וולטר גילברט

וולטר גילברט
Walter Gilbert
	וולטר גילברט ב-2008
	וולטר גילברט ב-2008
לידה	21 במרץ 1932 (בן 92); בוסטון, ארצות הברית
ענף מדעי	ביוכימיה, פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת קיימברידג'; טריניטי קולג'; Sidwell Friends School ;
מנחה לדוקטורט	עבדוס סלאם
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת קיימברידג' ;
תלמידי דוקטורט	Gerald Guralnik, אלן מקסם, ג'ורג' צ'רץ', Martin Brent Halpern
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1967); חבר זר של החברה המלכותית (25 ביוני 1987); גראן פרי שארל-לאופולד מאייר (1977); פרס האקדמיה הלאומית למדעים בביולוגיה מולקולרית (1968); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1979); פרס מורשת הביוטכנולוגיה (2002); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1979); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1979); מדליית הזהב של המכון האמריקאי לכימאים (2008); פרס נובל לכימיה (1980); עמית אלכסנדר פון הומבולדט; פרס הומבולדט; עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית ;
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום מבנה ה-DNA

וולטר גילברט (באנגלית: Walter Gilbert‏; נולד ב-21 במרץ 1932) הוא פיזיקאי, ביוכימאי וביולוג אמריקאי ממוצא יהודי. זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1980 (במשותף עם פרדריק סנגר ולצד פול ברג).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

גילברט נולד בבוסטון שבמסצ'וסטס. הוא סיים תואר הראשון בפיזיקה ובכימיה ב-1953 ותואר השני ב-1954, את שניהם קיבל מאוניברסיטת הרווארד. את לימודי הדוקטורט במתמטיקה סיים באוניברסיטת קיימברידג' ב-1957 בהנחיית זוכה פרס נובל, עבדוס סלאם. ב-1959 מונה לפרופסור באוניברסיטת הרווארד, וב-1972 מונה לפרופסור לביולוגיה מולקולרית בקתדרה של החברה האמריקנית לסרטן בהרווארד.

יחד עם אלן מקסם (Allan Maxam) פיתח ב-1979 שיטה לריצוף DNA^[1]. באותה שנה קיבל את פרס לסקר למחקר רפואי בסיסי. הוא גם פיתוח שיטה לסינתזה של אינסולין. בשנת 1980 קיבל את פרס נובל לכימיה יחד עם פרדריק סנגר ופול ברג^[2] על התרומה לקביעת רצפי הנוקלאוטידים של חומצות הגרעין. ב-1977 זכה בפרס מטעם האקדמיה הצרפתית למדעים וב-1987 נבחר לעמית זר בחברה המלכותית

הוא הציע את המושג השערת עולם ה-RNA והיה יזם של מספר חברות סטארט-אפ ביולוגיות, ביוג'ן ו-Myriad Genetics. כמו כן, הוא משמש כחבר בוועדה המדעית של מכון המחקר סקריפס (Scripps Research Institute).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילברט נשוי לסליה סטון, ביתו של י' פ' סטון מ-1953 ולהם שני ילדים. לאחר פרישתו מאוניברסיטת הרוורד ב-2001 החל בקריירה אמנותית שמשלבת אמנות ומדע דרך עיסוק בצילום דיגיטלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא וולטר גילברט בוויקישיתוף

וולטר גילברט, באתר פרס נובל (באנגלית)
וולטר גילברט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
וולטר גילברט, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
וולטר גילברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ A new method for sequencing DNA, המאמר שהם פרסמו ב-PNAS, ‏1979
^ בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה, מעריב, 15 באוקטובר 1980

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] A new method for sequencing DNA, המאמר שהם פרסמו ב-PNAS, ‏1979

[2] בריטי קיבל פרס נובל לכימיה בפעם השניה, מעריב, 15 באוקטובר 1980

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023)