תל גמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל גמה
חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי
תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי
שלט הסבר של קק"ל בתל גמה

תל גַּמָּהערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים כ-10 ק"מ דרומית לעזה. ליד התל נערך בסוף 1516 קרב חאן יונס, שמהלכו הביסו כוחות האימפריה העות'מאנית את חיל הפרשים הממלוכי במהלך המלחמה הממלוכית-עות'מאנית.

זיהוי התל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג בנימין מזר הציע לזהות את תל גמה עם עיר המלוכה הכנענית יֻרְזָה הנזכרת ברשימותיו של תחותמס השלישי פרעה מצרים המתאר את העיר כדרומית מבין ערי כנען אשר מרדו במצרים. תיאור זה מתאים למיקום התל. זיהוי זה הינו הזיהוי המקובל היום.

בתקופת מכתבי אל-עמארנה שלט בעיר מושל כנעני בשם פו-בעלו שהתכתב עם אחנתון.

ירזה מוזכרת פעם נוספת בכתובתו של אסרחדון מלך אשור, בה היא מוזכרת בתור אחת הערים אשר מרדו בממלכת אשור וכתוצאה מכך נכבשה ומלכה הוגלה לנינווה.

תל גמה זוהה בתחילה כגרר המקראית על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס. פלינדרס פיטרי אשר חפר במקום הסכים עם זיהוי זה.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל נבדק לראשונה בשנת 1922 על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס (Phythian-Adams) אשר ביצע באתר חתך בדיקה. בשנים 19261927 חפר בתל הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, אשר חפר במשך ששה חודשים שטח גדול במערב האתר. זה היה התל הראשון שהוא חפר בסבב השני שלו בחפירות בארץ ישראל. בשנת 1970 החלה בחפירה משלחת מטעם המוזיאון הסמית'סוני בוושינגטון.

הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית. תל גמה הוא האתר הראשון בארץ בו נמצאו קבורות חמור.

התקופה הכלקוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקופה ( אלף רביעי לפנה"ס) זו נמצאו באתר שורה של בורות על קרקע בתולה, השערת החוקרים שמדובר בבקתות או אסמים. כלי החרס שנמצאו שייכים לתרבות באר שבע. בסיום התקופה האתר ננטש.

תקופת הברונזה התיכונה II[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל נושב מחדש, (המאה ה-19 לפנה"סהמאה ה-16 לפנה"ס). זו התקופה המקבילה בחלקה לתקופה החיקסוס במצרים העתיקה. הובחנו בחפירה שלושה שלבי בנייה. הממצאים כוללים כלי זואומורפי ממשפחת כלי תל אל-יהודיה בדמות ראש פר, נמצאו כלים קיפריים וכן חותם גליל קטן בכתב יתדות. בחפירה נמצאו שני קברי סוסיים (equids), האחד חמור על פי זיהוי השיניים והשני צעיר מדי כדי לזהותו לרמת המין[1].

תקופת הברונזה המאוחרת II[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברונזה המאוחרת II האתר היה המיושב ביותר. אובחנו שמונה שלבי בנייה. נמצא מבנה גדול כנראה ארמון מהמאה ה-13 לפנה"ס. המבנה מורכב מחצר ומערכת חדרים צמודה. בחצר נתגלתה אמבטיה עם דפנות ורצפה מטוייחים. תעלת ניקוז הובילה לבור שפכים בחוץ. הממצאים כוללים כלי חרס מקומיים ושברי כלים מעוטרים באיילים ועופות. כן נתגלו שלוש חרפושיות של מלך העובד את האל פתח.

תקופת הברזל I[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכבה זו מייצגת את היישוב הפלשתי הקדום (המאה ה-12 לפנה"סהמאה ה-11 לפנה"ס). נתגלו מכלולי חדרים פלישתיים, כבשן לצריפת כלי חרס גדול ומתוחכם מבחינה טכנולוגית. בתוך הכבשן נמצאו חרסים פלישתיים רבים.

תקופת ברזל II[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמצאה שכבה המתוארכת למאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. נמצאו בתי ארבעת המרחבים. נמצא מבנה קמרונות אשורי, מבנה מרשים עם תקרות לבנים מקומרות. המבנה מורכב משישה חדרים לפחות, החדרים היו מרוצפים. באתר נתגלה מצבור של קרמיקת הארמון האשורית, אשר נגלתה לראשונה באתר זה וזוהתה על ידי פטרי כמשפחה קרמית. גודל המבנה ושפע החרבים האשוריים מצביעים אולי שהמבנה היה "בית מושל" – מקום מושבו של המושל האשורי. הממצאים כללו גם עגיל כסף עם שיבוץ שנהב.

התקופה הפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים כוללים מבנה גדול וכן מצודה ענקית. זיהוי התקופה נעשה בעזרת החרסים המיובאים מיוון.

התקופה ההלינסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זו תקופת בית תלמי במצרים. האזור היה בכבוש מצרי. תל גמה הפך למרכז גדול של אחסון תבואה. התושבים עברו להתיישב בשטחים מסביב לתל. האתר ננטש סופית בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס .

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל גמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wapnish P (1997) Middle Bronze equid burials at Tell Jemmeh and a reexamination of a purportedly Hyksos practice. In: Oren ED, editor. The Hyksos: New historical and archaeological perspectives. Philadelphia: University of Pennsylvania Museum. 335–367.

קואורדינטות: 31°23′15″N 34°26′41″E / 31.3873747°N 34.4446493°E / 31.3873747; 34.4446493