ראש האופוזיציה (ישראל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קישורים
שורה 20: שורה 20:
| אתר רשמי =
| אתר רשמי =
}}
}}
'''ראש האופוזיציה''' ב[[ישראל]], המכונה גם '''יושב ראש האופוזיציה''', הוא מנהיג ה[[אופוזיציה]] ב[[הכנסת|כנסת]], ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות ה[[סיעה]] הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. ל[[ראש (מנהיג)|ראש]] האופוזיציה ב[[מדינת ישראל]] לא היה תפקיד מוגדר ב[[חוק]] עד שנת [[2000]], אז שינתה [[הכנסת]] את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.
'''ראש האופוזיציה''' ב[[ישראל]], המכונה גם '''יושב ראש האופוזיציה''', הוא מנהיג ה[[אופוזיציה]] ב[[הכנסת|כנסת]], ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות ה[[סיעה]] הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. ל[[ראש (מנהיג)|ראש]] האופוזיציה ב[[מדינת ישראל]] לא היה תפקיד מוגדר ב[[חוק]] עד שנת 2000, אז שינתה [[הכנסת]] את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
===עד שנת 2000===
===עד שנת 2000===
עד שנת [[2000]] תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי [[הליכוד]] (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת [[העבודה]] (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של [[לוי אשכול]] ו[[גולדה מאיר]] ([[1967]]–[[1970]]) ובתקופת ממשלות האחדות של [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]] ([[1984]]–[[1990]]), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.
עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי [[הליכוד]] (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת [[העבודה]] (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של [[לוי אשכול]] ו[[גולדה מאיר]] (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]] (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.


במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת ה[[כור גרעיני|כור]] ב[[עיראק]] ב-[[7 ביוני]] [[1981]], התייעץ ראש הממשלה [[מנחם בגין|בגין]] עם ראש האופוזיציה [[שמעון פרס|פרס]], אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.
במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת ה[[כור גרעיני|כור]] ב[[עיראק]] ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה [[מנחם בגין|בגין]] עם ראש האופוזיציה [[שמעון פרס|פרס]], אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.


===מאז שנת 2000===
===מאז שנת 2000===
אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.
אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.


בראשית שנת [[2000]] הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת [[הצעת חוק ממשלתית]], והשנייה [[הצעת חוק פרטית]] של ח"כ [[עוזי לנדאו]]. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי [[ועדת הכנסת]] להצעת חוק אחת, וב-[[17 ביולי]] [[2000]] קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 ל[[חוק הכנסת]], ה'תשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.
בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת [[הצעת חוק ממשלתית]], והשנייה [[הצעת חוק פרטית]] של ח"כ [[עוזי לנדאו]]. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי [[ועדת הכנסת]] להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 ל[[חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ"ד–1994]], בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.


====נוסח התיקון====
====נוסח התיקון====
:'''פרק ו': ראש האופוזיציה'''
:'''{{סחפ|חוק הכנסת|פרק ו|פרק ו': ראש האופוזיציה}}'''


:'''11. קביעת ראש האופוזיציה'''
:'''{{סחפ|חוק הכנסת|סעיף 11|11}}. קביעת ראש האופוזיציה'''


:(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ל[[יושב ראש הכנסת]] בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
:(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ל[[יושב ראש הכנסת]] בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
שורה 77: שורה 77:
מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר [[מפלגה|מפלגות]] שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.
מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר [[מפלגה|מפלגות]] שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.


הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר [[מפלגת שינוי|שינוי]] "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת [[העבודה]] נכנסה במקומה, אז נבחר [[יוסף לפיד]] ב-[[10 בינואר]] [[2005]] לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות ([[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.
הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר [[מפלגת שינוי|שינוי]] "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת [[העבודה]] נכנסה במקומה, אז נבחר [[יוסף לפיד]] ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות ([[יהדות התורה]] ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.


==ראשי האופוזיציה==
==ראשי האופוזיציה==
===עד שנת 2000===
===עד שנת 2000===
עד שנת 2000, עת תוקן [[חוק הכנסת]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA|כותרת=חוק הכנסת – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-03-25}}}}, לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.
עד שנת 2000, עת תוקן [[חוק הכנסת]]{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק הכנסת}}}}, לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.
{| class="wikitable" style="text-align:center;" align="center" width="100%" id="toc"
{| class="wikitable" style="text-align:center;" align="center" width="100%" id="toc"
|+[[קובץ:Emblem of Israel.svg|לא ממוסגר|61x61 פיקסלים]]{{ש}} ראשי האופוזיציה עד שנת 2000
|+[[קובץ:Emblem of Israel.svg|לא ממוסגר|61x61 פיקסלים]]{{ש}} ראשי האופוזיציה עד שנת 2000
שורה 515: שורה 515:
{{מיזמים|ויקימילון=ראש האופוזיציה}}
{{מיזמים|ויקימילון=ראש האופוזיציה}}
* [http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/Pages/opposition-chairman.aspx ראש האופוזיציה], אתר הכנסת
* [http://main.knesset.gov.il/About/Lexicon/Pages/opposition-chairman.aspx ראש האופוזיציה], אתר הכנסת
* {{סחפ|חוק_הכנסת|פרק_ו|פרק ו' לחוק הכנסת}}, המסדיר את מעמדו של ראש האופוזיציה
* {{סחפ|חוק הכנסת|פרק ו|פרק ו' לחוק הכנסת}}, המסדיר את מעמדו של ראש האופוזיציה


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־22:38, 23 ביוני 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:משרה

פרמטרים ריקים [ אתר רשמי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ראש האופוזיציה
שלי יחימוביץ', ראשת האופוזיציה בשלהי כנסת העשרים
שלי יחימוביץ', ראשת האופוזיציה בשלהי כנסת העשרים
איוש נוכחי ללא איוש
דרכי מינוי החלטת הסיעה הגדולה באופוזיציה, או, אם הושגה, תמיכה בכתב של יותר ממחצית חברי האופוזיציה
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משך כהונה קצוב כהונת הכנסת
ייסוד המשרה 17 ביולי 2000
איוש ראשון אריאל שרון
איוש אחרון שלי יחימוביץ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

היסטוריה

עד שנת 2000

עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.

מאז שנת 2000

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.

בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

נוסח התיקון

פרק ו': ראש האופוזיציה
11. קביעת ראש האופוזיציה
(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
12. הפסקת כהונה
(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה
ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.
14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת
ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים
לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
16. שכר ותנאי עבודה
(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

תוצאות התיקון לחוק

מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.

הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, אז נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

ראשי האופוזיציה

עד שנת 2000

עד שנת 2000, עת תוקן חוק הכנסת[1], לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.


ראשי האופוזיציה עד שנת 2000
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה כנסת
תאריך עברי תאריך לועזי
1 מאיר יערי

(1897-1987)

מפ"ם ט' באדר ה'תש"ט ח' בתשרי ה'תשי"ב 10 במרץ 1949 8 באוקטובר 1951 הכנסת הראשונה
2 פרץ ברנשטיין

(1890-1971)

הציונים הכלליים ח' בתשרי ה'תשי"ב ו' בטבת ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הכנסת השנייה
(1) מאיר יערי

(1897-1987)

מפ"ם ו' בטבת ה'תשי"ב ט' בתמוז ה'תשט"ו 24 בדצמבר 1952 29 ביוני 1955
(2) פרץ ברנשטיין

(1890-1971)

הציונים הכלליים ט' בתמוז ה'תשט"ו י"ח בחשוון ה'תשט"ז 29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955
3 מנחם בגין

(1913-1992)

חרות י"ח בחשוון ה'תשט"ז כ"ו באייר ה'תשכ"ז 3 בנובמבר 1955 5 ביוני 1967 הכנסת השלישית
הכנסת הרביעית
הכנסת החמישית
גח"ל

חרות

הכנסת השישית
4 יצחק מאיר לוין

(1893-1971)

אגודת ישראל כ"ו באייר ה'תשכ"ז ד' באב ה'תש"ל 5 ביוני 1967 6 באוגוסט 1970
הכנסת השביעית
(3) מנחם בגין

(1913-1992)

גח"ל

חרות

ד' באב ה'תש"ל ד' בתמוז ה'תשל"ז 6 באוגוסט 1970 20 ביוני 1977
הליכוד הכנסת השמינית
5 שמעון פרס

(1923-2016)

המערך

העבודה

ד' בתמוז ה'תשל"ז ט"ז באלול ה'תשמ"ד 20 ביוני 1977 13 בספטמבר 1984 הכנסת התשיעית
הכנסת העשירית
6 יובל נאמן

(1925-2006)

התחיה-צומת ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ד בטבת ה'תשמ"ט 13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 הכנסת האחת עשרה
7 שולמית אלוני

(1927-2014)

רצ י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"ח באדר ה'תש"ן 22 בדצמבר 1988 15 במרץ 1990 הכנסת השתים עשרה
(5) שמעון פרס

(1923-2016)

המערך

העבודה

י"ח באדר ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 15 במרץ 1990 13 ביולי 1992
8 יצחק שמיר

(1915-2012)

הליכוד י"ב בתמוז ה'תשנ"ב ב' בניסן ה'תשנ"ג 13 ביולי 1992 24 במרץ 1993 הכנסת השלוש עשרה
9 בנימין נתניהו

(1949-)

ב' בניסן ה'תשנ"ג א' בתמוז ה'תשנ"ו 24 במרץ 1993 18 ביוני 1996
(5) שמעון פרס

(1923-2016)

העבודה א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז 18 ביוני 1996 1 ביולי 1997 הכנסת הארבע עשרה
10 אהוד ברק

(1942-)

כ"ו בסיוון ה'תשנ"ז כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 1 ביולי 1997 6 ביולי 1999
ישראל אחת

העבודה

11 אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט כ"ז בתמוז ה'תש"ס 6 ביולי 1999 30 ביולי 2000 הכנסת החמש עשרה

מאז שנת 2000

בשנת 2000 תוקן כאמור חוק הכנסת, והוסדר מעמדו של ראש האופוזיציה באופן רשמי. ניתן לו מעמד רשמי, ניתנו לו סמכויות, נקבע כי יקבל תדרוך ביטחוני מראש הממשלה ועוד.


ראשי האופוזיציה משנת 2000
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה כנסת
תאריך עברי תאריך לועזי
1 אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד כ"ח בתמוז ה'תש"ס י"ב באדר ה'תשס"א 31 ביולי 2000 7 במרץ 2001 הכנסת החמש עשרה
2 יוסי שריד

(1940-2015)

מרצ כ"ו באדר ה’תשס"א כ"ט בחשוון ה'תשס"ג 21 במרץ 2001 4 בנובמבר 2002
3 בנימין בן אליעזר

(1936-2016)

העבודה-מימד

העבודה

כ"ט בחשוון ה'תשס"ג ט"ו באדר א' ה'תשס"ג 4 בנובמבר 2002 17 בפברואר 2003
4 עמרם מצנע

(1945-)

ח’ באדר ב’ ה’תשס"ג י"א באייר ה'תשס"ג 12 במרץ 2003 13 במאי 2003 הכנסת השש עשרה
5 דליה איציק

(1952-)

י"א באייר ה'תשס"ג כ"ה בסיוון ה'תשס"ג 13 במאי 2003 25 ביוני 2003
6 שמעון פרס

(1923-2016)

כ"ה בסיוון ה'תשס"ג כ"ח בטבת ה'תשס"ה 25 ביוני 2003 9 בינואר 2005
7 יוסף לפיד

(1931-2008)

שינוי כ"ט בטבת ה'תשס"ה כ"א בחשוון ה'תשס"ו 10 בינואר 2005 23 בנובמבר 2005
8 עמיר פרץ

(1952-)

העבודה-מימד

העבודה

כ"א בחשוון ה'תשס"ו ט"ז בטבת ה'תשס"ו 23 בנובמבר 2005 16 בינואר 2006
9 בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד ט"ז בטבת ה'תשס"ו י"ט בניסן התשס"ו 16 בינואר 2006 17 באפריל 2006
י"ז באייר ה’תשס"ו ל’ בשבט ה’תשס"ט 15 במאי 2006 24 בפברואר 2009 הכנסת השבע עשרה
10 ציפי לבני

(1958-)

קדימה י"ב בניסן ה'תשס"ט י' בניסן ה'תשע"ב 6 באפריל 2009 2 באפריל 2012 הכנסת השמונה עשרה
11 שאול מופז

(1948-)

י' בניסן ה'תשע"ב י"ז באייר ה'תשע"ב 2 באפריל 2012 9 במאי 2012
12 שלי יחימוביץ'

(1960-)

העבודה י"ז באייר ה'תשע"ב ד' באב ה'תשע"ב 9 במאי 2012 23 ביולי 2012
(11) שאול מופז

(1948-)

קדימה ד' באב ה'תשע"ב כ"ה בשבט ה'תשע"ג 23 ביולי 2012 5 בפברואר 2013
(12) שלי יחימוביץ'

(1960-)

העבודה כ"ט בניסן ה’תשע"ג כ"ב בכסלו ה'תשע"ד 9 באפריל 2013 25 בנובמבר 2013 הכנסת התשע עשרה
13 יצחק הרצוג

(1960-)

כ"ב בכסלו ה'תשע"ד י"א בניסן ה’תשע"ה 25 בנובמבר 2013 31 במרץ 2015
המחנה הציוני י"ד בסיוון ה’תשע"ה י"ט באב ה'תשע"ח 1 ביוני 2015 31 ביולי 2018 הכנסת העשרים
(10) ציפי לבני

(1958-)

כ׳ באב ה'תשע"ח כ״ה בטבת הת'שע״ט 1 באוגוסט 2018 1 בינואר 2019
(12) שלי יחימוביץ'

(1960-)

העבודה כ"ה בטבת ה'תשע"ט כ"ה בניסן ה'תשע"ט 1 בינואר 2019 30 באפריל 2019

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים