פרס אריה הזהב – הבדלי גרסאות
Delbarital (שיחה | תרומות) מ למרות ש -> אף על פי ש |
|||
שורה 150: | שורה 150: | ||
* 2007 - [[טים ברטון]] |
* 2007 - [[טים ברטון]] |
||
* 2008 - [[ארמנו אולמי]] |
* 2008 - [[ארמנו אולמי]] |
||
* 2009 - [[ג'ון לאסיטר]], [[בראד בירד]], [[פיט דוקטר]], [[יוקו אונו]], [[אנדרו סטנטון]] ו[[לי אונקריך]] |
* 2009 - [[ג'ון לסטר|ג'ון לאסיטר]], [[בראד בירד]], [[פיט דוקטר]], [[יוקו אונו]], [[אנדרו סטנטון]] ו[[לי אונקריך]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־18:50, 20 בינואר 2014
פרס אריה הזהב (באיטלקית: Leone d’Oro) הוא הפרס המרכזי והיוקרתי ביותר המוענק לסרטי קולנוע במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה. הפרס הוצג לראשונה ב-1949 על ידי הוועדה המארגנת של הפסטיבל, והוא נחשב כיום לאחד הפרסים החשובים של תעשיית הקולנוע.
הפרס מחולק מדי שנה החל משנת 1949, למעט בשנים 1953, 1956 ובין השנים 1979 - 1969, במהלכן חלה הפסקה בחלוקתו. קודם לכך, הפרס המרכזי של הפסטיבל נקרא "הפרס הבינלאומי הגדול של ונציה" ("Gran Premio Internazionale di Venezia"), והוא ניתן בשנים 1947 ו-1948. לפני כן, בשנים 1942 - 1934, הפרסים המרכזיים נקראו "גביעי מוסוליני" ("Coppa Mussolini"), והם הוענקו לסרט האיטלקי הטוב ביותר ולסרט הזר הטוב ביותר.
החל משנת 1970 מחולק גם פרס אריה הזהב על מפעל חיים, לאישים שתרמו תרומה חשובה ומשמעותית לתעשיית הקולנוע. הפרס מחולק מדי שנה, לעתים למספר אישים באותה שנה, למעט בשנים 1981 - 1973, 1984 ו-2001.
הזוכים בפרס אריה הזהב
מרבית הסרטים שזכו בפרס עד היום היו סרטים אירופאיים שבויימו על ידי גברים. מאז 1949 זכו בפרס רק שלושה סרטים שבויימו על ידי נשים. אף על פי שאמריקאים רבים זכו בפרס על מפעל חיים, רק שלושה במאים אמריקאים זכו בפרס אריה הזהב במהלך השנים. צרפת ואיטליה מובילות במספר הזכיות, עם זכיות של 14 ו-11 סרטים בהתאמה. ב-2009 זכה בפרס בפעם הראשונה סרט ישראלי, "לבנון" בבימויו של שמוליק מעוז[1].
הזוכים בפרס אריה הזהב על מפעל חיים
- 1970 - אורסון ולס
- 1971 - אינגמר ברגמן, שרל אזנבור, מרסל קרנה וג'ון פורד
- 1972 - צ'רלי צ'פלין, אנטולי גולובנייה ובילי ויילדר
- 1982 - אלסנדרו בלאסטי, לואיס בוניואל, פרנק קפרה, ג'ורג' קיוקור, ז'אן-לוק גודאר, סרגיי יוטקביץ', אלכסנדר קלוג, אקירה קורוסאווה, מייקל פאוול, סאטיאז'יט ריי, קינג וידור וצ'זרה זוואטיני
- 1983 - מיכלאנג'לו אנטוניוני
- 1985 - מנואל דה אוליברה, ג'ון יוסטון ופדריקו פליני
- 1986 - ויטוריו ופאולו טביאני
- 1987 - לואיג'י קומנצ'יני וג'וזף ל. מנקייביץ'
- 1988 - יוריס אייבנס
- 1989 - רובר ברסון
- 1990 - מרצ'לו מסטרויאני ומיקלוס ג'אנקסו
- 1991 - מריו מוניצ'לי וג'אן מריה וולונטה
- 1992 - ז'אן מורו, פרנסיס פורד קופולה ופאולו וילאג'יו
- 1993 - סטיבן ספילברג, רוברט דה נירו, רומן פולנסקי וקלאודיה קרדינלה
- 1994 - אל פצ'ינו, קן לואץ' וסוסו קצ'י דאמיקו
- 1995 - וודי אלן, מוניקה ויטי, מרטין סקורסזה, אלברטו סורדי, אניו מוריקונה, ג'וזפה דה סנטיס, ג'ופרדו לומברדו ואלן רנה
- 1996 - רוברט אלטמן, ויטוריו גסמן, דסטין הופמן ומישל מורגן
- 1997 - ז'ראר דפארדיה, סטנלי קובריק ואלידה ואלי
- 1998 - וורן ביטי, סופיה לורן ואנדז'יי ויידה
- 1999 - ג'רי לואיס
- 2000 - קלינט איסטווד ואריק רוהמר
- 2002 - דינו ריזי
- 2003 - דינו דה-לורנטיס ועומר שריף
- 2004 - סטנלי דונן ומנואל דה אוליברה[3]
- 2005 - הייאו מיאזאקי וסטפניה סנדרלי
- 2006 - דייוויד לינץ'
- 2007 - טים ברטון
- 2008 - ארמנו אולמי
- 2009 - ג'ון לאסיטר, בראד בירד, פיט דוקטר, יוקו אונו, אנדרו סטנטון ולי אונקריך
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עינב שיף, מעוז: "זה ההישג הגדול ביותר", וואלה!, 12.9.2009
- ^ ב-1956 הפרס לא חולק מאחר שהיה תיקו בין שני סרטים. בשנים שלאחר מכן, במצב של תיקו חולקו שני פרסים.
- ^ מנואל דה אוליברה, הבמאי הפורטוגזי יליד שנת 1908, שנחשב כיום לבמאי הקולנוע הפעיל המבוגר ביותר בעולם, הוא היחיד שזכה בפרס פעמיים: ב-1985 וב-2004.