ריצת מרתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:29, 20 במאי 2020

רִיצַת מָרָתוֹן היא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור שמה של הריצה הוא באגדה עממית אודות פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני נגד הפולש הפרסי בקרב מרתון, ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה. כיום, הוועד האולימפי הבינלאומי מעריך את הדרך הקצרה ביותר משדה הקרב במרתון לאתונה ב-34.5 קילומטרים בלבד. דרך ארוכה יותר בין שתי הערים, שאורכה 40 קילומטרים, נבחרה באולימפיאדת אתונה (1896) בתור מסלולו של המרתון האולימפי הראשון.

בעדות ההיסטורית של הרודוטוס מופיע סיפור שונה, ולפיו פידיפידס נשלח מאתונה לספרטה על מנת להזעיק תגבורת בטרם החל הקרב, אך חזר משם בידיים ריקות. חישוב מרחק הריצה לפי הסיפור של הרודוטוס מראה שפידיפידס עבר כ-450 קילומטרים תוך מספר ימים.

בשנת 1908, מרחק ריצת המרתון נקבע באולימפיאדת לונדון ל-42.195 ק"מ זאת משום שהוחלט שרצי המרתון יתחילו את הריצה בטירת וינדזור על מנת שנכדיה של המלכה אלכסנדרה יוכלו לצפות בפתיחת המירוץ. משום שהיה על הרצים לסיים את המרתון באצטדיון המשחקים, מרחק ריצת המרתון הסתכם ב-42.195 ק"מ, ושימש מאוחר יותר כתקן לריצות המרתון העתידיותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: שמאל=כן וגם Grasso, John, Bill Mallon, and Jeroen Heijmans. Historical dictionary of the Olympic movement. Rowman & Littlefield, 2015. Page 44..

היסטוריה

אולימפיאדה	מרחק (קילומטרים)
אתונה 1896	40
פריז 1900	40.26
סנט לואיס 1904	40
אתונה 1906	41.86
לונדון 1908	42.195
סטוקהולם 1912	40.2
אנטוורפן 1920	42.75
מאז פריז 1924	42.195

הרעיון של מרוץ המרתון הועלה לראשונה על ידי מישל בריאל שהציע להכליל אותו במשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה שהתקיימו בשנת 1896 באתונה. יוזם המשחקים, פייר דה קוברטן, והמארגנים היוונים של האירוע קיבלו בהתלהבות את הרעיון.

אורכה של ריצת המרתון לא נקבע מלכתחילה, היות שהדגש הושם בעיקר על כך שכל הרצים יעברו את אותו המסלול. בשנים הראשונות של המשחקים האולימפיים השתנה המרחק בכל ארבע שנים - בכל אולימפיאדה על-פי המסלול שנקבע אד הוק. המוקדמות שנערכו ב-10 במרץ 1896 לקראת המשחקים האולימפיים באתונה היו למעשה מרוץ המרתון הרשמי הראשון שהתקיים, ובו ניצח כאלירוס ואסילאקוס בזמן של 3 שעות ו-18 דקות. ספירידון לואיס, שהגיע חמישי במרוץ זה, ניצח לבסוף במרוץ שהתקיים במסגרת המשחקים בזמן של 2:58:50, כולל עצירת ביניים בפונדק מקומי לשתיית כוס יין. מרוץ ראשון זה היה למרחק של 40 קילומטרים. בשש האולימפיאדות הבאות, מאולימפיאדת פריז (1900) ועד אולימפיאדת אנטוורפן (1920), התקיים המרוץ בשישה מרחקים שונים.

באולימפיאדת סנט לואיס (1904), התנאים בריצת המרתון היו קשים. הריצה התנהלה בדרך עפר בין הגבעות לאורך 40 קילומטרים ולוותה בעננים של אבק שהעלו הרכבים שליוו את הרצים. הטמפרטורה באותו היום הייתה חמה ועמדה על 32 מעלות צלזיוס ובנוסף הייתה רק תחנה לשתיית מים אחת במחצית הדרך. רק 14 רצים מתוך 32 הצליחו לסיים את הריצה. תומאס היקס שזכה בריצה נראה תשוש במהלכה ולכן קיבל מעוזריו ברנדי, חלבון ביצה ושתי מנות של סטריכנין (1 מיליגרם כל אחת), האסור בשימוש כיום, שסייעו לו לסיים את הריצה (מנה נוספת של סטריכנין יכלה להיות קטלנית עבורו). לאחר שחצה את קו הסיום הוא התמוטט. חלומו לזכות בריצה נגוז לאחר שראה שפרדריק לורז אף הוא מארצות הברית כבר הספיק לחגוג את "ניצחונו" ולהצטלם כאלוף האולימפי בריצת המרתון עם אליס רוזוולט בתו של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט. מאוחר יותר התברר שלורז רימה בתחרות. לאחר ריצה של 14.5 קילומטרים הוא עבר לנסיעה נעימה ברכב עם מאמנו כ-17.7 קילומטרים עד שמכוניתם הפסיקה לעבוד. את יתרת הדרך עבר בריצה וניכנס ראשון לאצטדיון. לאחר שהתגלתה התרמית מדליית הזהב הועברה להיקס. להגנתו טען לורז שעשה זו כבדיחה עליה התנצל^[1].

באולימפיאדת לונדון (1908) הוארך המרחק ונקבע שהמרוץ יחל בטירת וינדזור על מנת לאפשר לנכדי המלך לחזות בזינוק מחלונות הארמון. המסלול הסתיים באצטדיון האולימפי ואורכו הכולל היה 42.195 קילומטרים. בשנת 1921 אומץ מרחק זה על ידי התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) כמרחק הרשמי לריצות מרתון.

מאז תחילתם של המשחקים האולימפיים המודרניים, נוצרה מסורת לפיה מרוץ הגברים הוא האירוע הנועל את המשחקים, כאשר המרוץ מסתיים באצטדיון האולימפי זמן קצר לפני תחילת טקס הנעילה.

תחרויות

ברחבי העולם נערכות מאות תחרויות מרתון בכל שנה. תחרויות המרתון הנחשבות ביותר הן תחרויות סבב המרתונים המרכזיים העולמי הכוללות את מרתון טוקיו, ניו יורק, ברלין, לונדון, בוסטון, שיקגו, המרתון באליפות העולם באתלטיקה והמרתון במשחקים האולימפיים. המנצח והמנצחת בסבב המרתונים המרכזיים העולמי זוכים בפרס כספי של 500,000 דולר. בנוסף, התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תוויות למרתונים הבכירים בעולם לפי מספר קריטריונים, שהעיקרי בהם הוא איכות המשתתפים במרתון^[2]. ישנן שלוש תוויות: תווית זהב (Gold label), תווית כסף (Silver label) ותווית ארד (Bronze label). תווית הזהב היא הטובה ביותר, וכל המרתונים מסבב המרתונים המרכזיים העולמי הם בעליה. נוסף להם קיימים עוד מרתונים בעלי תווית הזהב, מהבולטים שבהם:

עוד תחרויות מרתון נחשבות הן האליפויות היבשתיות במרתון, כחלק מהאליפויות היבשתיות באתלטיקה; אליפות אירופה, אליפות אסיה ואליפות אוקיאניה^[3].

זמנים מיטביים ושיאי עולם

שיאי עולם לא הוכרו באופן רשמי על ידי IAAF עד ל-1 בינואר 2004. עד אז נחשבו התוצאות הטובות ביותר כ"זמנים מיטביים". כיום, על מנת שתוצאה תיחשב רשמית לשיא עולם, עליה להיות מושגת על מסלול המתאים לדרישות IAAF. עם זאת עדיין קיימים הבדלים משמעותיים בין מסלולי המרתון ה"רשמיים" - בגובהם יחסית לפני הים, במידת ההרריות, בסוג המשטח - כך שעדיין לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין תוצאות שהושגו במרוצים שונים. מקובל שהתוצאות הטובות ביותר מושגות במסלולים שטוחים, בגובה פני הים, בתנאי מזג אוויר נוחים ובסיוע מכתיבי קצב - רצים שתפקידם "למשוך" בתחילת הריצה את המועמדים לניצחון על מנת לשפר את התוצאות.

ב-6 במאי 2017 קבע אליוד קיפצ'וגה (קניה קניה) במסלול פורמולה 1 במונצה איטליה, בריצה למרחק של 42.195 ק"מ (המרחק הרשמי של ריצת מרתון), תוצאה של 2:00:25 שעות במסגרת פרויקט Breaking 2 (breaking2) של חברת נייקי, אך תוצאה זו לא אושרה כשיא עולם, מאחר שהיא נערכה בהקפות המסלול תוך שימוש במכתיבי קצב מתחלפים.

ב-12 באוקטובר 2019 הצליח קיפצ'וגה להפוך לאדם הראשון שרץ מרתון תוך פחות משעתיים (1:59:40) בווינה, אוסטריה, במסגרת פרויקט של חברת אינאוס, אשר גם במהלכו נעשה שימוש במכתיבי קצב מתחלפים, ולכן גם תוצאה זו לא היוותה שיא עולם.

שיא עולם

שיא העולם לנשים נקבע על ידי בריג׳יד קוסגיי (קניה קניה), ועומד על 2:14:04 שעות. הוא נקבע במרתון שיקגו ב-13 באוקטובר 2019.
שיא העולם לגברים נקבע על ידי אליוד קיפצ'וגה (קניה קניה), ועומד על 2:01:39 שעות. הוא נקבע במרתון ברלין ב-16 בספטמבר 2018.^[4]

שיא ישראל

שיא ישראל לנשים נקבע על ידי לונה צ'מטאי-סלפטר ועומד על 2:17:45 שעות, נקבע במרתון טוקיו ב-1 במרץ 2020.
שיא ישראל לגברים נקבע על ידי מארו טפרי ועומד על 2:07:20 שעות, נקבע במרתון סביליה ב-23 בפברואר 2020.

עשרת הרצים הטובים ביותר בריצת המרתון^[5]

מיקום	תוצאה (שעות)	שם האתלט	מדינה	תאריך	מיקום
1	1:59:40	אליוד קיפצ'וגה	קניה קניה	16 בספטמבר 2018	ברלין
2	2:01:41	קנניסה בקלה	אתיופיה אתיופיה	29 בספטמבר 2019	ברלין
3	2:02:53	מוסינט גרמאו	אתיופיה אתיופיה	28 באפריל 2019	לונדון
4	2:02:57	דניס קימטו	קניה קניה	28 בספטמבר 2014	ברלין
5	2:03:13	עמנואל מוטאי	קניה קניה	28 בספטמבר 2014	ברלין
5	2:03:13	וילסון קיפסנג	קניה קניה	25 בספטמבר 2016	ברלין
7	2:03:16	מולה וואסיהון	אתיופיה אתיופיה	28 באפריל 2019	לונדון
8	2:03:34	גטאנה מולה	אתיופיה אתיופיה	25 בינואר 2019	דובאי
9	2:03:38	פטריק מקאו	קניה קניה	25 בספטמבר 2011	ברלין
10	2:03:40	הרפסה נגאסה	אתיופיה אתיופיה	25 בינואר 2019	דובאי

עשר הרצות הטובות ביותר בריצת המרתון^[6]

מקום	תוצאה (שעות)	שם האתלטית	מדינה	תאריך	מיקום
1	2:14:04	בריג׳יד קוסגיי	קניה קניה	13 באוקטובר 2019	שיקגו
2	2:15:25	פאולה רדקליף	בריטניה בריטניה	13 באפריל 2003	לונדון
3	2:17:01	מרי קייטני	קניה קניה	23 באפריל 2017	לונדון
4	2:17:08	רות צ'פנגטיץ'	קניה קניה	25 בינואר 2019	דובאי
5	2:17:41	וורקנש דגפה	אתיופיה אתיופיה	25 בינואר 2019	דובאי
6	2:17:45	לונה צ'מטאי-סלפטר	ישראל ישראל	1 במרץ 2020	טוקיו
7	2:17:56	טירונש דיבאבה	אתיופיה אתיופיה	23 באפריל 2017	לונדון
8	2:18:11	גלדיס צ'רונו	קניה קניה	16 בספטמבר 2018	ברלין
9	2:18:20	בריגיד קוסגיי	קניה קניה	28 באפריל 2019	לונדון
10	2:18:31	ויויאן צ'רויוט	קניה קניה	22 באפריל 2018	לונדון

ייחודו של המרוץ

במשך שנים רבות, עד שאורגן מרוץ חוצה ארצות הברית, היה המרתון המרוץ הארוך ביותר שהועלה על הדעת. כיום, נחשב ענף זה כאחד השיאים של המשחקים האולימפיים. למרוץ נקשרו כתרים רבים וקלישאות כגון "הניצחון האמיתי הוא עצם סיומו של המרוץ" ו"מאמץ על אנושי". למעשה, כבר מתחילתו היה מרוץ זה מוקד משיכה לספורטאים חובבים, ונחשב כספורט מאתגר שאינו דורש השקעה כספית גבוהה או יכולות מיוחדות. כיום מקובל בקרב מאמנים רבים כי הצלחה במרוץ מרתון היא בהישג יד של כל אדם המוכן להשקיע זמן ומאמץ באימונים לקראתו. עם זאת, קיימים במרוץ המרתון מספר מאפיינים המייחדים אותו מריצות למרחקים קצרים יותר, אפילו עד חצי מרחק הריצה (21.1 קילומטרים).

גליקוגן ו"הקיר"

הגליקוגן המצוי בין סיבי השרירים הוא עתודת "הדלק" העיקרית שבעזרתה הם פועלים. בשעת מאמץ מתפרק הגליקוגן על ידי השרירים לגלוקוז באופן מהיר וקל. הגליקוגן מופק על ידי הגוף מבעוד מועד בעיקר מהסוכרים שאותם הוא צורך. בגופם של רצים מאומנים "מאוחסן" גליקוגן בכמות שוות ערך לכ-2,000 קילו-קלוריות, כמות שמספקת את צריכת השרירים למרחק ריצה של כ-32 קילומטרים. בעת הריצה, משתמש הגוף בגליקוגן וגם בשומן שמפורק בכבד ומזין את השרירים. היחס בין צריכת השומן והגליקוגן במהלך הריצה תלוי בקצב הדופק של הרץ ובכושר הגופני שלו. כשאוזל מאגר הגליקוגן, עוברים השרירים לעבוד על שריפת שומן בלבד - תהליך איטי ופחות יעיל. כתוצאה מכך חשים רצים רבים תשישות רבה בהגיעם לשלב שריפת השומן, תופעה המכונה "הקיר".

ניתן להקטין תופעה זאת בעיקר באמצעות מספר סוגי אימונים:

אימונים המגבירים את כושר אחסון הגליקוגן בגוף.
אימונים המתרגלים את התחושה של ריצה על שריפת שומן.
אימונים המעלים את סף הנשימה האווירנית ומאפשרים לגוף לצרוך יותר שומן ולדלל באופן איטי יותר את מאגר הגליקוגן.

דרך נוספת שמקובלת להגדלת כמות הגליקוגן בגוף היא מעבר למשטר אכילה מיוחד מספר ימים לפני המרוץ, משטר הקרוי "העמסת פחמימות".

אימונים

עבור מרבית הרצים, המרתון הוא המרוץ הארוך ביותר שבו ישתתפו. האימונים מכילים לפיכך מרכיבים מיוחדים על מנת לאפשר התמודדות עם האתגר שמציב המרוץ:

ריצות ארוכות - רצי מרתון מתחילים מבצעים אימוני ריצה למרחקים ההולכים וגדלים בהדרגה. מקובל כי המרחק הגדול ביותר אליו יש להגיע במהלך ריצה בודדת הוא כ-30 קילומטרים. בנוסף לריצות אלה מתבצעים עוד אימוני ריצה מסוגים שונים, כך שרץ מתחיל מקיים שלושה או ארבעה אימונים בשבוע באורך כולל של 60–80 קילומטרים. רצים מנוסים יותר יבצעו אימונים למרחקים ארוכים יותר.
שתייה - במהלך ריצת מרתון מאבד הגוף נוזלים בכמות הפוגעת בתפקוד הגוף, ועלולה אף להגיע עד לסיכון בריאותי. בשל כך חייב רץ מרתון לקבל נוזלים במהלך המרוץ. נושא זה דורש גם הוא תרגול - היות שמערכת העיכול של אדם רגיל אינה רגילה לטיפול במזון הנכנס אליה תוך מאמץ פיזי רציני. לפיכך כוללים אימוני המרתון שתייה במהלך הריצות הארוכות על מנת להרגיל את המערכת לספיגת הנוזלים תוך כדי מאמץ.
בניית שריר - אימון של בניית שריר הוא אימון עם מכשירים או משקולות. לביצוע אימוני בניית שריר לקראת מרתון שני טעמים:
- פעולת הריצה מפעילה ברגליים קבוצת שרירים מסוימת בלבד. אימוני הריצה מחזקים שרירים אלו בצורה משמעותית בעוד שיתר השרירים אינם מתחזקים בצורה סימטרית. כתוצאה מכך עלולות להיגרם פציעות בשרירים ובעצמות.
- מאגרי הגליקוגן העיקריים של הגוף נמצאים בשרירים. הגדלת מסת השריר מהווה הגדלה של יכולת הגוף לאגור גליקוגן.

האימונים המיוחדים לקראת המרתון מתחילים בדרך כלל 5–6 חודשים לפני המרוץ.

מרוץ המרתון כאירוע

מלבד ריצות מרתון המתקיימות במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם, ואשר בהן משתתפים רק ספורטאים "מקצועיים", מתקיימים מדי שנה ברחבי העולם מאות מרוצים הפתוחים להשתתפות הכל. עבור רוב החובבים מהווה כל מרוץ כזה שיאה של תקופת אימונים ארוכה, ולכן הפכו מרוצי המרתון לאירועים חגיגיים עם "מסורות" של אירועים נלווים: סעודה חגיגית בערב שלפני המרוץ (סעודת פסטה - שיאו של תהליך העמסת הפחמימות), מופעים, קישוט הרחובות שבהם עובר המרוץ, ועוד.

במרוצי מרתון המוניים מציעים המארגנים גם שורת "פייסרים" ("pacers") - רצים שמכוונים את קצב ריצתם לתוצאה מסוימת, ידועה מראש, וכתובה באופן בולט על חולצתם ולעיתים על בלון המתנפנף מעליהם או בכל דרך אחרת. רצים לא מנוסים יכולים להיצמד לקבוצת קצב הרצה אחרי "פייסר" וכך לכוון לתוצאה הרצויה להם מראש.

אחרי המרוץ

מיד עם סיומה של ריצת המרתון סובלים השרירים מחולשה קיצונית. ישנן מספר תופעות נוספות הנלוות לכך: המערכת החיסונית נחלשת, והאיזון הכימי של הדם משתנה. התאוששות מלאה מריצת מרתון עשויה להימשך כשלושה שבועות.

המרתון בישראל

לישראל, יש כמה סיפורים בתנ"ך שדומים לאגדה על מרתון, כולם הקדימו אותה במאות שנים, אבל בחלקם, הרצים הביאו בשורות על הפסדים:

הפליט שרץ מהמערכה באבן העזר לשילה לעלי הכהן ובישר לו על ההפסד.
העמלקי שהגיע אל דוד ובישר לו על ההפסד ומותו של שאול בקרב הגלבוע.
הרץ הכושי ואחימעץ בן צדוק שרצו אל דוד לבשר לו על הניצחון בקרב נגד אבשלום ועל מותו.
הפליט שהגיע מירושלים אל יחזקאל ובישר לו על חורבן בית המקדש הראשון.

ריצת המרתון הראשונה נערכה בישראל ב-31 בינואר 1934, מתל אביב לנס ציונה וחזרה. המנצח היה ולטר פרנקל בתוצאה של 3:15 שעות, לפני יצחק גלסברג מבית"ר (3:23 שעות) וכהן. השתתפו בריצה שבעה אתלטים וסיימו אותה שלושה^[7]^[8]^[9].

המרתון הרשמי השני בישראל נערך ב-2 באפריל 1956 בהשתתפות 7 רצים, 5 מהם סיימו את הריצה. את הריצה ניצח שלום קהלני מהפועל חדרה בשיא ישראל חדש של 2:39.55.8 שעות^[9].

בשנת 1965 נערך בחיפה מרתון מעתלית דרך חוף הכרמל וכפר גלים ובחזרה^[10].

יוסף יקותיאלי, מיוזמי משחקי המכביה, יזם את "מרוץ איש בנימין" ב-1968, ותכנן אותו על פי המסלול המקראי של הסיפור הראשון, מאבן העזר (ראש העין) לשילה. אורך המסלול יצא בדיוק 42 ק"מ. המרוץ בעבר לא זכה להצלחה ובוטל אחרי קיום המרוץ החמישי. במרוץ הגדול מכולם, השלישי, רצו רק 14 רצים. כעבור 40 שנה בשנת 2015 חודש המירוץ בשם מרתון התנ"ך^[11] והוא מתקיים מאז, במהלך חג הסוכות. בהשתתפות אלפי משתתפים מכל רחבי הארץ .

בשנים 1996–2008, המרתון היחיד שהתקיים בישראל היה מרתון הכנרת, הנקרא גם מרתון טבריה הבינלאומי^[12] ונחשב לאליפות ישראל במרתון. אירוע ספורטיבי זה מתקיים מאז 31 בדצמבר 1977, מדי חודש ינואר בכל שנה, לאורך חלקה הדרומי של הכנרת מטבריה ועד עין גב ובחזרה.

בעבר התקיימו בישראל מרוצי מרתון נוספים: תל אביב-וינגייט (1956), עינת-רמת הכובש (1965) ותל חי (1967).

מרתון תל אביב, אשר נערך בשנים 1981–1994, חודש ונערך במסלולים חדשים ב-24 באפריל 2009 (כש-938 רצים סיימו אותו), ב-14 במאי 2010 (כש-404 רצים הגיעו לקו הגמר) וב-8 באפריל 2011 (כש-1,171 רצים הגיעו לקו הגמר).

לאור העלייה החדה במספר המשתתפים בריצת המרתון בישראל, בשנת 2011 נערכו לראשונה שלושה מרתונים באותה שנה: בטבריה, בתל אביב ובירושלים.

בשנת 2014 החל להיערך גם מרתון באילת. שנה לאחר נוסד מרתון התנ"ך, הנערך באזור בנימין.

מרתון בתוך אצטדיון התקיים לראשונה בחודש אפריל 2015 באצטדיון האתלטיקה בראשון לציון, ואורגן על ידי ארגון האתלטיקה.

התפתחות השיא הישראלי בריצת מרתון

נשים

התוצאה	שם האתלטית	מקום	תאריך
3:02.58 שעות	זהבה שמואלי	מרתון טבריה	31 בדצמבר 1977^[13]
2:52.45 שעות	זהבה שמואלי	מרתון טבריה	4 בינואר 1981^[14]
2:49:52 שעות	זהבה שמואלי	מרתון ניו יורק	1981
2:44:00 שעות	זהבה שמואלי	מרתון בוסטון	1982
2.40:29 שעות	זהבה שמואלי	מרתון לונדון	17 באפריל 1983
2:39:24 שעות	נילי אברמסקי	מרתון שיקגו	24 באוקטובר 1999^[15]
2:36:40 שעות	נילי אברמסקי	מרתון טבריה	3 בינואר 2002
2:36:36 שעות	נילי אברמסקי	מרתון פריז	4 באפריל 2004
2:35:59 שעות	ילנה דולינין	מרתון ברלין	25 בספטמבר 2016^[16]
2:24:17 שעות	לונה צ'מטאי-סלפטר	מרתון פירנצה	25 בנובמבר 2018
2:19:45 שעות	לונה צ'מטאי-סלפטר	מרתון פראג	5 במאי 2019
2:17:45 שעות	לונה צ'מטאי-סלפטר	מרתון טוקיו	1 במרץ 2020

גברים

התוצאה	שם האתלט	מקום	תאריך
3:15:00 שעות	ולטר פרנקל	תל אביב - נס ציונה	31 בינואר 1934
2:39:55.8 שעות	שלום קהלני	חיפה - חדרה	2 באפריל 1956^[17]
2:39:08 שעות	שלום קהלני		1956^[18]
2:38:00 שעות	שלום קהלני	חוף אטלנטי בארצות הברית	ינואר 1958^[19]
2:29:53.2 שעות	דוד שמחוני	עינת - רמת הכובש	8 במאי 1965^[18]
2:29:15 שעות	ציון חצרוני	צמח - מחולה	23 בינואר 1971
2:28:43 שעות	ציון חצרוני	אנסחדה	1 בספטמבר 1973
2:26:00 שעות	יאיר קרני		1978
2:24.47 שעות	אלי אביסרור	מרתון טבריה	31 בדצמבר 1978^[20]
2:19:15 שעות	יאיר קרני	אורגון	1979^[21]
2:17:34 שעות	יאיר קרני	מרתון טבריה	23 בדצמבר 1981^[22]
2:15:45 שעות	דב קרמר	הלסינקי	14 באוגוסט 1994
2:14:52 שעות	אסף בימרו	פריז	30 באוגוסט 2003
2:14:21 שעות	היילה סטאין	מרתון ונציה	26 באוקטובר 2003
2:13:00 שעות	מארו טפרי	ברלין	12 באוגוסט 2018^[23]
2:12:37 שעות	גירמה אמרה	מרתון ולנסיה	2 בדצמבר 2018
2:10:10 שעות	מארו טפרי	מרתון סביליה	17 בפברואר 2019
2:09:55 שעות	גירמה אמרה	מרתון פראג	5 במאי 2019
2:08:09 שעות	מארו טפרי	מרתון פרנקפורט	27 באוקטובר 2019
2:07:20 שעות	מארו טפרי	מרתון סביליה	23 בפברואר 2020

מרתון הכנרת

שיא המסלול במרתון הכנרת לנשים, 2:25:45 שעות, נקבע בשנת 2017 על ידי גברמאריאם היווט גברקידאן מאתיופיה.
שיא המסלול במרתון הכנרת לגברים, 2:07:30 שעות, נקבע בשנת 2012 על ידי פטריק טוואמבה מצרפת. זוהי תוצאת המרתון הטובה ביותר שנקבעה אי פעם בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אלישע שוחט (מתוך מגזין עולם הריצה, גיליון מס. 135), גלגולו של המרתון הישראלי - חלק ראשון, באתר sportweb, ‏10 בדצמבר 2012
דבורה זברנקו, ‏אסטרונומים: המרתון הראשון היה באוגוסט – והרץ כנראה מת מחום, באתר "הידען", 27 ביולי 2004
אורי קציר, צעדיו האחרונים של דורנדו פייטרי, בבלוג "אפלטון", 18 באוקטובר 2005 - סיפור ריצת המרתון באולימפיאדת 1908
עוזי דן, שווה בדיקה, מרוץ מכשולים, באתר הארץ, 27 באפריל 2011
אבי זורנזון, ‏האבולוציה שהפכה את האדם למכונת ריצה, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2012
אבי שטיין, סיפורו של המרתון הישראלי, באתר Shvoong(הקישור אינו פעיל, 13.10.2019)
משה גלעד, יהדות? איסלאם? בודהיזם? תשכחו מזה. הדת החדשה היא ריצת מרתון, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2016
האמת והבדיה באגדת פידיפידס(הקישור אינו פעיל, 5.12.2018), באתר מועדון איילות ריצה
MarathonClub.net - אתר מועדון מסיימי ריצת המרתון; מכיל טבלה ובה השיאים האישיים של רצים ישראליים רבים, אשר ירדו מתחום שלוש השעות

הערות שוליים

^ תיאור ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס
^ התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תווים למרוצי כביש ‏ באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
^ באפריקה התקיימה אליפות יבשתית במרתון החל משנת 1994 אך התבטלה שנתיים לאחר מכן, ובאמריקה הצפונית והדרומית אין אליפויות יבשתיות במרתון.
^ ב-12 באוקטובר 2019 היה קיפצ'וגה לאדם הראשון שירד משעתיים, כאשר קבע תוצאה של 1:59:40 שעות, אך היא לא תוכר כשיא עולם, בין היתר, מפני שנעשה בה שימוש במכתיבי קצב מתחלפים.
^ רצי המרתון הטובים בכל הזמנים, באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
^ רצות המרתון הטובות בכל הזמנים באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית
^ תל אביב לנס ציונה בריצה הלוך ושוב, דבר, 2 בפברואר 1934
^ נ. סנפירי, הספורט הא"י בשנה האחרונה, דואר היום, 2 באפריל 1935
^ ¹ ² ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956
^ מרוץ מרתון, מעריב, 26 באפריל 1965
^ אתר מרתון התנ"ך
^ אתר מרתון טבריה
^ שמעון וייס, הגרמני ורנר דירנברגר ניצח במרוץ המרתון מסביב לכנרת, דבר, 1 בינואר 1978
^ שמעון וייס, הסקוטי דינגוול ניצח אתמול במרוץ מרתון סביב הכנרת, דבר, 5 בינואר 1981
^ תוצאות רשמיות מרתון שיקגו - Nili Abramski, ISR (באנגלית)
^ אורן אהרוני, במרתון הבכורה: דולינין קבעה שיא ישראלי, באתר ynet, 25 בספטמבר 2016
^ ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956
^ ¹ ² שמחוני קבע זמן מצויין במרתון - 2:29.53.2, על המשמר, 9 במאי 1965
^ ש. קהלני - שלישי בארה"ב, דבר, 7 בינואר 1958
^ אבי שטיין (עיתונאי), שאו מרודזיה ניצח במרתון הכנרת - בשיא, מעריב, 31 בדצמבר 1978
^ אלכס פרלסמן, שיאו של קרני במאראתון "שווה" כרטיס למוסקבה, מעריב, 12 בספטמבר 1979
^ שמעון וייס, הבריטי קירקאם ראשון במרתון כנרת - 2:17.11 ש', הישג מצויין ליאיר קרני שהגיע שני, דבר, 23 בדצמבר 1981
^ אורן אהרוני, אליפות אירופה: שיא ישראלי ומקום שביעי למארו טפרי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2018

[1] תיאור ריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס

[2] התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מעניקה תווים למרוצי כביש ‏ באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית

[3] באפריקה התקיימה אליפות יבשתית במרתון החל משנת 1994 אך התבטלה שנתיים לאחר מכן, ובאמריקה הצפונית והדרומית אין אליפויות יבשתיות במרתון.

[4] ב-12 באוקטובר 2019 היה קיפצ'וגה לאדם הראשון שירד משעתיים, כאשר קבע תוצאה של 1:59:40 שעות, אך היא לא תוכר כשיא עולם, בין היתר, מפני שנעשה בה שימוש במכתיבי קצב מתחלפים.

[5] רצי המרתון הטובים בכל הזמנים, באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית

[6] רצות המרתון הטובות בכל הזמנים באתר התאחדות האתלטיקה הבינלאומית

[7] תל אביב לנס ציונה בריצה הלוך ושוב, דבר, 2 בפברואר 1934

[8] נ. סנפירי, הספורט הא"י בשנה האחרונה, דואר היום, 2 באפריל 1935

[קהלני-9] ¹ ² ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956

[10] מרוץ מרתון, מעריב, 26 באפריל 1965

[11] אתר מרתון התנ"ך

[12] אתר מרתון טבריה

[13] שמעון וייס, הגרמני ורנר דירנברגר ניצח במרוץ המרתון מסביב לכנרת, דבר, 1 בינואר 1978

[14] שמעון וייס, הסקוטי דינגוול ניצח אתמול במרוץ מרתון סביב הכנרת, דבר, 5 בינואר 1981

[15] תוצאות רשמיות מרתון שיקגו - Nili Abramski, ISR (באנגלית)

[16] אורן אהרוני, במרתון הבכורה: דולינין קבעה שיא ישראלי, באתר ynet, 25 בספטמבר 2016

[17] ישראל אסולין, קהלני ראשון במרתון, על המשמר, 3 באפריל 1956

[שמחוני-18] ¹ ² שמחוני קבע זמן מצויין במרתון - 2:29.53.2, על המשמר, 9 במאי 1965

[19] ש. קהלני - שלישי בארה"ב, דבר, 7 בינואר 1958

[20] אבי שטיין (עיתונאי), שאו מרודזיה ניצח במרתון הכנרת - בשיא, מעריב, 31 בדצמבר 1978

[21] אלכס פרלסמן, שיאו של קרני במאראתון "שווה" כרטיס למוסקבה, מעריב, 12 בספטמבר 1979

[קרני-22] שמעון וייס, הבריטי קירקאם ראשון במרתון כנרת - 2:17.11 ש', הישג מצויין ליאיר קרני שהגיע שני, דבר, 23 בדצמבר 1981

[23] אורן אהרוני, אליפות אירופה: שיא ישראלי ומקום שביעי למארו טפרי, באתר ynet, 12 באוגוסט 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 |-
 |1
-|2:01:39
+|1:59:40
 |[[אליוד קיפצ'וגה]]
 |{{דגל|קניה||+}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ריצת מרתון
מדריך למטייל בוויקימסע: ריצות מרתון