פרשת ראה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ראה" מפנה לכאן. לערך העוסק באיבר הנשימה בגוף, ראו ריאה.
Arrow r.svg ראה Arrow l.svg
פסוקים: דברים, י"א, כ"ו - ט"ז, י"ז
מס' פסוקים: 126
תוכן: אפשרות בחירה בין טוב ורע, מצוות החייבות בארץ
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה   לא תעשה
השמדת עבודה זרה, הבאת קורבנות ברגל הראשון, הקרבת כל הקרבנות בעזרה, פדיית קודשים בעלי מום, שחיטה, הבאת קורבנות מחו"ל למקדש, (לבית דין) חקירת העדים היטב, הריגת אנשי עיר הנדחת ושריפתה, בדיקת סימני עוף, הפרשת מעשר שני ואכילתו בירושלים, הפרשת מעשר עני, שמיטת כספים, נגישת הנוכרי, נתינת צדקה לעני די מחסורו, הענקת מתנות לעבד עברי המשתחרר, שמחה ברגלים, היראות ברגלים במקדש מחיקת השם, העלאת קודשים מחוץ לעזרה, אכילת מעשר שני של דגן או של תירוש או של יצהר מחוץ לירושלים, אכילת בכור תמים מחוץ לירושלים, אכילת קודשי קודשים מחוץ לעזרה, אכילת בשר עולה, אכילת קודשים קלים לפני זריקת הדם, אכילת ביכורים לפני הנחתם בעזרה, עזיבת הלויים, אבר מן החי, הוספה על מצוות התורה או גריעה מהן, שמיעה למתנבא בשם ע"ז, אהבת המסית, עזיבת השנאה למסית, הצלת המסית, לימוד זכות על המסית, הפסקת לימוד חובה על המסית, הסתת יהודי לעבוד ע"ז, בניית עיר הנידחת, הנאה בממון עיר הנידחת, נתינת חבורה באדם ועשיית מחלוקת, מריטת שער הראש באבלות, אכילת קודשים שנפסלו, אכילת שרץ העוף, אכילת נבלה, תביעת הלוואה שנשמטה, מניעת צדקה לעני, מניעת הלוואה לקראת שמיטה, שחרור עבד עברי ללא מתנות, עבודה בקודשים, גזיזת קודשים, אכילת חמץ בערב פסח אחרי חצות, הותרת חגיגה של ערב פסח ליום השלישי, הקרבת הפסח בבמת יחיד, עלייה לרגל בלא קורבן
הפטרה
בני כל העדות ישעיהו, נ"ד, י"א - נ"ה, ה'
שחזור של בית המקדש המופיע במוזיאון מגדל דוד

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה עוסקת בפירוט המצוות שיחייבו את עם ישראל אחרי הכניסה לארץ. אחרי פתיחה קצרה על האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין ברכה (קיום המצוות) וקללה (אי קיומן), מתחילה התורה בסקירת המצוות, סקירה שתימשך גם בפרשות הבאות:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה של פרשת ראה היא השלישית בסדרת הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק נ"ד, פסוק י"א ("עֲנִיָּה סֹעֲרָה") עד פרק נ"ה, פסוק ה'. בשנים מסוג בשז, גכז והכז, פרשת ראה נקראת בראש חודש אלול היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת ראה. בשנים אלו ישנם הקוראים את ההפטרה של ראה יחד עם הפטרת פרשת כי תצא[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים בראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרים זלמן מרגליות, ‏מטה אפרים, סימן תקפ"א, סעי׳ ה׳, ווארשא, תרס"ו, באתר HebrewBooks