חמרה (מושב) – הבדלי גרסאות
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|אתר אינטרנט=| |
|אתר אינטרנט=| |
||
}} |
}} |
||
'''חַמְרָה''' היא |
'''חַמְרָה''' היא [[מושב]] השייך לארגון מושבי [[האיחוד החקלאי]] ול[[מועצה אזורית בקעת הירדן]]. היישוב ממוקם במורדות [[השומרון]], בערוץ [[נחל תרצה]], בחלקה הצפוני של [[בקעת הירדן]]. היישוב נקרא "חמרה" בגלל [[תל חמרה]] הסמוך או בגלל גידול גפנים ליין (חמרא ב[[ארמית]]){{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law10/yalkut-2633.pdf רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית], ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1821}}. בראשיתו כונה גם "עטרות"{{הערה|{{דבר||החלה פריצת 7.5 קילומטר כביש לעמק הירדן|1972/11/24|00516}}}} ו"עטרה"{{הערה|{{דבר||מקורות משקיעה מיליוני ל"י בפיתוח מפעלי מים|1971/12/13|00515}}}}. |
||
שטח היישוב כ-3500 [[דונם]]. רוב התושבים עוסקים בגידול פרחים, [[כרם]], [[פרדס]] ו[[לול]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]]. |
שטח היישוב כ-3500 [[דונם]]. רוב התושבים עוסקים בגידול פרחים, [[כרם]], [[פרדס]] ו[[לול]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]]. |
||
גרסה מ־18:25, 5 בינואר 2019
 חמרה מלמעלה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -49 מטר |
| תאריך ייסוד | 1971 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 224 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -17.9% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   חמרה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
5 מתוך 10 |
חַמְרָה היא מושב השייך לארגון מושבי האיחוד החקלאי ולמועצה אזורית בקעת הירדן. היישוב ממוקם במורדות השומרון, בערוץ נחל תרצה, בחלקה הצפוני של בקעת הירדן. היישוב נקרא "חמרה" בגלל תל חמרה הסמוך או בגלל גידול גפנים ליין (חמרא בארמית)[3]. בראשיתו כונה גם "עטרות"[4] ו"עטרה"[5].
שטח היישוב כ-3500 דונם. רוב התושבים עוסקים בגידול פרחים, כרם, פרדס ולול תרנגולי הודו.
הקמה
היישוב הוקם בשנת 1971[6] כמושב שיתופי במסגרת נסיונותיו של אורי גלעד להקים יישוב על פי עקרונות התיישבות רב תכליתית. גרעין המתיישבים, שהיה מבוסס על זוגות צעירים ישראלים, עבר הכשרה בטרם עלה למקום[7]. בשלושת החודשים הראשונים התגוררו המתיישבים במקלטים[8] ולאחר מכן עברו למבנים טרומיים[9] עד להשלמת מבני הקבע שהקמתם התעכבה[10]. בתחילה קבלו המתיישבים מים מבאר קטנה, ובהמשך חוברו לקידוח גדול של מים מנחל פרעה[11]. בשנת 1975 עיבד המושב 2000 דונם וייצא אבטיחים[12]. בשנים הראשונות חובר המושב לשירות טלפון באופן אלחוטי[13].
בשנת 1977 הוסב המושב למושב רגיל וחדל להיות שיתופי[14]. באותה שנה גם הוקם בית ספר במושב, בו למדו קרוב ל-90 ילדים[15] מיישובי בקעת הירדן[16]. בהמשך, עבר בית הספר האזורי לקרבת משואה ומבנה בית הספר שימוש מוסדות שנים. בשנת 2015 הוקמה במתחם אולפנה לבנות.
בשנת 1986 עוקל רכושם של תושבי חמרה בגלל חובות של המושב[17].
הפיגוע בחמרה
ב-6 בפברואר 2002 חדר למושב מחבל פלסטיני מהכפר הסמוך טמון, כשהוא מחופש לחייל צה"ל. הוא ירה למוות בחייל המילואים משה מגוס מקונן אשר הוקפץ למקום. לאחר מכן התבצר המחבל בבית משפחת אוחנה. הוא ירה באם מירי, שנפצעה קשה, ובבת יעל שמתה במקום. קצין צה"ל חיסל את המחבל בשעה שהלה הציץ מהחלון. מאוחר יותר מתה מפצעיה מירי אוחנה. בעקבות הפיגוע הודחו מתפקידם מפקד גדוד הנח"ל החרדי וסגן המ"פ.
קישורים חיצוניים
- חמרה - באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1821
- ^ החלה פריצת 7.5 קילומטר כביש לעמק הירדן, דבר, 24 בנובמבר 1972
- ^ מקורות משקיעה מיליוני ל"י בפיתוח מפעלי מים, דבר, 13 בדצמבר 1971
- ^ שפי גבאי, לאורך השבר האפרו אסייתי, דבר, 28 במאי 1971
- ^ יוסי ביילין, בין הר"ת לחמרה, דבר, 12 באפריל 1974
- ^ יוסף מיכלסקי, שני יישובים חדשים בבקעה, דבר, 29 באוקטובר 1971
- ^ ב-שפי גבאי, מסע בבקעה, דבר, 10 באוקטובר 1971 כתוב שהם כבר במבני הקבע, אולם הכוונה כנראה למבנים טרומיים
- ^ גרעין נוסף של האיחוד החקלאי יעלה בבקעת הירדן, דבר, 26 באוקטובר 1971
- ^ מים רבים וטובים נתגלו בבקעה, דבר, 18 באוגוסט 1971
עיכוב ניצולו של קידוח מים, דבר, 27 באוקטובר 1971
עליית היישוב בוקע על הקרקע נדחתה לשנה הבאה, דבר, 15 בנובמבר 1971 - ^ 4 שנים לחמרה - בבקעת הירדן, דבר, 11 בספטמבר 1975
- ^ מושב חמרה בבקעת הירדן, דבר, 9 בספטמבר 1976
- ^ א. סדומי, אין לחם ואין טלוויזיה, דבר, 25 במרץ 1977
- ^ הושלמה בניית בי"ס בחמרה, דבר, 30 בספטמבר 1977
- ^ הישוב מכורה ומנותק בגלל הגשמים, דבר, 27 בדצמבר 1979
- ^ עוקל רכושם של חברי מושב חמרה, מעריב, 23 בדצמבר 1986
אילן בכר, תושבי חמרה ומכורה החזירו, מעריב, 30 בדצמבר 1986
יהודה גורן, עשרה מישובי הגולן והבקעה בסכנת כליה, מעריב, 12 בינואר 1987
| ||||||||||||||
