ספייק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הנחיה
אין תקציר עריכה
שורה 67: שורה 67:
| פרח בר
| פרח בר
| 8,000 מטר
| 8,000 מטר
| צוות חיילים, [[רכב]] ו[[רק"מ]], [[מסוק קרב]], [[סירה]] ו[[ספינה]]
|-
! Spike-ER II
| טווח מורחב
|
| 10-16 קילומטר
| צוות חיילים, [[רכב]] ו[[רק"מ]], [[מסוק קרב]], [[סירה]] ו[[ספינה]]
| צוות חיילים, [[רכב]] ו[[רק"מ]], [[מסוק קרב]], [[סירה]] ו[[ספינה]]
|-
|-
שורה 80: שורה 86:
כל טיל הוא טיל בעל [[ראש קרבי|ראש נפץ]] כפול ([[טאנדם]]) שנועד לחדור [[מיגון ריאקטיבי]]. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את ה[[שריון]] הפאסיבי באמצעות [[מטען חלול]]. הנחיית הטיל היא [[אלקטרואופטיקה|אלקטרו-אופטית]] והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת [[CCD]] המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני [[תת-אדום]] המפיקה תמונת הדמאת חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ו[[כוח עילוי|עילוי]] בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. כאשר הטיל נורה, הסנפירים נפתחים מיד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רבעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל מאפשרת תנועת הסנפירים לצורך ניהוג הטיל.
כל טיל הוא טיל בעל [[ראש קרבי|ראש נפץ]] כפול ([[טאנדם]]) שנועד לחדור [[מיגון ריאקטיבי]]. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את ה[[שריון]] הפאסיבי באמצעות [[מטען חלול]]. הנחיית הטיל היא [[אלקטרואופטיקה|אלקטרו-אופטית]] והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת [[CCD]] המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני [[תת-אדום]] המפיקה תמונת הדמאת חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ו[[כוח עילוי|עילוי]] בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. כאשר הטיל נורה, הסנפירים נפתחים מיד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רבעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל מאפשרת תנועת הסנפירים לצורך ניהוג הטיל.


ב-[[2017]] השיקה רפאל את ה"'''גיל 2'''" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 [[ק"מ]]), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|צפו: הטיל החדשני של רפאל בפעולה|471e65e45becc51004|news-military/security-q2_2017|22 ביוני 2017}}.}} [[צה"ל]] הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.{{הערה|שם=צהל-גיל-2|{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|הגדלת טווח הפגיעה נגד טנקים: רפאל תמכור לצה"ל אלף טילי "גיל-2"|3109925|08 בנובמבר 2017}}.}}
ב-[[2017]] השיקה רפא"ל את ה"'''גיל 2'''" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 [[ק"מ]]), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.{{הערה|{{mako|ניר דבורי|צפו: הטיל החדשני של רפאל בפעולה|471e65e45becc51004|news-military/security-q2_2017|22 ביוני 2017}}.}} [[צה"ל]] הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.{{הערה|שם=צהל-גיל-2|{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|הגדלת טווח הפגיעה נגד טנקים: רפאל תמכור לצה"ל אלף טילי "גיל-2"|3109925|08 בנובמבר 2017}}.}}

ב-ספטמבר [[2018]] השיקה רפא"ל את ה'''Spike ER II''' במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית ב[[פולין]] MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר. {{הערה|שם=טיל חדש לרפאל: ה - "2 SPIKE ER"|אור הלר, [https://www.israeldefense.co.il/he/node/35513 טיל חדש לרפאל: ה - "2 SPIKE ER"], באתר IsraelDefense.}}


== מערכת השיגור ==
== מערכת השיגור ==

גרסה מ־18:18, 24 באפריל 2019

ספייק
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן ישראלישראל רפאל
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי יורו-ספייק
פיתוח ישראל
עלות יחידה 500 אלף
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים האינתיפאדה השנייה, מבצע עופרת יצוקה, העימותים בגבול אזרבייג'ן-ארמניה (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1997–הווה (כ־27 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פלטפורמת שיגור חצובה קרקעית (מופעלת על ידי חייל יחיד), מתקן שיגור ייעודי מעל גבי רכב או רק"ם, מסוק קרב או כלי שיט
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
משקל 14–50 ק"ג (תלוי בדגם)
ממדים
אורך 1.20–1.67 מטר (תלוי בדגם)
קוטר 130–170 מ"מ (תלוי בדגם)
ביצועים
טווח תלוי בדגם, 2.5–8 ק"מ בדגמים הרגילים,
5.5–10 ק"מ בדגם "גיל 2",
25–30 ק"מ בדגם "תמוז"
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי חלול נ"ט טאנדם
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
SPIKE LR, אב-טיפוס מוקדם, מכונה בעברית 'גומד'

ספייקעברית: דורבן) הוא סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל. טילי הספייק, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, הם טילי נ"ט מדור "שלוש וחצי"[1] בעלי יכולת "שגר ושכח" (כלומר, הנחיה עצמית אוטומטית מלאה למטרה) ובעלי יכולת "שגר, צפה ועדכן" (כלומר, יכולת של המפעיל לצפות בתמונה ש"רואה" הטיל במעופו ובמידת הצורך לשנות, לאחר שהטיל שוגר, את המטרה שעליה מתביית הטיל).

במשפחת הספייק ישנם מספר דגמי טילים, שפותחו למתארי שיגור שונים, מטרות שונות וטווחים שונים. הטילים ניתנים להתקנה על פלטפורמות כגון מסוקים, רכב רך וסירות. חלק מהטילים במשפחה ניתנים לשיגור מחצובה.

המערכות פותחו על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות בע"מ הישראלית והן מוצעות לשיווק בינלאומי. על מנת להקל על שיווקן בארצות אירופה, בגרמניה הוקמה חברת EuroSpike GmbH, השייכת בחלקה לרפאל, אשר מייצרת ומשווקת את מערכות הספייק באירופה תחת השם יורו-ספייק (STN Atlas EuroSpike).

הטילים

דגם מגדר כינוי טווח מרבי נישא ומתופעל על ידי
Spike-SR טווח קצר טאקט 1,500 מטר חייל אחד
Spike-MR טווח בינוני גיל 2,500 מטר חייל אחד, צוות חיילים
SPIKE-LR טווח ארוך גומד 4,000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ
SPIKE-LR II טווח ארוך גיל 2 5,500 מטר
10 ק"מ (אלחוטי)
צוות חיילים, רכב, רק"מ ומסוק קרב
Spike-ER טווח מורחב פרח בר 8,000 מטר צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה
Spike-ER II טווח מורחב 10-16 קילומטר צוות חיילים, רכב ורק"מ, מסוק קרב, סירה וספינה
Spike-NLOS טווח מורחב תמוז[2] 25-30 קילומטר עמדה נייחת, מסוק קרב ומטוס, רכב ורק"מ, סירה וספינה.
משגר Spike-MR "גיל"

כל טיל הוא טיל בעל ראש נפץ כפול (טאנדם) שנועד לחדור מיגון ריאקטיבי. ראש הנפץ הראשון מפוצץ את המיגון הריאקטיבי ואילו ראש הנפץ השני חודר את השריון הפאסיבי באמצעות מטען חלול. הנחיית הטיל היא אלקטרו-אופטית והיא מתבצעת בעזרת שני גלאים נפרדים: הראשון, מערכת CCD המפיקה תמונת וידאו צבעונית לצורך הנחיה בשעות היום, והשני, מערכת חיישני תת-אדום המפיקה תמונת הדמאת חום לצורך הנחיה בשעות היום והלילה. לטיל ארבעה סנפירים מלבניים בחלקו האחורי שבאמצעותם הוא מנהג עצמו אל המטרה בזמן המעוף. בחלקו המרכזי של הטיל ישנם עוד ארבעה סנפירים, גדולים יותר מסנפירי הניהוג, המקנים לטיל יציבות כיוונית ועילוי בזמן מעופו. בזמן שהטיל מאוחסן בזביל, הסנפירים כולם מקופלים לתוך גוף הטיל. כאשר הטיל נורה, הסנפירים נפתחים מיד לאחר שהטיל עוזב את הזביל. רבעיית הסנפירים הגדולים שבמרכז הטיל ננעלת במקומה ונותרת חסרת תנועה ורביעיית סנפירי הניהוג שבחלקו האחורי של הטיל מאפשרת תנועת הסנפירים לצורך ניהוג הטיל.

ב-2017 השיקה רפא"ל את ה"גיל 2" (Spike LR II), גרסה משופרת של הספייק בעלת טווח מוגדל (5.5 ק"מ), יכולת השמדה משופרת ומערכות ביות ושליטה ובקרה חדשניות בעלות יכולות משופרות.[3] צה"ל הזמין כאלף טילי ספייק מדגם זה.[4]

ב-ספטמבר 2018 השיקה רפא"ל את הSpike ER II במהלך התערוכה הביטחונית הבינלאומית בפולין MSPO. הטיל החדש מהדור החמישי בעל טווח מוגדל ביחס לגרסה הקודמת שלו, 10 ק"מ מהקרקע או 16 ק"מ מהאוויר. [5]

מערכת השיגור

משגר Spike-LR "גומד"

לטילים מערכת "שיגור רך". מערכת זו עושה שימוש במנוע עזר רקטי קטן, כדי לשגר את הטיל מתוך הזביל, בשלב הראשוני של המעוף. רק לאחר שהטיל מתרחק מעט מנקודת השיגור, מופעל המנוע הרקטי הגדול והעיקרי, המספק דחף לטיל במשך שארית המעוף, עד לפגיעה במטרה. שיטת "שיגור רך" מוסיפה מעט על משקל הטיל ומצריכה התחשבות מיוחדת בתכנון מערכת פרישת הסיב האופטי, אך מנגד היא מוסיפה שני יתרונות למערכת: הראשון, השיטה מצמצמת את פלומת האבק והעשן הנוצרים סביב המשגר ברגע השיגור ובכך מקטינה את הסיכון שהיורה יתגלה על ידי האויב. השני, השיטה מאפשרת לירות את הטיל מתוך מבנה סגור (כגון שיגור דרך חלון, מתוך חדר) מבלי להסתכן בכך שהדף המנוע הרקטי העיקרי יפגע בלוחמים נוספים הנמצאים באותו חלל סגור. כאשר הטילים נורים על ידי חי"ר מעל גבי חצובה, אותה מערכת שיגור משמשת לכל חמשת הטילים. מערכת השיגור מורכבת מיחידת בקר שיגור, כוונת הדמאה תרמית וחצובה. ליחידת השיגור שתי כוונות: כוונת CCD ליום עם הגדלה X10 וכוונת IIR הדמאה תרמית, תת-אדום) ליום ולילה ולכל תנאי מזג אוויר. משקל יחידת השיגור ללא טיל הוא כ-13 ק"ג ועם טיל משקלה הכולל הוא כ-26 ק"ג. חייל יחיד יכול לשאת עד שני טילים במנשא על גבו כשמדובר ב-LR ו-MR, ויכול לשאת 3–4 טילים על גבו כשמדובר בטיל ה-SR זאטוט.

דיאגרמת חתך של טילי 'LR, MR'

טיל ה-MR וה-LR דומים במאפינייהם הטכנים ונבדלים בעיקר בטווח הירי המקסימלי שעבורו תוכננו.

הטיל הותאם לשיגור ממסוקי AH-1 קוברה ולאחר מכן גם ממסוקי AH-64 אפאצ'י, מנגמ"ש M-113, ומנגמ"ש כבד בשם "פרא" המבוסס על תובת טנק המגח ומוסווה כטנק[6].

מערכת שיגור "פרא"

ערך מורחב – פרא (רכב קרבי משוריין)
משחית טנקים "פרא" ולידו זבילי תמוז

הפרא הוא רכב קרבי משוריין המבוסס על תובת המגח (M48 פטון) האמריקאי, שמצויד בצריח מוגדל המכיל משגר טילי תמוז בעל 12 זבילים. התעשייה הצבאית התקינה בטנק משגר מתרומם ומערכת תצפית עבור טילי התמוז. הן המשגר והן המגדל המכיל את מערכת הכוונות מתקפלים אל תוך הצריח הממוגן, ומאפשרים איתור מטרות והשמדתן תחת אש אויב. עקב סודיות הכלי וכדי להטעות עוברי אורח טועים, מותקן על צריח הטנק תותח דמה, על מנת שיראה כטנק רגיל. טעינת המשגר מבוצעת כאשר הוא מקופל בתוך הצריח, דרך דלת גדולה בצדו האחורי של הצריח.

עובדת קיום המערכת נשמרה בסוד כ-30 שנה, תמונות בודדת שדלפו במהלך השנים במיוחד במהלך מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן זכו לתשומת לב מרובה באתרים ובפורומים זרים העוסקים בתחום הביטחון, בהם כונה הכלי בטעות "מג"ח 8" או "מג"ח ספייק". אולם בישראל הן הועלמו תוך זמן קצר בהוראת הצנזורה הצבאית מפאת סודיות המערכת. לאור החשיפה הרבה של הכלי והוצאתו הקרבה משירות, פנו מנהלי פורום צבא וביטחון בפרש לצנזורה הצבאית, שהסכימה בסופו של דבר לבטל את סיווגו, ושם נחשף ה"פרא" לראשונה במלואו. כשנתיים לאחר מכן יצא ה"פרא" משירות.

מערכת שיגור במסוקי קרב

משגר טילי תמוז (בצד שמאל של התמונה) על גבי מסוק קרב "שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו).

ה"תמוז", הגרסה של ה-Spike-NLOS שרפא"ל התאימה במיוחד לצה"ל, ניתן לשיגור גם ממסוק קרב שעבר התאמה מיוחדת לכך, כולל התקנת משגר ייעודי שנקרא "מחצלת" ואנטנה ייעודית המאפשרת לטייס המפעיל לשלוט בטיל.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ביצע צה"ל התאמות במסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) שאפשרו לו לשגר את טילי ה"תמוז" - ההתאמות כללו בין השאר את החלפת התותח/מקלע שבצריח הקדמי באנטנה מיוחדת לשליטה בטיל. מסוקי צפע עם טילי "תמוז" לקחו חלק בסיכולים הממוקדים במהלך האינתיפאדה השנייה. בעקבות יציאת מסוקי ה"צפע" משירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 2015 ביצע צה"ל התאמות למסוקי ה"פתן" (AH-64Ai אפאצ'י) וה"שרף" (AH-64D אפאצ'י לונגבו) המאפשרים גם להם לשגר את טיל ה"תמוז".[7]

הפעלה

מערכת הטיל והמשגר מוכנה לירי בתוך 30 שניות מרגע פרישתה. כלומר, מרגע שהמערכת נפרשה יש צורך להמתין כ-30 שניות עד שגלאי התת-אדום של המערכת יתקררו מספיק, כדי שיוכלו לספק תמונת הדמאת חום של המטרות[8]. החייל המפעיל אותה רוכש את המטרה באמצעות הנחת צלב הכוונת על המטרה. החייל נועל את העוקב על המטרה ולוחץ על כפתור האש כדי לשגר את הטיל. הטיל מטיס את עצמו למטרה ללא צורך בהתערבות נוספת מצד המפעיל. פעולה זאת נקראת "שגר ושכח". זמן הטעינה מחדש הוא 15 שניות. מרגע הירי, ולכל אורכו של שלב מעוף הטיל, נגלל מחלקו האחורי של הטיל סיב אופטי המחבר את הטיל ויחידת השיגור. סיב אופטי זה נושא תקשורת דו-כיוונית בין יחידת השיגור והטיל. תקשורת זו מעבירה ליחידת השיגור (ולמפעיל) את התמונה מהחיישנים שבראש הטיל, ומעבירה לטיל את הוראות הניהוג מיחידת השיגור. כך מתאפשר למפעיל לקבל תמונה מהטיל ולעדכן את מטרת הטיל ומסלולו. מערכת תקשורת דו-כיוונית זו מאפשרת, למשל, להחליף מטרות באמצע הירי אם המפעיל מגלה שהמטרה עליה כיוון בתחילה, הושמדה כבר (גישת "שגר, צפה ועדכן"). מערכת זו מאפשרת גם לשגר טילים לעבר מטרות בהיעדר קו-ראיה בין היורה למטרה בטרם הירי. במצב זה, היורה משגר את הטיל לכיוונה הכללי של המטרה, מבלי שהוא רואה אותה, ורק במהלך מעופו של הטיל (הודות לנקודת התצפית הגבוהה יותר או הקרובה יותר שמספקים חיישני הטיל) היורה מאתר את המטרה ומכווין את הטיל אליה.

אחרי השיגור, הטיל נע במסלול קשתי עד לפגיעתו במטרה. למסלול תעופה שכזה יתרונות לצד חסרונות:

  • מחד, מאפשר מסלול זה לפגוע בחלק העליון של הרק"מ, שם יש בדרך כלל פחות מיגון מאשר בחזית הרק"מ, וכך גדל הסיכוי שפיצוץ הראש הקרבי של הטיל יצליח לחדור לתוך הכלי ולהשמידו.
  • בנוסף לכך, העובדה שהטיל במעופו עולה ולא טס בקו ישר, מספקת ליורה תמונה טובה יותר של שדה המטרות ומרחיקה את הטיל ממכשולים קרקעיים שעלולים להפריע למעופו, כגון עצים או גדרות.
  • מאידך, מסלול תעופה "קשתי" שכזה מגדיל את זמן המעוף של הטיל עד למטרה. הגדלת זמן המעוף מצמצמת את הטווח המקסימלי של הטיל ובנוסף לכך מגדילה את פרק הזמן שבו יכולה המטרה לזהות את הטיל הטס לכיוונה ולהפעיל כנגדו אמצעי-נגד.

למערכת הספייק קיימת גם מערכת סימולטור שנועדה לאמן מפעילים בירי, ללא צורך בשיגור של טיל אמיתי. מערכת זו חוסכת את העלות הכספית הגבוהה בירי טיל אמיתי, מונעת את הצורך בשטחי אש נרחבים, מונעת את הסיכון הכרוך בירי טיל "חי" ומאפשרת לאמן את המפעילים מול תמונות הדמיית שדה קרב מציאותי, מאשר מול מטרות אימון סטטיות.

פעילות מבצעית

תמוז

ספייק NLOS
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טנקים
ארץ ייצור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן ישראלישראל רפאל
פיתוח ישראלישראל ישראל
עלות יחידה כמה מאות אלפי דולרים לטיל
פעילות מבצעית האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מלחמות ומבצעים מלחמת לבנון השנייה, מבצע צוק איתן
תקופת השירות שנות ה-80 של המאה ה-20 – הווה
משתמשים ישראלישראל ישראל: צה"ל (חיל התותחנים וחיל האוויר הישראלי)
פלטפורמת שיגור רק"מ: "חפיז" ו"פרא".
מסוקי הקרב של צה"ל: AH-1 קוברה ("צפע"), AH-64 אפאצ'י ("פתן" ו"שרף")
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
ביצועים
טווח 25 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי טאנדם חלול
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיל ה"תמוז" (Spike NLOS) תוכנן להיות "נשק הפתעה" כנגד כוחות השריון של הצבא הסורי למקרה שתפרוץ מלחמה בחזית הצפונית. הוא הופעל על ידי יחידת מורן ויחידת מיתר של חיל התותחנים הישראלי. עד 2011 היה הטיל סוד צבאי. ברם, בעקבות החלשות השריון הסורי בשנות ה-2000 ומלאי טילים "שהחלו להחליד" החל צה"ל להשתמש בטילים גם כנגד מטרות טרור. שימוש ראשון ב"תמוז" היה באינתיפאדה השנייה בו השתמשו לוחמי מיתר בטיל על מנת לסכל מחבלים ומשגרי רקטות ברצועת עזה. מערך מסוקי ה"צפע" (AH-1 קוברה) של חיל האוויר הישראלי השתמש ב"תמוז" לבצע סיכולים ממוקדים במחבלים פלסטינים רבים.

בטיל התמוז היה שימוש נרחב גם במלחמת לבנון השנייה בו ירה צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבנים ופתוחים[9] הטילים הופעלו רבות בגזרת עזה שם ביצעו לוחמי מיתר סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה[10]. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה שימש הטיל לתגובות מדויקות כאשר הסורים הפגיזו את רמת הגולן. בתגובה למספר מקרי ירי, שיגר צה"ל טיל "תמוז" אל העמדה ממנה בוצע הירי והשמיד אותה. צה"ל החליט להשתמש ב"תמוז" בגלל דיוקו הרב, המאפשר להימנע מהחטאה או מנזק לא רצוי, ועל מנת להעביר מסר לסורים לא לתקוף את ישראל. במהלך מבצע צוק איתן שוגרו לעבר מטרות בעזה למעלה מ-200 טילי תמוז.[11]

בתאריך 11.7.2018 יורט מעל הכנרת כטב"מ סורי. בתגובה פגע צה"ל בשלש מטרות בדרום הרמה הסורית. הסורים הציגו תמונות של חלק מהפגיעות וחלקים מהטילים שנורו על ידי ישראל. לפי התמונות ניתן לראות שאלו חלקים מטיל ספייק ישראלי.

מפרט טכני

תכונה Spike-MR / Spike-LR
טווח 200-2,500-4,000 מטר
משקל טיל במטול 13 ק"ג
משקל יחידת שיגור 9 ק"ג
משקל סוללה 1 ק"ג
משקל חצובה 3 ק"ג
משקל כולל 26 ק"ג
אורך מטול 1,200 מ"מ
פעולה שגר ושכח, שגר צפה ועדכן
הנחיה אלקטרו-אופטית: CCD, IR או שניהם
חיי מדף 20 שנה, 10 ללא אחזקה
מוכן לירי בתוך 30 שניות
זמן טעינה 15 שניות

מפעילות

מדינה דגל הערה
ישראל
מרכיב עיקרי במערך הנ"ט של צה"ל, מספרים מסוימים של משגרי LR ואספקה שוטפת של טילים. טיל ה-NLOS מכונה תמוז ומופעל על ידי חיל התותחנים[2] וחיל האוויר הישראלי.[7] ב-2017 הזמין צה"ל אלף טילי "גיל 2".[4]
הממלכה המאוחדת
רכשה 600 טילי ספייק-NLOS, כאשר חלק מהטילים נרכשו מהמלאי של צה"ל. כמו כן רכשה 14 משגרי "חפיז".[12] הטילים זכו לשם Exactor ("מדייקים") Mk 1 ו-Mk 2, ונטלו חלק במלחמת עיראק ומלחמת אפגניסטן (2001–2014).[13]
צ'ילה
2600 טילים
קולומביה
אין מידע
קרואטיה
64 משגרי ER, ומספר לא ידוע של טילים.
פינלנד
100 משגרי MR עם אופציה ל-70 נוספים, ו-18 משגרי ER למשמר החופים.

ומספר מסווג של טילים.

גרמניה
311 משגרי LR לנגמ"שי לחימה פומה, ומספר לא ידוע של טילים.
איטליה
91 משגרי LR, ו-990 טילים, 32 משגרי MR ו-135 טילים.
הולנד
297 משגרי MR, ומספר לא ידוע של טילים.
פרו
24 משגרי LR ו-244 טילים.
פולין
264 משגרי LR שמיועדים לרק"מים, ו-2,675 טילים.
רומניה
מספר מסווג של משגרי ER וטיליהם, שמיועדים למסוקים.

ומספר מסווג של משגרי LR שמיועדים לנגמ"שים.

סינגפור
אין מידע
סלובניה
מספר מסוים של משגרי MR ו-LR שמיועדים לחי"ר ורק"מים.
ספרד
260 משגרי LR, ו-1,600 טילים.

מספר מסוים של משגרי ER שמיועדים למסוקי היורוקופטר טייגר.

אזרבייג'ן
קוריאה הדרומית
רכשה טילי ספייק-NLOS רבים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייק בוויקישיתוף
באתר רפא"ל
כתבות

הערות שוליים

  1. ^ מערכת בעלת ביות מדור "שלוש" היא מערכת "שגר ושכח". תוספת יכולת ה"שגר, צפה ועדכן" איננה נחשבת לדור חדש ("דור ארבע"), אלא לתוספת יכולת בלבד ולכן מערכות כאלו נקראות דור "שלוש וחצי".
  2. ^ 1 2 אמיר בוחבוט, הנשק הסודי של צה"ל: טיל התמוז נחשף, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2010.
  3. ^ ניר דבורי, ‏צפו: הטיל החדשני של רפאל בפעולה, באתר ‏מאקו‏, 22 ביוני 2017.
  4. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, הגדלת טווח הפגיעה נגד טנקים: רפאל תמכור לצה"ל אלף טילי "גיל-2", באתר וואלה!‏, 08 בנובמבר 2017.
  5. ^ אור הלר, טיל חדש לרפאל: ה - "2 SPIKE ER", באתר IsraelDefense.
  6. ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, אתר פרש
  7. ^ 1 2 שיא אהרון ברם, באמצע(ות) התמוז, ביטאון חיל האוויר באתר חיל האוויר הישראלי.
  8. ^ פרק הזמן של 30 שניות הוא הנתון המוצהר על ידי היצרן. בפועל, פרק זמן זה תלוי בטמפרטורת הסביבה שבה מופעלת המערכת.
  9. ^ Israeli Ground Forces - אתר זרוע היבשה : חיל התותחנים - יחידות ייעודיות
  10. ^ יוסי יהושוע, אחריו!, "ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2008 וראו גם: דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2011.
  11. ^ אמיר בוחבוט‏, שעת התמוז: הטיל שמשנה את כללי המשחק בעזה, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2014.
  12. ^ Israel gave UK rockets from own stockpile,‏ The Jewish Chronicle.
  13. ^ [1] ‏ 2014.