לדלג לתוכן

דמוגרפיה של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דמוגרפיה של גרמניה
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
נתונים לתאריך הערכה 1 בנובמבר 2024
נתונים
אוכלוסייה 84,391,141
צפיפות 236.38
תוחלת חיים בלידה 81.0
דירוג תוחלת חיים 32
HDI 0.950
דירוג HDI 7
שיעור ילודה ל-1,000 8.47
שיעור תמותה ל-1,000 11.42
שיעור פריון 1.44
תמותת תינוקות ל-1,000 3.43
שיעור הגירה נטו ל-1,000 1.24
התפלגות גילאים
0-14 שנים 13.91
15-24 שנים 9.53
25-54 שנים 37.47
55-64 שנים 15.89
65+ שנים 23.20
יחס גברים/נשים
יחס כללי 0.97
יחס בלידה 1.05
יחס 0-14 שנים 1.05
יחס 15-24 שנים 1.04
יחס 25-54 שנים 1.02
יחס 55-64 שנים 0.98
יחס +65 שנים 0.78
שפות
שפות רשמיות גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות מדוברות גרמנית שוואבית, סורבית עילית, סורבית תחתית, דנית, לוקסמבורגית, Palatinate German, פריזית צפונית, גרמנית, גרמנית תחתית, German Sign Language, Westphalian, סכסונית עילית, הניב הריפוארי, גרמנית שווייצרית, Main-Franconian, Saterland Frisian, אלמאנית, Yenish, East Frisian Low Saxon, יידיש מערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בגרמניה חיים נכון ליוני 2024 כ-83.25 מיליוני בני אדם[1]. מבחינת גודל האוכלוסייה נמצאת גרמניה במקום ה-19 בעולם, ומבחינת השטח במקום ה-64. גרמניה היא, לפיכך, מדינה צפופה יחסית (מקום 62), עם צפיפות ממוצעת של 231 נפש לקמ"ר.

אוכלוסייה, ילודה, תמותה וריבוי טבעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכווצות האוכלוסייה והגירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה "בוערת" בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. ניתן לראות זאת בטבלת הערים הגדולות, ממנה נעדרות כיום שמונה ערים אשר היו ערים גדולות בעבר (רובן בשנות ה-60), וכיום אינן כאלה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך; התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר ורק לעיתים נדירות יולדים למעלה משני ילדים. בשנת 2003 היה גיל הנישואין הממוצע לגברים 32 ולנשים 29; הגיל הממוצע ללידת הילד הראשון היה 30.

בגרף התפתחות האוכלוסייה שבצד שמאל ניתן לראות עלייה באוכלוסייה עד לאמצע שנות ה-70. הירידה באוכלוסייה לאחר מכן היא תולדה של גוויעת ה"בייבי-בום" (הגידול בילודה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה), וכן הפסקת הגירת העבודה מטורקיה. בתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מחודשת בגודל האוכלוסייה בשל קליטת פליטים רבים, תוצאה של המלחמות באיראן, בעיראק וביוגוסלביה. אף על פי שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול עד לשנים האחרונות, צפויה מגמה זו להתהפך בשנים הקרובות, עקב הירידה המתמדת

להתכווצות האוכלוסייה השלכות חמורות על הכלכלה הגרמנית. ענף הבניה, למשל, שפרח לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-60 (אז קלטה גרמניה מיליוני מהגרים ועובדים זרים), דועך כיום. בתים רבים, ולעיתים אף שכונות שלמות, במיוחד במזרח, עומדים ריקים. אם קצב התכווצות האוכלוסייה ימשיך, צפויה אוכלוסייתה של גרמניה להתכווץ ל-57 מיליון בשנת 2050.

מאז איחוד גרמניה ב-1991 קיימת הגירה פנימית משמעותית מהמזרח אל המערב. בחלק מהמקרים מדובר באיחוד משפחות, אך ברוב המקרים זהו המצב הכלכלי הקשה במזרח אשר מעודד את אלו שיכולים להגר למערב. עד היום, שנים לאחר האיחוד, יש פערים כלכליים בין המזרח למערב, על אף מאמצים מרובים מצד הממשלה. ההגירה הפנימית גורמת מחד להגברת הצפיפות באזוריה הצפופים זה מכבר של גרמניה (חבל הרוהר, אזור פרנקפורט, אזור שטוטגרט) — יעדים מועדפים למהגרים מהמזרח — ומאידך ליצירת "ערי רפאים" במזרח.

נושא נוסף העומד על סדר היום בגרמניה הוא חוסר-היטמעותם של מהגרי גרמניה הוותיקים. רבים מהמהגרים, בעיקר מטורקיה ומיוגוסלביה לשעבר, מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות מסוגרות, לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחיי היום-יום הגרמניים. חוק שנכנס לתוקף בתחילת 2005 קובע כי על-מנת לקבל אזרחות גרמנית על המהגרים החדשים לעבור קורס אינטגרציה, בו ילמדו את השפה ואת נוהלי ונוהגי המדינה.

מכון ממשלתי העריך בשנת 2023 כי ייתכן שכוח העבודה הפסיק לגדול. בעשור הבא הוא צפוי לקטון ב-3 מיליון איש, אלא אם יוחלף במהגרים שהם עובדים מיומנים. כיום ניתנות אשרות לעובדים מהודו, מהפיליפינים ומאינדונזיה. לצד זה, גוברת בציבור ההתנגדות להגירה[2].

שיעורי הפריון הכולל בגרמניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור הפריון הכולל בגרמניה
שנים 1800 1801 1802 1803 1804 1805 1806 1807 1808 1809 1810
5.4 5.40 5.39 5.39 5.38 5.38 5.37 5.37 5.36 5.36 5.35
שנים 1811 1812 1813 1814 1815 1816 1817 1818 1819 1820
5.35 5.34 5.34 5.33 5.33 5.32 5.32 5.33 5.35 5.37
שנים 1821 1822 1823 1824 1825 1826 1827 1828 1829 1830
5.35 5.33 5.31 5.28 5.26 5.17 5.07 4.97 4.88 4.78
שנים 1831 1832 1833 1834 1835 1836 1837 1838 1839 1840
4.80 4.83 4.85 4.88 4.9 4.9 4.9 4.9 4.9 4.9
שנים 1841 1842 1843 1844 1845 1846 1847 1848 1849 1850
4.9 4.95 4.97 5.00 5.02 5.02 5.02 5.01 5.01 5.01
שנים 1851 1852 1853 1854 1855 1856 1857 1858 1859 1860
4.87 4.74 4.60 4.47 4.33 4.45 4.56 4.67 4.79 4.90
שנים 1861 1862 1863 1864 1865 1866 1867 1868 1869 1870
4.93 4.96 5.00 5.03 5.06 5.09 5.11 5.13 5.16 5.18
שנים 1871 1872 1873 1874 1875 1876 1877 1878 1879 1880
5.24 5.30 5.35 5.41 5.46 5.38 5.30 5.22 5.14 5.06
שנים 1881 1882 1883 1884 1885 1886 1887 1888 1889 1890
5.14 5.21 5.29 5.28 5.26 5.25 5.23 5.22 5.21 5.20
שנים 1891 1892 1893 1894 1895 1896 1897 1898 1899
5.18 5.17 5.16 5.14 5.11 5.09 5.06 5.04 4.99
לידות ופטירות בין השנים 1945 ל 2015
שנה לידות חי לידות חי לאלף תושבים פטירות פטירות לאלף תושבים ריבוי טבעי - סך הכל
2015 737,575 9.0 925,200 11.3 187,625-
2014 714,927 8.8 868,356 10.7 153,429-
2013 682,069 8.4 893,825 11.1 211,756-
2012 673,544 8.4 869,582 10.8 196,038-
2011 662,685 8.2 852,328 10.6 189,643-
2010 677,947 8.3 858,768 10.5 180,821-
2009 665,126 8.1 854,544 10.4 189,418-
2008 682,514 8.3 844,439 10.3 161,925-
2007 684,862 8.3 827,155 10.1 142,293-
2006 672,724 8.2 821,627 10.0 148,903-
2005 685,795 8.3 830,227 10.1 144,432-
2004 705,622 8.6 818,271 9.9 112,649-
2003 706,721 8.6 853,946 10.3 147,225-
2002 719,250 8.7 841,686 10.2 122,436-
2001 734,475 8.9 828,541 10.1 94,066-
2000 766,999 9.3 838,797 10.2 71,798-
1999 770,744 9.4 846,330 10.3 75,586-
1998 785,034 9.6 852,382 10.4 67,348-
1997 812,173 9.9 860,389 10.5 48,216-
1996 796,013 9.7 882,843 10.8 86,830-
1995 765,221 9.4 884,588 10.8 119,367-
1994 769,603 9.4 884,661 10.8 115,058-
1993 798,447 9.8 897,270 11.0 98,823-
1992 809,114 10.0 885,443 10.9 76,329-
1991 830,019 10.3 911,245 11.4 81,226-
1990 905,675 11.4 921,445 11.6 15,770-
1989 880,459 11.1 903,441 11.4 22,982-
1988 892,993 11.4 900,627 11.5 7,634-
1987 867,969 11.1 901,291 11.6 33,322-
1986 848,232 10.9 925,426 11.9 77,194-
1985 813,803 10.5 929,649 12.0 115,846-
1984 812,292 10.5 917,299 11.8 105,007-
1983 827,933 10.6 941,032 12.1 113,099-
1982 861,275 11.0 943,832 12.1 82,557-
1981 862,100 11.0 954,436 12.2 92,336-
1980 865,789 11.0 952,371 12.1 86,582-
1979 817,217 10.5 944,474 12.1 127,257-
1978 808,619 10.4 955,550 12.2 146,931-
1977 805,496 10.3 931,155 11.9 125,659-
1976 798,334 10.2 966,873 12.4 168,539-
1975 782,310 10.0 989,649 12.6 207,339-
1974 805,500 10.2 956,573 12.1 151,073-
1973 815,969 10.3 962,988 12.2 147,019-
1972 901,657 11.4 965,689 12.3 64,032-
1971 1,013,396 12.9 965,623 12.3 47,773
1970 1,047,737 13.4 975,664 12.5 72,073
1969 1,142,366 14.6 988,092 12.6 154,274
1968 1,214,968 15.7 976,521 12.6 238,447
1967 1,272,276 16.5 914,417 11.9 357,859
1966 1,318,303 17.2 911,984 11.9 406,319
1965 1,325,386 17.4 907,882 11.9 417,504
1964 1,357,304 18.0 870,319 11.5 486,985
1963 1,355,595 18.1 895,070 11.9 460,525
1962 1,316,534 17.7 878,814 11.8 437,720
1961 1,313,505 17.8 850,300 11.5 463,205
1960 1,261,614 17.2 876,721 12.0 384,893
1959 1,243,922 17.1 835,402 11.5 408,520
1958 1,175,870 16.3 818,418 11.4 357,452
1957 1,165,555 16.3 840,195 11.8 325,360
1956 1,137,169 16.0 812,111 11.4 325,058
1955 1,113,408 15.6 795,938 11.2 317,470
1954 1,109,743 15.6 775,291 10.9 334,452
1953 1,095,029 15.5 790,654 11.2 304,375
1952 1,105,084 15.8 767,639 10.9 337,445
1951 1,106,380 15.9 752,697 10.8 353,683
1950 1,116,701 16.1 748,329 10.8 368,372
1949 1,106,803 16.3 852 770 11.3 335,951
1948 1,049,074 15.6 839 804 11.9 244,235
1947 1,028,421 15.6 628 932 14.2 95,793
1946 921,998 14.3 331 001 1 15.6 -79,333
1945 820,00(ה) 12.4 000 210 1 18.3 -390,000

כ-89% (73 מיליון) מתושבי גרמניה הם אזרחים גרמניים. כתשעה מיליון תושבים זרים החיים בגרמניה, אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה. כ-77% מאוכלוסיית גרמניה הם גרמנים ללא רקע זר. בשנת 2015 בעקבות משבר הפליטים היגרו לגרמניה יותר ממיליון איש. הנתונים נכונים לשנת 2016.[2]

  • טורקים הם המיעוט הגדול והדומיננטי ביותר בגרמניה - 1.7 מיליון איש, המהווים כ-3% מאוכלוסיית גרמניה. יחסי ידידות מיוחדים בין גרמניה וטורקיה שוררים מזה זמן רב, וטורקיה היא יעד מועדף לתיירים גרמניים. באתרי תיירות טורקיים מדוברת השפה הגרמנית בפי כל; המארק הגרמנימטבע שהיה בשימוש לפני האירו) היה אמצעי תשלום מקובל בטורקיה; מלונות רבים בטורקיה נבנו ביוזמה גרמנית. הטורקים, לעומת זאת, נהרו לגרמניה בחיפוש אחר עבודה. מגמה זו החלה בשנות ה-60, עת החלה תנופת בנייה בגרמניה. הממשלה הגרמנית עודדה עובדים טורקיים לבוא - באופן זמני - ולעבוד בגרמניה; רובם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. בעריה הגדולות של גרמניה שכונות שלמות שבהן רוב טורקי, ורחובות שבהם השלטים כתובים בטורקית בלבד.
  • במהלך העשורים הבאים גבר זרם ההגירה מטורקיה לגרמניה, במיוחד אחרי שנחקק חוק איחוד משפחות (חוק המאפשר לנשים טורקיות להצטרף לבעליהן בגרמניה), עד שהטורקים נהיו המיעוט הגדול בגרמניה. עם זאת, רבים מהמהגרים הטורקים בגרמניה (או ילדיהם) לא זכו לקבל אזרחות גרמנית, גם אם הם עצמם נולדו על אדמת גרמניה, ועקב כך לא יכלו להצביע לבחירות לבונדסטאג (בית הנבחרים הגרמני).
  • בשנת 2000 חלו שינויים במדיניות ההגירה הגרמנית. הם מקלים על מתן אזרחות לילדיהם של מהגרים טורקים, בתנאי שיוותרו על אזרחותם הטורקית. כיום, ברוב המפלגות בגרמניה יש חברי פרלמנט טורקים.
  • כיום, ישנם שני סוגי מדיניות של הקבוצה הטורקית בגרמניה: חלקם נוהגים להתיישב במרכזי אוכלוסייה (הקהילה הטורקית בגרמניה מרוכזת בעיקר במרכזים עירוניים \ אורבניים. הרוב הגדול של האוכלוסייה מתגוררת בשטחים של מערב גרמניה לשעבר.), לרכוש השכלה גבוהה המוסדות המדינה ולהשתלב בשוק התעסוקה ובחברה הגרמנית. אנשים אלו נאבקים על ההשתלבות שלהם בחברה הגרמנית. הגישה השנייה דוגלת במאבק על היבדלות מוחלטת מהחברה הגרמנית - מגורים באזורים נפרדים, נישואין רק בתוך הקהילה הטורקית, שמירה על סממני זהות נפרדים והקמת מוסדות עצמאיים ברוב תחומי החיים.
  • הגירה חוזרת - בנוגע להגירה חוזרת, הרבה טורקים גרמנים ביצעו הגירה מגרמניה לטורקיה לפרישה או מתוך סיבות מקצועיות. מסמכים גרמנים רשמיים מראים כי כעת קיימים 2.8 מיליוני "חוזרים".

רוב הזרים מתגוררים בערים הגדולות; רק מעטים מתגוררים במדינות המזרח, חוץ מברלין, בה זרים רבים. להלן רשימת מדינות גרמניה לפי שיעור האזרחים הזרים המתגוררים בהן, נכון לתחילת שנת 2004. ניתן לראות שאת שלושת המקומות הראשונים תופסות שלוש ערי המדינה הגרמניות; את המקומות האחרונים תופסות מדינות המזרח:

87% מתושבי גרמניה חיים בערים. בגרמניה מוגדרת כל עיר בעלת למעלה מ-100,000 תושבים כ"עיר גדולה" (Großstadt). נכון לשנת 2007 קיימות בגרמניה 82 ערים גדולות.

בגרמניה לא קיימת "עיר ראשה" (עיר המהווה מרכז כלכלי ותרבותי נטול תחרות במדינה, ושבה מתגורר חלק ניכר מתושבי המדינה). בברלין, בירת גרמניה והעיר הגדולה בה, מתגוררים בסך-הכל כ-4% מתושבי גרמניה (השוו עם לונדון, עיר ראשה מובהקת, בה מתגוררים כ-13% מתושבי בריטניה). גודלה של העיר השנייה בגרמניה, המבורג, הוא למעלה ממחצית מגודלה של ברלין (גודלה של העיר השנייה בבריטניה, ברמינגהאם, הוא רק כשמינית מגודלה של לונדון).

עריה הגדולות ביותר של גרמניה פזורות בצורה שווה למדי בכל אזורי המדינה: ברלין במזרח, המבורג בצפון, מינכן בדרום-מזרח, שטוטגרט בדרום מערב, קלן במערב ופרנקפורט במרכז. אזור עירוני יוצא דופן הוא חבל הרוהר, האזור העירוני הרביעי בגודלו באירופה (אחרי מוסקבה, לונדון ופריז). מתוך 50 עריה הגדולות ביותר של גרמניה, 10 שוכנות בחבל הרוהר. נורדריין-וסטפאליה בה שוכן חבל הרוהר, היא המאוכלסת במדינות גרמניה. בנורדריין נמצאות 30 מתוך 82 הערים הגדולות בגרמניה; למעלה מכל גרמני חמישי מתגורר בנורדריין-וסטפאליה.

בגרמניה ארבע "ערי מיליון": ברלין, המבורג, מינכן וקלן. האחרונה נדה בחוסר-יציבות סביב קו המיליון (אף כי תושביה מתעלמים מכך ומכריזים בגאווה על קלן כ"עיר מיליון"). בכל הערים הנמצאות במקום 5 עד 15 ברשימת הערים הגדולות בגרמניה מתגוררים בין 500,000 ו-600,000 תושבים.

שפות גרמניה מתחלקות לשפות צפוניות (צהוב), שפות מרכזיות (טורקיז) ושפות דרומיות (ירוק)
התפתחות האוכלוסייה בגרמניה מאז 1950

בגרמניה מדוברות 27 שפות מקומיות (לא כולל שפות מהגרים, אך כולל שפות מיעוטים). גרמנית היא השפה הרשמית. קיימות שלוש שפות מיעוטים רשמיות: דנית (50,000 דוברים, בעיקר באזור הגבול עם דנמרק), סורבית (40,000, באזור הגבול עם פולין) ופריזית (12,000, באזור הגבול עם הולנד).

ברחבי גרמניה מדוברות כ-20 שפות אזוריות שקרובות לגרמנית אך לא נחשבות לניבים שלה, ולכל אחת מהן כמה ניבים משלה. חלק מהשפות האזוריות קרובות יותר לשפות אחרות מאשר לגרמנית, למשל להולנדית. רק מעטים דוברים שפה אזורית כלשהי כשפת אם; שפת האם של רוב התושבים היא גרמנית תקנית. השפות האזוריות בדרך-כלל אינן נלמדות בבתי-הספר. גרמנית היא שפת התקשורת והתרבות.

השפה האזורית הנפוצה ביותר היא סקסונית תחתונה, אותה דוברים כ-10 מיליון תושבים בצפון-מערב גרמניה. שאר השפות האזוריות נפוצות הרבה פחות: סקסונית עליונה מדוברת בפי 2 מיליון איש (בסקסוניה ובסקסוניה-אנהלט), בווארית בבוואריה) וקלש בחבל הריין; שתיהן מדוברות בפי כ-250,000 איש, אם כי בווארית מדוברת בפי כמעט כל 7 מיליון תושבי אוסטריה), ושוואבית המדוברת בפי כ-850,000 איש, בעיקר בבאדן-וירטמברג.

הנצרות היא הדת העיקרית בגרמניה, עם חלוקה שווה בין פרוטסטנטים וקתולים: 33% מהאוכלוסייה (במיוחד בצפון ובמזרח) מגדירים עצמם פרוטסטנטים ו-33% נוספים (במיוחד בדרום ובמערב) מגדירים עצמם קתולים. בסך הכל, 55 מיליון גרמנים מגדירים עצמם נוצרים, אף על-פי שבמזרח גרמניה הרגש הדתי חלש הרבה יותר, ככל הנראה תולדה של ארבעים שנות קומוניזם. בגרמניה כמה מהכנסיות החשובות ביותר בעולם. הכנסייה הגבוהה בעולם, המינסטר של אולם, נמצאת בעיר אולם, והכנסייה השנייה בגובהה בעולם - ואחת הגדולות - היא קתדרלת קלן. קתדרלה קתולית מכונה בגרמנית "דוֹם" (Dom); קתדרלה פרוטסטנטית מכונה "מינסטר" (Münster). האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר (יוזף רצינגר) הוא האפיפיור הגרמני הראשון מאז המאה ה-11.

קרוב ל-3.7 מיליון מוסלמים (רובם ממוצא טורקי) חיים בגרמניה. מלבד זה ישנם כמה מאות אלפי נוצרים אורתודוקסים בגרמניה, כמו גם 160,000 יהודים, מתוכם כמאה אלף מגדירים עצמם "מאמינים". קצב הריבוי של הקהילה היהודית בגרמניה הוא מהמהירים בעולם. אלפי יהודים מחבר המדינות התיישבו בגרמניה מאז קריסת חומת ברלין. לפני עליית הנאציזם חיו בגרמניה כ-600,000 יהודים, רובם בקהילות בנות מאות שנים. הקהילות היהודיות הגדולות ביותר נמצאות בפרנקפורט ובברלין.

רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה (2021)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הערים מסודרות לפי מספר תושביהן בסדר יורד.
  • שטח העיר נתון בקילומטרים רבועים.
  • צפיפות התושבים נתונה במספר תושבים לכל קילומטר רבוע.
  • בעמודת ה"זרים" נתון אחוז תושבי העיר שאינם בעלי אזרחות גרמנית.
# עיר בגרמנית תושבים שטח צפיפות זרים מדינה
1 ברלין Berlin 3,426,354 892 3,859 12.3% ברלין
2 המבורג Hamburg 1,739,117 755 2,310 14.9% המבורג
3 מינכן München 1,260,391 310 4,530 23.1% בוואריה
4 קלן Köln 963,395 405 2,600 17.2% נורדריין-וסטפאליה
5 פרנקפורט Frankfurt 650,000 248 2,706 25.7% הסה
6 אסן Essen 593,085 210 2,781 11.5% נורדריין-וסטפאליה
7 שטוטגרט Stuttgart 589,793 207 3,008 22% באדן-וירטמברג
8 דורטמונד Dortmund 588,462 280 2,100 12.7% נורדריין-וסטפאליה
9 דיסלדורף Düsseldorf 573,057 217 2,900 16.8% נורדריין-וסטפאליה
10 ברמן Bremen 546,501 327 1,673 12.2% ברמן
11 הנובר Hannover 515,140 204 2,529 14.7% סקסוניה התחתונה
12 לייפציג Leipzig 504,971 298 1,685 6.3% סקסוניה
13 דיסבורג Duisburg 504,358 233 2,150 14.9% נורדריין-וסטפאליה
14 נירנברג Nürnberg 499,237 186 2,683 18.1% בוואריה
15 דרזדן Dresden 486,854 328 1,497 3.1% סקסוניה
16 בוכום Bochum 385,729 145 2,607 8.8% נורדריין-וסטפאליה
17 וופרטל Wuppertal 360,797 168 2,143 15.5% נורדריין-וסטפאליה
18 בילפלד Bielefeld 331,906 258 1,275 11.6% נורדריין-וסטפאליה
19 בון Bonn 313,125 141 2,230 13.6% נורדריין-וסטפאליה
20 מאנהיים Mannheim 307,960 145 2,124 22.5% באדן-וירטמברג
21 קרלסרוהה Karlsruhe 283,799 173 1,647 15.2% באדן-וירטמברג
22 ויסבאדן Wiesbaden 272,432 204 1,348 17.5% הסה
23 מינסטר Münster 270,184 303 894 9% נורדריין-וסטפאליה
24 גלזנקירכן Gelsenkirchen 270,028 105 2,571 13.4% נורדריין-וסטפאליה
25 אאוגסבורג Augsburg 259,196 147 1,830 16.7% בוואריה
26 מנשנגלדבך Mönchengladbach 261,742 170 1,541 10.2% נורדריין-וסטפאליה
27 אאכן Aachen 265,208 161 1,596 17.7% נורדריין-וסטפאליה
28 קמניץ Chemnitz 247,220 221 1,118 2.75% סקסוניה
29 בראונשווייג Braunschweig 244,715 192 1,250 7.4% סקסוניה התחתונה
30 קרפלד Krefeld 237,984 138 1,732 13.6% נורדריין-וסטפאליה
31 האלה Halle 234,107 135 1,763 3.1% סקסוניה-אנהלט
32 קיל Kiel 232,758 118 1,958 8.6% שלזוויג-הולשטיין
33 מגדבורג Magdeburg 229,826 201 1,139 2.8% סקסוניה-אנהלט
34 אוברהאוזן Oberhausen 219,176 77 2,844 12.4% נורדריין-וסטפאליה
35 פרייבורג Freiburg 215,966 153 1,405 14% באדן-וירטמברג
36 ליבק Lübeck 212,207 214 1,000 9.1% שלזוויג-הולשטיין
37 ארפורט Erfurt 203,254 269 755 2% תורינגיה
38 האגן Hagen 198,972 160 1,250 13.8% נורדריין-וסטפאליה
39 רוסטוק Rostock 198,293 181 1,088 2.6% מקלנבורג-מערב פומרניה
40 קאסל Kassel 194,501 107 1,860 12.2% הסה
41 האם Hamm 185,327 226 819 10.7% נורדריין-וסטפאליה
42 מיינץ Mainz 184,997 98 2,010 15.9% ריינלנד-פפאלץ
43 זארבריקן Saarbrücken 181,227 167 1,072 12.9% חבל הסאר
44 הרנה Herne 172,108 51 3,255 12% נורדריין-וסטפאליה
45 מילהיים Mülheim 171,000 91 1,868 9.8% נורדריין-וסטפאליה
46 אוסנבריק Osnabrück 166,462 120 1,367 10.1% סקסוניה התחתונה
47 זולינגן Solingen 164,359 89 1,843 14.4% נורדריין-וסטפאליה
48 לודוויגסהאפן Ludwigshafen 164,000 78 2,103 19.7% ריינלנד-פפאלץ
49 ליברקוזן Leverkusen 162,738 79 2,051 12% נורדריין-וסטפאליה
50 אולדנבורג Oldenburg 159,218 103 1,550 5.8% סקסוניה התחתונה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על פי נתוני המשרד הסטטיסטיקה הפדרלי של גרמניה [1]
  2. ^ אתר למנויים בלבד בלומברג,, אסון בהילוך אטי: גרמניה עומדת בפני משבר כוח אדם שעלול לשנות את פניה, באתר הארץ, 20 ביוני 2023