אולפנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אולפנא)
המונח "אולפנא" מפנה לכאן. לערך העוסק באמורא הנקרא בשם זה, ראו אולפנא (אמורא).
הכניסה לאולפנת "סגולה" בקריית מוצקין

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות. האולפנה מקבילה לישיבה התיכונית עבור בנים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה אולפנה הייתה בשימוש בקרב פרשני המקרא בשפה הארמית ומובאת למשל בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג, ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה או בפירוש רש"י לפסוק "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם, בַּמִּשְׁנֶה" (דברי הימים ב ל״ד, כ״ב) - "ותרגומו בית אולפנא פירוש במקום תורה". השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים. במקור אולפנא נכתבה ב-א', אולם על פי כללי האקדמיה ללשון העברית, כיוון ש"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת םָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית... לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a:".

ייחוד האולפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, במטרה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות ועם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 2,000-17,000 שקלים בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים ובפעילויות חברתיות. ברבות מהאולפנות פועלת פנימייה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא או מוסר, בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב. מנהל האולפנה הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדרך כלל לשבתות פעם בשבועיים או שלושה, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

אולפנת כפר פינס
אולפנת אמי"ת להב"ה קדומים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות ששילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית. האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית היא אולפנת כפר פינס כחלק מרשת בני עקיבא, המכונה "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהם חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964), אולפנת סגולה בקריית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות שיצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ, שבו לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978)[1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980). במקביל נפתחה אולפנית טבריה גם היא באותה שנה, ללא פנימיה, לאחר פיצול התיכון הדתי בעיר לישיבה תיכונית ואולפנה. בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב שנועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימייה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימייה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימייה.


עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקריית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להב"ה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

אולפנית טבריה


בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ. גם בפריפריה התרבו האולפנות, בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. כך למשל, באזור הצפון הייתה רק אולפנה אזורית אחת - אולפנית טבריה, ובשנים האחרונות היא מתחרה עם אולפנות נוספות שקמו באזורה - אולפנת רגבים, אולפנת מירון ואולפנת הגולן.

הוקמו מספר אולפנות לבנות המתקשות בלימודים, בהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב. בנוסף, בשנת התשס"ט הוקמה אולפנת טליה בירושלים, המיועדת לבנות מחוננות ומצטיינות.

אולפנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום שם האולפנה תאריך ייסוד ראש האולפנה הערות
אבן שמואל אולפנת בנ"ע אבן-שמואל ה'תש"מ 1980 הרב שלמה וויס
אופקים אולפנת איילת השחר
אילת אולפנת "תהילת ישראל"
אלון שבות אולפנת "אוריה"
אולפנת נווה חנה ה'תש"מ 1980 רונן בן דוד
אלקנה אולפנת השומרון ה'תשמ"ג 1983 דבורה בר-און
אשדוד אולפנא ע"ש הרב שאולי אשדוד ה'תשמ"א 1981 שלומית אשואל
אשקלון אולפנת צביה אשקלון
באר שבע אולפנת חרמון בנגב התשפ"ד 2023 שרה ראש פנימיה מלאה
אמי"ת אוריה (מקיף ב') באר- שבע
בנ"ע חן במדבר
בית אל אולפנית בנ"ע תאיר
אולפנת רעיה ה'תשנ"ג 1992 הרב חיים סולטן חצי פנימיה
בית שמש אולפנית אמי"ת נגה
אולפנת "פירסט"
בני ברק אולפנית "נווה-שרה הרצוג"
אולפנת "אמונה"
אולפנת צביה בני ברק
בת ים צביה בת ים
גבעת וושינגטון אולפנת הללי לאומנויות פנימיה
גדרה אולפנת הרב בהר"ן ה'תש"מ 1980 הרבנית דבורה ברטפלד פנימיה
דולב אולפנת דולב
דימונה אולפנת נריה צביה דימונה
הר ברכה אולפנת צביה הר ברכה
הרצליה צביה הרצליה
חדרה אולפנית "מבשרת ברוך"
חולון אולפנת יבנה חולון
חיפה צביה חיפה
חפץ חיים צביה חפץ חיים
חצור הגלילית אולפנת אמי"ת חצור
חרשה אולפנת מבשרת ה'תשפ"ג
טבריה אולפנית טבריה ה'תש"מ 1980 הרב שמעיה כרמל
יד בנימין אולפנת טהר הרב נעם כרמיאל
ירושלים אולפנת תהילה ה'תשס"ז 2007 ציפורת לין
אולפנת עטרת רחל ה'תשע"ח 2018 שיבת שילה
אולפנת רננה ה'תשפ"א 2021 אחינעם שיינטופ שייכת לרשת נעם-צביה
אולפנת חורב ה'תשכ"ח 1968 הרב עודד מייזליש
אולפנית "נווה רוחמה"
צביה ירושלים
צביה לאומניות
אולפנת טליה ה'תשס"ט 2009 יעל פרג'ון אולפנה המיועדת לבנות מחוננות ומצטיינות. עם אפשרות לפנימייה.
כוכב יעקב צביה כוכב יעקב
כפר סבא אולפנת "אמנה" ה'תשכ"ד 1964 הרב יוסי כהנא פנימיה
אולפנית "הראל"
כפר פינס אולפנת בנ"ע כפר פינס ה'תש"כ 1960 שלומית שילר פנימיה
לוד צביה לוד
מגדל העמק אולפנת תפארת
מודיעין אולפנת בנ"ע "אורות מודיעין"
מירון אולפנת בני עקיבא מירון ה'תשל"א 1971 הרב מיכאל קפאח חצי פנימיה
מעלה אדומים צביה מעלה אדומים
מעלה לבונה אולפנת מעלה לבונה ה'תשנ"ו 1996 הרב גדי בן-זמרה פנימיה
מעלות תרשיחא צביה מעלות
נוב אולפנת איל ברמה
נווה צוף אולפנת שירת הים פנימיה
נוף איילון-שעלבים אולפנת-קריית חינוך שעלבים
ניצן אולפנת נווה דקלים
נריה אולפנת בנ"ע נריה
נתיבות צביה נתיבות
נתניה אולפנית בר-אילן
עפולה "צביה" עפולה
עפרה אולפנת עפרה ה'תש"נ 1990 אביה ששר חצי פנימיה
ערד אולפנת בנ"ע נאות-אברהם תשל"ח (1978)
פסגת זאב אולפנת בנ"ע פסגת זאב
פרדס חנה אולפנית אלישבע
פתח תקווה אולפנת בנ"ע רעות
אולפנת בני"ע הדר גנים
אולפנת דרכי נועם ה'תש"נ 1990 גילה שרים
אולפנית ישורון ה'תש"כ 1960 יניב כהן
צפריה אולפנת בנ"ע "צפירה" ה'תשכ"ה 1965 אמיר אדרעי פנימיה
צפת אולפנת אמי"ת צפת
קדומים אולפנת להב"ה ה'תשמ"ב 1982 הרב אפרים זיק
קצרין אולפנת קצרין - הגולן ה'תשע"ד 2014 ורדית טפרברג
קריית ארבע אולפנת ק"א "אשת חיל"
קריית אתא אולפנית שח"ם
קריית גת אולפנת גרוס+אולפנת צביה
קריית מוצקין אולפנת בנ"ע סגולה ה'תשכ"ה 1965
קריית שמונה אולפנית דרכא
ראש העין אולפנת "זבולון" ה'תשס"א 2001 רחל רדא
ראש צורים אולפנת בנ"ע "ראש צורים"
רחובות צביה רחובות
רמת בית שמש אולפנת "גילה" שעלי תורה
רמת גן אולפנת הרא"ה
רמת מגשימים אולפנת רגבים בגולן ה'תשע"ח 2018 לאה קליינשפיז פנימיה חקלאית
שדרות אולפנת בארי שרה לבנון
שוהם אולפנת "אורט שלהבת" ה'תשס"ט 2009 נועה פינאלה
תל אביב אולפנית בני עקיבא תל אביב ה'תשל"ח 1978 חני גולדמן

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395–397.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]