בקעות – הבדלי גרסאות
הביטוי הפוליטי התנחלות נמחק תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} |
}} |
||
'''בְּקָעוֹת''' הוא |
'''בְּקָעוֹת''' הוא [[מושב עובדים]], במזרח [[השומרון]] בתחום [[מועצה אזורית בקעת הירדן]]. המושב נמצא על [[כביש אלון]] הצפוני ([[כביש 578]]), מצפון ל[[נחל תרצה]]. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
גרסה מ־19:22, 5 בינואר 2019
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | ערבות הירדן |
| גובה ממוצע[1] | 72 מטר |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 187 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.5% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   בקעות  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
בְּקָעוֹת הוא מושב עובדים, במזרח השומרון בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נמצא על כביש אלון הצפוני (כביש 578), מצפון לנחל תרצה. היישוב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
היסטוריה
היישוב בקעות, עלה ביום ט"ז תמוז תשל"ב, 28 ביוני 1972 כישוב אזרחי המשתייך לתנועת האיחוד החקלאי. הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים תושבי טובאס[3] ומשרד השיכון הקים ישירות בתי קבע[4]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יולי 1972[5]. כבר ביולי 1972 אויישו כל מבני הקבע ביישוב ומשרד השיכון החל בבניית שלב נוסף[6].
בתחילת דרכו נקרא בשם בוקע. שם זה מציין את המבנה הטופוגרפי של האזור[7] - הבוקיעה הצפוני, היא הבקעה המשתרעת בין הר טמון מדרום-מערב והר אדיר מצפון-מזרח ומכיוון שהשטח בבקעה התחתונה מארגמן וצפונה, הוא סלעי ואינו מתאים להתיישבות חקלאית, הוחלט על הקמת היישוב באזור הבוקיעה, כדי להמשיך ולקיים את הרצף התיישבותי שיחצוץ בין היישוב הערבי שממערב ובין קו המים ונהר הירדן.
לאחר כשנה הצטרפו למושב שבע משפחות נוספות, ובעקבות זאת עזבו חלק מהתושבים המקוריים[8]. תחילה התנהל כמושב שיתופי[9] ורק בתחילת 1975, שונתה צורת ההתנהלות והישוב היה למושב עובדים[10]. משנת 1990, שונתה דרך התנהלות המושב. תרמה לכך, ההחלטה על נתינת עצמאות כלכלית לחברים וניהול משקים באופן עצמאי.
ב-2014 מתגוררות ביישוב 78 משפחות, רובם חברי האגודה החקלאית וחלקם תושבים המתגוררים במקום, בהם גם בנים שניים למשפחות היישוב שהחליטו להקים את ביתם בבקעות.
תעסוקה
כמחצית מתושבי בקעות עוסקים בחקלאות, בעיקר גידול ענבי מאכל בשטחים פתוחים ובחיפוי. יתר התושבים עובדים כעצמאים או כשכירים במועצה האזורית ובבתי הספר האזורים והן מחוץ לבקעה, בהייטק ובמשרות שונות.
האגודה לקחה על עצמה את ניהול שטחי הגידול המשותפים ובהם: שלוש מאות דונם כרם; שמונה מאות דונם תמרים; וכן שותפות עם מושב ארגמן של 300 דונם כרמים ו כ- 500 דונם תמרים באזור ביצת ארגמן; כמו כן שותפות של 160 דונם פלפל עם מושב רועי; התרחבות זו חייבה את המושב להקים בית אריזה גדול ומהמתקדמים באזור, הממיין ליישוב את כל התוצרת החקלאית וכן מעניק שירותי מיון ואריזה לחקלאים ולישובים נוספים.
תרבות וקהילה
ביישוב פועלים מעון יום, פעלטון, מועדון חברים בו מציינים את חגי ישראל, מועדון נוער, בריכת שחיה, צרכניה, בית כנסת, מרפאה אזורית וכן מוסך פרטי.
קישורים חיצוניים
- בקעות - באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עמוס לבב, הדיון בבג"ץ על ההתנחלויות ייערך בפני חמישה שופטים, מעריב, 14 בנובמבר 1978
- ^ אי הספקת מגורים מעכבת הקמת יישוב חדש בבקעה, דבר, 13 באפריל 1972
- ^ מושב בוקע עלה על הקרקע בבקעת הירדן, דבר, 4 ביולי 1972
- ^ בניה מזורזת בבקעות, דבר, 28 ביולי 1972
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1821]
- ^ סכנת פילוג במושב בקעות, מעריב, 11 במרץ 1974
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לצעירים, לצעירים ברוחם, דבר, 31 באוגוסט 1973 - ^ יוסי ביילין, בקעות התגברה על בקיעים, דבר, 18 ביולי 1975
| ||||||||||||||
