אל סלוודור

רפובליקת אל סלוודור
República de El Salvador

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אלוהים, איחוד, חופש
המנון לאומי	ההמנון הלאומי של אל סלוודור המנון
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא אל סלוודור
ראש הרשות המבצעת	נשיא אל סלוודור
נשיא אל סלוודור	נאיב בוקלה
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה	סן סלוודור 13°40′N 89°10′W (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האספה המחוקקת של אל סלוודור
גאוגרפיה
יבשת	אמריקה, אמריקה התיכונה
שטח יבשתי	21,041 קמ"ר (154 בעולם)
אחוז שטח המים	1.5%
אזור זמן	UTC -6
היסטוריה
הקמה
- עצמאות מספרד - הכרזת עצמאות מהפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה - הכרה בינלאומית	15 בספטמבר 1821 12 ביוני 1824 18 בפברואר 1841
ישות קודמת	הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בנובמבר 2024)	6,347,383 נפש (113 בעולם)
צפיפות	301.67 נפש לקמ"ר (46 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0–14 24.81% גילאי 15–24 18.31% גילאי 25–54 40.99% גילאי 55–64 7.75% גילאי 65 ומעלה 8.15%
כלכלה
תמ"ג (2023)	34,016 מיליון $ (104 בעולם)
תמ"ג לנפש	5,359$ (132 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.674 (127 בעולם)
מדד ג'יני	38.3 (נכון ל־2019)
מטבע	דולר אמריקני, ביטקוין‏ (SVC)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של אל סלוודור
שונות
סיומת אינטרנט	sv
קידומת בין־לאומית	503
elsalvador.travel/en/
(למפת אל סלוודור מוגדלת)   סן סלוודור סנטה אנה סן מיגל אפופה אווצ'פאן אוסולוטאן סונסונטה גואטמלה הונדורס האוקיינוס השקט אל סלוודור (למפת אל סלוודור רגילה)   סן סלוודור סנטה אנה סן מיגל אפופה אווצ'פאן אוסולוטאן סונסונטה גואטמלה הונדורס האוקיינוס השקט אל סלוודור

רפובליקת אֶל סַלְוָדוֹר (בספרדית: República de El Salvador) היא מדינה במרכז אמריקה אשר מונה כ-6 מיליון איש. היא גובלת בהונדורס בצפון ובמזרח, בגואטמלה בצפון-מערב ובאוקיינוס השקט בדרום. צפיפות האוכלוסייה באל סלוודור היא הגבוהה ביותר במרכז אמריקה. שמה של המדינה נלקח מן המילה הספרדית שמשמעותה "המושיע" (כוונת המייסדים, שהיו קתולים, לישו). לפני הגעת הספרדים לאזור הוא נקרא "קוסקטלאן" (Cuscatlán).

היסטוריה

התקופה הפרה-קולומביאנית

בתקופה הפרה-קולומביאנית הייתה אוכלוסיית אזור קוסקטלן מורכבת משלוש קבוצות עיקריות. אנשי המאיה תפסו את החלק הצפוני ושבטי הפיפיל והלנקה, שדמו למאיה בתרבותם, ישבו במרכז ובמזרח. שרידים לתרבויות היסטוריות אלו נמצאו באתרים בטאזומל, סאן אנדרס וחויה דה סרן.

בשנת 1522 נחת האדמירל הספרדי אנדרס ניניו, אשר עמד בראש משלחת למרכז אמריקה, באי מינגרה במזרח קוסקטלן ובכך הפך לאירופאי הראשון על אדמת אל סלוודור.

כיבוש ושלטון ספרדי

ביוני 1524 הגיע הקונקיסטאדור הספרדי פדרו דה אלוואראדו לקוסקטלן במטרה להרחיב את שליטת הספרדים באזור. הספרדים נתקלו בהתנגדות קשה מצד השבטים הילידים ונאלצו לסגת. הספרדים חזרו לניסיון שני, מוצלח יותר, וכעבור שנה הוקמה העיר סן סלוודור. האינדיאנים המשיכו להילחם בעיקשות והובסו לבסוף רק לאחר 15 שנות מאבק. בתקופה הקולוניאלית עברה אל סלוודור גלגולים שונים בתוך ממלכות המשנה הספרדיות, שהחלו לגלות סימנים מחודשים של מודעות לאומית.

בתחילת המאה ה-19 התחוללו במדינה מספר ניסיונות להפיכה, עד שלבסוף, בשנת 1821, נעשתה אל סלוודור חלק מקיסרות מקסיקו. שנתיים אחר כך חברו יחד מדינות מרכז אמריקה כדי להקים את הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה, ועם פירוקה בשנת 1838 הפכה אל סלוודור לרפובליקה עצמאית.

עצמאות

משנות ה-60 של המאה ה-19 שלט הקפה בכלכלת המדינה. סדרת חוקים ריכזה את הבעלות על האדמה ועל העוצמה הפוליטית בידי אוליגרכים בודדים שגרפו רווחים עצומים מייצוא. כך קרה שבמהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 נוצר רצף של נשיאים מושחתים מהמעמד האוליגרכי שסייעו למגדלי הקפה, ועשו שימוש בצבא ובמשטרה כדי לדכא מרידות באזורים הכפריים ביד קשה.

ניסיונות להציע רפורמות כלכליות וחברתיות הביאו להדחת הנשיא בידי הצבא, ובשנת 1930 הגנרל מקסימיליאנו הרננדס מרטינס, שר ההגנה, תפס את השלטון. מרטינס ניהל שלטון צבאי דיקטטורי שדיכא בברוטליות כל ניסיון לאופוזיציה.

דיקטטורה צבאית

חוסר השקט במדינה גבר בשל המצב הכלכלי והשלטון המושחת ובשנת 1932 התחוללה מרידת האיכרים בהנהגת פאראבונדו מארטי במערב המדינה. הצבא של מרטינס הגיב במהירות ובעוצמה, והעימות בין הצדדים (שנודע בשם La matanza - "הטבח") גבה את חייהם של מעל 20,000 אזרחים.

ערך מורחב – מלחמת הכדורגל

בשנת 1969 גורשו רבבות מהגרים סלוודורים מהונדורס השכנה חזרה למולדתם. ב-15 ביוני 1969 התקיים באל סלוודור משחק כדורגל בין שתי המדינות, שבו ניצחה הנבחרת המקומית 3:0. העצימו המהומות הקשות בסיום המשחק ואת המתח והתסיסה באזור, וב-14 ביולי פרצה "מלחמת הכדורגל". המלחמה נמשכה ארבעה ימים והסתיימה בהפסקת אש לאחר התערבות בינלאומית.

מלחמת האזרחים

שלטון החונטה הצבאית במדינה נמשך עד ל-1979 אז התאגדה קבוצה של קצינים כדי להדיח את הגנרל קרלוס הומברטו רומרו. בעקבות מאבקים בין המפלגה המרקסיסטית, הצבא האל סלוודורי ו"חוליות המוות" פרצה מלחמת אזרחים שנמשכה עד ל-1992. מלחמה זו גבתה מחיר של כ-75,000 הרוגים. דו"ח של "ועדת האמת" של האו"ם קבע כי 96% מפשעי המלחמה שבוצעו במהלך המלחמה בוצעו על ידי הצבא הסלוודורי או פלוגות המוות הפרלמנטריות, אך יש הטוענים כי דו"ח זה היה "לא אובייקטיבי" וחסר ביסוס עובדתי^{[דרוש מקור]}. העיתונאים ריימונד בונר ואלמה גיירמופרייטו פרסמו עדויות על טבח בכפר אל מוסוטה במהלכו נרצחו כ-1,000 אזרחים.

במהלך המלחמה מימנה ארצות הברית את צבא הממשלה ויועצים אמריקאים עזרו לאמן את החיילים בצבא הסלוודורי. מנגד, כוחות הגרילה המרקסיסטיים מומנו על ידי קובה וניקרגואה הקומוניסטיות וכן נתמכו על ידי מדינות מזרח-אירופאיות ואף על ידי ברית המועצות עצמה. לאחר נפילת הקומוניזם באירופה, נוצרו התנאים המתאימים למשא ומתן על הסכם שלום. הפסקת אש הוכרזה ונחתמה ב-16 בינואר 1992. לפי ההסכם, פשעי המלחמה ייחקרו ומבצעיהם ייענשו והצבא והממשל יעברו רפורמות משמעותיות. פעילות "חוליות המוות" בוטלה לגמרי.

רעש אדמה חזק אשר פגע במדינה ב-2001 גרם להרס רב והותיר כרבע מיליון חסרי בית.

פוליטיקה

אל סלוודור היא דמוקרטיה נשיאותית. הנשיא נבחר בבחירות ישירות, לתקופת כהונה בת 5 שנים. אם אף מועמד לא זוכה ליותר מ-50% מהקולות נערך סיבוב שני לבחירות. הרשות המחוקקת מורכבת מפרלמנט בן בית יחיד שבו 84 חברים. חברי הפרלמנט (הנקראים "נציגים" diputados) נבחרים בבחירות אזוריות, וכהונתם נמשכת שלוש שנים.

בשנת 2014 נבחר לנשיאות סלוודור סאנצ'ס סרן, ממשיכו של מאוריסיו פונס, שניהם ממפלגת השמאל FMLN (ראשי תיבות בספרדית של "חזית השחרור פרבונדו מרטי"). פונס נבחר לתפקידו ב-2009, לאחר מהפך פוליטי ששם קץ לעשרים שנות שלטון של הימין.

בשנת 2019 חל מהפך נוסף עם היבחרו לנשיאות של נאיב בוקלה, נציג מפלגת "הברית הגדולה לאחדות לאומית" מן המרכז-ימין.

כלכלה

הקפה הוא אחד מענפי התעסוקה העיקריים במדינה.

הירידה בסחר בקפה הקשתה על אל סלוודור אך המדינה הצליחה להתגבר על הקושי. בשנת 2004 ירד ייצוא הקפה ל-7% בלבד מנפח הכלכלה^{[דרושה הבהרה]} ושטחים ותשתיות הוכשרו למען כלכלה מגוונת יותר. תעשיות אחרות צמחו וסיפקו עשרות אלפי מקומות עבודה במקום תעשיית הקפה שהדרדרה.

בשנת 2001 בעקבות משבר פיננסי הותר השימוש בדולר אמריקני כמטבע, יחד עם המטבע המקורי, הקולון (קולון היא המילה הספרדית לקולומבוס, על שם כריסטופר קולומבוס). בשנת 2004 הקולון הוצא מהמחזור והמטבע היחיד בשימוש באל סלוודור היה הדולר האמריקני. תושבים רבים אינם מרוצים משינוי זה כיוון שלטענתם משכורתם נשארה זהה אך מחיר המוצרים בדולרים האמיר. מומחים שונים לכלכלה טוענים שאינפלציה הייתה גורמת לעליית מחירים שכזו בכל מקרה ושהחזרת הקולון למחזור תגרום לתוצאות הרסניות עוד יותר. אף על פי כן, מספר בנקים טוענים כי הם עדיין משתמשים בקולון בחלק מעסקאותיהם, זאת כדי למנוע מהשינוי להיות לא-חוקתי.

ב-9 ביוני 2021 עבר ברוב קולות "חוק הביטקוין" שקבע שביטקוין יהיה מטבע רשמי במדינה. ב-7 בספטמבר 2021 נכנס לתוקפו החוק, ואל סלוודור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאימצה את הביטקוין כמטבע רשמי.

אל סלוודור חתמה על הסכם הסחר החופשי במרכז אמריקה יחד עם חמש מדינות אחרות ממרכז אמריקה והרפובליקה הדומיניקנית עם ארצות הברית ב-2004. בנוסף, חתמה אל סלוודור על הסכמי סחר חופשי עם מקסיקו, צ'ילה, הרפובליקה הדומיניקנית ופנמה.

מדיניות פיסקלית היוותה את האתגר הגדול ביותר עבור הממשלה הסלוודורית. הסכמי השלום של 1992 חייבו אותה להוצאות כבדות עבור תוכניות מעבר ושירותי רווחה. על אף עזרה נדיבה מצד מדינות זרות, הממשלה התמקדה בשיפור הרווחים אותם אספה באותה העת. 10% מס ערך מוסף (VAT), אשר הוכרז בספטמבר 1992, הועלה ל-13% ביולי 1995. המע"מ הוא המקור העיקרי להכנסות עבור הממשלה ומהווה כ-52.3% מסך כל הכנסות המיסים ב-2004.

העברות כספים של סלוודורים אשר עובדים בארצות הברית למשפחותיהם גדלו בעשור האחרון והגיעו לשיא חדש של 2.9 מיליארד דולרים בשנת 2005 - בערך 17.1% מהתוצר הלאומי הגולמי.

גאוגרפיה

אל סלוודור היא המדינה הקטנה ביותר באמריקה המרכזית והיחידה ללא קו חוף לים הקריבי. היא גובלת בהאוקיינוס השקט בדרום, עם גואטמלה בצפון-מערב, ועם הונדורס בצפון-מזרח.

את המדינה חוצים שני רכסי הרים ממזרח למערב: הסיירה מדרה ושרשרת של 21 הרי געש, הכוללים את הר סנטה אנה וסן מיגל. כיוון שהמדינה ממוקמת מעל שלושה לוחות טקטוניים, יש בה רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש רבות. ההר הגבוה במדינה הוא סרו אל פיטל שגובהו הוא 2,730 מטר מעל פני הים.

אל סלוודור היא בעלת אקלים סוואנה טרופי. העונה היבשה היא מחודש נובמבר ועד אפריל, והעונה הגשומה היא מחודש מאי ועד אוקטובר, בממוצע. אין הבדלים משמעותיים בטמפרטורות בין שתי העונות. עם זאת, הטמפרטורות משתנות בהתאם למיקום ולגובה. באזור החוף האקלים הוא חם, בעוד שבהרים הטמפרטורות נוחות יותר.

הערים הראשיות באל סלוודור הן:

• סן סלוודור - עיר הבירה
• סנטה אנה
• סן מיגל
• סונסונטה

באל סלוודור יש מגוון בעלי חיים כמו פומות, מזאמה מרכז-אמריקנית, טפיר בירדי, קופים, איגואנות, נחשים ומגוון של עופות כמו קוליבריים.

תרבות

הקתדרלה בעיר סן וינסטה במרכזה של אל סלוודור

הדת הקתולית תופסת תפקיד מרכזי בתרבות הסלוודורית. ציורים, כלי חימר ומוצרי טקסטיל נפוצים כאומנות. סופרים ומשוררים כמו פראנסיסקו גאוידיה, סלוודור סלזר אררואה, קלאודיה לארס, אלפרדו אספינו ומאנילו ארגואטה ורוקה דאלטון הם בין האומנים החשובים ביותר אשר יצאו מאל סלוודור.

בין החגים הנחוגים באל סלוודור ניתן למצוא את החגים הנוצריים חג המולד והפסחא (אשר נחגג באירועי קרנבל בערים רבות). חגים לאומיים כוללים את פסטיבל אוגוסט (אשר נחגג בשבוע הראשון לחודש אוגוסט לזכר הפטרון "הקדוש" של אל סלוודור), יום העצמאות (15 בספטמבר) ויום קולומבוס (המציין את גילוי יבשת אמריקה ונחגג ב-12 באוקטובר).

אל-סלוודור היא חלק מארגון המדינות האיברו-אמריקניות, בו משתפות מדינות איברו-אמריקאיות פעולה בנושאי חינוך, מדע ותרבות.

דמוגרפיה

ערכים מורחבים – דמוגרפיה של אל סלוודור, יהדות אל סלוודור

אוכלוסיית אל סלוודור מונה כ-6.4 מיליון אנשים. בעיר הבירה סן סלוודור ישנם כ-2.1 מיליון תושבים. מעריכים שכ-42% מאוכלוסיית אל סלוודור חייה באזורים הכפריים.

נכון ל-2018, תוחלת החיים עבור גברים היא 71.8 שנים ועבור נשים 78.6. באל סלוודור החינוך הוא חינם עד לתיכון. אחוז הבערות במדינה הוא 8.4%.

בתחילת 2004 היו כ-3.1 מיליון סלוודורים אשר חיו מחוץ לאל סלוודור, רובם מהגרים (אם כי לאו דווקא חוקיים) אשר עבדו בארצות הברית. ארצות הברית היא היעד העיקרי עבור סלוודורים בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות גדולות יותר מאשר מעמדם במדינתם יכול לספק. מדינות נוספות אשר קולטות מספר רב של מהגרים סלוודורים הן קנדה, הונדורס, גואטמלה, בליז ואוסטרליה. המצב החמיר במהלך מלחמת האזרחים בשנות ה-80 של המאה ה-20 ובעיות רבות בשירותי הרווחה. לאחר חתימת הסכמי השלום בין הממשלה והכוחות המורדים ב-1992, התבצעו מספר רפורמות כלכליות לקידום שוק חופשי, בתמיכת ארצות הברית.

הרכב אתני, שפה ודת

כ-86% מהתושבים הם בני תערובת אינדיאנים וספרדים, כ-12.7% לבנים ורק 1% בני שבטים מקומיים. מעטים מהאינדיאנים שמרו על מנהגיהם, מסורתם ושפתם. סן סלוודור היא הבירה המרכז-אמריקאית היחידה שאין בה אוכלוסיית שחורים-ילידים, כנראה כיוון שאין למדינה חוף קריבי, כמו שכנותיה.

הספרדית היא השפה המדוברת על ידי כמעט כל תושבי המדינה. ישנם מספר שבטים אינדיאנים שמדברים בשפת אבותיהם.

הנצרות היא הדת השלטת במדינה, כאשר ישנם שני זרמים בולטים: קתולים - אשר מהווים 47.5% מהאוכלוסייה ופרוטסטנטים - אשר מהווים 35.1% מהאוכלוסייה. 14.5% מגדירים עצמם חסרי דת/ אתאיסטים/ אגנוסטיקנים ו-2.9% בני דתות אחרות.

שלטון מקומי

ערך מורחב – מחוזות אל סלוודור

המדינה מחולקת ל-14 מחוזות:

מחוזות אל סלוודור

1. אווצ'פאן
2. קבניאס
3. צ'לטננגו
4. קוסקטלאן
5. לה ליברטד
6. לה פאס
7. לה אוניון
8. מורסאן
9. סן מיגל
10. סן סלוודור
11. סן ויסנטה
12. סנטה אנה
13. סונסונטה
14. אוסולוטאן

ראו גם

• יחסי אל סלוודור–ישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של אל סלוודור
• אל סלוודור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אל סלוודור, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• מידע על אל סלוודור בקטלוג הספרייה הלאומית
• ליאור לרנר, חצי מיליון אזרחים תלויים בכנופיות: שלטון הפשע של אל סלוודור, באתר TheMarker‏, 16 במאי 2016
• רועי סמיוני, כנופיה שיש לה מדינה: הפשיעה באל סלוודור מושרשת עמוק בדנ"א הלאומי, באתר הארץ, 22 במרץ 2019
• אוסף קהילת יהודי אל סלוודור, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.