אשדוד ים

אשדוד-ים (אזוֹטוֹס פאראליוֹס)

מצודת אשדוד-ים, במבט אווירי
היסטוריה
תרבויות	פלשתית, אשורית, הלניסטית, רומאית, ביזנטית, ערבית, צלבנית
סוג	עיר נמל, מצודה
אתר ארכאולוגי
חפירות	1968-היום
ארכאולוגים	יעקב קפלן, סער גנור (רשות העתיקות), אלכסנדר פאנטאלקין (אוניברסיטת תל אביב)
מצב	שימור חלקי, קבור בחול
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	החוף הדרומי של אשדוד
קואורדינטות	31°46′49″N 34°37′20″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אשדוד מוגדלת)   אשדוד ים (למפת אשדוד רגילה)   אשדוד ים (למפת השפלה רגילה)   אשדוד ים (למפת השפלה מוגדלת)   אשדוד ים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל. שרידיה ממוקמים באתר ארכאולוגי גדול בחוף הים הדרומי של אשדוד המודרנית. העיר מצויה כ-4 ק"מ מערבית לתל אשדוד, התל של אשדוד היבשתית (ביוונית: אזוֹטוֹס מסוֹגיוֹס, Άζωτος Μεσόγειος) - אחת מחמש ערי פלשתים. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.

העדות הראשונה על אודות המקום היא מכתובתו של סרגון השני, מלך אשור, שביצר את היישוב במהלך המאה ה-8 לפנה"ס כדי שתשמש תחנת מסחר ונמל במחוז האשורי. מאותה עת ועד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל לא ידוע מה התרחש באשדוד-ים. במאה ה-4 גדלה והייתה לעיר מסחר משגשגת עם נמל שנקראה בשם ההלניסטי אזוֹטוֹס פאראליוֹס (ביוונית: Άζωτος παράλιος, שפירושו "אשדוד שעל חוף"), ותועדה במפת מידבא. העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, בין המאה ה-8 להמאה ה-11 - התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים של מצודת אשדוד-ים, המכונה בערבית קָלעת אל-מינָא (قلعة الميناء, שפירושו "מבצר הנמל").

שרידי העיר עודם קבורים תחת חולות החוף הדרומי של אשדוד. החל מ-2013 נמשכות באתר חפירות לסירוגין על ידי חוקרים וארכאולוגים מהארץ ומהעולם.

היסטוריה

אשדוד-ים במפת מידבא, עם הכיתוב "אזוטוס פאראליוס"

"המצדית" – שרידיו של מגדל האיתות של המצודה בכיכר ברובע ט"ו בעיר אשדוד

ערך מורחב – תל אשדוד

אשדוד העתיקה, נזכרת כבר במאה ה-17 לפנה"ס כעיר כנענית מבוצרת. במאה ה-12 לפנה"ס פלשו למישור החוף הדרומי הפלשתים. לאשדוד, שהפכה לאחת מחמש ערי המדינה הפלשתיות החשובות ביותר, הייתה עיר נמל תחת חסותה כבר מאמצע תקופת הברונזה המאוחרת בשפך נחל לכיש, לפי חפירות ארכאולוגיות שבוצעו בתל מור. כלומר, טרם פלישת הפלשתים לחוף הדרומי. הנמל ככל הנראה המשיך להתקיים במהלך התקופה הפלשתית, כאשר לפי תעודות שנמצאו בעיר הנמל אוגרית, אשדוד הייתה עיר מסחר משגשגת באותה תקופה.

במהלך המאה ה-10 לפנה"ס, נחרבה אשדוד. חוקרים משערים כי נחרבה ככל הנראה על ידי פרעה סיאמון, או על ידי דוד המלך באחת ממלחמותיו בפלשתים. במאה ה-9 לפנה"ס היא שוקמה עם חידוש ההתיישבות הפלשתית באזור, אך לא האריכה ימים ונחרבה שוב במאה ה-8 לפנה"ס על ידי עוזיהו, מלך יהודה.

תחת שלטון אשורי

בשנת 734 לפנה"ס נכבשה אשדוד על ידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, שכן מיקומה על דרך הים היווה יעד אסטרטגי חשוב לצבא האשורי ולאשור, שרצתה לשלוט כלכלית במסחר הימי בין פיניקיה, פלשת ומצרים. בשנת 732 לפנה"ס השתעבדה אשדוד לאשור. בכתובת שנכתבה בשנת 722 לפנה"ס על ידי סרגון השני, מלך אשור, ציין כי בעת מסעו לארץ ישראל הוא שיקם את הערים הפלשתיות אשדוד וגת, וכן גם את העיר "אסדודימו" (אשדוד-ים). מאותה עת, העיר המתהווה שימשה כנמל החדש של אשדוד היבשתית. אשדוד-ים נבנתה כמרכז מנהלי, והובאו אליה גולים מארצות אחרות בשליטת אשור. תיאור של כיבוש חבל פלשת באחת מכתובות סרגון:

"הטלתי מצור על הערים אשדוד, גת ואָסדוּדימוּ [אשדוד-ים] ולכדתי [אותן]. לקחתי שלל את אלוהיו, נשיו, בניו, בנותיו, חפצי רכושו, אוצרות ארמונו, יחד עם אנשי ארצו. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מן הארצות אשר לכדתי אשר מקרב [מחוזות] המזרח. הפקדתי עליהן את קציני, מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי."

אשדוד, בראשותו של המלך ימני, מרדה באשור בשנת 712 לפנה"ס, בתמיכתה של מצרים. סרגון השני דיכא את המרד וכבש את סביבותיה של אשדוד, החריב את העיר והגלה את תושביה. סרגון הפך את האזור למרכז שלטון אשורי, וחלק מהחוקרים משערים כי העביר את תואר בירת המחוז אל אשדוד-ים. בחפירות שנעשו על ידי הארכאולוג יעקב קפלן בתל אשדוד, נמצאו ביצורים, שלפי קפלן, נבנו על ידי ימני כהכנה לתקיפתו של הצבא האשורי בעקבות המרד. לפי החוקר נדב נאמן, ייתכן והמרד נעשה מהחשש של אשדוד כי ההשתלטות האשורית על אשדוד-ים וביצורה על ידי סרגון, תאיים על אשדוד ותמנע ממנה גישה לים והכנסת כספים ממסחר ימי. עם עלייתו לשלטון של סנחריב, בנו של סרגון, הוא יצא למסע כיבוש ברחבי ארץ ישראל, ומכתובותיו, ביניהן מנסרת סנחריב, מתברר כי אשדוד נשארה עיר-מדינה ולא הפכה למחוז אשורי. אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר הנמל שלה, ועדיין הייתה בעלת חשיבות גדולה יותר בעיני האשורים. במאות השנים שלאחר מכן, נכבשה ונחרבה אשדוד שוב ושוב על ידי הבבלים, הפרסים, ההלניסטים והחשמונאים.

בתקופה הביזנטית

מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל לא קיים תיעוד היסטורי כתוב בנוגע למתרחש באשדוד-ים, אף על פי שנמצאו באתר ממצאים ארכאולוגיים אחדים מהתקופה הפרסית, מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הרומית, המעידים כי אשדוד-ים המשיכה לתפקד כעיר נמל. באשדוד היבשתית, מנגד, ישנם תיעודים היסטוריים לאורך כל התקופה. במאה ה-4 הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר משגשגת וכונתה בשם היווני אָזוֹטוֹס פאראליוֹס (בעברית: "אשדוד שעל החוף"), ככל הנראה עוד מהתקופה ההלניסטית. כך, גם שמה של אשדוד היבשתית - אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס. במהלך תקופה זו הייתה אשדוד-ים גדולה יותר מאשדוד היבשתית, שהחורבנות המרובים שלה הביאו ככל הנראה לדעיכה הדרגתית של חשיבותה. עם זאת, שתיהן המשיכו להתקיים כישות מנהלית אחת. תרשים של אשדוד-ים מובא במפת מידבא, בה היא מופיעה כעיר נמל גדולה עם מזח, בתים ומבני ציבור רבים, בהם מזרקה וכנסיות. העיר אף יוצגה על ידי בישוף במועצת ירושלים של 536 ('אנ) - הרקליון מאזוטוס. שרידים מתקופה זו, כולל כנסייה מהמאה ה-6, נמצאו כ-2 ק"מ מהאתר הנוכחי ונחפרו באופן חלקי.

בתקופה הערבית והצלבנית

במהלך המאה ה-7, עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, ובסמוך לתחילת דרכו של הכפר הערבי איסְדוּד^{[דרוש מקור]} שהתהווה במורדות תל אשדוד, נבנתה בסמוך לשרידי אשדוד-ים מצודה גדולה על ידי הח'ליף עבד אל-מלכ. המצודה נבנתה כחלק ממערכת של ביצורי הגנה לאורך מישור החוף הדרומי שנבנתה על ידי הערבים (כמו באשקלון וביבנה-ים), והורכבה מריבאטים (מצודות ומצדים) ומחראס'ים (מגדלים) כדי לאותת לבירת המחוז רמלה ולהזהיר מפני פלישה של אוניות ביזנטיות. במהלך המאה ה-10, בתקופת השושלת הפאטמית, בוצרה והורחבה המצודה, וכונתה קָלעת אל-מינָא (בעברית: "מבצר הנמל"). ברובע ט"ו בעיר אשדוד המודרנית, נמצאים שרידיו של מגדל איתות נוסף שפעל ביחד עם המצודה. ב-1033 נפגעה המצודה מרעידת אדמה שהכתה ברחבי הארץ. ב-1099, עם סיום מסע הצלב הראשון והקמת ממלכת ירושלים, בוצרה המצודה שוב ונקראה קָסטֶלוּם בֵּרוּאַר/בֵּרוּאַרדי (בעברית: 'מבצר בֵּרוּאַר'), על שמו של ניקולאס דה-ברואר, אביר ממסדר הלורד יו (hugh of ibelin) מרמלה. המצודה ננטשה סופית עם נפילת הממלכה הצלבנית ב-1260 וכיבוש הממלוכים את ארץ ישראל, שימשה לאורך השנים נוודים, ונשמרה עד היום.

ממצאי החפירות

מצודת אשדוד ים

ערכים מורחבים – מצודת אשדוד ים והמצדית

המצודה במבט אווירי ומאחוריה דרום העיר אשדוד

מחסני המצודה

בסוף שנות ה-90 בוצעה במצודה חפירה מרוכזת, אשר חשפה לחלוטין את שרידיה. שטחה המוערך היה 60 על גבי 45 מטרים בקירוב, ובחומה שלה עמדו שישה מגדלים עגולים בגובה משוער של כ-8 מטרים - ארבעה בצד המערבי שלה (שניים מתוכם תחמו את שער הים), ושניים נוספים בצד המזרחי שלה (שתחמו את השער היבשתי). שני מגדלים רבועים נוספים היו בפינות הצד המזרחי. אבני החומה נחצבו מכורכר. בהשפעת רעידת האדמה שפגעה באתר והרוחות מן הים, ניכר הכרסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב למצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה, ומעליו גשר שהוביל לכניסה המזרחית.

המצודה שימשה כנראה כביתם של חיילים ששמרו על חוף הים מפני פלישות, כאשר מסביב לחצר המרכזית שלה עמדו חדרי מגורים, אורוות ומסגד. שתי בארות אותרו מצפון ומדרום לחצר. בצפון החצר נחשפו גם בית מרחץ, אמבטיות מטויחות ומתקן לחימום מים. בספטמבר 2012, בוצעה חפירה נוספת בבאר שבאתר לטובת שחזור מפלס הים הקדום בחוף הארץ-ישראלי.

שרידי העיר

שרידיה של אשדוד-ים קבורים תחת דיונות חול ומפוזרים באתר שאורכו כק"מ בחוף הדרומי של אשדוד, ועומקו כמה מאות מטרים מקו החוף אל היבשה. חפירות ארכאולוגיות מסודרות נערכו באתר על ידי הארכאולוג יעקב קפלן בשנים 1968-1965. בחפירות נתגלו כמה ממצאים וביניהם חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. לאורך השנים בוצעו גם מספר סקרים ארכאולוגיים תת-ימיים בחוף הסמוך לאתר, במהלכם נמצאו שרידים של רכס כורכר אשר ייתכן והיווה את הנמל הקדום, מטענים רבים של ספינות טרופות (בהם סרקופג שלם), עוגנים שונים וכלי חרס ומתכת רבים.

בחורף 2005, בעקבות סערה שפקדה את העיר, נחשפו מדרום למצודה ובסמוך לקו המים שרידי קירות של מבנים שונים וכן יסודות של מבנה רחב בן כ-100 מטרים, אשר ייתכן ושימש כחומה או טיילת בעיר. בין דצמבר 2006 לינואר 2007 בוצעה באתר חפירת בדיקה על ידי רשות העתיקות לקראת הקמת אתר שאיבה. בחפירה נמצאו מבני לבנים וחרסים מקפריסין, מצרים ומיקנה.

בפברואר 2012 נערכה חפירה בראשות הארכאולוג סער גנור מרשות העתיקות לקראת הקמת טיילת ספורט בדרום העיר. במהלכה נמצאו שתי אחוזות קבר השייכות לבית הקברות של העיר אשדוד-ים מהמאה ה-4 עד המאה ה-6, בהן נקברו בני המעמד הגבוה מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית. בינואר 2014 מתחם הקברים נפתח לציבור.

החל מ-2013, התחדשו החפירות באזור על ידי ארכאולוגים וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר אלכסנדר פאנטאלקין ומאוניברסיטת לייפציג בגרמניה. בעונת החפירות הראשונה נחשפו שרידים של מערכת ביצורים הכוללת חלקלקות מהמאה ה-8 לפנה"ס אשר הקיפה מעין מעגן, וכן נמצאו מספר מבנים מהתקופה ההלניסטית. בנובמבר 2017, נחשפה בין בתי רובע י"א שבאשדוד רצפת פסיפס שנוצרה ב-539, אשר הייתה חלק מכנסייה גאורגית-יוונית שפעלה בעיר במהלך התקופה הביזנטית.

• 
  עמוד שיש קבוע בבור בשטח האתר
• 
  קשתות באתר
• 
  שער הים
• 
  מדרגות בתוך המצודה

לקריאה נוספת

• Masarwa, Y. 2006. From a Word of God to Archaeological Monuments: A Historical-Archaeological Study of the Umayyad Ribāts of Palestine. Ph.D. Dissertation. Princeton University.
• Nachlieli, D. 2008. Ashdod-Yam. In E. Stern, H. Geva and A. Paris, eds. The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land 5, Supplementary Volume. Jerusalem. Pp. 1575-1576.

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל.

• ספי בן יוסף, מצודת אשדוד-ים: כרעם בים בהיר, באתר ynet, 20 באפריל 2006
• דור גפני, צפו: מחפשים וחושפים את הנמל הקדום של אשדוד, באתר כאן דרום, 19 ביולי 2017
• ישראל שפירא, ה'מצודה' שעוררה התפעלות אצל הרמב"ן, באתר כיכר השבת, 25 במאי 2020
• משה גלעד, המסתורין של המצודה באשדוד נעלם, אך היופי נשאר, באתר הארץ, 29 ביולי 2020
• מופע אור קולי במצודת אשדוד ים
• ח' אשדוד ים, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
• מאיר שָׂשׂ, "אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם". החבל הימי לישראל, "ים – קובץ לענייני ימאות", דצמבר 1961, עמ' 148–151. העתקה דיגיטלית בפרויקט בן-יהודה.