קללת עזרא הסופר – הבדלי גרסאות
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) מ ←קללת עזרא הסופר בתקשורת: קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קללת עזרא הסופר''' היא [[מסורת]] שהתהלכה בקרב [[יהודי תימן]] (או [[קהילה|קהילות]] ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות |
'''קללת עזרא הסופר''' היא [[מסורת]] שהתהלכה בקרב [[יהודי תימן]] (או [[קהילה|קהילות]] ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי [[שיבת ציון]] ואת השלכות האירועים. |
||
== תוכן המסורת == |
== תוכן המסורת == |
||
גרסה מ־10:38, 29 במאי 2015
קללת עזרא הסופר היא מסורת שהתהלכה בקרב יהודי תימן (או קהילות ישראל אחרות) ומספרת את אשר אירע ליהודי תימן (או לקהילות האחרות) בתחילת ימי שיבת ציון ואת השלכות האירועים.
תוכן המסורת
תוכן המסורת משתנה מעט ממקור למקור, ציר העלילה המרכזי הינו:
עזרא הסופר, ממנהיגי שיבת ציון, שלח איגרת ליהודי תימן בה קרא להם לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לבנין בית המקדש השני. מנהיגי הקהילה היהודית לא הסכימו לעלות, על פי חלק מהגרסאות הסיבה לסירובם היא שראו ברוח הקודש את חורבן בית שני . בתגובה קילל אותם עזרא בעוני ובמחלוקות. בחלק מהגרסאות מופיע כי אף הם השיבוהו בקללה שלא יזכה להיקבר בארץ ישראל.
ניואנסים בין המקורות השונים
יעקב ספיר, נוסע יהודי שביקר בתימן בשנת 1859 מוסר את הגרסה:
”וכאשר עלה עזרא מבבל ושלח כתבים לכל ישראל לעלות עמו שלח גם אליהם (יהודי תימן) ולא באו. ובא עזרא בעצמו ולא קבלוהו לעלות עמו באמרם מראש שאין זאת גאולה שלימה, כי לא הגיע הקץ ועוד יגלו בראש גולים שנית מירושלים...והחרים אותם בחרמו הקשה. ואף הם הפכו עליו את הברכה , שלא יקבר בארץ ישראל וקללת שניהם נתקיימה. הם אין להם שלווה ומנוחה...ששלותם והצלחתם אינה מתקיימת ומתמדת בידם”.[1]
כלומר כאן נוספת קללה שקיללו יהודי תימן את עזרא הסופר.[2]
בגרסתו של הרב שלמה עדני מופיעה הקללה: ”עזרא קלל אותם "להיות כל ימיהם בעוני. ובעונות נתקיים בנו באותו הגלות עוני תורה ועוני ממון”.[1]
מקורות המסורת
שלושת המקורות הראשונים (שלא ידוע כי התבססו האחד על השני) למסורת על קללת עזרא הם: הרב שלמה עדני, מהרי"ץ, והנוסע היהודי יעקב ספיר. כאשר המוקדם ביותר הוא הרב שלמה עדני, הסיפור מופיע בספרו מלאכת שלמה, בערך בשנת 1600.
קישור המסורת למקורות ספרותיים
מהרי"ץ מקשר בין קללת עזרא לבין הפסוק:
”וכל אשר לא יבוא לשלשת ימים כעצת השרים והזקנים – יחרם כל רכושו”(עזרא י, ח).
אם כי הפסוק מתכוון רק ליהודי ארץ ישראל ולא יהודי הגולה.
בפירושו של רבי עובדיה מברטנורא למשנה (מעשר שני ה טו) מופיעה הפרשנות כי:
"העביר הודיות המעשר - לפי שעזרא קנס את הלוים שלא יתנו להם מעשר, כשעלה מן הגולה ובני לוי לא עלו עמו, וצוה שיתנו המעשר לכהנים".
כלומר עזרא מופיע כאן כמעניש את מי שמסרב לעלות, עניין שצץ גם במסורת דנן, על גרסאותיה השונות.
הרב והד"ר רצון ערוסי מעלה סברה כי אפשר שהלווים שנקנסו התפזרו בין קהילות ישראל השונות ונשאו איתם את המסורת על הקפדתו של עזרא הסופר במצוות העלייה לארץ.[3]
מסורות מקבילות בקהילות אחרות
הרב ד"ר רצון ערוסי מעיר כי מסורת דומה קיימת גם אצל יהודי פרס.[4]
פרופ' נחום סלושץ בספרו "האי פליא" מביא מסורת דומה מאד בקרב יהודי ג'רבה, וגם בעיר הכוהנים דבדו שבמרוקו, על פי מסורות אלו עזרא מקלל אותם באובדן הלווים מהקהילה. עוד על פי פרופ' סלושץ המסורת מתהלכת גם בבבל ועד ימיו נשתיירו עקבותיה אף בכורדיסטן.על פי פרופ' סלושץ אפשר שהיא תולדה של השטנה הקדומה בין כוהנים ללווים.
מסורת נוספת מובאת בספר סדר הדורות, לגבי קהילת וורמייזא (וורמס) שבגרמניה, ויהדות גרמניה של ימה"ב בכלל, שהסיבה לגזירות ולצרות שעברו עליהם (פרעות תתנ"ו וכו'), היא סירובם לעלות לירושלים בעקבות קריאתו של עזרא הסופר, והעדפתם את "ירושלים הקטנה" שבגרמניה.
מהימנות המסורת
הרב יוסף קאפח,מהבולטים שבחכמי יהדות תימן במאה העשרים, הטיל ספק במהימנות מסורת זו{דרוש מקור}.
קללת עזרא הסופר בתקשורת
גרשום גוסטב שוקן, עורך עיתון "הארץ", פרסם ב1985 בעיתונו מאמר שכותרתו "קללת עזרא"[5]. מאמר זה אינו עוסק במסורת הנדונה, אלא קורא שלא להחיל בימינו את תיקוניו של עזרא הסופר כנגד נישואי תערובת:
האיסור של עזרא הסופר היה אולי מוצדק בתנאים של עדה דתית. לעם ריבוני החייב להגיע לדו-קיום עם בני מוצא אחר וליצור יחסים נורמליים עם שכנים שמעבר לגבולותיו, איסור זה, המסמל את הניכור בין היהודים לבין שאר הקבוצות, נהפך לקללה. אם הוא יתמיד, הוא יתרום להנצחת המתח בתוך הארץ ולהנצחת בידודה של ישראל באזור. עלינו להשתחרר מקללתו של עזרא.
בשנת 2010 לציון 20 שנה למותו, פרסם העיתון את המאמר בשנית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1 2 קללת עזרא הסופר : אמת צרופה או אגדה אורבנית, בפורומי אתר בחדרי חרדים, 2 בנובמבר 2007
- ^ קווים משותפים ליהדות ג'רבה וליהדות תימן מאת יוסף דגן, ב"האתר הרשמי של יהדות תוניסיה"
- ^ שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה, קללת עזרא הסופר, באתר מורשת, ט"ו באב התשס"ו
- ^ שאל את הרב - שאלות ותשובות ביהדות ובהלכה, קללת עזרא הסופר, באתר מורשת, ט"ו באב התשס"ו
- ^ גרשום שוקן | קללתו של עזרא, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
| יהדות אסיה | ||
|---|---|---|
|
