יחסי ארצות הברית – סנט קיטס ונוויס
יחסי ארצות הברית – סנט קיטס ונוויס | |
---|---|
ארצות הברית | סנט קיטס ונוויס |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,833,517 | 261 |
אוכלוסייה | |
346,048,636 | 46,870 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
27,360,935 | 1,077 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
79,067 | 22,979 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית פדרלית | פדרציה |
שגרירים | |
לינדה שווארץ טגליאלאטלה | אין |
יחסי ארצות הברית–סנט קיטס ונוויס הם ידידותיים והדדיים. ארצות הברית מסייעת לסנט קיטס ונוויס בפיתוח הכלכלה והמשטר במדינה. סנט קיטס ונוויס שוכנת במיקום אסטרטגי ליד איי ליוורד, שמהווים נתיב תחבורה בעל חשיבות רבה לארצות הברית. ארצות הברית לא מחזיקה בשגרירות במדינה והשגרירה האחראית על המדינה היא לינדה שווארץ טגליאלאטלה (אנ'), שגרירת ארצות הברית למזרח האיים הקריביים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז קבלת העצמאות של סנט קיטס ונוויס בשנת 1983, יחסיה עם ארצות הברית חמים.[1][2] ארצות הברית מנסה לעזור למדינה בפיתוח כלכלי ובחיזוק המשטר הפרלמנטרי במדינה. סנט קיטס ונוויס נהנית מיוזמות אמריקאית באיים הקריביים. הסיוע האמריקני מתועל בעיקר באמצעות חברות רבות-צדדים כגון הבנק העולמי והבנק לפיתוח הקריביים (CDB (אנ')), כמו גם במשרד USAID בברידג'טאון, ברבדוס. בנוסף, סנט קיטס ונוויס נהנית מהטבות אמריקאיות בפעילות הומניטרית ותרגילים צבאיים.
מיקומה האסטרטגי של סנט קיטס ונוויס ליד איי ליוורד, שמהווים נתיב תחבורה בעל חשיבות רבה לארצות הברית, תורמת אף היא להידוק היחסים. שכנותה של סנט קיטס ונוויס ליד פוארטו ריקו ואיי הבתולה של ארצות הברית הופך את הפדרציה של שני האיים לאטרקטיביים עבור סוחרי סמים. ממשלת סנט קיטס ונוויס משתפת פעולה עם ארצות הברית במאבק נגד סוחרי סמים בלתי חוקיים. בשנת 1995 נחתם הסכם לאכיפת החוק הימי עם ארצות הברית. סנט קיטס ונוויס אף חתמה על הסכם הסגרה מחודש עם ארצות הברית ב-1996 והסכם סיוע משפטי הדדי ב-1997.[3][4]
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סנט קיטס ונוויס היא יעד תיירותי אמריקאי פופולרי. בתקופה שלאחר פיגועי 11 בספטמבר ירד מספר התיירים באיים, אך בשנים האחרונות מספר התיירים גדל בהדרגה ובעקביות.
פחות מ-1,000 אמריקאים מתגוררים באיים, חלק משמעותי מהם סטודנטים המתגוררים במדינה.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לארצות הברית אין נציגות רשמית בסנט קיטס ונוויס, על אף מיקומה האסטרטגי. קציני צבא אמריקאים המתגוררים בברבדוס, נוסעים לעיתים תכופות דרך סנט קיטס ונוויס. קונסול ארצות הברית המתגורר באנטיגואה וברבודה מעניק שירות גם לאזרחי ארצות הברית שבאיים סנט קיטס ונוויס.
שגרירת ארצות הברית בסנט קיטס ונוויס ומזרח הקריביים היא לינדה שווארץ טגליאלאטלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה של יחסי ארצות הברית–סנט קיטס ונוויס באתר Office of the Historian (אנ') (באנגלית)
- יחסי ארצות הברית–סנט קיטס ונוויס באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ St. Kitts and Nevis - Foreign Relations, countrystudies.us
- ^ Saint Kitts and Nevis - Countries - Office of the Historian, history.state.gov (באנגלית)
- ^ Saint Kitts and Nevis, www.infoplease.com
- ^ "St. Kitts and Nevis welcomes U.S. policy change on Cuba relations". NevisPages.com (באנגלית). 2014-12-18. נבדק ב-2017-03-02.