לדלג לתוכן

דוד רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דוד רון
דוד רון, 1955
דוד רון, 1955
לידה 20 בדצמבר 1934
י"ד בטבת ה'תרצ"ה
פטירה 21 באוגוסט 2023 (בגיל 88)
ד' באלול ה'תשפ"ג
תאריך עלייה 1950
מדינה ישראלישראל ישראל
בת זוג נורית
מספר צאצאים 3
השתייכות

צבא הגנה לישראל

תקופת הפעילות 1952–1995 (כ־43 שנים)
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד פלוגת סיור 135, מ"מ חרמ"ש גדוד 79, מ"פ חרמ"ש גדוד 9, סמג"ד גדוד 9, סגן מפקד אגד תחזוקה אוגדה 84, סמג"ד גדוד 195, קצין אג"מ חטיבה 207, מפקד גדוד 75 (חרמ"ש), מפקד בסיס טירונים שריון ברפיח, סמח"ט 204 (חרמ"ש) ורמ"ט אוגדה 611
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
צל"ש אלוף פיקוד הדרום לפלוגת סיור 135
תפקידים אזרחיים
ממונה מחוזי בפרויקט שיקום שכונות, מחוז מרכז, משרד הבינוי והשיכון

דוד רון (20 בדצמבר 193421 באוגוסט 2023) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, ששירת כסמח"ט חטיבה 204 בזירת הדרום במלחמת יום הכיפורים וכרמ"ט (ראש מטה) אוגדה 611. לאחר השירות הצבאי שימש כממונה מחוז המרכז בפרויקט שיקום שכונות של משרד הבינוי והשיכון.

ראשית דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד רון נולד ב-1934 בטהראן לנוריאל ושרה. בילדותו עסק רבות בכדורעף ולמד בבית הספר אליאנס טהראן. בשנת 1950, כשהיה בן 16, עלה לישראל יחד עם משפחתו (זוג הורים, חמישה אחים ושתי אחיות, כאשר לימים האח השישי נולד בארץ, במעברה כרכור). קליטת המשפחה בארץ נעשתה דרך מחנה המעצר בעתלית, שבאותה עת שימש כמחנה עולים. משם, לאחר תקופה קצרה, עברה המשפחה אל המעברה בכרכור, שם התגוררו בשני אוהלים הודיים[א] גדולים במשך כשנתיים.

רון ובני משפחתו במעברה בכרכור לצד אחד האוהלים בהם התגוררו (רון עומד מצד שמאל, אביו נוריאל עומד מצד ימין, אימו שרה עומדת ואוחזת בבנה התינוק, שתי אחיותיו וחמישה אחים)

בתקופת השהייה במעברה בכרכור השתתף בייעור יערות הצפון[ב] ובגיל 18 התגייס לצה"ל, לחיל השריון.

תחילת השירות הצבאי בחיל השריון, חרמ"ש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הטירונות עבר בבסיס טירונות מבודד, בסמיכות לקיבוץ רוחמה[ג] ולאחריה התמיין רון אל קורס הסיירים[ד] הראשון של השריון. לאורך שנותיו הראשונות בצה"ל שירת רון, כחייל וכקצין, בסיירת ובחיל הרגלים המשוריין (חרמ"ש) של חטיבה 7 בדרום הארץ, בפעילות המאופיינת באימונים, הדרכה, תרגילים ופעילויות מבצעיות נרחבות.

רון עבר קורס מ"כים של השריון, שארך שישה חודשים בבסיס חצור[ה], והיה למפקד כיתה בגדוד 79 של חטיבה 7. לאחר מכן עבר קורס סמלי מחלקות קרביים ובטרם יצא לקורס קצינים מונה למפקד מחלקה בדרגת סמל[ו], בגדוד 79. בסוף שנת 1954, יצא רון לקורס קצינים של חי"ר ושריון, ובתפקידו הראשון כקצין מונה למפקד פלוגת סיור ג'יפים (יחידת סיור 135)[ז]. רון חזר אל גדוד 79 כמפקד מחלקת חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) ולאחריו יצא למלא תפקיד הדרכה במדור סיור בבית הספר לשריון[ח].

תקופת מלחמת סיני ומלחמת ששת הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השהות בבית הספר לשריון, פרצה ב-1956 מלחמת סיני ובשל כך התמנה רון למפקד מחלקת (מ"מ) מילואים של חרמ"ש, בחטיבה 27 של השריון (חטיבת מילואים). את המחלקה פגש רון בין רפיח ואל-עריש (לאחר כיבוש רפיח), ויחד פעלו עד לנסיגה מסיני. המחלקה השתתפה בכיבוש אל-עריש ואחר כך התמקמה לתקופה ארוכה באגף הדרומי של העיר אל-עריש.

עם תום מלחמת סיני, מונה רון לתפקידים הבאים: סמ"פ חרמ"ש בגדוד 9 כחלק מחטיבה 401, ולאחריו מ"פ באותו הגדוד. בהמשך עבר קורס מ"פ חי"ר בבית הספר לשריון, אשר התקיים במחנה דורה[3] ולאחר מכן קורס מ"פ בחיל שריון, אשר התקיים במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל). בתום הקורס התמנה לסמג"ד בגדוד 9, במסגרת חטיבה 7, כאשר המג"ד היה אלדד אבידר ושמואל גונן (גורודיש) היה מפקד החטיבה. עם סיום תפקידו כסמג"ד מונה רון לתפקיד מדריך בכיר, בקורס סיור וניווט, שהתקיים במתקן 500[ט].

בעת השהייה במתקן 500, פרצה מלחמת ששת הימים, ומכיוון שלא היה לרון מינוי חירום, הוא מונה לסגן מפקד אגד תחזוקה של אוגדה 84, אשר נעה בעקבות הלוחמים ודאגה לאספקה, חימוש, רפואה, פינוי וטיפול בנפגעים, סיור והכוונות צירי תנועה, בכל הגזרות בהן האוגדה פעלה, עד גדות תעלת סואץ.

תרגיל חטיבה 14 בנוכחות מפקד הגיס ישראל טל ומרדכי ציפורי, רון (שמאל, מאחור)

טיבוע המשחתת אילת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים התמנה רון לסמג"ד גדוד 195, תחת חטיבה 401, שהיה גדוד חדש, אשר רון היה שותף להקמתו[י]. הגדוד שהה בקנטרה שבסיני והיה אחראי על הגזרה של פורט סעיד בצפון ועד אגם תמסח בדרום[י"א]. במסגרת השהייה בסיני ואבטחת הגזרה, התחלף הגדוד בכל שלושה חודשים עם גדוד 9, שהיה בראשות יוסי פלד.

אירוע מרכזי שהתרחש בתקופת הפיקוד של רון על הגזרה בתעלה היה טיבוע המשחתת אילת. קצין הקישור של גדוד 195 קיבל את ההודעה הראשונה על פגיעה במשחתת הישראלית מאת האו"ם, ובכך הועבר המידע אל האוגדה, שעדיין לא היו מודעים לתקרית הקשה, וכוחות הגדוד התפרסו אל מול האזור של פגיעת המשחתת, מערבית לאל עריש על חוף רומני, מתוך שאיפה לתת עזרה לכל הניצולים שיגיעו אל החוף. הגדוד עסק בהצלה, טיפול ופינוי של חיילים רבים שהגיעו אל החוף, תחת ידיו של הרופא הגדודי ד"ר יהודה דנון.

גדוד 75, חטיבה 7

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיום קורס פיקוד ומטה מחזור ט"ו 1969, יחד עם משה דיין
רון בגדוד 75 יחד עם מפקד הגיס, אברהם אדן (ברן)

רון סיים את פעילותו בגדוד 195 עם תחילת מלחמת ההתשה ועבר ללימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), לתקופה של תשעה חודשים. בסיום פו"ם, שירת במשך חצי שנה כקצין אג"ם בחטיבה 207, עד שבמרץ 1970 הטיל עליו האלוף אברהם אדן (ברן), שכיהן כמפקד גייסות השריון, להקים את גדוד 75 בחטיבה 7. הגדוד החדש הוקם כגדוד חרמ"ש עם הנגמ"שים הראשונים של צה"ל והוקם במחנה נתן, כאשר הפלוגות הגיעו ממחזורי הטירונות של השריון. לאורך כשנתיים פיקד רון על הגדוד ובמהלך התקופה[י"ג] נוספה לגדוד פלוגת טנקים אורגנית.

במרץ 1972, עם סיום תפקידו בגדוד 75, עבר רון לפקד על בסיס הטירונים של השריון ברפיח, והחליף את שלמה ארבלי. רון פיקד על שמונה מחזורים במשך 18 חודשים, כל מחזור 1,000–1,200 טירונים, וטקסי הסיום[5] נערכו על הר מצדה. בסיס הטירונים היה כפוף לגיס של השריון אך מנהלית לחטיבה 204.

דוד רון ושלמה ארבלי בהעברת פיקוד, רפיח

עם סיום תפקידו, מונה לסמח"ט סדיר של חטיבה 204, חטיבת מילואים ממוכנת[י"ד].

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רון, סמח"ט סדיר 204, השתתפותו בקרבות חטיבה 204 במלחמת יום הכיפורים[6]

תקופה קצרה מעת מינויו של רון לסמח"ט סדיר של חטיבה 204[ט"ו], פרצה מלחמת יום הכיפורים. עם פרוץ המלחמה גויסה חטיבת המילואים[ט"ז] (גדודי חרמ"ש, פלוגת סיור וגדוד טנקים אחד – גדוד 19). החטיבה הצטרפה ביום השני של הלחימה אל החזית המצרית בנסיעה על הציר הצפוני[י"ז]. כבר עם הגעתה של החטיבה אל סיני, נותרה החטיבה עם גדודי החרמ"ש ופלוגת טנקים אחת, של יעקב לפידות[י"ח]. לאורך הימים הראשונים ועד לצליחת התעלה, לחמה החטיבה בגזרה הצפונית של תעלת סואץ ובפרט בקרב על פריצת הדרך אל מעוז בודפשט מול יחידת קומנדו מצרית[7], אשר נחתה דרך הביצות, עקפה את מעוז בודפשט והתמקמה מזרחית על הציר המוביל למוצב כדי למנוע גישה של כוחות צה"ל למעוז.

מאוחר יותר במלחמה, החטיבה חצתה את התעלה ועברה אל "אפריקה". החטיבה קיבלה פלוגת טנקים חדשה של חוזרי חו"ל בפיקוד של זאב וילנר והמשיכה לשבת תקופה ארוכה בגזרת ראס סודר, תוך שיקום והקמת גדודי טנקים חדשים ופעילות מבצעית בשגרה כולל השמדת סוללות טילים[8].

התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר המלחמה ולאור הצורך בשיקום האוגדות שלחמו, התמנה רון לשיקום מחודש של האגד הלוגיסטי האוגדתי, אוגדה 252 בצאלים ולאחר השלמת התפקיד, התמנה לרמ"ט אוגדה 611, אוגדת מילואים משוריינת שישבה במחנה שדה תימן ובמחנה נתן.

לאחר שנתיים, בשנת 1980 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנה, ולאחר ראיון שחרור עם אלוף פיקוד דרום דן שומרון, קיבל תפקיד מילואים כמפקד אגד לוגיסטי אוגדתי של אוגדה 611, מינוי חירום אותו מילא במשך חמש שנים. האוגדה המטכ"לית גויסה במלואה במלחמת לבנון הראשונה, אך הייתה לחירום בלבד ועסקה באימונים.

רון קיבל פטור מלא משירות מילואים בשנת 1995.

לאחר השחרור מצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיור בשכונת שיקום, מחוז מרכז, יחד עם השר דוד לוי ובתמונה התחתונה יחד עם הנשיא חיים הרצוג (רון מצד ימין בתמונות)[9]

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, בתקופת כהונתו של דוד לוי כשר השיכון, בה ניתן דגש רב לפרויקט שיקום שכונות, התמנה רון לממונה מחוזי לשיקום שכונות מחוז מרכז. בתקופת כהונתו של רון בוצעו פרויקטים רבים לשיקום שכונות בכל מחוז המרכז, שוקמו וחוזקו 84 שכונות מצוקה המאכלסות 450 אלף תושבים.

רון סיים את תפקידו הציבורי בשנת 2000, לאחר ששירת במשך עשרים שנה מספר שרים ובהם דוד לוי, אריאל שרון, בנימין בן אליעזר וסגן השר רן כהן.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואיו של רון, מרץ 1964

בתחילת חודש מרץ 1964, התקיים טקס הנישואים של דוד רון עם נורית. הטקס[י"ט] התקיים בבסיס צה"ל, מחנה נתן. לזוג נולדו שלושה ילדים ולהם שמונה נכדים.

בשנת 2021 לקה רון בדמנציה, והוא טופל בביתו בחולון על-ידי בני משפחתו. נפטר ב-21 באוגוסט 2023, בגיל 88 ושמונה חודשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד רון בוויקישיתוף
תוכן הקלטת אשר מתעדת את פועלו של רון ועל בסיס המידע בקלטת נכתב דף זה[11]
  1. ^ אוהל הודי, אתר נוסטלגיה אונליין
  2. ^ עבודות הייעור בעשורים הראשונים של מדינת ישראל הייתה לרוב עם כח עבודה של עולים חדשים, רובם מעדות המזרח, תושבי מעברות
  3. ^ בשנות ה-50 של המאה ה-20, סביב קיבוץ רוחמה היה מדבר צחיח ובסיס הטירונים של חיל השריון היה מרוחק מכל יישוב, בנגב הדרומי. טירונות השריון ארכה כחצי שנה ובסיס הטירונים היה משויך מנהלית לגדוד 79 של חטיבה 7
  4. ^ אוגדת סיור 17 ולימים יחידת סיור 135 ופלס"ר שריון, סיירת הקרב הראשונה של חיל השריון השייכת לחטיבה 7. קורס הסיירים התקיים במשטרת עיראק סווידאן ובוגרי הקורס הובילו בלילה וביום יחידות קרביות ברחבי מדבר סיני
  5. ^ בשנות ה-50, קורס המ"כים של השריון היה קורס מקיף מאוד שארך שישה חודשים והתקיים בבסיס חצור, בטרם הועבר הבסיס לחיל האוויר. אחד ממפקדי הקורס היה לימים ההיסטוריון עמיעד ברזנר הידוע בכינויו "חליל". קורס סמלי מחלקות קרביים של השריון ארך שלושה חודשים
  6. ^ דרגת הסמל הוענקה לרון על-ידי המ"פ (מפקד פלוגה) בן בארי, אשר השליך את הדרגה תוך שהיא קשורה אל מצנח של פצצת תאורה, ממטוס הפייפר (פייפר קאב) החג מעל המסע שערכו חיילי הפלוגה אל מצדה
  7. ^ פלוגה הסיור הסדירה הראשונה של חטיבת שריון (לימים, פלס"ר שריון), פלוגת סיור 135 זכתה בצל"ש יחידתי[1][2] של אלוף פיקוד הדרום חיים לסקוב
  8. ^ בית הספר לשריון שכן במחנה ג'וליס (לימים מחנה עמנואל)
  9. ^ המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, אשר נקרא בתחילת הדרך בשם באלי"ש
  10. ^ גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר ולאחר הקמתו, מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד
  11. ^ עיקר פעילות של גדוד 195 טרם מלחמת ההתשה הייתה אל מול יחידות מודיעין מצריות, שחדרו לסיני וכן ליווי העבודה על הביצורים בתעלה, קו בר-לב
  12. ^ ארכיון כאן 11[4] דקה 57.29 בזחל"ם הימני
  13. ^ גדוד 75 - השנתיים הראשונות של הקמת הגדוד התבססו על כל המשתמע מהקמת גדוד חדש וסדיר בחטיבה 7 (אימונים, תחזוקה מבצעית, תוכניות אלטרנטיביות, קליטת הנגמ"שים הראשונים, הכשרות ועוד)
  14. ^ המח"ט צבי רם היה תחת הגדרה של מינוי חירום בלבד
  15. ^ חטיבה 204 פעלה במסגרת "כוח נמר"/"כוח ששון" (בפיקודו של קלמן מגן ולאחר מכן בפיקודו של ששון יצחקי), משוייכים לאוגדה 162 של האלוף אברהם אדן, ברן. מח"ט החטיבה היה צבי רם, אשר היה מינוי חירום ובכך רון פיקד על החטיבה עד לפתיחת מלחמת יום הכיפורים
  16. ^ ערב המלחמה, אחד מגדודי החרמ"ש של חטיבה 204 היה בתעסוקה מבצעית אך למרות בקשתו של רון, לא אושר להשאיר את הגדוד אלא לשחררו, זאת למרות מצב הכוננות הגבוה ששרר בצבא. הגדוד שוחרר ביום חמישי בערב וגויס מחדש ביום שבת
  17. ^ על-פי הוראתו של ברן, כל מחלקה שהייתה מוכנה נעה על זחל אל סיני והחטיבה התפרסה על הציר הצפוני של בלוזה, במרחב של מעוז בודפשט, אשר היה חלק מקו בר לב בסיני
  18. ^ על-פי הנחיית אברהם אדן, גדוד 19 בפיקודו של חיים עדיני הועבר, מיד עם ההגעה לסיני, לסייע לחטיבה של נתקה ניר ובכך הגדוד ספג אבדות גדולות מאוד בקרבות הבלימה
  19. ^ בשנות ה-60, חיל השריון אפשר לכל קצין להינשא בטקס צבאי, בבסיס שריון. ניתן לראות טקס דומה[10], שנת 1962, בו חברו של רון נוכח כחתן

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]