים של רבנים רבים. מובן שהשארתי את הקישור לשו"ת של הרב אליהו באתר מוריה. דוד שי 23:46, 19 יוני 2006 (IDT)
    גם אם לא כתוב במפורש, זה בהחלט "אתר הבית" של הרבנים אליהו. לא במקרה יש שם את "קול צופיך" שמפיץ את השיעור השבועי של הרב מרדכי אליהו, בוידאו ובדפי סיכום (אחד העלונים היותר מעניינים). ייתכן שזה לא קשור במובהק דווקא לבן זה, אבל זה יותר מסביר. DGtal 23:54, 19 יוני 2006 (IDT)
    אם אפשר לתת קישור ממוקד לערכים של הרב אליהו (בדומה לקישור לשו"ת), מה טוב, אבל קישור לאתר שמכיל אוסף גדול של כותבים, אינו סביר. הרי באופן דומה, לא אתן בערך יוסי שריד (להבדיל, להבדיל) קישור לאתר "הארץ", רק מפני שמתפרסמים בו גם מאמרים של שריד. דוד שי 00:07, 20 יוני 2006 (IDT)
    הטענה שלך הגיונית, אבל מנגד ספציפית האתר הזה פועל על פי ההנחיות של הרבנים אליהו. הם קובעים בסופו של דבר מה ייכתב שם. DGtal 00:11, 20 יוני 2006 (IDT)
    אני תומך בדעתו של דוד שי לגבי קישור ממוקד יותר. ואני מטיל ספק ביכלתם של הרבנים לקבוע מה ייכתב שם - זה אינו התפקיד שלהם, ואני מניח שגם אין להם זמן לזה. בברכה, ינבושד.
    האם בערך של הרב לנדא ניתן קישור לערך של חברת קוקה קולה, הפועלת לפי השגחתו? זה כתוב במפורש על הבקבוק. לא ראיתי כתב השגחה של הרבנים אליהו באתר מוריה. דוד שי 07:18, 20 יוני 2006 (IDT)
    זה בערך מה שכתבתי. בברכה, ינבושד.
    כן, דברי כוונו אל DGtal. דוד שי 08:05, 20 יוני 2006 (IDT)
    שוב, אני מזכיר לכולם, כי אני מנהל הפיתוח של אתר מוריה וחבר הנהלת העמותה, לכן אני יכול להגיד לכם בצורה ישירה, חדה וברורה כי אתר מוריה הוא אתר שמשווק דרך תורנית ספציפית של משפחת הרבנים אליהו. בראשות האתר והקובע העליון, מצוי הרב שמואל אליהו. האתר שייך לו, ממומן במקורות מימון שהוא הביא. אני מצהיר בזאת, כי למרות ספקנותו של ינבושד, הרב שמואל אליהו מעורב בכל מהלכי האתר, עד לרמת המעורבות בפרטי העיצוב הכי קטנים שלו (אנחנו מעצבים אותו מחדש, והרב מעורב בכל). לכן זה לא דומה כלל לדוגמת "קוקה קולה" שנתן דוד שי, כי קוקה קולה אינה של הרב לנדאו. אבל אם יקים הרב לנדא אתר כשרות עבור גוף הכשרות שלו, האם האתר אינו שלו? התורה המשווקת באתר מוריה היא דרך מסויימת שהיא דרכו של הרב שמואל אליהו (ודרכו של אביו כמובן). מה זה משנה אם הרב הכותב באתר הוא הרב משה עמיאל (תלמיד מובהק של משפחת הרבנים אליהו), או הרב שמואל אליהו? אם כל כך מפריע לשים את הקישור ולטעון בהסבר: "אתר בית", הרי שאפשרי פשוט לרשום לידו "אתר המלמד את תורתו והגותו". אני מבקש להחזיר לפיכך את הקישור. --אביעד פניגשטיין 09:06, 20 יוני 2006 (IDT)
    אני מאמין לכל מילה שלך, אבל מוטרד משני דברים:
    • מדוע באתר עצמו אין הודעה, חתומה על-ידי הרבנים אליהו, המעבירה מסר זה? הרי ברור שאמירה ברורה כזו תעלה את קרנו של האתר.
    • "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד", האם כל הרבנים הכותבים באתר מתנבאים בסגנון אחד? אני מקווה מאוד שלא. בערך העוסק במרדכי אליהו ובשמואל אליהו ראוי לתת הפניה למאמרים שלהם.
    כמנהל הפיתוח של האתר, אולי תסדר בו אופציה להצגת כל המאמרים של מחבר מסוים (או לפחות כל המאמרים של כל אחד מהרבנים אליהו), ובא לציון גואל. דוד שי 20:26, 20 יוני 2006 (IDT)
    דוד שי היקר, האמן לי שבשל דברים כמו אלו שציינת כעת, הוכנסתי על ידי הרב לעובי הקורה של הפרוייקט. האתר כיום אינו תוכנה שלי. התוכנה שאני עומד בראש הפיתוח שלה תעלה בעוד כחודש וחצי - חודשיים ואז אתה תראה שיש הכל. דרך אגב, לגבי החיפוש הספציפי שביקשת, יש כזה. בכל אופן, אני עדיין עומד בעמדתי שאתר המייצג תורה, של רב, הוא שלו וראוי להופיע. כלל הרבנים האחרים הם תלמידים מייצגים. --אביעד פניגשטיין 15:16, 21 יוני 2006 (IDT)
    אם יש חיפוש שמביא רק את מאמרי הרב, תן קישור אליו ונסגור עניין. אם כוונתך לחיפוש בגוגל, שמביא כל דף שהרב מוזכר בו, זה לא רציני. דוד שי 21:36, 21 יוני 2006 (IDT)
    קודם כל, בדיוק כשם שהובא סיכום שאלות של הרב באתר מוריה, כך בדיוק, אותו מנוע. שנית, תרשה לי למחות נמרצות על ההצעה שלך שאינה טובה בכלל. בדיוק כמו שרב כותב ספר, כיום רבנים מקימים אתרי אינטרנט. ההבדל היחיד בין ספר לאתר, שספר כותבים וזהו, ולכן ממילא זה רק הרב כותב. אתר אינטרנט צריך פי כמה השקעה, ולכן יש לכל רב תלמידים שבפיקוחו ואישורו עונים תשובות. תשובה שלהם שווה תשובת הרב, כי הם תלמידיו והם השיבו על פי הנחיותיו. לאנשים דתיים הדבר מאוד משמעותי. אני חושב שבכל הדיון הזה ראוי לשים על השולחן בצורה מלאה את העובדה שיש גם ציבור דתי של בני ישיבות שצריך לאפיין גם לפיו את הדברים. --80.178.15.221 00:10, 22 יוני 2006 (IDT)
    זו גישה מעניינת, אבל אני דבק בגישה שבערך שעוסק באדם, ראוי להציג את כתבי האדם, ולא את הכותבים בפיקוחו. ושוב אני שואל: מדוע אין בעמוד הראשי של האתר הודעה ברורה שאומרת "אתר זה נכתב בפיקוחו ובאישורו של הרב שמואל אליהו"? זה מידע מאוד משמעותי. דוד שי 08:06, 22 יוני 2006 (IDT)
    כפי שהסברתי כבר. לציבור הדתי יש את ההתנהגויות שלו. בציבור הדתי לא צריך לומר ולכתוב את מה שידוע, ברור ומוכר. כל אדם שאתר מוריה פונה אליו, יודע שהאתר זה האתר של משפחת הרבנים לבית אליהו. יותר מכך אין צורך. ככה אצלנו הדתיים. לגבי איזכור האתר, אם כך, אני אעשה דבר פשוט. איש לא יוכל לטעון שמוריה אינו גוף הראוי להיות שייך באיזכור פועלו של הרב, ולפיכך בתוך הערך, בין פועלו ומעשיו, אני אכניס איזכור גם לזה עם הפנייה. --אביעד פניגשטיין 08:44, 25 יוני 2006 (IDT)

    הורדת הטענה לביטול כתב האישום בגלל הסדר[עריכת קוד מקור]

    מטרת אנציקלופדיה, כמו שאני מבין זאת, היא לספר עובדות. אולם, מי קובע את העובדות? מעריב? ידיעות? או אולי הארץ, שאותו החליט להביא מי שכתב את טענת ההסדר של עסקת הטיעון? ומי אמר שהקובע הנכון של העובדות הוא לא NFC, שבו היתה הסתייגות וטענות כי הפרקליטות טוענת כך, והרב ועורך דינו טוענים אחרת? ואם כל אלו יכולים לשמש כעובדות אנציקלופדיות, מדוע לקפח את ערוץ 7? שם אפילו לא מזכירים עסקת טיעון בכלל?

    אין לעיתון מסויים זכות וטו על אמינות עובדתית, ואפילו כולם ביחד אינם עובדה. האם אתם הייתם רוצים שיספרו עליכם בעתיד עובדה שאולי לא היתה ולא נבראה, רק כי עיתונים החליטו שהיא נכונה?

    לסיכון, הסרתי את ההסבר לסיבת ביטול עסקת הטיעון. אם היה הסדר או עסקה כזאת, הרי שיש להם הסכם כתוב. אם מישהו רוצה להוסיף את הטענה לערך, שיביא קישור או הוכחה לקיום מסמך הסדר כזה. לא יתכן שהיה הסכם ואין מסמך, וגם לא שמעתי שהיה איסור לפרסם מסמך כזה. היה הגיוני לפרסמו על ידי הפרקליטות אם אמנם היה, בייחוד אחרי שהרב הכחיש קיומו, ובייחוד לאור העובדה שמי שיקרא את דבריו בערוץ 7, יראה שהוא חזר והדגיש שהוא עומד על דבריו הקודמים. --אביעד פניגשטיין 10:56, 20 יוני 2006 (IDT)

    אתה צודק בכך שאין לעיתון מסוים זכות וטו על אמינות עובדתית, אולם הבה נבחן את העובדות. הארץ, YNET, NRG, בחדרי חרדים, הצופה וגם NFC דיווחו על קיומו של הסדר (לא בהכרח עסקת טיעון, ובערך לא נכתב הביטוי "עסקת טיעון"). אתר ערוץ 7 הוא היחיד שמתעלם לגמרי מן העסקה, מה שמעיד בעיניי על פגם חמור באמינות הדיווחים העיתונאיים שלו. בכל אופן, רק ב-NFC מובא שהרב מכחיש את קיומו של ההסדר.
    הפיתרון הוא לא להעלים את המידע על העסקה אלא לייחס אותו למקורותיו. אני מציע את הניסוח הבא: "ביוני 2006 בוטל כתב האישום. לפי הדיווחים בעיתונות הפרקליטות ביטלה את כתב האישום בעקבות הסדר שלפיו נדרש הרב להבהיר כי "כוונתו היתה רק לסטודנטים תומכי טרור, וכי הוא מכבד כל אדם באשר הוא אדם, יהודי כערבי, וכי יש לנהוג בכבוד בכל אדם" [קישור להארץ], ואולם הרב עצמו טען כי לא התחייב להסדר כזה [קישור ל-NFC]". אני מקווה שהניסוח הזה מקובל עליך. נתנאל 13:18, 21 יוני 2006 (IDT)

    נתנאל שלום. טיעון כמו שאתה טוען הוא ממש שגוי. אנציקלופדיות לא מבוססות על עיתונים. שאלתי מדוע אין מסמך. אם תבוא לבית משפט ותתבע לדין מישהו על הפרת חוזה שאתה טוען שיש לך והוא טוען שלא היה ולא נברא, ואין לך מסמכים, האם יעזור לך שהעיתונים יתמכו בך? זה אולי יעזור לציבור להאמין שאתה צדיק והוא רשע, אבל מטרת אנציקלופדיה אינה נקיטת עמדנה, אלא עובדות. אתה ואני יודעים שעסקת טיעון מקבלת תוקף רשמי של שופט ויש לה פרוטוקול מוסכם. שנינו יודעים שכבר ראינו כאלו פרוטוקולים מעל גבי עיתונים. אם והיה ויוצג כזה, אזי טיעונך צריך להיכתב באופן בלתי מעורער. אם אין כזה, אז אין הסכם. אתה מצפה מעיתונים ללמד אותך הסטוריה? רוצה להיזכר במקרה החומצה שלא היתה בכפר דרום? האם נפרסם את קיומה רק כי YNET אמר? בכל אופן, המשפט שאתה מציע הוא לגמרי לא אנציקלופדי. ראית פעם משפטים מסוג זה באערכים אנציקלופדיים? --אביעד פניגשטיין 15:14, 21 יוני 2006 (IDT)

    שלום אביעד,
    א. בפעם השלישית (לספירתי) אתה מדבר על "עסקת טיעון", למרות שלא על זה מדובר. ברור שלא מדובר כאן בעסקה רשמית וכתובה, ואיש גם לא כתב את זה בערך. אני מבין מהידיעות בעיתונים, שבפרקליטות מתרשמים שיש הסכמה (כנראה לא רשמית, וכנראה גם לא כתובה), או הסדר, שהם יבטלו את כתב האישום בתנאים האלה והאלה. אם זו דעתם, היא צריכה להתבטא במידע שאנחנו מוסרים לקורא ואיננו יכולים להסתיר אותה. ובכל אופן הטענה שלך שיש להציג מסמך כתוב לא רלוונטית.
    ב. אנציקלופדיות לא מבוססות על עיתונים - אכן, האנציקלופדיות המדעיות, הרשמיות לא מבוססות (בדרך כלל) על עיתונים; אבל באף אנציקלופדיה רשמית ומדעית לא תמצא ערך על הרב שמואל אליהו. הייחוד של ויקיפדיה, שיש בה ערכים על נושאים עדכניים ולא כל-כך אקדמיים, מחייב אותה להסתמך גם על מקורות לא לחלוטין מוחלטים. הרי אם נחפש מידע במקורות אקדמיים או רשמיים על הרב שמואל אליהו הערך יצטמצם לשורה וחצי (תאריך לידה (?), היותו בנו של אביו והיותו רב העיר צפת). הדרך שלנו להתמודד עם העובדה שאנחנו משתמשים במקורות לא רשמיים היא לייחס את העובדות, הטענות וההערכות לאומריהן, וכך לאפשר לקורא להכריע בעצמו מה נכון ומה לא; ההנחה היא שהקורא מספיק אינטיליגנט להחליט אם הוא מאמין לעיתון הארץ, או לערוץ 7, או לדובר של הרב, ובלבד שהוא יודע מי אמר מה.
    ג. לפיכך טענתך כי המשפט שהצעתי אינו אנציקלופדי אינה נכונה - הוא אנציקלופדי במסגרת הנסיבות: הוא מוסר לקורא את מה שפרסמו כל כלי התקשורת בישראל, תוך ייחוס הפרסומים למפרסמים, ומציג גם את הטענות הנגדיות, שוב תוך ייחוס מתאים. ושים לב שהוא מוסר עובדות ברורות בלבד: נניח שלא ברור אם קיימת עסקה או לא; אבל ברור לגמרי שלפי הדיווחים בעיתונות הייתה עסקה כזו. נתנאל 16:43, 21 יוני 2006 (IDT)
    בוויכוח זה נראה לי שראוי לחכות מעט: אם אכן התחייב הרב להבהיר את דבריו, הרי יעשה זאת בפומבי, ונוכל להפנות במפורש להבהרה זו. אם לא התחייב, אין על מה לדווח. אם התחייב ולא יקיים, חזקה על הפרקליטות שתטפל בכך. בשלב הנוכחי, הנוסח שיצר אביעד טוב בעיני. בהערת אגב אציין שאתר nfc מספר על "עשרה יהודיות", איך אפשר להסתמך עליו? חוץ מזה, אביעד, איך זה שלכולם יש תמונה של הרב ורק לנו אין? דוד שי 21:31, 21 יוני 2006 (IDT)
    דוד היקר שלום וברכה. לגבי טענתך על NFC, האתר עד היום נמצא מאוד אמין. העיתונאי העומד מאחוריו הוא יואב יצחק, ואני לא חושב שיש מישהו שיכול להשיג כלפי העיתונאי הכמעט יחיד ברמתו, שמעולם לא ניצחו אותו בתביעת דיבה או לשון הרע. אני לא יודע על איזה דיווח אתה מדבר, אבל כשכולם הסתירו ממך את פרשיות אולמרט, NFC פירסם וכשכולם הסתירו את מה שהמבקר כתב על מגורשי גוש קטיף, הוא פרסם. מדוע כולם משתיקים דברים שלא נוח להם? אני חושב שעלינו לעודד אתרים בלתי תלויים שכאלו. לגבי תמונה של הרב שמואל, אם הייתי מצלם אותו, הייתי בשמחה מביא. אני אנסה לבקש מחבר שלי, צלם, שיש לו. את ראש הישיבה שלי באלון מורה, הרב אליקים לבנון, למשל, אני אישית צילמתי, וכזאת גם אחת התמונות שהעליתי שם בערך שלו. ולגבי נתנאל. נתנאל היקר, הטיעון שלך כי אתה מצפה שרק בגלל שהפרקליטות אמרה משהו, שאיננו יודעים לגביו דבר, צריך יהיה להכניס קטע שלם לערך שמיועד להיות רלוונטי ואנציקלופדי, היא צורה קצת יותר ליברלית ומתונה, מלומר "הוא רב, הוא ימני, חייבים לנצל את ההזדמנות להציג אותו בצורה בזויה". זכור, כי קצת קשה לצפות מרב ומנהיג ציבור, שבסך כל הסיפור הביא ציטוט מספר ההלכה המרכזי, השולחן ערוך, לחזור בו מציטוט בשולחן ערוך. --80.178.15.221 23:54, 21 יוני 2006 (IDT)
    בן אדם, התייחסתי רק לעובדה שכתוב שם "עשרה יהודיות", לא לכל האתר (שגם אני מסתמך עליו לעתים). דוד שי 08:01, 22 יוני 2006 (IDT)


    הורדת קטע על פרשיית הסתרת פני בנות בעלון מעייני הישועה והרב שמואל אליהו[עריכת קוד מקור]

    הורדתי קטע שדיבר ופירט על פרשיית הסתרת פני הבנות בעלון מעייני הישועה מכמה סיבות: 1. הקטע היה שגוי - הרב שמואל אליהו אינו הרב של העלון, ובעצם מנכ"ל מעייני הישועה הוא תלמיד של הרב אבינר ונועץ בעיקר בו. לפיכך, אין זה נכון לטעון שהרב שמואל הנחה את העלון להסתיר את התמונות. הרב שמואל אליהו בסך הכל כתב מאמר בNRG יהדות שיוצא להגנת ההחלטה.

    2. מנכ"ל הארגון דיבר בעצמו והסביר שהסתרת התמונות נעשתה קודם כל לבקשת הבנות עצמן. לפיכך שוב לא היה דיוק בקטע שנכתב.

    3. אין שום דבר מיוחד בדעת הרב שמואל אליהו לגבי צניעות הבנות. הקו הרבני שאליו שייך הרב שמואל אליהו הוא קו כזה, וכמותו יפסקו עוד מאות רבנים. זוהי הלכה פסוקה המופיעה בכל ספר הלכה בנושאי צניעות שנכתב. לרשום שכך פוסק הרב שמואל אליהו זה בדיוק כמו לרשום שהרב שמואל אליהו ממליץ להתפלל ותיקין, או שאתמול ב- SMS פסק הרב שמואל אליהו שפסיפלורה הוא ירק ולא פרי ולכן אין בו דיני ערלה - גם על זה יש רבנים שחולקים, אז האם גם את זה צריך לציין?

    4. ישנם פערים רבים בין הציבור הדתי לחילוני בהבנה של ההיררכיה בעולם ההלכה והרבנות. בעיני הציבור החילוני, למשל, הרב שרלו נחשב פוסק הדור. בעיני הציבור הדתי וגם החרדי מדובר ברב זוטר בלבד, שכלל לא הוסמך להיות פוסק הלכה. הוא הדין כאשר כותבים שיש מחלוקת בין הרב שמואל אליהו והרב ביגמן. אין כאן בכלל פתח למחלוקת. הרב ביגמן אינו במעמד, בהכשרה ובסמכות של הרב שמואל אליהו שהוא רב עיר, דיין, חבר מועצת הרבנות הראשית ופוסק הלכה. אם כל מחלוקת בין כל דמות שקוראת לעצמה רב ואומרת "פסקתי הלכה", ראויה לאיזכור, אז יש למעלה מ- 100 התבטאויות ופסקי הלכה שפסק הרב שמואל אליהו שאיזה אדם בשם גלעד קריב שקורא לעצמו "רב רפורמי", התבטא בדיוק הפוך, והצהיר שזה "פסק הלכה". מישהו מתנדב כאן לאסוף את כולם כדי שיהיו איזכורים? מעבר לכך, לא כל אמירה של רב היא: "פסק הלכה". לפסק הלכה יש כללים ברורים. רב יכול לקרוא ולהמליץ לציבור למשל, לאכול ארוחת ערב בשעה 20:00, אבל לכתוב שזה "פסק הלכה", זאת שטות. הציבור החילוני משתמש המון במושג "פסק הלכה" לכל אפצ'י שרב כלשהו עושה. אז קודם כל, לא כל רב יכול לפסוק הלכות, הרב ביגמן למשל שהוזכר, לא הוסמך על ידי גדולי הדור כדי לפסוק, ואילו הרב שמואל אליהו כן הוסמך.

    לסיכום, אם יש פסק הלכה, או קו ייחודי ומנהיגותי שרב מסויים מנחה אותו או פעיל במיוחד בו, יש מה לציין. אבל מה העניין לציין דבר שידוע ונכון לדעת מאות רבנים, ושלרב שמואל אליהו אין נגיעה ייחודית בנושא? --אביעד פניגשטיין - שיחה 15:49, 6 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

    לא כתוב שהרב הורה על זה, כתוב שהוא אישר, וזה נכון. המחלוקת הזו שונה ורואיה לאזכור כי היא עוררה הדים רבים. (אני נעלב בשביל הרב ביגמן, אבל זה בגלל סיבות לא ענייניות) סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 15:55, 6 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

    אישר - משמע הורה. מה ההבדל? הוא אישר? אתה שמעת אותו מאשר לאביחי בוארון ממעייני הישועה? אני חושב שאני קצת הרבה יותר קרוב ממך לרב שמואל אליהו ואני מודיע בזאת שהרב כתב את דעתו בNRG כדי לגונן, אבל לא הוא יעץ זאת. אני תומך כמובן שדיעה הזאת של הרב, אבל בויקיפדיה צריכה האמת להוביל. לצערי גם בויקיפדיה כמו במספר מקומות, כנראה שהדתיים מהצד השני של המפה הפוליטית רוצים להכתיב את האמת רק לפי ראות עיניהם. למה אתה לא הולך לנבור עכשיו בארכיון NRG אחרי פסקי הלכה של כל הרבנים שיש להם ערך כדי להוסיף גם אותם. למה לא הוספת את הסיפור שהרב שמואל אליהו יצא נגד שיווק כורבית וברוקולי וטען שכל החברות המשווקות מכשילות את הציבור בכשרות? אתה יודע שהיה לזה יותר הד? יש דברים שהם ממש לא אנציקלופדיים ובכללם פסיק הלכה שגרתיים. אני מציע שניתן למר דוד שי להכריע, אבל אני מודיע בזאת, שאם לזה יש מקום, אזי אני מתחיל למלא את הערך בכל פסק הלכה שפרסם הרב שמואל אליהו. זה בערך 15,000 שו"תים באינטרנט ועוד כמה ספרים. --אביעד פניגשטיין - שיחה 16:02, 6 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

    ראשית אפתח בהערה טכנית: אתה יודע להזיח (שהפסקה תתחיל לא בתחילת דף)? עושים את זה עם נקודותיים בתיחלת הפיסקה, כמו שעשיתי כאן עכשיו, כך ברור שזו תגובה (כדי להגיב על התגובה פשוט הוסף 2 נקודותיימים - ::). בבקשה.
    עכשיו לעיניינו:זה היה פסק שעורר הדים, פסקים בנוגע לבשר בחלב לא. כתוב "אישר" הכוונה יכולה להיות גם בדיעבד. אני מציע לך לרדת מהעץ ולא לקרוא לכל העולם ואשתו, אתה לבד. אני גם בספק אם הפסקה מאירה את הרב באור שלילי, הרי זו באמת דעתו.
    כמו כן, אין צורך בהתבטאויות לא נעימות כמו "כוח הזרוע הוא לא הפיתרון להשלטת רצונותייך", בא לא נתדרדר. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 00:44, 11 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    אני מקווה שעכשיו כולם מרוצים. יעקב - שיחה 15:06, 16 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
    אני מרוצה. כל הכבוד. סתם עומרשיחה גם אני רוצה לקדם מיזם 18:07, 16 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

    אמנם באיחור, אני חייב להגיב לזלזול למעלה בכבודם של תלמידי חכמים. הרבנים דוד ביגמן ויובל שרלו שניהם ראשי ישיבות חשובות מאוד במשך שנים רבות. אין כל יסוד לטענה כאילו מעמדו ההלכתי של הרב אליהו גדול משלהם (אם כבר להיפך - מעמדו של פוסק נמדד בשו"תים שלו. איה ספר השו"ת של הרב ש. אליהו שיתמודד עם ספריו של הרב שרלו? בסמ"ס?). אמנם, הרב אליהו מונה לכמה תפקידים בכירים, אך עד היום הוא לא הוכיח ולו במעשה אחד שיש בו משהו מעבר לרב ממוצע. ברור לכל, שמעמדו של אביו (שהוא, לשם שינוי, מעמד מוצדק) סייע לו להגיע למקומות אלהם הגיע. חבל שזה סגנונו כלפי רבנים ותלמידי חכמים, וחבל שהוא אף מוביל את תלמידיו לסגנון דומה. אריה א - שיחה 01:20, 3 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

    ובמה דבריך אלו תורמים לתוכן הערך? דף השיחה נועד לדון בתוכן הערך ולא לשמש לדיונים עקרים בשאלה איזה רב יותר גדול. יש לצורך כך אתרים רבים באינטרנט. יעקב - שיחה 02:00, 3 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

    טענת יונגיונג[עריכת קוד מקור]

    לא ברור לי כיצד דמות כל כך שנויה במחלוקת בקרב הציבור שממנו הוא מגיע כמו הרב שמואל אליהו, מקבל בויקיפדיה עריכה פרטית של בחור המזדהה כעובד מטעמו ואף אחד אינו פוצה פה ומצפצף, זו הרי בושה שאין כדוגמתה! כציוני דתי שמשתמש קבוע ועורך בויקיפדיה אני פשוט נכלם נוכח העריכה המגמתית "מטעם" שאני רואה כאן. הרב שמואל אליהו הוא אמנם בנו של הרב מרדכי אליהו אך הסתבך בכל כך הרבה פרשיות מביכות שמעמידות בספק את מעמדו כרב לא רק בקהילתו ובעיר ממנה מגיע אלא בכלל הציבור הציוני-דתי. כל הפרשיות המפוקפקות בהן הסתבך הרב שמואל אליהו הוצאו מהערך שלו ואני אמנה חלק מהן: הוא הסתבך בתביעות על הסתה לגזענות מהן לא נוקה וטען שכן זוכה, הוא גרם לבחירת רב חרדי כרב ראשי כשהציג את מועמדתו לרבנות ראשית בניגוד למצופה ממנו, הוא פסק לטשטשט פני נשים בעלון פ"ש של הציונות הדתית, הוא נעלם מהעיר בה הוא מכהן כרב העיר במהלך מלחמה, הוא תוקף רבנים ותלמידי חכמים שדעתם הפוליטית או התורנית אינה תואמת את דעתו, הוא עסוק בענייני תקשורת יותר מאשר ענייני עירו וקהילתו, הוא מועד בלשונו באופן תדיר - הפעם האחרונה הוא קבע שאביו שלח את רחל אימנו להציל את חיילי צה"ל במלחמת עזה ואח"כ טען שזה היה בצחוק למרות שהוא צולם אומר זאת בצורה שאינה משתמשעת לשני פנים. אינני מתכוון להעלות את כל החומר הרב הזה ולערוך אותו אלא להביא לידיעת העורכים שהערך הזה מוטה לחלוטין ומתוחזק באופן קבוע ע"י אנשי שלומי ועובדיו (!) של הרב שמואל אליהו. בצער רב ובתקווה לשינוי --Yonyong - שיחה 10:31, 1 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

    חלק מדבריך אינם נכונים. מועמדותו לרב ראשי מופיעה בפתיח הערך וכך גם כתב האישום. חלק מדבריך אינם ראויים. ראוי שתסגל לעצמך סגנון יותר מאופק וניטרלי אם אתה רוצה להשפיע בויקיפדיה, שכן מתלהמים זוכיםמ לשחזור גורף. לגבי חלק מהדברים תאלץ להביא ראיות ברורות כדי שיוכנסו לערך. למשל, אנא הבא סימוכין לטענתך שהרב ברח מצפת למשך מלחמת לבנון השנייה, שכן אני שמעתי ההיפך. אגב, גם אם הדבר נכון, ייתכן וזו היא עמדתו וכל שתוכל לאמר היא שאתה חושב אחרת. יעקב - שיחה 18:27, 1 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    אמנם חלק ממה ש"יוניונג" רשם כאן (ולא בערך) חסר סימוכין אך היות והתוספות שלו לערך עצמו עובדתיות ונכונות אני לא מוצא סיבה להורדה שלהם מהערך (הסיפור חסר התימוכין אודות "בריחת" הרב מעירו לא מופיע בערך).--עופריקו - שיחה 22:43, 1 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    מזל שאני לא היחיד שחושב כך. בכל אופן לא ברור לי מדוע להוריד עובדות מוכחות שהבאתי כולל תימוכין בלינקים ובתיעוד של הרב עצמו? טענתי הקודמת בדבר העריכה המוטה רק הוכיחה את עצמה. לא כתבתי את דעתי האישית אלא הבאתי את המגמה הרווחת היום בקרב הציונות הדתית בדבר מעמדו של הרב, כולל סימוכין לכתוב. במידה ועורך כלשהו יראה לנכון לבטל זאת אבקש לאעביר זאת הלאה.--Yonyong - שיחה 12:18, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    אני מציע שתנסה לתרום לוקיפדיה בתחומים יותר נייטרליים, כמו למשל ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתרי המורשת העולמית. כאן איך לך מה לחפש והמשך התעסקות פה תוך התחזות לשני אנשים שונים תביא לחסימתך בשני שמות המשתמש. יעקב - שיחה 12:24, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    אתה יכול לטעון טענות הזויות על התחזות ואף לחסום כמה שאתה רוצה, את העובדות לא תוכל לחסום, הם צפות על פני המים. קודם תתמודד מול השאלות האמיתיות: מדוע אתה מוריד קישורים למאמריו של הרב או לכתבות על הרב? מדוע העורך אביעד פניגשטיין שאף מודה בכך שהוא עובד אצל הרב שמואל אליהו ומקבל ממנו שכר (!) עורך את הערך על משלם משכורתו מבלי שאף אחד יגיד דבר. במידה ואני אחסם, אני בטוח שמישהו הגון יותר ממך יעלה את הנקודות האלו. סוף האמת להתפרסם. אני בכל אופן לא מוכן לשתוק, ואני קורא לעורכים אחרים (Fולל עופריקו) לא להירתע מהבריונות הויקיפדית הזו.--Yonyong - שיחה 13:11, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]
    אם אתה רוצה בתיקון הערך, הפסק עם ההאשמות שלך על חוסר ניטרליות ושיקולים זרים, ובחר לך נושא אחד שבו אתה חושב שהערך אינו מציג את המציאות נכון. פתח תת-כותרת חדשה בדף השיחה, הבא בו ראיות לדבריך והצע נוסח חלופי. באופן זה אוכל לענות להצעותיך ונוכל לראות אם יש צורך בתיקונים. יעקב - שיחה 13:34, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

    הקישורים מאתר מוריה לא עובדים כדאי להסירם..

    פרטים אישיים[עריכת קוד מקור]

    אשמח אם מישהו יוכל להכניס לערך את שנת הלידה של הרב. תודה. מיכאל

    יחסו לרב עובדיה יוסף[עריכת קוד מקור]

    ראו כאן. על זה יש להוסיף, שאין המקום לפרט עד כדי כך, בקרוב נצטרך להוסיף פסקאות על "יחסו לרב אלישיב", "יחסו לרב נסים קרליץ" ו"יחסו לרב משאש". מיותר לגמרי. אם מדובר במידע משמעותי, יש לקצר אותו לכדי משפט אחד ותו לא. בברכה, ינבושד • כ"ב באייר ה'תש"ע.

    נהרגו עקב הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור]

    במשפט "התבטא נגד הרב עובדיה יוסף, וכתב בין השאר שמאז תמיכתו בהסכם אוסלו, שכמה מחבריו הטובים נרצחו בעקבותיו, קשה לו להחזיק בביתו את ספריו", לא ברור האם הקביעה שאנשים נרצחו בעקבות הסכם אוסלו היא עובדה או דעתו של אליו. בנוסף:

    • בדיקה במילון מראה שקיימת חפיפה רבה בין "עקב" ל"בגלל". מעבר לכך, אם המשמעות אינה "בגלל" - מה יש לו להתרעם על יוסף?
    • גם אם חלק משפט מופיע בקטע המתאר את דעותיו של אליהו, צריך להבהיר האם מדובר בעובדה שהוא מחווה את דעתו עליו, או שמא מדובר בדעתו. Thedsadude - שיחה 12:27, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
    מתוך הערך הסכמי אוסלו: "למעשה פיגועי הטרור לאחר ההסכמים, היו עזים יותר, נרחבים יותר, וגבו קורבנות רבים יותר בצד הישראלי מאשר בתקופה של האינתיפאדה הראשונה. על פי הסטטיסטיקה, בארבע השנים שלאחר הסכמי אוסלו, (1993-1996‎), נרצחו 256 ישראלים בפעילות טרור, לעומת 97 בארבע השנים שקדמו להן (1989‎-1992)." דרך - שיחה 12:39, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
    א. למרות שהדברים כבר נאמרו לך, אתה מתקשה להבין את העיקרון שאין לשנות דברים כשאתה יודע שיש לכך התנגדות. עליך לפנות לדף השיחה לפני שינוי נוסף. ב. המילה בערך מרוככת: בעקבותיו. כמו כן, כותרת הפרק היא עמדותיו, והמשפט מבהיר שכך הוא התבטא. אין צורך בהבהרות נוספות שכך הוא תופס את הדברים, וודאי שלא מכאן יש להסיק מה בדיוק קרה בשל או למרות הסכמי אוסלו. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 12:41, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
    א. זה בדיוק העניין. למילה "עקב" יש חפיפה מסויימת עם "לאחר", וחפיפה מסויימת עם "בגלל". אתה מציין כאן משפט שבו המשמעות היא "לאחר" בתור נימוק למשפט שבו משמעות המילה היא, בבירור, "בגלל" (שוב, אין הסבר הגיוני לתרעומת ללא זאת).
    ב. "מתקשה להבין", "מסרב להבין" - תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל אני אכן אינני מקבל את התפיסה שלך, שהראשון שכותב ערך כלשהו יכול לבטל כל שינוי, הגיוני ככל שיהיה, היות שאיננו מסכים לו. זו פשרנות מעוותת לחלוטין לרוח ויקיפדיה. אני מתכוון לחזור על העריכה שלי, שהיא דקדוקית בלבד ומתבקשת, מכאן עד הודעה חדשה. אתה יכול, מצידי, להוסיף את זה ל"התבטאויות חמורות" בדף השיחה שלך, לנסות לחסום את חשבוני, או מה שבא לך. אדרבא - אשמח שאיזשהו מפעיל יראה עד כמה העריכות שלך אינן אובייקטיביות. Thedsadude - שיחה 13:00, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
    א. כבר עניתי. ב. הנושא אינו אם השתכנעת או לא. הכללים של מלחמת עריכה חלים דווקא כשאינך משתכנע. לא אני כתבתי אותם, וכולנו, כולל אתה, כפופים להם. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 13:13, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

    בלי להתייחס לנושא מלחמת העריכה - הנסיון להכניס את הטענה כאילו ההרוגים הישראלים בסכסוך הישראלי-פלסטיני לאחר הסכמי אוסלו נהרגו בגלל\עקב ההסכמים כטענה מטעם ויקיפדיה הוא לא ניטרלי ולא אנציקלופדי במובהק, וראוי היה להסירו מוקדם ככל האפשר. לדעתי, אגב, כל המשפט שבסוגריים מיותר. יוסאריאןשיחה 13:27, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

    הניסיון להכניס את הטענה כאילו מישהו טען כך בשם ויקיפדיה גם הוא שגוי. לעצם העניין, הכנסתי את הלשון המדויקת של הרב אליהו, ומעתה לא יוכל לטעון איש שמשהו אינו ברור. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"א • 13:42, 25 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

    פסק ההלכה[עריכת קוד מקור]

    באותה מידה שמפורטים בערך ה"גינויים הנרחבים" לפסק ההלכה, אפשר לפרט גם את התמיכה הרבה שזכה לה בחוגים מסויימים, את החותמים הרבים וגם את הסקר שפורסם ב-YNET (55% מהציבור היהודי בעד). בברכה, ינבושדשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א.

    מקובל אצלנו שלביקורת יש רף כניסה מחמיר יותר. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 20:34, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    ולערך הזה הביקורת נכנסה בלי סינון, שלא כמקובל? בברכה, ינבושדשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א.
    כוונתי הייתה שזה לא בדיוק "באותה מידה". חלק ניכר מהביקורת נסוב לא על הרב אליהו אלא על פסק של עשרות (אולי יותר?) רבנים שהצטרפו אליו, ויש להבהיר זאת. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 20:42, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    איך זה עונה למה שאמרתי? בברכה, ינבושדשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א.

    הרב אלישיב גינה? מה המקור?[עריכת קוד מקור]

    האם יש עוד מקור מעבר להארץ, שכך התבטא הרב בעניין זה, על פניו זה נראה תמוה, שכן תלמידו הרב שיינין רב העיר אשדוד גם חתום על הקול קורא, היות ואינני מצוי במה שהתפרסם, אני מבקש לבחון את הקביעה כאילו הרב אלישיב שלל את הפסק הזה, ועל פי זה להחליט האם זה נשאר בערך או לא. טיפוסי - שיחה 20:48, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    כמדומני שפורסם בכלי תקשורת נוספים, אולם למיטב זכרוני אין מדובר בהתבטאות פומבית אלא בשמועה שהופצה בקרב עיתונאים. אולי הרב אלישיב אמר משהו לאחד ממקורביו, אולי גם זה לא. אני מסכים שעלינו להיות חשדניים יותר בנושא. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 20:51, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    צריך לבדוק אולי פורסמה הכחשה ביתד נאמן, שכן לא ניתן להמציא רעיונות רק כדי שלאטינגר תהיה כותרת מוצלחת, ובעקבותיו ויקיפדיה. טיפוסי - שיחה 20:53, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אכן, במקרה זה אם הדבר פורסם ביתד זה רציני יותר. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 20:55, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    פורסם אצל קובי נחשוני בווינט ובמקומות נוספים, אבל הרב שמואל אליהו כתב בתגובה שהוא בירר אצל מקורבי הרב אלישיב ואמרו לו שלהד"ם. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:24, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    את המקור צירפתי למשפט, והוא מצטט את הרב אלישיב עצמו. יוסאריאןשיחה 21:45, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אני חושב שזה היה ברור מלכתחילה. הדיון הוא על אמינות ידיעה כזאת שבה עיתונאי מצטט גורמים אלמוניים בשם הרב אלישיב ועל הסבירות שבהכנסתה לאנציקלופדיה. נרו יאירשיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 21:48, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    העיתונאי, לטענתו לפחות, ציטט את הרב אלישיב עצמו - כתוב:
    "'כבר מזמן אמרתי שיש רבנים שצריך לקחת מהם את העט', כך התבטא בימים האחרונים הרב יוסף שלום אלישיב ... 'מעניין שאותם רבנים ציוניים, דווקא תומכים בהיתר מכירה בשנת שמיטה, שבו מוכרים קרקעות לגויים', אמר מי שמכונה בפני החרדים 'פוסק הדור'.". יוסאריאןשיחה 22:25, 14 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    כל מי שמכיר את הרב אלישיב יודע שהעיתונאי לא שמע את זה מפיו. גוונא, יש לך מקור? נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 01:24, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    וזה גם ממש לא סגנונו של הרב. בברכה, ינבושדשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א.

    הבוקר ראיתי כרוז "דעת תורה" מלפני כשש שנים, שבו חתום הרב אלישיב עצמו (ועמו רבנים חרדים נוספים) על הוראה לאיסור כל מכירת קרקע למי שאינו יהודי שלא קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח. על "דעת תורה" דומה חתומים כל ראשי הפלג החרדי ליטאי. כך שמוזר מצדו לגנות את מי שחותם כמעט על אותם דברים שהוא עצמו חתם עליהם לפני שש שנים בלבד. בברכה, ינבושדשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א.

    למיטב ידיעתי הרב אלישיב מקיים כל בוקר התייעצות עם אטינגר. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 08:40, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    עם כל הציניות, לא יצאה שום הכחשה לפרסומים מסביבת הרב אלישיב, ואף היו רבנים חרדים שחזרו בהם בעקבות דברי הרב אלישיב. פרסום בעיתון הוא מקור אמין מבחינתנו - ואגב, יאיר אטינגר במיוחד - ואין לאף אחד מאיתנו, שלא מכיר את הרב אלישיב אישית, אני מניח, הזכות לקבוע מה אופייני לו ומה לא. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:56, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    סליחה על הסטיה הצידה - אבל האם המוסלמים לא נחשבים למי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח? יוסאריאןשיחה 09:14, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    זו בעיה, ויש על כך דעות שונות בקרב הפוסקים. המחמירים ביותר טוענים שכדי שגוי ייחשב כשומר שבע המצוות הוא צריך לקבל אותן על עצמו כחיוב דתי-אלוהי, ולא רק דה-פאקטו. דעות אחרות קובעות כי בימינו כל אדם מערבי ממוצע נחשב לשומר שבע המצוות. שים לב, שאם תבחן את שבע המצוות תגלה שכולן בסיסיות ביותר בתרבות המערבית. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 09:56, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אני יודע, ואני יודע גם שנוצרים מוגדרים לעיתים כמי שעובדים עבודה זרה, בניגוד למוסלמים, לכן שאלתי ספציפית על המוסלמים. יוסאריאןשיחה 10:00, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    השאלה האם מוסלמים מוגדרים כעובדי עבודה זרה גם היא נידונה בפוסקים. שיטת הרמב"ם והמאירי ידועה בכך שזה לא עבודה זרה, ופוסקים בני זמנינו אף פסקו כך הלכה למעשה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 10:06, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    אם נחזור לנושא, יש בעיה עם גינויים פנימיים בחוג המקורבים, גם אם נאמרו (קל וחומר כשהם מסופקים). התקשורת עושה מזה עסק גדול כשזה מתאים לה, אבל זה לא מתאים לאנציקלופדיה. כאמור, כשמדובר בביקורת הרף שלנו גבוה יותר. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 11:00, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    אבל נרו, אם הוא אמר את זה, ודאי שזה אנציקלופדי. זו בעצם הבעת התנגדות למהלך מפי אחד משני גדולי הפוסקים כיום. הטענה שהוא לא אמר את זה תיתכן, אבל יש לנו מקורות מקובלים, וזה פורסם בכל כך הרבה כלי תקשורת ללא כל הכחשה, כך שאין מקום לספק, לפחות כרגע. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:03, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    לדעתי אם הוא אמר את זה במעגל סגור זה לא אנציקלופדי. אולי בליטאיפדיה. אמרת למעלה שהרב אליהו עצמו כותב שנאמר לו שלהד"ם, איפה זה? נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 11:08, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    כאן.
    הרב אלישיב תמיד אומר דברים במעגל סגור. אין לו בית כנסת היזדים או כל במה אחרת.
    עם זאת, אפשר להוסיף את העובדה שהרב אלישיב עצמו חתם על מכתב האוסר השכרת ומכירת בתים לגויים לפני כחמש שנים. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:15, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    לא מדויק. כשמשהו קצת חשוב לרב אלישיב הוא חותם בכתב (וזה קורה די הרבה). ממש השבוע הוא עשה זאת כדי לעודד הצבעה למנהלות הקהילתיות בירושלים. תודה על המקור. בשורה התחתונה התפרסמה בתקשורת שמועה אנונימית שהרב אלישיב התנגד, ושמועה אנונימית שלא התנגד. באותה מידה אטינגר ושאר כלי התקשורת יכלו לפרסם את הגירסה של הרב אליהו. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 11:32, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אני מסכים עם נרו יאיר. אני-ואתהשיחה 12:32, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    לסיכום הדיון עד כה, יש צורך לעדכן בערך שדעתו של הרב אלישיב שנויה במחלוקת, בעניין ספציפי זה, ולא לקבוע האם מקורותיו של אטינגר אמינים או לא. טיפוסי - שיחה 12:42, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אני לא בטוח שהסיכום הזה מקובל על כולם. יש כאן החושבים שבהקשר זה אין חשיבות אנציקלופדית למה שאמר הרב אלישיב בחוג מקורביו, ובפרט שמדובר בביקורת ושהדברים מסופקים. יש מספיק מגנים פומביים, ולאו דווקא נמוכי דרג. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 12:48, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אתה צודק שהצעתי אינה בבחינת לכתחילה עבור כולם, וזאת מהטעם שכתבת, אלא שבינתיים עדכון על פי הצעתי, תשפר את הניטרליות, ולא צפויה לה התנגדות, גם מאלה הסבורים שהמקור הקיים קביל בויקיפדיה. טיפוסי - שיחה 12:53, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אני מתקשה להבין מה הסיבה לפקפק בכך שהרב אלישיב אמר את זה; שזה לא אופייני לו? שהוא בחר לומר את זה למקורבים ולא במכתב? אני שוב מזכיר לכם שלא פורסמה שום הכחשה גם אחרי שכל הארץ שמעה על כך. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 12:56, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    אין צורך לנמק את הפקפוק, מספיק שמדובר בשמועה מתווכת. אתה עצמך הבאת מקור להכחשה שערכה טוב בדיוק כמו השמועה המקורית. החצר של הרב אלישיב לא תטרח להכחיש מה שלא מפריע לה, מסיבותיה. נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 12:58, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    "שמועה מתווכת"? חצי מהדברים בוויקיפדיה הם "שמועה מתווכת". ההכחשה של הרב אליהו ערכה כקליפת השום, ואין צורך לנמק למה. תטרח. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 13:00, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    חצי מוויקיפדיה?! מה למשל? נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 13:02, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    95% מהקביעות שמבוססות על עיתונות. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 13:07, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    תוכל לתת לי דוגמא אחת בשלב ראשון? נרו יאירשיחה • ח' בטבת ה'תשע"א • 13:10, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    גוונא, בעיני הדיווח של אטינגר ממקורביו של הרב אלישיב, שווה בעיני כקליפת השום, בדיוק כפי שבעיניך הכחשתו של הרב אליהו שווה כקליפת השום, בכל אופן יש צורך לציין את ההכחשה, והקורא יקרא ויבחר איזה שום הוא טועם. טיפוסי - שיחה 13:11, 15 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    דבר יאיר אטינגר (במייל)[עריכת קוד מקור]

    שלום נחמן,
    אין לי אלא לעמוד מאחורי הידיעה באופן מלא וללא הסתייגות, אם לכך הכוונה בביטוי "לאשש באופן מוסמך". אנא שים לב לידיעה שאני מפרסם מחר, על כך שהרב יצחק פרץ (רעננה) מושך את חתימתו מהגילוי דעת בעקבות פגישות עם הרב אלישיב ועם הרב שטיינמן. הוא מתראיין לעיתון באופן גלוי, ואומר את ששמע מהרב אלישיב נגד גילוי הדעת. בעיני זה אומר הכל. כאמור, אני גם עומד מאחורי הביטוי "לקחת את העט", אף על פי שכאן אני מסתמך כמובן על גורם שנכח בשיחה ולא שמעתי את הניסוח מכלי ראשון.
    בברכה,
    יאיר

    עד כאן. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 00:53, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    כל הכבוד על ההשקעה. האם הריאיון התפרסם? נרו יאירשיחה • ט' בטבת ה'תשע"א • 08:41, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    בששון. הנה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 12:03, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    אני רק רוצה להוסיף, שהתייעצתי עם אטינגר גם לגבי הסתירה בדעת הרב אלישיב והרב שטיינמן (כי הם הרי חתמו על מכתב דומה לפני כמה שנים), והוא טוען שמדובר בהתנגדות מסיבות פרקטיות ולא מהותיות:
    "אני חושב שאתה צודק בהחלט בעניין הסיבות הפרקטיות. הדבר שהכי מציק לרבנים הליטאים הוא מה יהיו ההשלכות של צעד כזה על יהודים בחו"ל. הסיבה המהותית ביותר שאני מוצא אצל הרב אלישיב בעניינים כאלה היא עניין ההתגרות באומות, אם כי הפעם לא שמעתי סיבה זו מפי אנשיו שציטטו אותו. דווקא אנשי הרב שטיינמן כן דיברו על עניין ההתגרות באומות." עד כאן גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 12:14, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    זה אכן משכנע. ייתכן שיש להבחין בין גינוי עצם הפסק לבין גינוי פרסומו הציבורי הרב. נרו יאירשיחה • ט' בטבת ה'תשע"א • 13:09, 16 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
    זה ברור שלגופו של עניין הרב אלישיב סובר שאסור למכור ולהשכיר קרקע או בית לגוי, שהרי זו היא בדיוק הסיבה שבגללה הוא מחמיר כל כך לגבי שמיטה (והוא נוקט שהמוסלמים הם בכלל האיסור), אלא שייתכן שהוא סובר שלא היה נכון לכתוב על זה כרוז ולצאת בריש גלי, וזו כבר שאלה אחרת. מחל - שיחה 21:50, 27 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

    דעת הרב מרדכי אליהו לגבי סירוב פקודה בהתנתקות[עריכת קוד מקור]

    על פי הזכור לי הרב אליהו לא חזר בו והדיעה שהופיעה בריאיון, מקורה בעריכה מגמתית. לא זכור לי מה בדיוק נאמר, והאם קיימת הקלטה של הריאיון המלא. בחיפוש הצלחתי למצוא את זה - http://www.inn.co.il/News/News.aspx/114536 http://www.inn.co.il/News/News.aspx/115360 http://news.chabad.fm/144/5889.html

    אני מקבל את דברי האלמוני. עצם ההשוואה לאביו מיותרת כאן, מותר לו לחלוק על אביו ולאב עצמו יש ערך. קל וחומר שהובא מקור שהוא אינו חולק (ותמוה מאוד שהמקור נמחק). נרו יאירשיחה • כ"ב באב ה'תשע"א • 00:07, 22 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

    פרשת העלון "משני צידי הגבול"[עריכת קוד מקור]

    --Dannyorbach - שיחה 15:21, 23 בפברואר 2012 (IST) האם מי שהוריד את הסעיף יכול להסביר לי בדיוק למה? הוא מופיע בערך על הרב בויקיפדיה האנגלית, והתפרסם במספר כלי תקשורת מרכזיים כולל "הארץ". מדובר בעלון הסתה וקונסיפרציה, מזוייף לכל הדיעות, שהופץ תחת שרביטו של הרב. דוברו אישר את הדברים. האם מדובר בניסיון להגן עליו? אם כן, זה חמור מאד לדעתי. Dannyorbach - שיחה[תגובה]

    א. אני מבקש להפנות את תשומת לבך לויקיפדיה:אוטוביוגרפיה. אם יש חשיבות למאמרים ולבלוגים שלך מישהו כבר יוסיף אותם (ולפחות מאמר אחד בתחום המומחיות שלך, להבדיל מעמדותיך הפוליטיות, הוא אכן מאיר עיניים). אל תעשה זאת בעצמך, מה שעלול גם לגרום לך לאבד פרופורציות ולהאשים אחרים בהאשמות "חמורות מאוד". ב. לעצם העניין: הטיה בערך באנגלית אינה סיבה ליצירת הטיה דומה גם בעברית. כמעט כל מה שכתבת שגוי: זה לא עלון, לא הסתה, לא מזויף לכל הדעות, לא הופץ תחת שרביטו של הרב, אין לו דובר וגם העוזר לא אישר את הדברים. אגב, הייתי ממליץ לו לתבוע אותך על הוצאת דיבה. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ב • 01:27, 24 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 06:58, 24 בפברואר 2012 (IST) ניכר לדעתי שאתה מנסה להגן על הרב, ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתם של ויקיפדים אחרים בעניין. אם תהיה הסכמה כללית להתנגד, אקבל את הדין- אבל קשה לי עם ה"עובדות שהבאת". א. למה זה לא "עלון"? אז מה זה, עגבניה? ב. לטעון שהאפיפיור והאיחוד האירופי מארגנים לאנשי חיזבאללה סיורים באושוויץ "כדי ללמד אותם איך להשמיד יהודים" זה לא הסתה בעיניך? שלא לדבר על שלל הסופלרטיבים הגזעניים שמוצמדים שם לערבים. ג. האם איש חיזבאללה שהתגייר, למעשה לבנוני או ערבי כלשהו, יכול לכתוב שחיזבאללה שייכים לאחים המוסלמים? יכתוב "נאסר א-דין" במקום "צאלח א-דין"? זה בערך כמו שישראלי יכתוב שיוסי ביילין שייך לאיחוד הלאומי. ד. האם עלון שכותבו מצהיר, בגוף ראשון, שנכח בסיור שהאפיפיור ארגון לאנשי חיזבאללה באושוויץ, יכול להיות אותנטי ואמיתי? ה. http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1271762, מקור מידע מיינסטרימי ואמין לכל הדיעות, מובא ציטוט ישיר מפיו של דוד מנחמוב, שמזדהה כעוזר של הרב שמואל אליהו. אותו מנחמוב אומר שהסיפור אמיתי לחלוטין, שגם "אבי" הוא אדם אמיתי והיה איש חיזבאללה. אם מנחמוב אינו מדבר בשם הרב אליהו, מדוע הרב לא הכחיש זאת? ו. במידה והרב לא אחראי לזיוף, מדוע אישר את תוכן העלון וציטט ממנו http://www.shoresh.org.il/spages/articles/article1655.htm? ו. במידה והדברים נכונים, האם לא חשובה העובדה שרב בישראל שותף להפצת עלונים מזוייפים המאשימים את האפיפיור והאיחוד האירופי בתכנון פעיל של השמדת יהודים? Dannyorbach - שיחה[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 07:02, 24 בפברואר 2012 (IST) ודבר נוסף: אם באמת מדיניות הנייטרליות חשובה לך, ולא כבודו של הרב שמואל אליהו, אני מוכן בהחלט להחזיר את המידע לערך, ללא הקישור לבלוג שלי, אלא רק לכתבה ב"הארץ". הולך? או שגם "הארץ" אינו מקור אמין מספיק בכל הנוגע לפועלו של בעל "אביהם של ישראל"?[תגובה]
    א. אתה ללא ספק מעוניין לתקוף את הרב אליהו בחריפות (קודם בבלוג, עכשיו כאן), וממילא כמובן שמישהו צריך גם להגן. ב. חוץ מעלון ועגבניה יש עוד כמה אפשרויות. במקרה זה ספרון, בן למעלה מ-120 עמודים, מה שמעלה את השאלה אם בכלל ראית אותו או שמא קריאת כתבה בהארץ הספיקה לך לפתוח בקמפיין הזה. ג. הסתה היא מושג משפטי. בפרשנות מאוד מרחיבה, מעין זו שלך, ניתן לטעון שאדרבה, אתה מסית נגד הרב אליהו. ד. גם בציטוט שהופיע בהארץ לא כתוב "שהאפיפיור והאיחוד האירופי מארגנים לאנשי חיזבאללה סיורים באושוויץ". ודאי לא שהם עוסקים "בתכנון פעיל של השמדת יהודים". ושוב, לפי ההיגיון שלך אם היה לך ערך אצלנו היינו צריכים לכתוב שאתה מזייף ומסית. ה. בהנחה ש"הארץ" מדייק, אז מנחמוב אומר שהסיפור אמיתי, ומן הסתם הרב אליהו אכן כתב את ה"סוף דבר" בספר. אז מה? כדאי שתשים לב שמנחמוב אומר את מה שכתוב גם בספר עצמו, שפרטים בתוכו שונו, ומן הסתם הוא עבר עריכה מסיבית, הכותב אינו בדיוק סופר עברי. נרו יאירשיחה • א' באדר ה'תשע"ב • 10:44, 24 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 15:53, 24 בפברואר 2012 (IST) אני מעריך את חירוף הנפש שלך. מה לא עושים כדי "לשמור על כבוד תלמידי חכמים" שזו הרי מצווה גדולה. לצערך הרב, אני קראתי את כל הספרון בעיון רב, ביצעתי ניתוח טקסואלי שלו והגעתי למסקנה שהוא מזוייף. אכן, כתוב בו שהאפיפיור והאיחוד האירופי מארגנים לאנשי חיזבאללה לסיור באושוויץ כדי ללמד אותם איך להשמיד יהודים. הספרון כולו נמצא באינטרנט, ואשמח לקשר אליו כאשר המידע יוסף מחדש לויקיפדיה. התגובה שלך מלמדת שאתה לא קראת כלל את הספרון, כמוך כ"תלמידי חכמים" נוספים שנחלצו להגן על בעל "אביהם של ישראל". בקיצור- האם אתה סבור שהספרון אמיתי, ובאמת יש איש חיזבאללה לשעבר בשם אבי שריגל למען ישראל, השתתף בסיורים באושוויץ מטעם הותיקן, עבד בחיזבאללה אבל חושב שהם שייכים לאחים המוסלמים, לא יודע מה זה סונים ושיעים ואיך קוראים לצלאח א-דין? אני לא חושב שאפילו אתה תענה על השאלה הזאת בחיוב. ואם התשובה שלילית, ומנחמוב ואליהו טוענים שהספרון נכון והם מכירים את אותו אדם שככה"נ לא קיים, אזי- הם אחראים לזיוף. אני מציע עוד פעם: כדי להתגבר על בעיית הנייטרליות, נקשר רק לעלון עצמו ולכתבה ב"הארץ". הולך? Dannyorbach - שיחה[תגובה]
    הספרון זמין באינטרנט - כאן קובץ PDF. דני - מקובל לחתום רק בסוף ההודעה, לא בתחילתה. יוסאריאןשיחה 16:17, 24 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    דני, א. יכולתי גם אני לעשות ניתוח פסיכלוגיסטי של מגמותיך, אבל אני לא חושב שזה תורם לדיון רציני ומכובד. ב. האם תוכל להפנות אותי לעמוד שבו נאמר שהאפיפיור והאיחוד האירופי עוסקים "בתכנון פעיל של השמדת יהודים"? ג. אולי אותו אבי-איברהים אינו בקי דיו בתחומים מסוימים, אולי דבריו נערכו על ידי מישהו באופן לא ראוי, אולי יש הסברים אחרים לטענותיך, אבל כל זה פשוט לא רלוונטי לערך הנוכחי. למי שכותב "סוף דבר" (אפילו ארוך, קל וחומר של עמוד אחד) אין אחריות על תוכן החיבור כולו (שאני עדיין תמה על כך שאתה ממשיך לקרוא לו עלון). לכן אין גם מה להוסיף קישור. במקום זה אוסיף קישור לדברי הרב אליהו עצמו על האיסלאם המזכירים גם את הספרון. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשע"ב • 21:11, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

    --Dannyorbach - שיחה 21:39, 25 בפברואר 2012 (IST) לתיקון טעות: לפי הספרון (עמ' 70, 80-3) האפיפיור ומנהיגי אירופה עוסקים באופן פעיל במזימות להשמדת ישראל, תוך כדי שיתוף פעולה עם חיזבאללה. מתוארות גם פגישות בותיקן לשם כך, שבהן נכח המחבר. בסיור באושוויץ הם סתם עסקו בהכחשת שואה. האם אתה מאמין שספרון שבו מתוארות פגישות כאלו יכול להיות אמיתי? הרי המחבר טען שהיה שם בעצמו! אתה טוען שאותו אבי "אינו בקיא בתחומים מסויימים", אבל כיצד לבנוני כלשהו יכול להיות לא בקי בנושאים שכל ילד קטן בעולם הערבי מכיר (שיעים וסונים)? כיצד מי שהיה פעיל בחיזבאללה, ועוד כקצין, אינו יודע שמדובר בארגון שיעי? קשה לי לראות איך אפשר להניח ש"אבי" היה קיים- עצם קיומו לא הגיוני בתנאים האלה. ואם הוא לא היה קיים, לרב אליהו יש אחריות להפצת הסיפור (הוא הרי טוען שגייר אותו עקב בקשה מהמוסד). אני חושב שהזכרת הספרון חשובה וראויה, כי הציבור צריך לדעת שנגד הרב אליהו יש חשדות לזיוף- והדברים פורסמו ב"הארץ". מעבר לכך, יש חשיבות לעובדה שהספרון הזה הופץ בבסיסי צה"ל. כאמור- ואני חוזר- עוזרו של הרב אליהו אישר את הדברים. לפיכך, בתנאים אלו, הקישור שנתת למאמר אינו מספיק. זו דעתי, אתה יכול לחשוב אחרת, ואם האחרים חושבים כמוך אני מוותר.[תגובה]

    א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. גם לאחר תיקון הטעות אינך מדייק. בעמודים שציינת ממש לא כתוב ש"האפיפיור ומנהיגי אירופה עוסקים באופן פעיל במזימות להשמדת ישראל". ג. "אינו בקיא בתחומים מסויימים" הוא רק אחת האפשרויות שהעליתי, כמובן שהוא יודע שמדובר בארגון שיעי, והיה סמוך ובטוח שגם הרב אליהו יודע זאת היטב. ד. אם הרב אליהו גייר אותו (הלשון היא "טיפל בגיורו") - הוא אחראי על הפצת הסיפור ועל כל תכניו?! "חשדות לזיוף" של מישהו, גם אם פורסמו בכלי תקשורת כלשהו, עדיין אין להן ערך אנציקלופדי, במיוחד כאשר הוא אינו אחראי על המסמך החשוד כמזויף. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשע"ב • 22:31, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 22:40, 25 בפברואר 2012 (IST) אז הם סתם מזמינים משלחות חיזבאללה לביקור כדי לדון איך אפשר להשמיד את ישראל? אני לא יודע איך אתה קורא את העמודים האלה, אבל הקריאה שלך ממש לא נראית לי סבירה. אם "אבי" היה יודע שחיזבאללה הוא ארגון שיעי, הוא לא היה מייחס אותו לאחים המוסלמים, שזה אוסף ארגונים סוניים. הנקודה שלי היא שאדם כזה לא קיים, ומעולם לא כתב את העלון, ולפיכך לא יתכן שהרב אליהו טיפל בגיורו. מה גם שכתוב שהרב אליהו טיפל בגיורו עקב בקשה של המוסד, ועוזרו של הרב אישר את קיומו של האדם הזה. ארגו- הספרון מזוייף. קשה לי לראות איך אפשר להתחמק מהמסקנה הזאת. בסופו של דבר, מכיוון שנראה לי שאחרים לא מתעניינים בדיון או רוצים להתערב בו, זכותך לכופף לי את היד כי המעמד שלך בויקיפדיה בכיר יותר והוותק שלך ארוך יותר. אני מקבל את הדין, אבל כותב לפרוטוקול שההחלטה שלך שגויה לדעתי, נובעת מרצון (מוצהר) להגן על הרב אליהו ואינה אנציקלופדית. לאחר שהדברים נכתבו, עשה מה שאתה רוצה.[תגובה]

    כתבתי לפני התנגשות עריכה: דניאורבך שלום. אתה שוגה ועושה סלט בנוגע למה שנכתב שם. לא כתוב שהאפיפיור ומנהיגי אירופה עוסקים באופן פעיל... אלא שיש גורמים שונים באירופה שתורמים כספים וידע לחיזבאלה. מה שכתוב זה שהאפיפיור והוותיקן הזמינו אותם למפגש היכרות. הנסיעה לאושוויץ לא היה מטעמם אלא הייתה ביוזמה ובבקשת החיזבאלה. הכותב (אבי) מסביר כיצד הוא פירש את המסרים שהוא קיבל מאותם מלווים שהיו בסיור שלהם שמה. כידוע רק 30 אחוז מהתקשורת בין בני אדם היא מילולית וזה כולל את הסאבטקסט שאר 70 האחוז עוברים באופן לא מילולי בדרכים רבות וכך פירש הכותב את הרשמים שהיו לו מהמפגש גם אם המלווים שלהם לא ניסו לומר כך במפורש אלא אחרת. בכל מקרה הרי שבאי הצלחתם להסתיר את עמדתם ויחסם האישי באושוויץ כהבנתו של אבי, הם אינם מביעים עמדה רישמית של כלל הוותיקן. בספר יש התייחסויות נוספות לאפיפיור לנצרות ולאירופה אבל לא בצורה שאתה חיברת את הדברים. חלק מהדברים המשולבים אגב תיאור העובדות הם ענייני השקפה מטעם (אבי) כפי שקיימים אצלו היום לאחר זמן ולימוד כ-גר בישראל וזכותו לראות את הדברים בצורה שהוא רואה אותם. כל מי שקורה את החוברת בעיון יכול בקלות של הבנת הנקרא להבדיל בין הקטעים בו הוא מתאר דברים לבין המשפטים בו הוא מחווה את דעתו האישית בנושא. כשם שיש בספר טעויות כתיב מביכות מעת לעת כך סביר שיהיו טעויות במילים כמו נאצר במקום צאלח ועל זה הדרך אין מקום להיתפס לנקודות שוליות כאשר הגרעין העיקרי אמיתי ונכון. לי ידוע על אותו איברהים כבר מספר שנים בטרם התפרסם הספר. גם אם הספרון לא מושלם ומדוייק כפי שכבר הובהר בו בתחילתו, וגם אם הושפע מטעויות ואולי גם מהשקפות של העורך שהכין את התוכן כסיפור בעברית, הרי שהוא מתאר מקרה אמיתי ומסריו לגיטימיים ונאמנים למקור כפי שהמספר חווה ורואה אותם. מי-נהר - שיחה 22:45, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

    --Dannyorbach - שיחה 22:51, 25 בפברואר 2012 (IST) אתה טוען שאתה מכיר אותו? אני לא מאמין לך. לא הגיוני שהאפיפיור הזמין משלחת של אנשי חיזבאללה, ומועצת החשמנים טענה בפניהם שיש כוונה להשמיד את ישראל. לא הגיוני שהאיחוד האירופי הזמין אנשי חיזבאללה, שמוגדרים באיחוד כארגון טרור. אם היתה משלחת כזאת, היינו שומעים עליה בכל אמצעי התקשורת. לא הגיוני שאיש חיזבאללה יטען שארגונו (השיעי) הוא חלק מארגון האחים המוסלמים (הסוני). בהקשר ערבי/מוסלמי, זה כמו לומר שיוסי ביילין שייך ליהדות התורה או לאיחוד הלאומי, במיוחד מפני שהסונים והשיעים בלבנון נמצאים ביריבות פוליטית. אני חוזר ואומר: אין אדם בשם אבי, ואם כן הוא לא היה איש חיזבאללה או שלא כתב את העלון.[תגובה]
    הבהרה. לא הספקתי לתקן אתה הניסוח שלי. איני מכיר אותו אישית. התכוונתי שהמקרה ידוע לי והיכן למד כגר. אתה שוכח שההיסטוריה של החזבאללה לא התחילה ביום אחד ולא אתמול מי-נהר - שיחה 22:54, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    דני, עמדתך ברורה, אין צורך שתחזור עליה. במקום זה אנא תתמודד עם הטענות. לא פירשתי כלום ביחס לכתוב בספר, רק כתבתי שמה ששמת בשם הספר פשוט לא כתוב בעמודים שציינת. אדרבה, אם אני טועה אנא צטט. אין צורך להסביר את ההבדל בין סונים ושיעים, איש לא חולק על זה. באיזה עמוד בספר כתוב שהחיזבאללה שייך לאחים המוסלמים? נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשע"ב • 23:00, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 23:13, 25 בפברואר 2012 (IST) בעמ' 8 כתוב ש"החיזבאללה הוא ארגון קטן... הם זרוע של האחים המוסלמים שיש לה נציגות בכל מדינה ערבית". בנוסף כתוב באותו העמוד ש"יש להם יחסים עם איראן שהיא מעצמה גרעינית." איראן אינה מעצמה גרעינית עדיין. עמ' 70- "היה ברור להם שיש מוקד לקשרים עם חלק ממנהיגי אירופה, ואת זה נתבקשתי לברר." אותו עמוד: "יום אחד קיבל נסראללה הזמנה למשלחת שתסייר בצרפת, בפולין ובאיטליה". מאוחר יותר כתוב שהמשלחת הזאת תיפגש עם ראשי הותיקן, ואולי גם עם האפיפיור. משלחת כזאת היתה עולה מיד לכותרות העיתונות העולמית. עמ' 75: "המלווה שלנו" (כלומר, איש הותיקן) "הפגיש אותנו עם עם אישים חשובים שמזדהים עם מטרותינו. עשירים ובעלי הון. פוליטיקאים ובעלי שררה. הם הסבירו לנו שעיקר הלוחמה שלהם בישראל היא מבפנים." באותו עמוד נאמר שהתמיכה האירופית בשמאל "מקדמת את מטרותנו המשותפת". לא קשה להבין מה המטרה הזאת. עכשיו- האם אתה חושב שמשלחת כזאת אכן טיילה באירופה ונפגשה עם מנהיגים, בהזמנת הותיקן, ואף אחד לא יודע על זה / פרסם את זה, חוץ מאותו "סוכן חיזבאללה שהתגייר"? רק זה, בתוספת הקטע על האחים המוסלמים, יכול להוכיח שהספרון מזוייף, ושהמחבר שלא לא היה איש חיזבאללה, לא לבנוני ולא ערבי. זה רק מדגם קל של הטעויות הגסות והחרבושים שיש בזיוף המגושם הזה.[תגובה]

    כתבתי לפני התנגשות עריכה: לדני ע"פ הכתוב בחוברת ההזמנה לאירופה הייתה מטעם גורמים באירופה והכנסייה הייתה אחת מהגופים המארחים ולא בהכרח היוזמת. אינך יודע אם הם הוצגו ע"י המארגנים כאנשי חיזבאלה או כאנשי דת או כאנשים מלבנון או כל דבר אחר. גם אם הכל היה ידוע לכנסיה אין זה אומר שככה היא הציגה את זה. לוותיקן יש גוף ביון והם אינם בוחלים מלנהל מגעים אם אף אחד וזה לא סוד ויש דרכים שונות לארגן מפגשים באיצטלה כזו או אחרת. איברהים מספר מהצד שלו איך זה היה. מועצת החשמנים יכולה לדבר ודיברה רבות על כך שמבחינה תיאולוגית אין למדינת ישראל זכות קיום וועוד כהנה וכהנה טענות שנאמרות ברובד התיאולוגי אך יכולות להתפרש ע"י איבריהים וחבריו באופן אחר. למרות שלגיטימי מבחינה פוליטית לאנשי דת לדבר על קיומו של עם, דת או מדינה אחרת בחטא שהאל לא ייתן להם להמשיך אם הם לא ישנו את דרכם ע"פ אותם אנשי דת. אין זה הופך את דבריהם המוצהרים כקריאה לפעולה אלימה. זה שאני ואתה חושבים שאלו דברים חמורים שמשמעותם הסתה לא הפריעה לוותיקן שנים לומר דברים אלה ואלו דברים ידועים שאינם צריכים כלל הוכחה בדיון זה. איני מוצא טעם להמשיך להגיב העמדות הובהרו וכללם הם שהספרון במהותו בא לטשטש פרטים עובדתיים כדי להציג את המסרים שלו ע"פ הגרעין הסיפורי האמיתי. ניתן לפרש בצורות רבות את האירועים שמוזכרים בו כי כולם הם חלק מעולם של יחסי גומלין מאד לא תמימים מצד כל הצדדים המוזכרים בו. מי-נהר - שיחה 23:17, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

    המשך לאחר קריאת תגובתך. כל מה שקשור לקשרים מסוג זה אינם מתפרסמים כהוויתם בתקשורת וזה נעשה על ידי כולם כל הזמן. הוותיקן או כל גורם אירופי אחר יכול גם להשתמש במפגשים כדי לומר להם מה שהם חושבים שהם רוצים לשמוע כדי לקנות את ליבם ואמונם. חבל שאתה עושה הכללה על כל האירופים . החוברת אינה אומרת שכל הנוצרים וכל האירופים רוצים בהשמדת ישראל. מאידך טענה שאין גורמים באירופה שעשו ועושים זאת גם היא הבל. ישנם כל כך הרבה שלבים באופן בו מצטלבים אינטרסים שונים שמטרותיהם שונות אך השת"פביניהם בדברים מסויימים נעשה בכל זאת מי-נהר - שיחה 23:28, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

    כתבתי לפני התנגשות עריכה: הנה כתבת איך יכול להיות שכתבו בספר שאיראן מעצמה גרעינית. שוב אתה לא מבין את הטרימינולוגיה של המספר. הוא גם כותב שהיא דבר ענק שהולך לכבוש את העולם. הוא מערבב חזון ומציאות בעולם המושגים שלו/שלהם כפאנטים הענין של מעצמה גרעינית זו הנחת עבודה. גם אם יש לה רק כורים ועדיין לא פצצה זה פרט שולי זה זמן זניח במושגים של אדם דתי שחי את הנצח. מבחינתם זו עובדה שאיראן והאסלאם הם הדבר הענק שהולך לכבוש העולם. ככה מדברים בטרימינולוגיה של איש חיזבאאלה גם כשהם היו רק מאות אנשים. לא צריך ללכת רחוק אפשר לראות גם להבדיל את יעקב כץ (כצל'ה) מדבר באותה צורת חשיבה ומדבר על העתיד במושגים של הווה. ככה זה אצל אנשים כאלה.מי-נהר - שיחה 23:35, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

    דני, שום טעות בספר מודפס לא יכולה להוכיח כשלעצמה שהוא מזויף, זה מהלך לוגי שגוי. בעניין "האחים המוסלמים", ההקשר הוא הגב מאחורי חיזבאללה. הכוונה לדעתי היא שהארגון הוא חלק ממערך רחב הרבה יותר של איסלאם פונדמנטליסטי ומיליטנטי. אני משער שמדובר בתרגום גרוע מערבית, אבל זו רק השערה, יש עוד הרבה אפשרויות. נרו יאירשיחה • ב' באדר ה'תשע"ב • 23:33, 25 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 00:05, 26 בפברואר 2012 (IST) טעויות כשלעצמן אינן מוכיחות שהמקור מזוייף. אבל כל מי שעסק בחקר זיופים יודע היטב, שמסמך מזויף (משמע: לא נכתב בידי המחבר החתום עליו) כאשר המחבר יודע דברים שהוא אינו יכול לדעת (למשל, דברים שהתרחשו מאוחר יותר), או, כמו במקרה שלפנינו, כאשר הוא עושה טעויות שאינו אמור לעשות. אם, למשל, ייצא ספרון מטעם "חבר במרכז מרצ" ובו ייכתב שיוסי ביילין שייך לאיחוד הלאומי והוא איש ימין קיצוני ידוע, האם תאמין שמחברו נולד וגדל בישראל, לא כל שכן שהיה פעיל במפלגת מרצ? בספרון כתוב שחיזבאללה הוא "זרוע" של האחים המוסלמים. בפועל, מדובר בארגונים ששייכים למסורות דתיות יריבות, ובפרט בלבנון- היכן שיש יריבות דתית מסיבית בין סונים לשיעים. אני יודע ערבית היטב. שום תרגום גרוע מערבית לא יכול ליצור טעות כזאת, ושום ערבי או לבנוני לא יעשה אותה. דוגמאות נוספות: עמ' 31, בהקשר לפליטים פלסטינים: "הזקנים היו אלו שגורשו מבתיהם על ידי הישראלים והם היו צריכים להיות יותר מלאי כעס מהצעירים שלא ראו את ישראל מימיהם. רוב הגדול של המגורשים עצמם לא היו חדורי שנאה נגד ישראל. להיפך. נראה כאילו הם עזבו את ישראל בהסכמה." נו באמת. כל מי שיודע משהו על פליטים פלסטינים יבין שזה קשקוש מקושקש. לאחר מכן מגיעה הצהרה על כך שהפליטים עזבו מרצונם כי הם ידעו שאלוהים תומך ביהודים וזה רצון אלוהים. עמ' 33: ""אם תשאלו את מפקדי צבא, את אלה שהיו המנהיגים ב-1948... הם יגידו לך: אנחנו מאמינים באלוקים. אלוקים הבטיח ליהודים את ארץ ישראל. למה לריב עם אללה?" עוד הוכחה שמי שכתב את הטקסט הוא דתי לאומי או חרד"לי. נראה לך ש"אלו שהיו המנהיגים ב-1948, ואפילו ערבים אחרים, יאמרו ש"אלוקים הבטיח ליהודים את ארץ ישראל?" זה כל כך הזוי, שלא כדאי אפילו להשחית על זה מילים. נמשיך הלאה: ע"ע 35-6- בעמודים אלו כתוב שאנשי חיזבאללה "זייפו" את הקוראן והוסיפו לו פסוקים אנטי-יהודיים. המחבר, אבי, התבונן ב"כתבי יד עתיקים" וגילה שכל הפסוקים לא קיימים שם. קשה להאמין שמי שנולד כמוסלמי יאמר דבר כל כך מופרך על הקוראן- הרי איש לא העז להוסיף לו מילה. עמ' 40- לפיו הכתוב בעמוד זה, כאשר מוסלמים מתפללים הם לא מאמינים שהתפילה שלהם תשנה משהו בעולם. המציאות כאמור הפוכה. בורות כזאת בכל הנוגע לאורח החיים המוסלמי לא הגיונית כאשר מדובר בכותב שגדל כמוסלמי. 48- "היינו מזוהים עם האיראנים, שלא אהבו את משטרו של אסאד"- שהזייפן ינסה עוד פעם. סוריה ואיראן הן בעלות ברית צמודות, איראן מסייעת וסייעה למשטרו של אסד, וכל לבנוני יודע את זה. מספיק, או שאני אחפש עוד?[תגובה]
    המחבר צריך להגן על מה שכתב, לא אני. רק אומר לך שכבר שמעתי דברים מוזרים אף יותר על היהדות מפי מי שאמורים להכיר אותה, והם אמרו זאת בעצמם - כך שלא ניתן לטעון שבאותם מקרים מדובר בזיוף. וכאמור, וזה העיקר בדף השיחה הזה, כל הדיון הזה לא רלוונטי לרב שמואל אליהו. נרו יאירשיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 00:17, 26 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 00:21, 26 בפברואר 2012 (IST) ז"ת, אתה אומר שגם בהנחה שמדובר בזיוף, הזיוף לא קשור אליו? אז אם כך, מדוע עוזרו אישר את הדברים (למרות שהכחשת זאת בהתחלה) והוא עצמו ציטט מהם בהרחבה מאוחר יותר?[תגובה]
    אני שואל את עצמי אם אתה אכן אותו דני אורבך שניתח באופן אינטליגנטי את גורמי ההצלחה והכישלון של ההפגנות במדינות ערב או שמא מדובר בזיוף. האדם ההוא עשה רושם של בעל יכולת טובה יותר של הבנת הנקרא, ואני עכשיו לא מדבר על הספרון אלא על פרשנות של מה שאני עצמי כתבתי. לא, לדעתי לא מדובר כאן בזיוף. יש אדם כזה שהרב אליהו מכיר באופן אישי. זה לא אומר שהוא לוקח אחריות על נכונות כל מילה בספר, כי לא הוא כתב אותו. גם לא הכחשתי את מה שנאמר בהארץ בשם מנחמוב. באופן כללי הדיון הזה מתחיל להיות מיותר. נרו יאירשיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 00:27, 26 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 00:31, 26 בפברואר 2012 (IST) עכשיו נכנסת לתחום העלבונות האישיים, ואני לא רואה שום צורך להתווכח איתך. אכן, כמו שאמרת, הדיון הזה הפך מיותר. בדיוק כמו המשתמש יונגיונג למעלה, אני טוען בתוקף שהעריכה של הערך הזה מגמתית לטובתו של הרב אליהו, והפערים בינו לבין הערך באנגלית יוכיחו. אני מתכוון גם להעלות את הנושא בפורום רחב יותר בויקיפדיה ולהתלונן עליך, אם יש אופציה כזאת.[תגובה]
    חלילה, אין כוונתי להעליב, אלא לתמוה על שאתה שם לא רק בפי הרב אליהו ומחבר הספר אלא גם בפי, ויותר מפעם אחת, דברים שלא כתבתי. באמת שזה לא מסתדר לי עם המאמר ההוא של דני אורבך. מאידך, אתה הוא שהתקפת אותי בסגנון ציני על חירוף נפש בהגנה על כבוד תלמידי חכמים או משהו כזה. הפערים, אם קיימים, בין הערך הנוכחי לבין זה שבאנגלית יכולים לנבוע כמובן גם מכך שאתה או מישהו אחר שמנהל קמפיין נגד הרב אליהו דאג להכניס חומר לאותו ערך. נרו יאירשיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 00:42, 26 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 00:53, 26 בפברואר 2012 (IST) הבה נעביר את העניין לפסים מעשיים. אני לא אשכנע אותך, ואתה לא תשכנע אותי. יש כאן "מלחמת עריכה" לכל דבר ועניין, ולפיכך, כמתואר בכללי ויקיפדיה, אני מציע להעביר את העניין לגישור ומתחייב לקבל כל החלטה שיגיע אליה המגשר / הבורר. מקובל עליך?[תגובה]
    אין בעיה. מציע את משתמש:דורית או משתמש:Matanya או משתמש:Lostam. נרו יאירשיחה • ג' באדר ה'תשע"ב • 01:22, 26 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
    --Dannyorbach - שיחה 01:35, 26 בפברואר 2012 (IST) אין בעיה. בוא נלך על משתמש:Lostam. אני מתחייב לקבל את ההחלטה שלו, תהיה אשר תהיה, ללא ויכוח.[תגובה]

    בוררות[עריכת קוד מקור]

    נתבקשתי על ידי Dannyorbach ונרו יאיר לשמש כבורר במחלוקת ביניהם, שהוגדרה על ידי בהסכמתם ככזו: האם פרשת העלון/הספרון היא פרט משמעותי בביוגרפיה של הרב, הראוי להיכלל בערך עליו, ואם כן - באיזה אופן הוא אמור להופיע ולהיות מנוסח בערך. לצורך קבלת ההחלטה קראתי ועיינתי בספרון נשוא המחלוקת, בעמדות הצדדים, נימוקיהם ובקישורים החיצוניים שתומכים לכאורה בעמדתם, שהובאו הן בדף שיחה זה והן בדף השיחה שלי. שני הצדדים התחייבו לקבל את החלטתי ולא לערער עליה.
    החלטתי היא, שאין מקום להתייחס לפרשה בערך על הרב. ראשית, לא מדובר על עלון, כי אם על ספרון שאורכו 126 עמודים, המוגדר כ"סיפורו של מפקד בכיר בחיזבאללה שחי כעת בישראל", כאשר חלקו של הרב אליהו מתמצה בכתיבת אחרית דבר באורך עמוד אחד בסוף הספרון. בדבריו מספר הרב כי הוא זה שגייר את אותו מפקד בכיר לשעבר. כאשר מדובר על ערך שעוסק בביוגרפיה של הרב אליהו, סיפורו של אותו מפקד בכיר שהתגייר אינו רלוונטי כלל, והעובדה שגוייר על ידי הרב אליהו מהווה פרט שולי מאוד ובלתי משמעותי בביוגרפיה של הרב. אילו היה נכתב ערך עצמאי על הספרון, על הפרשה סביבו או על האיש שבו עוסק הספרון - ואדגיש שאין אני סבור שיש מקום לכתוב ערך כזה - ייתכן והיה מקום לאזכר את דבריו של הרב אליהו, ככאלה התומכים בגרסה שמדובר בסיפור אמיתי. ככל שהדברים נוגעים לערך על הרב אליהו, אין כלל מקום להידרש לשאלה האם מדובר על סיפור אמיתי אם לאו.
    אגב אורחא ומאחר והנושא עלה בשולי טענות הצדדים, אציין כי מצאתי את הפסקה בערך העוסקת בעמדותיו של הרב, בגרסתה הנוכחית, ככזו שכתובה בצורה ראויה ומאוזנת, ללא נטייה בולטת לעין לזכותו או לחובתו של הרב. שבוע טוב, Lostam - שיחה 23:38, 3 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

    מקבל את ההחלטה. --Dannyorbach - שיחה 01:45, 4 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

    עריכה "ע"פ מקור מביתו" שהכניסה שגיאה קשה[עריכת קוד מקור]

    בעריכה של ינבושד (שיחה | תרומות | מונה), שבקציר שלה הוא כתה שהיא "ע"פ מקור מביתו", הוכנסה שגיאה קשה, כאילו פסק ההלכה על איסור מכירה והשכרה של דירות לגויים הוצא "בעקבות שורת מעשי התנכלות כנגד יהודים, במיוחד בעיר צפת, שם שוכנת מכללה איסלאמית".

    מישהו יודע על מה הוא מדבר? איזו מכללה איסלאמית יש בצפת? אילו מעשי התנכלות היו שם?

    לאור זאת יש לבדוק את כל מה שבא מהמקור ההוא. emanשיחה 02:19, 22 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

    עדכון: מחקתי את המשפט (מבלי לראות שיחה זו. גם לי הוא היה נראה שגוי). כותב אנונימי ערך והחזיר את המשפט על ההתנכלויות (בטענה "את זה אני זוכר"), מבלי המכללה האיסלאמית. מכיוון שאינני רוצה להתחיל מלחמת עריכה, אני מעלה את הנושא לשיחה. לטעמי, המשפט הוא סובייקטיבי - הן החיבור של סכסוכים בין יהודים וערבים לידי תופעה, הן הכינוי שלהם "התנכלויות" (מי אמר מי התנכל למי קודם, וכו') והן הקישור של אותן התנכלויות לפסק ההלכה, שנראה כהצדקה. לדעתי, המקסימום שניתן לכתוב הוא, שהרב (או מישהו אחר) הצדיק את הפסק, בטענה שהיו התנכלויות - אם יש מראה מקום לטענה כזאת. קמפסינו - שיחה 17:08, 24 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

    אכן צריך להיות 'מכללה אקדמית' (כך מדברי המקור האמור, והטעות ממני) במקום 'מכללה אסלאמית'. ובתקופה האמורה פורסם תופעה של התנכלויות (לקרוא לזה 'חיכוכים' נשמע לי מיתמם ומנותק מהמציאות) כנגד יהודים בידי סטודנטים מהמכללה (או, לפחות, מי שהזדהו ככאלו), שהתגוררו בעיר, מה שגרם את הכרוז. בברכה, ינבושדשיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד.

    קישור שבור[עריכת קוד מקור]

    במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

    --Matanyabot - שיחה 04:59, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


    קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

    במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

    --Matanyabot - שיחה 04:59, 9 ביולי 2013 (IDT)[תגובה]


    קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

    במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

    --Matanyabot - שיחה 23:59, 25 בספטמבר 2013 (IDT)[תגובה]

    שירות נשים בצה"ל[עריכת קוד מקור]

    הצגת הנושא בערך היא מטעה בצורה חמורה. יש כאן מי שכורכים את הנושא של האם לפי ההלכה יכולה אישה לשרת בצבא לבין סוגיה אחרת שקיימת בשנים האחרונות לגבי שירות גברים ביחידות קרביות מעורבות - בשנים האחרונות הווי אומר לדבריהם בשל שינוי קיצוני שחל רק לאחרונה בצה"ל. גם לגבי הנושא האחרון אין מדובר באי שירות גברים בצה"ל בכל מקום שיש בו נשים אלא באי שירות במקום שבו שוהים יחד במתקן סגור במסגרת מבצעית. זאת בשונה מכל שאר הצבא כולו בו גברים ונשים משרתים יחד והרב אליהו הבהיר מפורשות שלא מדובר על זה. חזר בכמה ראיונות ואמר שאין לו כל בעיה עם נשים וגברים בכל צה"ל. הראיון המפורט שלו היום אצל רזי ברקאי. בדבריו גם התייחס לשאלת המראיין על עליית במספר הבנות הדתיות במתגייסות שזה כאמור עניין אחר בפני עצמו. מי-נהר - שיחה 11:46, 21 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

    אולי תבהיר מה אתה רוצה לשנות. נרו יאירשיחה • ה' בשבט ה'תשע"ח • 13:23, 21 בינואר 2018 (IST)[תגובה]

    מכתב כבשת הרש[עריכת קוד מקור]

    נרו יאיר, לא ברור לי למה אתה עושה הנחות מפליגות לרב אליהו. בית הדין דחה לחלוטין את הטענות על התמונות ועל נשים נוספות. לגבי סיפור האשה, בוא לא פירט ברמת העובדות גרסת מי נכונה, אך כל קבע שהופצו שמועות חסרות בסיס. בנידון של התמונות, שמכתבו של הרב אליהו הוא המקור הבלעדי לפרסומו, אמר בית הדין "ביה"ד מיצר על שפיכות דמים שנעשתה ע"י אנשים בלתי אחראים, בהוצאת שם-רע, ומעתה כל המשך העיסוק בפרשה זו יש בו משום הכיעור והדומה לו." יזהר ברקשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 10:11, 8 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

    אל תשכח שבית הדין קיבל חד משמעית את טענות הרב אליהו בעניין הקשר הפסול עם גברת מ', ואף סבר שיש להטיל מגבלות משמעותיות על הרב טל בעקבות הפרשה. ספק אם זה היה קורה אם הרב אליהו לא היה פועל בעניין. מי שבית הדין הטיל עליו הגבלות בגלל התנהגות פסולה הוא הרב טל, לא הרב אליהו. כבר כתבתי לך שאין זהות בין "שמועות" ובין הרב אליהו. היו שמועות בציבור ובכלי התקשורת שהרב אליהו לא הפיץ. לגבי קשרים עם נשים אחרות - הם כתבו שממה שעלה בידם לברר לא מצאו סימוכין, אבל לא שללו באופן גורף שהיה משהו. אכן לגבי תמונות תועבה הם קובעים שאין ולא היו. אין זה נכון שבית הדין "זיכה את הרב טל מרוב הטענות", וזה גם לא משנה. מספיק שבמבחן התוצאה התברר שהרב אליהו עלה על דברים חמורים שמזקיקים הגבלות על פעילות הרב טל. לכן אני סבור שהניסוח הנוכחי מדויק: "בית הדין קיבל חלק מטענות הרב אליהו", כלומר לא את כולן. נרו יאירשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ט • 13:08, 8 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    מה שאתה כותב לא נכון. בית הדין ממש לא קיבל חד משמעית את טענות הרב אליהו. אם זה היה כך - הוא לא היה משאיר אותו לעמוד בראשות הישיבה. הרב אליהו לא היה הנושא של בית הדין, ולכן הם הסתפקו בנזיפה עקיפה. הנושא של הערך הזה הוא כן הרב אליהו, ולכן זה מה שצריך להופיע כאן. לגבי נשים אחרות - אכן. הם גם לא שללו באופן גורף שנרו יאיר או יזהר ברק התעסקו עם נשים אחרות. אבל בניגוד אלינו, לבית הדין הגיעו כל העדויות בנושא, והן חקרו אותן. ממילא, מעמדו של הרב טל, שלך ושלי שווים בנושא זה. ממילא, תסיק לבד על חומרת פרסום הטענה. מבחן התוצאה שלך מוטעה. אם אני אפרסם עליך שאתה מטה ערכים בוויקיפדיה, וגם שודד נשים ברחוב, ובסוף התברר שאתה רק מטה ערכים בוויקיפדיה, ואין שחר לטענת השוד. האשמת השווא היא כלום בעיניך? כמובן, דעתך אינך העניין. בית הדין עצמו הביע דעתו וסבר שהעניין חמור, וזה הנושא כאן. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 00:37, 9 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    א. לא כתבתי שקיבל את כל טענות הרב אליהו. ב. נזיפה עקיפה לא צריכה להופיע בערך, מתוקף עקיפותה. ג. איננו יודעים אילו עדויות הגיעו ואילו לא הגיעו לבית הדין. ד. במקרה זה העובדה שחמד את אשת רעהו וגרם לה להתגרש עבורו, והכול בשם רוח הקודש, חמורה יותר משאר ההאשמות ולכן אין מה לחגוג מכך שבית הדין פסק שהאשמה אחרת הייתה שגויה. הרב טל הרי הכריז שחטא ושאינו מושלם ואיננו שואפים להיות מושלמים. סלחת לו, תוכל לסלוח גם לרב אליהו. מן הסתם גם הוא לא מושלם. נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 00:54, 9 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לא חמד ולא גרם לה להתגרש. אלו שקרים. גם בית הדין לא טען כך. את הסליחות נשאיר למישור אחר. כאן אנחנו דנים על השאלה מה ראוי להופיע בערך. אני מזכיר שלא ביקשתי בעריכה שלי להוסיף את הנזיפה העקיפה, אלא רק לשנות את הניסוח המוטה הנוכחי. לפי מכתב כבשת הרש, מה שהכריע את הכף מבחינת הרב אליהו לצאת עם הסיפור אלו הטענות הנוספות. כל הטענות הנוספות הללו הופרכו בפסק הדין. "קיבל חלק מהטענות" זה נכון ברמה העובדתית היבשה, אך מצג שווא שקרי ברמה המהותית. יזהר ברקשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 15:33, 9 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לענ"ד, בראיה אנציקלופדית וציבורית, כל העניין שהוא משמעותי מאוד עבור הרב טל, שולי ביותר ביחס לרב אליהו. אם לא יהיה המשך לסיפור או שיצוצו סיפורים נוספים שבהם תהיה ביקורת על הטיפול שלו, העניין יישכח לגמרי מהביוגרפיה של הרב אליהו. אני בעד לא להזכיר בכלל, כמו שהסיפור לא מוזכר בערך אשר וייס שחלקו בפרשה משמעותי לאין ערוך. אם מתעקשים ממש, אפשר להזכיר בכמה מילים כחלק מהטיפול שלו ב'פרשיות' במגזר (יחד עם עזרא שיינברג, פרשיית מוטי אלון השניה, ניסן סלומיינסקי ואחרות). אפשר לציין גם פרשיות ציבוריית אחרות כמו הבוררות בין יוסי דגן לגרשון מסיקה. יהודי מהשומרון - שיחה 16:03, 9 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    יזהר, הרב טל מכחיש שהוא רצה שתתגרש כדי להתחתן איתה?! יש על זה ויכוח? נרו יאירשיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ט • 20:15, 9 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    ראשית, לא כתבת "רצה" אלא "גרם". זה שקר כי היא התגרשה שנה וחצי אחרי שהרב חתך מבחינתו את כל הסיפור, ולאחר שכך ייעצו לה כמה רבנים שהתייעצה איתם, לאור מצב הזוגיות שלה. שנית, גם "רצה" אינו נכון. הרב לא רצה בכלל, אבל כך הוא 'קיבל'. על הקבלה הזאת הוא התלבט והסתפק, עד שהכריע שהיא שקר. אם היה מקבל הכרעה חיובית, ברור שהמשמעות המעשית היא שהיא צריכה להתגרש, אבל החלק הזה לא התרחש מעולם. יזהר ברקשיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ט • 18:05, 11 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    א. על מה אתה מסתמך בעניין העילה לגירושין? ב. נניח שרק רצה ולא הצליח, זה לא באמת משנה. אלא מה, אתה טוען שזה לא הוא רצה, זו רוח הקודש, אבל בית הדין קבע שזו רוח שטות, כלומר לא "קיבל". רצה. ג. גם המכתב שהיא פרסמה שכתב לה הוא שקר? ד. אגב, אני מניח ששמעת את ההקלטה של הרב וייס, בקולו, שבית הדין לא יפסוק בניגוד לדעתו. נרו יאירשיחה • ח' בתמוז ה'תשע"ט • 18:17, 11 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    א. על כמה עדויות מכלי ראשון. העניין הזה התברר גם בבית הדין. ב. זו פרשנות שלך, והוא בכלל לא מוכרחת. בין הטענה שזו רוח שטות לטענה שבעצם הוא המציא את הכל ושיקר - המרחק רק מאוד. בכל מקרה, חשוב לקבל פרספקטיבה נכונה: לדעת הדיינים, אין רוח הקודש בדורנו כלל, לא לרב מרדכי אליהו, לא לבבא סאלי ולא לאף אחד. דבריהם כאן משקפים את דעתם זו. גם את זה אני יודע מכלים ראשונים שדיברו איתם ועם רב אשר. ג. זה לא שקר, כמו שה' מצווה אותנו בתורה "ועבדתם אלוהים אחרים". כלומר: סילוף והוצאת דברים מהקשרם. כמובן, גם פיסת המייל הזו, בהקשרה המלא, כולל המייל שקדם לו וכל הרצף של המיילים - עמדו לנגד עיני הדיינים. ד. בית הדין עסק בשני דברים: בירור העובדות, והוצאת מסקנות מעשיות מהן. בחלק של בירור העובדות - בית הדין היה עצמאי לחלוטין. בחלק של הוצאת המסקנות המעשיות, אכן היה חלק לרב וייס, כנשיא בית הדין, וכרבם של הדיינים. ובתחום של המסקנות, בית הדין לא חמל בכלל על הרב טל, ואמר דברים נוקבים. כאמור, יחסם הכללי של רב אשר ושל הדיינים לרוח הקודש היתה בעוכריו של הרב טל. אבל, כל הדבר הזה אינו הפתעה. זה היה ידוע לרב אליהו מראש, בעת שקיבל עליו את בית הדין. איך אני יודע? כי במשך כל תקופת עבודת בית הדין, הוא לא להפסיק להתקשר שוב ושוב ושוב לרב אשר וייס, כדי ללחוץ עליו. וראה גם את זה ואת זה. יזהר ברקשיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ט • 20:25, 11 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    אקצר ואומר שיש כאן בעיה כאשר נסמכים על עדויות אישיות, כי גם הרב אליהו נסמך עליהן. אין ספק, גם הרב אליהו קיבל עליו את מסקנות בית הדין שהקים הרב וייס, לטענת מקורביו כי זה היה התנאי שהציב הרב טל. עכשיו גם אתה מודה שהוא היה כפוף לרב וייס בעניין המסקנות המעשיות, שהן הרי העיקר. נרו יאירשיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ט • 16:46, 12 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    הן ממש לא העיקר, כי אם בירור העובדות היה מעלה תמונה דומה או אפילו קרובה לתמונה שניסה לצייר הרב אליהו - המסקנות המעשיות היו חייבות להתאים לממצאים. זה ברור ופשוט. אתה רואה מציאות שבית דין מקבל טענות על התעסקות רומנטית שיטתית עם נשים, תמונות תועבה וכדו' - ומתיר למושא הטענות להמשיך לעמוד בראשות ישיבה כרגיל? יזהר ברקשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 21:57, 13 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    מה הבעיה? אומרים שכבר חזר בתשובה והתחרט והפסיק לקבל נשים ונגמר הסיפור. נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 00:02, 14 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    נרו, בית הדין אינו טיפש. אם היה מתרשם שהרקע רומנטי וזה סדרתי זה מופרך הלכתית ומעשית להשאיר אותו בתפקיד על סמך הבטחות שחזר בתשובה. רק אם בית הדין הבין שהרקע לסיפור הוא בתחום ההשקפתי - רעיוני, משהו שניתן לעצור באבחת החלטה, אפשר להבין את ה"סיכון" שהם לקחו בהשארתו בתפקיד. שים לב גם שבפסק הדין נאסר על הרב טל לייעץ בענייני רפואה, לא רק בענייני נשים. כלומר, הדגש הוא על מקורות הייעוץ שלו.
    לא אמרתי שהוא טיפש. הרב וייס הוקלט אומר באופן ברור שלא יפסקו בניגוד לדעתו (ובניגוד לדברים החד משמעיים שטען בזמנו יזהר). בית הדין אמר "שגם מי שעשה עבירה חמורה ואחר כך עשה תשובה גמורה, מחזירים אותו לתפקידו, וכ"ש שאין מורידין אותו מלכתחילה". אלא מה, מי לידינו יתקע שלא תחזור הרוח, לכן הגבילו מה שהגבילו. בהמשך כתבו שהוא מרביץ עשרות שנים תורה ויראת שמים וכו', לכן זכותו להמשיך בעבודת הקודש מכורח תפקידו. כל זה תקף ממש באותה מידה גם ברקע רומנטי וסדרתי. כמובן הפריע להם גם נושא הנשים וגם נושא רוח הקודש, לכן אסרו את שניהם. דבריך בעניין הסיכון הם ספקולציה. באותה מידה אפשר להפריח ספקולציות הפוכות. נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 10:55, 14 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    היום שמעתי את ההקשר המלא של ההקלטה הזאת. הסתבר שרב אשר אמר להם שאי אפשר להוציא את הרב טל בלי כלום, וחייבים להתייחס בחומרה לעניין רוח הקודש. ועל גבי זה באה השאלה והתשובה עם ה-15%. ההקלטה חתוכה וערוכה. יזהר ברקשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 23:01, 14 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לא הבנתי. אתה עדיין אומר שבית הדין פסק ללא שום קשר לרב ויס, לא התייעץ איתו ולא קיבל את אישורו, וצ"ע למה בכלל כתוב בכותרת שהוא הנשיא? נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 23:26, 14 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לא. אני כן אומר שרמת המעורבות של רב אשר בפסק בית הדין היתה ידועה לכל הצדדים מראש, ועל דעת כן הם קיבלו מראש את בית הדין. מבחינה הלכתית, ראה את זה. יזהר ברקשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 00:56, 15 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לא מתווכח על זה. כתבתי לך בעבר שהרב טל מצא דרך גרועה לנקות את עצמו, כאשר בחר דווקא במי שמלמד אצלו בקביעות. אמרת בזמנו שאין לו שום השפעה על פסק הדין. עכשיו איני מבין באיזה מובן ההקלטה חתוכה וערוכה, אם יש הסכמה כללית שהפסק כן היה כפוף לו בדרך זו או אחרת, גם מעבר לעצם בחירת הדיינים. נרו יאירשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 13:00, 15 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    אכן הסתבר שזה לא נכון. ההקלטה ערוכה, כי דברי רב אשר היו מוסבים לחומרא. כלומר, אלמלא כובד משקלו - הפסק היה מיקל יותר עם הרב טל. זה לא משנה את העובדה שהיה מעורב. זה כן משנה את משמעות העניין. ובכל מקרה, כבר אז טענתי שגם אם רב אשר בעצמו היה הדיין, זה לא גורע בעצם הבירור, ומגוחך בעיני לחשוד בו שיכסה על האמת בדברים חמורים כאלו, רק כי הוא מעריך את הרב טל, ומעביר שיעורים בישיבה שלו. גם הרב דוב ליאור העריך את הרב טל עד לפני כמה ימים, וכך גם עוד כל מיני רבנים שעכשיו יוצאים נגדו. לחשוד ברב אשר שידידותו עם הרב טל כיסתה על בירור האמת - זהו הכפשה נבזית, וכפי התשובה שקישרתי לעיל - היא גם לא נכונה הלכתית. בכל מקרה, לעניין הערך בו אנחנו עוסקים, נראה לי שהנכון ביותר הוא כהצעת יהודי מהשומרון, פשוט למחוק את כל הפסקה. יזהר ברקשיחה • י"ג בתמוז ה'תשע"ט • 21:10, 15 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לא יודע מה מגוחך לחשוד, אני יודע שהתורה כותבת שהשוחד יעוור עיני חכמים, לא בגלל שהם רשעים, אלא בגלל שזהו טבע האדם. אל תאמין לי, תאמין לתורה. כאמור, איני חולק על כך שמי שקיבל את הדיינים קיבל אותם; אבל לא כולם קיבלו. נרו יאירשיחה • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 23:54, 15 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
    לטעמי ראוי לציין את מעורבותו של הרב אליהו בעניין הרב טל. אין זה עניין של מה בכך שרב יוצא בביקורת מסוג זה כנגד רב אחר. הפסקה שעסקה בכך עשתה זאת בקיצור נמרץ, וראוי להחזירה. דוד שי - שיחה 08:44, 23 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]

    מסכים עם יהודי מהשומרון. הפרשה הזו לא נסובה סביב הרב אליהו, וגם אם החלק שלו בה גדול יותר משל שאר הרבנים, הרי שבוודאי לא מדובר בפרק משמעותי בביוגרפיה שלו. מדובר בפרשה שהשלכותיה (לפי הידוע לי) הן כלפי הרב טל בלבד ורק בערך שלו יש מקום להזכירה. יחיאל - שיחה 16:43, 6 בספטמבר 2019 (IDT)[תגובה]

    קראתי את הדיון ואני תומך באזכור הפרשה. לנוסח לפיו בית הדין קיבל חלק מהטענות, אני מציע להוסיף "ודחה את חלקן". במכתב כבשת הרש (שרצוי לקשר מהערך לנוסח המלא שלו) נכתב: "במהלך בירור הפרשות האחרות התברר שהמחשב שלו מכיל חומרי תועבה." - זו קביעה חד משמעית שנדחתה על ידי בית הדין בשתי ידיים. בברכה, גנדלף - 00:46, 15/09/19 אינני מבין איך אפשר לסיים את התייחסות בית הדין במילים 'ודחה את חלקן' בלבד, כאשר בפסק הדין נאמרו על טועני הטענות שנדחו דברים חמורים ביותר, ראו שם. יעקב מבנימין - שיחה 03:44, 2 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

    אני חוזר ושואל: אינני מבין איך אפשר לסיים את התייחסות בית הדין במילים 'ודחה את חלקן' בלבד, כאשר בפסק הדין נאמרו על טועני הטענות שנדחו דברים חמורים ביותר, ראו שם. לכל הפחות, אם רוצים משום להתייחס לטענות הרב שמואל אליהו, אחת משתיים, או שמתייחסים להכל או שלא, המינימום הוא תיאור אמיתי, כגון: "ודחה את חלקן, וחלקן אף בצורה חמורה". ואוסיף: נדרש בכלל לדייק יותר במכלול הדברים אם מחליטים להתייחס, כדלהלן: במקום "בית הדין קיבל חלק מטענות הרב אליהו" לכתוב: בית הדין קיבל חלק מטענות הרב אליהו בהן הודה הרב טל". ובמהשך: במקום "בית הדין אסר על הרב טל לעסוק ברוח הקודש", להוסיף כך: "בית הדין אסר על הרב טל לעסוק ברוח הקודש, כפי שקיבל הרב טל על עצמו למעלה משנה לפני הפניה לבית הדין". לסיכום: אי אפשר להחליט להביא דברים חלקיים, שיוצרים רושם מגמתי. יעקב מבנימין - שיחה 21:56, 1 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
    א. בית הדין לא התייחס בפירוש לרב אליהו. אמנם איני מצפה שתסכים, בתור מי שהנושא היחיד שמעניין אותו בויקיפדיה העברית הוא הרב טל. ב. אין לנו מושג במה הודה הרב טל ומתי, וגם אני שומע ממך לראשנה שהרב טל קיבל על עצמו דברים למעלה משנה קודם לכן. אם יש סימוכין אמינים לזה, לא טענות לאחר מעשה, יש מקום לציין את זה בערך של הרב טל. נרו יאירשיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 00:21, 2 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
    א1. טוב שנפגשים גם כאן. ב"ה אין עיתותיי בידי לעסוק בויקיפדיה, ויצאתי מגדרי למנוע עוולה ושפיכת דם. א2. אכן, בערך. אבל הרב שמואל אליהו התייחס לעצמו וכתב שהיו תמונות תועבה, וכתב שהיה קשר עם נשים נוספות, מה שנשלל על ידי בית הדין. אז מה כוונתך. אפילו אם משום מה תניח שהרב שמואל אליהו איננו אחד מ"המתנגדים אשר הופיעו בפניו" כלשון פסק הדין, עכ"פ טענותיו הנ"ל נשללו או לאו? מלבד זאת, הרי הערך עצמו עוסק בהתייחסות בית הדין לטענות הרב אליהו, אז למה להיתמם. ג. בנוגע להודאה בטענות, על רוח הקודש אתייחס להלן. ועל הקשר הפסול בכללות, הרי סיפרו לי שהדברים נאמרו במפורש בציבור, אז איך אפשר להסתפק בזה. וגם בנוגע לפרטים, הרי מחשבו נמסר לבית הדין וכפי שמפורש בפסק הדין, ושם התכתובות וכו', אז איך אפשר לחשוב שהוא כפר בדברים המפורשים במחשבו? ג. זה לשון פסק הדין בנוגע לרוח הקדוש: "כמו כן הביע כבר לפני למעלה משנה חרטה על כל ההנהגה עפ"י "רוח הקודש", ואף קיבל על עצמו לא לשעות...". בנוגע לרישא הדבר ברור שאין זה המשך של המשפט הקודם (שלאחריו באה נקודה) "לדבריו חזר בתשובה"... שעוסק בעניינים שבלב. והרי 'הביע חרטה' איננו דבר עלום! אזיי אם תועיל זכייתי להסכמתך, אפשר מחמת הספק לתקן בעניין זה בצורה מעודנת יותר, כך: "בית הדין אסר על הרב טל לעסוק ברוח הקודש, כפי שהביע הרב טל עצמו חרטה על כל ההנהגה ע"פ רוח הקודש למעלה משנה לפני הפניה לבית הדין", ושלום על ישראל. יעקב מבנימין - שיחה 00:58, 2 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
    א. ושפיכת הדם היחידה שמצאת קשורה ברב טל, ולזה עיתותיך בידיך. ב. הרי כבר כתוב בערך שבית הדין שלל חלק מטענותיו של הרב אליהו. אלא מה, אתה רוצה להדגיש שדחו באופן חריף, כביכול זה מה שיציל את כבודו האבוד של הרב טל, שבית הדין כן אישר טענות חריפות כלפיו (כגון שלא הייתה לו רוח הקודש אלא "רוח שטות, של הבל ורעות רוח שכמעט הביאה אותו אל פי פחת", וגם זה לא הובא בערכו). העניין הוא שבית הדין לא מתח ביקורת מפורשת על הרב אליהו, ולכן אין הצדקה לומר שהוא דחה את טענותיו באופן חריף. ג. אתה לא באמת מצפה שנסמוך על מה שאתה אומר שסיפרו לך. אכן, אפשר ואפשר להסתפק בזה. אנחנו גם לא יודעים מה יש במחשב בנושא הזה. ד. הבנת הנקרא: כתוב שכבר לפני שנה הביע חרטה (מן הסתם אחר שראה איך רוח הקודש שניבאה את מותה הקרוב של אשתו לא הצליחה לעמוד במילתה), לא כתוב מתי קיבל על עצמו משהו. אני גם חולק על מה שברור לך, הפיסקה כולה עוסקת במה שאמר להם. הכול "לדבריו". וכן, "הביע חרטה" יכול להיות דבר עלום. נרו יאירשיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 01:32, 2 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
    נרו, ההתייחסות הכי חריפה בפסק הדין הזה, היא "שפיכות דמים", ולא "רוח שטות" או "עבר פי פחת". נכון שבית הדין לא הזכיר את שמו של הרב אליהו, אבל הוא התייחס במישרין לטענות שהועלו במכתב כבשת הרש, ובהחלט דחה אותן בחריפות. יזהר ברקשיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 15:35, 2 בינואר 2020 (IST)[תגובה]
    סוף סוף יש הבדל בין עיסוק בטענות ללא אזכור שם הטוען, ובין עיסוק באדם. מה גם שבית הדין היה מוטה מלכתחילה, כשהוקם ונווט בידי מי שמלמד בקביעות בישיבה של הרב טל. וגם בלי זה עדיף למעט בקביעות מתי סתם דחה ומתי בחריפות. נרו יאירשיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 17:07, 2 בינואר 2020 (IST)[תגובה]

    קבצים מוויקישיתוף שנמצאים בשימוש בדף מועמדים למחיקה[עריכת קוד מקור]

    קבצים מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמדו למחיקה:

    להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 15:06, 28 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

    קובץ מוויקישיתוף שנמצא בשימוש בדף מועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

    קובץ מוויקישיתוף שבשימוש בדף זה הועמד למחיקה:

    להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 15:53, 28 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

    הבדל (?) במדיניות ויקיפדיה בין הרב שמואל אליהו לרב מאיר מאזוז[עריכת קוד מקור]

    יש בערך זה תיאור של השקפות הרב על ערבים ושילוב נשים בצה"ל. מדוע אין פירוט דומה על דעותיו של הרב מאיר מאזוז. להביט לאופק - שיחה 14:28, 2 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

    עמדותיו של הרב לגבי להט"ב[עריכת קוד מקור]

    עמדותיו של הרב לגבי להט"ב אינן מוצגות בערך וזה הופך את הערך לחסר. להביט לאופק - שיחה 21:03, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

    האם יש לו עמדות מיוחדות כלפי להט"ב או שהוא מחזיק בעמדות האורתודקסיות הרבניות הסטנדרטיות? Ronam20 - שיחה 21:04, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    שאלה פנטסטית. אז ככה .. יצא לי להכיר מספר לא מבוטל של רבנים אורתודוכסים שדעתם על להט"ב שונות באופן מוחלט מדעתו של הרב אליהו (מאזוז,אורי אריאל וכו'). לסימוכין, נימוקין ושכנועין אתה יכול לראות את הערך יהדות ולהט"ב. עכשיו שאלה לי אליך? מדוע המאמץ העצום להסתיר את המידע הזה אם אכן הוא מובן מאליו? אם זו ההלכה היפה של היהדות מאיפה החשש? להביט לאופק - שיחה 21:09, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    המטרה לא להסתיר, אלא לא להפוך את היחס ללהט"ב לנקודה הדורשת הדגשה מיוחדת כאשר היא לא כזו. אין צורך להוסיף רובריקת יחס ללהט"ב לכל ערכי הרבנים ולמלא אותה בכל פעם באותם תכנים כמו שאנחנו לא ממלאים נתונים על יחס לחשיבות שמירת שבת והנחת תפילין אלא במקום שבו יש משהו ייחודי. Ronam20 - שיחה 21:12, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    מדוע דעה של הרב בנושא מסוים חשובה ודעה בנושא אחר זניחה? מדוע לא לציין דעה המשקפת תפיסת עולם? בנוסף אני חייב לומר שלמרות הסבריך קשה להתחמק מההרגשה שמדובר בשמירת סף אמונית, כלומר לעבור אחר ערכי רבנים לשפץ פה ולשפץ שם ולנסות לכאורה שהחזות תהיה יפה. אבל כך ההלכה היהודית והיא מן הסתם יפה בעיניך.. מדוע להתכחש לה? האם כ-ל הרבנים מציינים את סלידתם מהלהט"ב? בהחלט לא. אז יש טעם לציין בערכי הסולדים את עניין הסלידה. מצידך צריכה להיות גאווה בציון הסלידה ולא חלילה חשש או מבוכה. להביט לאופק - שיחה 21:19, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אם אתה מטיל ספק במניעיי אין לי מה לעשות בעניין (אבל כבר העלית בעצמך שאלה שמראה שאין היגיון בחשד: "והיא מן הסתם יפה בעיניך.. מדוע להתכחש לה?"), ולכן עדיף להתמקד בגופו של עניין ולא בדיון במניעים. לגופו של עניתי כבר עניתי, אני נגד ההצפה האקטביסטית השוטפת בזמן האחרון ערכים רבים מספור (אגב, אני מציע שאת האקטביזם שלך תתחיל מהערך אברהם אבן שושן ותכתוב שם את יחסו ללהט"בים כפי שמשתקף במילונו הראשון). Ronam20 - שיחה 21:25, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אני לא מבין מדוע זה נושא כל כך משמעותי שחסרונו בערך הופל את הערך לחסר. יש מלבדו עוד 35 כריתות (+פסח ומילה) ועוד 612 מצוות. על רובן לא מופע דבר בערך. זה פשוט לא נושא חשוב. גם כך יש בעיה בערכי רבנים ושאר אישי ציבור של ריבוי פסקאות "עמדותיו" וציטוטים. בן עדריאלשיחה • ב' באייר ה'תש"ף 21:35, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    וואלה סקרנת אותי. אשמח אם תסביר לי במה מדובר. ודרך אגב בקטע הזה אתה כושל בענק. למה? אני אסביר. בעיניים שלי יש 4 דברים שהם חוק בל יעבור בויקיפדיה 1. מדיניות אחידה 2. אמינות 3. נייטרליות 4. שקיפות. ולעניין שלנו זו מדיניות אחידה ואמינות כלומר אם האדון הנכבד התייחס ללהט"ב בצורה מסוימת והיא לא מופיעה בערך שלו הרי שזה פגם. בכל מקום האמת צריכה להיות מצוינת בצורה בהירה וברורה ונייטרלית. לא אנציקלופדיה אמונית לא אנציקלופדיה אתאיסטית אלא אנציקלופדיה איכותית שמציגה את העיקרים מבלי לערב השקפות עולם. האם זה מקובל עליך? להביט לאופק - שיחה 21:36, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אני מנסה לומר שזה רק ענין אחד מתוך הרבה, וגם לא החשוב ביותר במשנתו של הרב אליהו. יש עוד הרבה עבירות שחייבים עליהם כרת. הערך אינו אמור לכסות את יחסו של הרב אליהו לכל ענין על פני תבל, ולכן אני לא חושב שכתיבת הנושא בערך הזה היא נחוצה, בלי קשר לאמינות או נייטרליות. מה הקשר למדיניות אחידה? יש איזו מדיניות שבכל ערך אמור להופיע היחס ללהט"ב? זה מטומטם. זה לא הנושא העיקרי של האנציקלופדיה הזו, ולכן אין סיבה שכל ערך יעסוק בזה (בחב"דפדיה כל ערך צריך להזכיר כיצד האישיות הזו קשורה לחב"ד, אני מקוה שאנחנו לא במקום הזה). בן עדריאלשיחה • ב' באייר ה'תש"ף 21:42, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    רונאם על זה דיברת?? הומוסקסואליסט "גבר בעל סטיות הומוסקסואליות"?? על המילה סטייה?? אתה צוחק עלי נכון? אם לזה התכוונת הרי שהתאכזבתי ממך. אם התכוונת למשהו אחר אנא כוון אותי. בן עדיראל היקר אני אסביר את עצמי. עונש כרת לאוכלוסיה של בני אדם שחיים היום ביננו זה דבר ייחודי ויש רבנים שמציינים זאת ויש רבנים שחושבים אחרת. לתאר זאת בערך אנציקלופדי זו חובה. הרי בערך של מאיר מאזוז מצוין עיסוקו בהברה הספרדית (הוא לא ספרדי אבל נניח לזה) וזה לכאורה חשוב אבל כריכת מגיפת הקורונה במעשי אחינו הלהטבי"ם זה זניח לכאורה. זה טיעון שאני לא מקבל לחלוטין ובהחלט דורש הסבר. להביט לאופק - שיחה 21:50, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    לא לזה התכוונתי, אבל לא באמת חשוב. גם לא התכוונתי ברצינות שתציין זאת בערך על אבן שושן (זה טפל). אני מבין שהאקטביסטים יצאו במבצע לאחרונה של הצפת ערכים שאבן הבוחן שלה היא היחס ללהט"ב, אבל אין לכך הצדקה כאשר לא מדובר בנקודה בולטת. ואת תשובתך לבן עדריאל לא הבנתי. האם אתה מציע לכתוב בערך הנוכחי שלדעתו השוכב עם הנידה והמחלל שבת במזיד ענוש כרת? Ronam20 - שיחה 21:57, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

    אין טעם להזכיר לגבי רב חרד"לי ספציפי שהוא מחזיק בעמדות דומות לשאר הרבנים החרד"ליים. נרו יאירשיחה • א' באייר ה'תש"ף • 21:58, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

    אם קהילת מחללי השבת היתה בעלת משמעות חברתית אז כן. אז איזה עניין באבן שושן התייחסת? אנא האר את עיניי .. אתה יכול להאיר עם נר אם אין לך נורה נורמלית. להביט לאופק - שיחה 22:04, 25 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אני מסכים שעמדותיו של האדון לגבי להט״ב הרבה יותר קולניות וזכו למופעים רבים בתקשורת ובנוסף חתם על מכתב רבנים בנושא. בניגוד לדעה המובאת כאן, לא כ-ל הרבנים בישראל או בעולם, אורתודוקסים ואחרים - מבטאים אותן דעות הלכתיות כלפי להט״ב או באותה עצימות. לפיכך יש ערך אנציקלופדי בהכללת דעות אלה בערך על הרב. הטיעון על אקטיביסטים להט״בים וכו׳ לא רלוונטי לדיון, משום שהדיון צריך להתמקד בענייניות על האם יש כאן אמירות יוצאות דופן בחריפותן (כן) ובכמות המופעים התקשורתיים שלהן שיצרו הד ציבורי (כן). הוא אמנם משתייך לשורת רבנים שמתבטאים בחריפות בנוגע ללהט״ב, אבל בדיוק בגלל שהם הקיצון והקומץ - הם שונים מהרוב שנוקט בגישה אחרת. לפיכך, מחזיר את ההתייחסות לערך עליו. Zeevtheodor - שיחה 09:56, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אכן, ייתכן שכל הרבנים רואים בהומוסקסואליות חטא, אבל מרבית הרבנים אינם עוסקים בכך בהתבטאויותיהם. כאשר נושא מסוים תופס מקום מרכזי בהתבטאויותיו של רב, ראוי לציין זאת. דוד שי - שיחה 14:47, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אין לך מושג, לא במה עוסקים מרבית הרבנים ולא איזה מקום זה תופס בהתבטאויותיו של הרב הספציפי. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תש"ף • 15:17, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אני ניזון מאצעי התקשורת, ורק על מעט מאוד רבנים מוצגות התבטאויותיהם בענייני הומוסקסואליות. אני משער שזה משקף מציאות, ולא שהתקשורת מסתירה עמדות פומביות של רבנים בנושא זה. באשר לרב אליהו, אכן אינני מתעניין בו ובדעותיו, אבל מעצם הדיון כאן אני מבין שיש כאלה שמתעניינים ומצאו התייחסות שלו לנושא.
    יש בערך שלל קביעות על הרב שאין להן אסמכתא. אני מעדיף לא להרבות בקשות מקור בערך, נתתי רק אחת בולטת כדוגמה, אבל כדאי לתת אסמכתאות, למען מי שאין לו מושג במה עוסק הרב. דוד שי - שיחה 18:52, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    לי נראה שהצדק עם נרו, וכמעט כל מי שנשאל בנושא גם משיב ומתבטא. הטענה: "מרבית הרבנים אינם עוסקים בכך בהתבטאויותיהם" שגויה. Ronam20 - שיחה 18:55, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    האמנם? ספר לי על עמדותיהם הפומביות בנושא של הרבנים הראשיים לאו (האב והבן), הרב בני לאו, הרב עובדיה יוסף ובניו, הרב קניבסקי, הרב אוירבך. דוד שי - שיחה 19:01, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    כדי שהאקטביסטים כאן ינסו לשלב גם בערכם?. (אך נכון שלבני לאו גישה חריגה. ופומבית. ודווקא בערכו יש מקום לפרט). Ronam20 - שיחה 20:11, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    ראוי להביא את עמדותיו אם השווה להטבים לקורונה (נגיף), מחלת הקורונה, איידס, שחין, ברד או מחלות אחרות Nirvadel - שיחה 14:50, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אכן דוד, אתה ניזון מאמצעי התקשורת. זה כל הסיפור. לא, זה לא משקף מציאות. זה משקף מוטיבציה של מי שמנסה להתנקם ברבנים מסוימים, וגם את העייפות בשלב מסוים של כלי התקשורת עצמם לחזור על החומר הלעוס הזה. לפעמים אין דרמות גדולות יותר אז חוזרים אליו. נרו יאירשיחה • ב' באייר ה'תש"ף • 22:39, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    עדיין לא ראיתי איש תקשורת שאילץ את מאיר מאזוז לקשור בין להט"ב למגפת הקורונה. לאן נכנסת פה נקמנות אני לא מבין. להביט לאופק - שיחה 23:01, 26 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    מצטרף לדבריו של Ronam20 ןנרו יאיר, אין טעם להזכיר התבטאויות של רב חרד"לי מסוים אלא אם כן הן חורגות גם מהמקובל בקרב הציבור החרד"לי. הסיבה ששומעים על התבטאויות של הרב אליהו יותר מרבנים חרד"ליים אחרים היא שהוא יותר מפורסם, ויותר נעקב על ידי מי שמחפש להוציא ממנו כותרות. יאיר דבשיחה • ג' באייר ה'תש"ף • 17:35, 27 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    מסכים עם יאיר דב שאכן בקרב קבוצת רבנים לאומנים בעלי תפיסות אתנוצנטריות הומופוביות וגזעניות אכן דעתו אינה ייחודית. ללא קשר אני מסכים עם החלק הארי של הקהילה הויקיפדית שאכן יש לאזכר את התבטאויותיו של הרב לגבי להט"ב, כמו גם יחסו לערבים ולחילונים. להביט לאופק - שיחה 18:15, 27 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    אל דאגה, כבר הבנו את עמדתך בנושא, לאחר שחזרת עליה רק בפרק השיחה הנוכחי כבר קרוב לעשר פעמים. נרו יאירשיחה • ג' באייר ה'תש"ף • 19:29, 27 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]
    העובדה שהרב מתבטא באופן חריג ביחס לעולם הרבני-אורתודוכסי מספיקה בהחלט בשביל לציין את עמדותיו. איפה העילגות? ברגע שרב אורתודוכסי מעז להתבטא בזכות אהבת אדם וקבלה הוא מיד מוקע כרפורמי, כופר ועוכר היהדות ועוד ועוד במיטב המסורת של הפיליבסטרים. להביט לאופק - שיחה 16:22, 28 באפריל 2020 (IDT)[תגובה]

    הדיון ההיפותטי פה מאוד מעניין. בינתיים העריכה שבוטלה מציגה את דברי הרב אליהו באופן מסולף[1] וטוב שבוטלה. כשיוצג ציטוט אותנטי נוכל לדון האם יש לו חשיבות. בברכה, גנדלף - 13:59, 29/04/20

    מרבית החילונים לא מסכימים עם האמירה[עריכת קוד מקור]

    מדוע לבלבל את הקורא? בר 👻 שיחה 17:25, 8 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

    אני רואה שנרו יאיר לא מטריח את עצמו לדיון אם כך יש להבין שהוא חזר בו מהתנגדותו. בר 👻 שיחה 10:16, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    היכן דיון יש כאן כותרת לא מובנת שלא ברור למה היא מתייחסת איזו מן כותרת היא זו ? זה ציטוט ? של מה ? מהיכן ? ומה פותח הדיון הנכבד רוצה לומר לגביה ? מי-נהר - שיחה 11:30, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    הוא יודע במה מדובר. צירף סקר לערך ועוד בניסוח מטעה - ראה בעריכות האחרונות. אנו לא נוהגים להוסיף סקרים, ודאי שלא סקרים קיקיונים מסוג זה. על כל אלה הוא בחר להוסיף גם ניסוח מתעתע. עבודה טובה בסך הכל. בר 👻 שיחה 11:45, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    פספסתי את הדיון הקודם. זהו פירוט יתר מה חושבים מרבית המסורתיים ומה מרבית החילוניים ומה דעת נשים וגברים ותושבי כפר סבא. די כך שרוב הציבור היהודי תומך. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תש"ף • 15:39, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    פירוט יתר הוא להכניס את הסקר - סקרים הם אוויר. בר 👻 שיחה 16:31, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    אתה עובר כאן לטענה אחרת. כאשר מזכירים את הגינויים הרבים מן הראוי להזכיר שרוב הציבור היהודי תמך בו. אני גם מוצא עניין בכך שדבריו משכו תשומת לב ברמה כזאת ש-ynet טרח לשלם עבור סקר מיוחד בעניין. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תש"ף • 16:41, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    לא. טענה זו מוצגת כבר בראשית דבריי: "אנו לא נוהגים להוסיף סקרים, ודאי שלא סקרים קיקיונים מסוג זה". משום מה בחרת להתעלם. ובטיעון "ראוי להזכיר שרוב הציבור היהודי תמך בו" מצויה הטעות שלך. זה לא רוב הציבור היהודי אלא רק תוצאות הסקר. סקר אחר יראה בדיוק ההפך. אז מה למדנו? סקרים הם לא אמינים. לא רק שהם סותרים אחד את השני הם גם סותרים את המציאות. תשאל את הילרי קלינטון. בר 👻 שיחה 17:26, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    צודק, כתבת כבר קודם. לא רואה מה קיקיוני דווקא בסקר הזה. אגב, הסקרים של הילרי קלינטון לא טעו הרבה לגבי כלל הציבור. נרו יאירשיחה • כ"ה באלול ה'תש"ף • 22:52, 14 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    אין שום סיבה להזכיר את הסקר הזה. סקר יחיד לא אומר יותר מדי. ולך תדע איך הדברים בדיוק נשאלו בו, ואיך זה השפיע על התוצאות. emanשיחה 01:23, 15 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    חזקה על טמקא שלא ניסו לתמוך ברב אליהו. נרו יאירשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 01:39, 15 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    ערוץ היהדות שם? ממש לא בהכרח. אבל זה לא משנה את הנקודה העיקרית. סקר אחד כמעט אף פעם לא אומר כלום. ובכל מקרה, זה ערך על שמואל אליהו. לא על דעת החברה הישראלית לגבי השכרת דירות לערבים. לכן אין מקום לאיזכור. emanשיחה 16:25, 15 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    לערוץ היהדות אין תקציב בסדר גודל כזה. העיקר הוא שאם מציינים גינויים של כמה אישים צריך לציין גם דבר כזה. נרו יאירשיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 18:30, 15 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    אין דין התייחסות של מישהו בשמו, כדין סקר כזה. ואני לא מכיר לזה תקדים. emanשיחה 02:22, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    אני מסכים עם נרו יאיר. בברכה, גיברס - שיחה 22:29, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

    אני מסכים עם משתמש:eman ואחרים. אין שום סיבה להזכיר את הסקר הזה. סקר יחיד שהוזכר בערוץ היהדות של טמקא, לא אומר יותר מדי. ולך תדע איך הדברים בדיוק נשאלו בו, ואיך זה השפיע על התוצאות. בברכה, דני Danny-w - שיחה 22:40, 16 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

    אולי התומכים באיזכור הסקרים מעוניינים להוסיף עוד כמה סקרים בערכים אחרים שאינם תומכים בדעותיהם בנושאי להט"בים למשל. כמובן שהאזכור פה מיותר Nirvadel - שיחה 08:05, 17 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]
    ודאי שאין טעם להזכיר את הסקר, וודאי לא תחת הכותרת "בכמה סקרי דעת קהל" שכן מדובר בסקר בודד וכפי שהראה בר סקרים אחרים הראו תוצאות הפוכות. אם כבר מתעקשים להזכיר סקרים יש להזכיר את שני הסקרים הנ"ל, ולכתוב "סקרי דעת קהל הראו תוצאות סותרות". בברכה, איתמראשפר - שיחה 09:59, 17 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

    למחפשי הציטוטים[עריכת קוד מקור]

    ידוע לי שיש כאלו שמחשיבים כל בדל אמירה שיוצאת מפי הרב אליהו הי"ו, אז הנה אחת:

    מעשה שהיה כך היה, בעמוד הפייסבוק של דניאל זמיר, 17 ביוני 2021.

    (אני אישית לא מייחס חשיבות אנציקלופדית גם לעניין הזה, מפני שאין לי ספק שרוב הרבנים הלאומיים יגיב באופן דומה.) בברכה, ידידיה צבאןשיחה • ז' בתמוז ה'תשפ"א • 14:57, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

    אז מה מטרת הפיסקה??? סתם לעורר ויכוחים? Eladti - שיחה 15:09, 17 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]
    לשמחתי זה לא מה שקרה. אני חושב שעבור אלו שמחפשים ציטוטים של רבנים, ובייחוד אלו שבאים ממגזרים אחרים ואינם מכירים את הלך הרוח המגזרי היטב, יש בציטוט (ובסיפור) הזה רקע חשוב להבנת מכלול האישיות וממילא לחשיבותן של התבטאויות אחרות. בברכה, ידידיה צבאןשיחה • ח' בתמוז ה'תשפ"א • 11:09, 18 ביוני 2021 (IDT)[תגובה]

    הרב מנהל אורח חיים צמחוני[עריכת קוד מקור]

    האם לא ראוי להזכיר בערך שהרב אליהו משתדל שלא לאכול בשר ולנהל אורח חיים צמחוני? קישור לכתבה שבה הוא מרואיין בנושא: https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99-%D7%99%D7%A9-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%96%D7%94/ עם התגברות הצמחונות בימינו, ועם השפעתו הגדולה של הרב, זה מספיק משמעותי לדעתי להכניס את זה לערך, אבל אני לא יודע איפה מתאים בדיוק להכניס את זה.

    התווסף. bambikerשיחה • ג' בכסלו ה'תשפ"ב • 08:33, 7 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

    לגבי חיים ולדר[עריכת קוד מקור]

    בהתווסף מידע חדש, ולאור הערתך, דוד שי, עדכנתי את מעורבות הרב בטיפול בפרשה תחת "רבנות והנהגה". סטודנט של החיים - שיחה 06:18, 22 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

    הוספה[עריכת קוד מקור]

    בקשר לפרשת ולדר, ממליץ להוסיף קישור לראיון שנערך עם הרב שמואל אליהו ברשת ב https://ch10.co.il/news/711635/ הראיון הוא יום לאחר התאבדותו של ולדר 79.179.239.57 22:51, 8 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

    הגיע במשוב[עריכת קוד מקור]

    הפסקה על הצניעות היא טעות. ההלכות שהוצגו אינם חומרה והם מבטאים את ההלכה האובייקטיבית כרוב רבני הציונות הדתית. ‏- La Nave Partirà‏ 05:17, 11 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

    דיווח שאורכב ב-11 בינואר 2022[עריכת קוד מקור]

    דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

    מצב טיפול: לא טעות

    הפסקה על הצניעות היא טעות. ההלכות שהוצגו אינם חומרה והם מבטאים את ההלכה האובייקטיבית כרוב רבני הציונות הדתית.

    לא נכון. להורות לטשטש תמונות של נשים, זה בהחלט חומרה. גופיקו (שיחה) 09:35, 11 בינואר 2022 (IST)[תגובה]

    הסרת ראיון ללא נימוק ענייני[עריכת קוד מקור]

    העורך אורי דטינקה הוסיף לפרק הקישורים החיצוניים ראיון מעניין] עם הרב. המראיין הוא ירון ידען אשר ידוע כמחזיק בדעות לעומתיות מאד כלפי האורתודוקסיה בישראל, אך הראיון מעמיק ומכבד, והרב מקבל בו הזדמנות הוגנת לשטוח את משנתו בנושאים שונים תוך שיחה סבלנית ועניינית. אני חשבתי שיש כאן דוגמה מרשימה ונצרכת לשיח ענייני ומכבד בין קצוות מנוגדים של הספקטרום האמוני בישראל, אולם העורך גילגמש מחק את הקישור בטיעון המוזר "אין צורך להציף את ויקי בקישורים לערוץ היו טיוב של ירון ידען". אני רושם "מוזר" כי לא ראיתי שויקי מוצפת בקישורים לערוץ הזה, וממילא עיקר העניין בקישור הוא הראיון עם הרב ולא משנתו של ידען. החזרתי את הקישור בנימוק שמדובר בראיון ענייני ומכבד, אשר מרחיב את דעתו של הקורא לגבי משנתו של הרב - כפי שאכן מצופה מ"קישור חיצוני", אך גילגמש שחזר בנימוק התמוה "הגרסה היציבה אינה מכילה את הקישור". אני רושם "תמוה" כי למעשה אין כאן נימוק אלא ציון עובדה מובנת מאליה: וודאי שהגרסה היציבה לא מכילה את הקישור, וזאת דווקא סיבה לשפר אותה ע"י הוספתו. כדי להימנע ממלחמת עריכה אני מבקש את תמיכת העורכים בהחזרת הקישור. לדעתי יש בו שיעור לכולנו בסבלנות, סובלנות, שיח מכבד ונסיון להקשיב ולהכיל את הצד השני של המתרס. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 16:46, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

    אני מתנגד להוספת הקישור ושחזור לגרסה היציבה הוא לא תמוה אלא לפי הכללים שלנו. גילגמש שיחה 21:05, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
    גילגמש פעל ואף נימק קצר ולעניין. אפשר לכתוב פה מגילה למה. אבל למה מגיע לנו העונש הזה? גילגמש זיהה סדרת כשלים מתודיים בשימוש בקישור זה. הדפוס מוכר. ואני מחזק את עריכתו. מי-נהר - שיחה 21:39, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
    אילו כשלים גילגמש זיהה? חשוב לי לדעת כדי ללמוד לא להוסיף קישורים אוביקטיביים בעתיד. לא ציני, כל קורא ישמח לראות/לשמוע ראיון בין שתי דמויות בעלות השקפות מנוגדות אורי דטינקה - שיחה 22:05, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
    אני חושב שלא ראוי להציג את עמדתו של הרב אליהו דרך ראיון עם אחד המתנגדים הבולטים לדת. יש שפע של קישורים אחרים שמציגים היטב את עמדתו וגם כל הערך עומד כאן לרשותנו. אין סיבה להוסיף דווקא קישור מהסוג הזה. כמו שלא נסביר את עמדות השמאל על ידי ראיון עם דוברי הימין כך לא ראוי לנהוג כך גם במקרה הזה. לא חשוב אם הראיון היה מכבד או לא. זאת פשוט לא הבמה המתאימה. גילגמש שיחה 22:15, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

    כתבתי לפני התנגשות עריכה:

    יש לכם בעיה קשה בבחירה של תוכן. זה ראיון פולמוסי שלא עוסק ברב שמואל אליהו ואפילו לא במשנתו. ברצועה הקצרה הזו של פחות מחצי שעה חוזרים כל הזמן שוב ושוב על אותם דברים בנאליים. בצורה מביכה. שלא לדבר על רמת השאלות. זה לא מפתיע מאחר ומדובר בתוכן מוכוון אג'נדה שאין מקומו בערכים על אישים. לרב שמואל אליהו יש כמות גדולה מאד של סרטונים וראיונות ברשת מכל הסוגים והצדדים זו לא דוגמא סבירה לאחד כזה. הבחירה שלכם בקישור אינו דוגמא להצגת הגות של אדם בצורה עניינית ומכבדת אלא של ניסיון לתפוס טרמפ על הערך. גילגמש מניסיון ארוך מכיר כבר את עמדת הקהילה לגבי סדרה של "מקורות תוכן" ולא משנה מאיזה צד של הדת או של הפוליטיקה מדובר כתוכן שאינו ראוי לאזכור וייחוס כקישור חיצוני בערכים שאינם הנושא הראשי שלו. ערוץ היוטיוב הזה הוא אחד מהם. (ומבלי לטעון ולרמוז דבר בנוגע לדיון זה! אזכיר שהיו לנו גם עורכים שנחסמו לצמיתות כשהתעקשו להביא קישורים חיצוניים שוב ושוב מאותם מקורות בכדי לקדם את אותן מקורות. לא טענתי שאתם עשיתם כך בנוגע למקור הנ"ל במקומות אחרים וגם לא שאתם חשודים בכך, לא בדקתי. אבל אני מזכיר את זה כי אנו נפגשים אם הפרקטיקה הזו לגבי קישורים מסוג זה הרבה פעמים. אניח לכם כוונה טובה שטעיתם בשיקול הדעת) מי-נהר - שיחה 22:22, 11 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]
    נימוקי מי-נהר נראים לי נכונים. Yyy774 - שיחה 01:20, 14 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

    בני משפחתו[עריכת קוד מקור]

    משתמש:עמית אבידן הסיר את הפרטים על בני משפחתו של הרב אליהו, בנימוק שעל פי ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות כתוב: בערך על אדם נהוג לציין את שם בן או בת זוגו, עיסוק ומספר ילדים. את שמות הילדים נהוג לציין רק כאשר הם ידועים בזכות עצמם. משום מה העריכה שוחזרה.

    השאלה היא מהו רף הידוענות שלגביו חל הקריטריון "ידועים בזכות עצמם". האם רב קהילת "לב חריש", מנהל הגרעין התורני "אורי גדרה", מפיק בגלי צה"ל ויועצת חינוכית בתלמוד תורה הם "ידועים בזכות עצמם"? למיטב הבנתי, בן משפחה ראוי לאזכור רק אם יש עליו ערך בוויקיפדיה, או שעיסוקו ותפקידיו הם כאלה שמצדיקים ערך כזה.

    ראוי לציין שעמית אבידן ביצע עריכה דומה בערך על הרב חיים קניבסקי, וזו לא שוחזרה (וכך צריך להיות, לדעתי). -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 18:59, 10 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

    מתפלא על עמדתך. זה ממש לא הנוהג המקובל בויקיפדיה. בני משפחה ידועים-למחצה מוזכרים גם אם לא היו עוברים דיון חשיבות. ראה למשל יוסף שלום אלישיב ברשימת צאצאציו. --לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוהה מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
    אם נקבעה מדיניות, צריך לנהוג לפיה. אולי יש מקום להבהיר במדריך העריכה מהו רף החשיבות של הצאצאים. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:58, 10 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
    יש מדיניות, וכרגיל בויקיפדיה אף אחד לא מרגיש מחויב אליה. אבל אני פה לא בשביל מלחמות. אין מה להבהיר: זה ברור שהכוונה ב"ידוע" היא מי שיש ערך אודותיו בויקיפדיה, ולא מי שמנהל בסטה בשוק הכרמל (למרות שעשרות אלפי קונים מכירים אותו) עמית - שיחה 21:03, 10 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
    אני המשחזר. העריכה הייתה שגויה בתכלית, מספר הילדים שלו שונה מהמספר שעמית העניק לו.
    משתמש:Gabi S., ראה שם בדף השיחה שהחליטו לא להחליט על מדיניות מחייבת אלא לפי השכל הישר.
    משתמש:עמית אבידן, אתה טועה, זה פחות מכלל אצבע שנועד שלא להזכיר את שמות הילדים ללא צורך. אין מדיניות מחייבת, וגם במה שכתוב הקריטריון אינו ערך בוויקיפדיה. לא כל הילדים מוזכרים, רק אלו שהעורכים הקודמים חשבו שיש להם מספיק חשיבות כדי להופיע בערך על בן משפחתם. מכיוון שזה מידע שאינו שולי לחלוטין והוא סביר בהקשר בערך אבקש להניח לו במנוחה. Yyy774 - שיחה 17:29, 11 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
    פתחתי דיון במזנון להבהרת נקודה זו. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:04, 11 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]
    אני מסכים עם Yyy774, כי ידועים זה לא בהכרח בעלי חשיבות אנציקלופדית, וכי יש רף נמוך יותר להזכרתם בערך (וזאת על פי דיון בנושא שקראתי בעבר, אנסה למצוא אותו ואקשר אליו). לרוב באמת אין מקום להכניס את שמות הצאצאים לערך, אבל יש לשפוט כל מקרה לגופו. לדעתי במקרה הספציפי אין הצדקה לאזכור שמות הילדים בערך, ואני מסכים עם הפעולה שביצע עמית. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 19:35, 11 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]