שרה פון שוורצה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרוני ניניו
שורה 64: שורה 64:


==חיים פרטיים==
==חיים פרטיים==
הייתה נשואה למעצב התפאורה [[אבי שכוי]], ממנו יש לה שלוש בנות, ביניהן השחקנית אמה שכוי פון שוורצה. כיום בן זוגה הוא הקולנוען [[איתמר לוריא]].
הייתה נשואה למעצב התפאורה [[אבי שכוי]] ולהם שלוש בנות, ביניהן השחקנית אמה שכוי פון שוורצה. כיום בן זוגה הוא הקולנוען [[איתמר לוריא]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:48, 27 במרץ 2018

תבנית:שחקן

שרה פון שוורצהגרמנית: Sara von Schwarze; נולדה ב-6 באוקטובר 1968) היא שחקנית, מחזאית ובמאית ישראלית.

נעוריה

פון שוורצה נולדה במינכן כילדתם השלישית של הורים גרמנים נוצרים-פרוטסטנטים שהתגיירו ועלו ארצה כשהייתה בת שלוש. אביה, גרשום (דיטר) פון שוורצה[1], בן למשפחת אצולה זוטרה, הוא צייר ואדריכל שלימד בטכניון בחיפה ובאקדמיה לאמנויות בירושלים. לאחר שהות של מספר שנים בארץ, כאשר שרה הייתה בת 14, שב לגרמניה ולקהילה היהודית במינכן. לאחר זמן גם אחיה של שרה עזב לגרמניה. אמה - אסתר (ביאטה) פון שוורצה תרגמה מעברית לגרמנית מספריהם של יורם קניוק, דוד גרוסמן, אורי אורלב ואחרים. כבת למשפחת עולים וגֵרים חשה שרה פון שוורצה, לדבריה, כי היא נעה בין שני הלאומים ומרגישה יחס של זרות וקרבה לשניהם.

גדלה בתל אביב ולמדה בתיכון עירוני ה'. בצה"ל שירתה כמראיינת פסיכוטכנית. בין השנים 19891992 למדה משחק בבית הספר למשחק "בית צבי" לצד אייל נחמיאס, שרון רג'יניאנו, שרית וינו אלעד, יורם חטב, נורמן עיסא, ויוסי סיקוראל. במהלך לימודיה זכתה במלגות רבות. בבית צבי הצטיינה בין השאר בתפקידה במחזה "טורקוואטו טאסו" מאת גתה שבו שיחקה לצד יורם חטב.

למדה משחק מול מצלמה אצל רות דייכס.

קריירה

תיאטרון

בתיאטרון הספרייה: ב-1992 גילמה את גאקי מטקלאף בהצגה "אמא לא מרשה" מאת שרלוט קיטלי שביים עידו ריקלין. ב-1996 גילמה את ילנה בהצגה "הדוד וניה" מאת צ'כוב שביימה נולה צ'לטון. ב-2014 ביימה את ההצגה "משהו קוסמי" מאת ניק פיין.

בתיאטרון באר שבע: ב-1992 גילמה את ג'ואן בהצגה "אהבה וזיכרון" שביים איציק ויינגרטן בתיאטרון באר שבע וגילמה את רובי גיאלונס בהצגה "זינגר" מאת פיטר פלאנרי שביים מיכה לבינסון. ב-1994 גילמה את היפוליטה ואת טיטאניה בהצגה "חלום ליל קיץ" מאת שייקספיר שביים שחר סגל, וגילמה את סימון בהצגה "בית המלאכה" מאת ז'אן קלוד גרמברג שביים יורם פאלק. ב-1995 גילמה את גב' קונרד בהצגה "סיד" מאת תומאס ברנהרד שביים קריסטיאן לופא. ב-1996 גילמה את הברונית רוטשילד בהצגה "הפסנתר של ברטה" מאת מוטי אברבוך שביים עידו ריקלין.

בתיאטרון הבימה: ב-1994 גילמה את דזירה בהצגה "מחלת נעורים" מאת פרדיננד ברוקנר שביים עידו ריקלין. ב-1997 גילמה את מעכה בהצגה "אכזר מכל המלך" מאת נסים אלוני שביים חנן שניר.

בתיאטרון תמונע: ב-2009 גילמה את הקצבית בהצגה "עניין של גברים" מאת פרנץ קסוור קרץ שביים יגיל אלירז. באותה שנה שיחקה במופע "אדיקטד" שיצרה נאוה צוקרמן במסגרת "פסטיבל א-ז'אנר". ב-2011 שיחקה בהצגה "כל מקום באמבטיה שבו אין מים" מאת גזינה דאנקוורט שביימה נאוה צוקרמן.

בתיאטרון הערבי-עברי ביפו: ב-2009 שיחקה בהצגה "שבע ילדות יהודיות" מאת קריל צ'רצ'יל שביים סמיח ג'בארין. הפקה זו עלתה במסגרת "10 ימים נגד המצור על רצועת עזה" שארגנו "קואליציית נשים לשלום". באותה שנה שיחקה בהצגה "הדירה" - מונודרמה ללא מילים מאת פרנץ קסוור קרץ שביים מיכאל רונן.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2011 גילמה את מרים דהן, אם המשפחה בהצגה "מימונה" מאת חנה אזולאי-הספרי שביים כפיר אזולאי.

תיאטרון הקאמרי: ב-1999 גילמה את ללי בהצגה "חברות הכי טובות" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א. ב-2000 גילמה את כריסטינה לינדה בהצגה "נורה" מאת הנריק איבסן שביים אילן רונן. ב-2001 גילמה את מרגרטה בהצגה "קופנהגן" מאת מייקל פריין שביים מיכה לבינסון. ב-2002 גילמה את פאם בהצגה "יום במותה של ג'ו" מאת פיטר ניקולס שביים עידו ריקלין ב-2003 שיחקה בהצגה "המלביש" מאת רונלד האוורד שביים מיכה לבינסון, וגילמה את איילונה צ'ייבור בהצגה "קוויאר ועדשים" מאת ג'וליו סקארניצ'י ורנצו טאראבוזי שביים אילן רונן. ב-2005 גילמה את גרטרוד מלכת דנמרק בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-2006 גילמה את לאורה בהצגה "האב" מאת אוגוסט סטרינברג שביים יוסי פולק. ב-2008 גילמה את אלה הפסיכולוגית בהצגה "אוי אלוהים" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א. ב-2009 גילמה את גליה בהצגה "ג'וני הלך" מאת יהונתן גפן שביים אלדד זיו. ב-2011 גילמה את ליידי קפולט בהצגה רומיאו ויוליה מאת שייקספיר שביים נועם שמואל. בדצמבר 2012 התקיימה במקביל בקאמרי ובתיאטרון שטוטגרט הצגת הבכורה של המחזה הדו-לשוני (גרמנית-עברית) "בין שני העולמות" שכתבה. המחזה משלב מרכיבים אוטוביוגרפיים ודן ביחסי בת ישראלית עם אביה, גֵר גרמני החי במינכן. ב-2014 גילמה את קרן בהצגה "חברים של חברים" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. ב-2016 שיחקה ב"אנה" מאת ליאון דה וינטר וג'סיקה דורלאכר ובבימוי אלון אופיר וב"כבוד אבוד" מאת איאד אקטאר ובבימוי כפיר אזולאי. כיום משחקת ב״קרום״, מאת חנוך לוין ובבימוי אילן רונן, וב״אגדת דשא״, מאת שי להב ובבימוי רוני ניניו. לאחרונה תרגמה וביימה את המחזה ״טרור״, מאת המחזאי פרדיננד פון שיראך.

שיחקה בהצגה "מחכים לאדם שפילמן" מאת האקן סבאז מיג'אן שערך וביים מיכאל רונן בתיאטרון הבלהאוס בברלין.

טלוויזיה וקולנוע

ב-1994 גילמה את בטי בסרט "ארץ חדשה" שכתב קובי ניב וביימה אורנה בן דור. ב-1996 גילמה את גב' טרנטו בסרט הסטודנטים "גול עצמי" שכתבו איתן ענר ורני כרמלי שגם ביים. ב-1998 גילמה את מינה שכטר בסדרה "ארץ קטנה איש גדול" שביים אברהם הפנר. ב-2002 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "טיפול נמרץ" שביים רוני קיי. ב-2004 גילמה את אמא של גל בסרט "סיפור קיץ" שכתב וביים שמואל חיימוביץ'. בין השנים 20042010 גילמה את לאה שדה בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי" שביימו ינקול גולדווסר, שי כנות וניר ברגמן. ב-2006 גילמה את ללי בסדרת הטלוויזיה "חברות הכי טובות" שכתבה ענת גוב וביימה עדנה מזי"א. ב-2010 גילמה מנהלת אולפנא בסדרת הטלוויזיה "סרוגים" שביים לייזי שפירא, וגילמה את רזית אלימלך בסדרה "גירושים נפלאים" שכתבה לימור נחמיאס וביים עופר ויצמן. ב-2011 שיחקה בסדרה "2.3 בשבוע" שכתבה עמליה רוזנבלום וביים שחר ברלוביץ'. ב-2014 החלה לגלם את ויויאן זגורי, אם המשפחה בסדרה "זגורי אימפריה" שיצר מאור זגורי. ב-2015 הופיעה בסרט הקצר "עקרה" של אסתי שושן.

בשנת 2009 הייתה חברה בצוות התסריטאים של "תיכון השיר שלנו".

בין השנים 19982000 הייתה חברה בוועדה האמנותית של פסטיבל עכו.

פרסים ומועמדויות

חיים פרטיים

הייתה נשואה למעצב התפאורה אבי שכוי ולהם שלוש בנות, ביניהן השחקנית אמה שכוי פון שוורצה. כיום בן זוגה הוא הקולנוען איתמר לוריא.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי קולנוענים

הערות שוליים


קודמת:
2003 - ירדן בר-כוכבא ("בנות בראון")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - שחקנית בסדרה דרמטית
2004 - שרה פון שוורצה ("מעורב ירושלמי")
הבאה:
2005 - אורלי זילברשץ-בנאי ("לתפוס את השמים")