סאטיר – הבדלי גרסאות
מ טישטשו->טשטשו - תיקון תקלדה בקליק |
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
סאטיר הלובי, שלפי [[פליניוס הזקן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theoi.com/Thaumasios/SatyroiLibyes.html|כותרת=LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend|אתר=www.theoi.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-08-26}}}} חי ב[[לוב]] ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים. |
סאטיר הלובי, שלפי [[פליניוס הזקן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.theoi.com/Thaumasios/SatyroiLibyes.html|כותרת=LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend|אתר=www.theoi.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-08-26}}}} חי ב[[לוב]] ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים. |
||
ב[[ספר חיות|סטיארי]] מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Sex in the Bestiaries|מו"ל=New York: Garland Publishing|מהדורה=The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature|שנת הוצאה=1999|עמ=73 ו-88 (הערה 16)|ISBN=0815329520|קישור=http://ls-tlss.ucl.ac.uk/course-materials/HARTG075_73439.pdf}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Willene B. Clark|שם=A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation|מו"ל=Boydell Press|שנת הוצאה=2006|עמ=132-133}}}} |
ב[[ספר חיות|סטיארי]] מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Sex in the Bestiaries|מו"ל=New York: Garland Publishing|מהדורה=The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature|שנת הוצאה=1999|עמ=73 ו-88 (הערה 16)|ISBN=0815329520|קישור=http://ls-tlss.ucl.ac.uk/course-materials/HARTG075_73439.pdf}}{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Willene B. Clark|שם=A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation|מו"ל=Boydell Press|שנת הוצאה=2006|עמ=132-133}}}} |
||
== ייצוג בתרבות המודרנית == |
== ייצוג בתרבות המודרנית == |
||
גרסה מ־09:01, 10 ביולי 2020
הסאטירים, (ביוונית: Σάτυροι) במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אהב לנגן בחליל. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעיתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה פאניקה.
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טשטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.
האל פאן מוזכר בספרים כגון סדרת ספרי פרסי ג'קסון וסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" שכתב ריק ריירדן.
זנים
סאטיר האי, אשר על פי פאוסניאס[1] היה גזע פראי של יצורים אדומי שיער, דמויי סאטיר משרשרת של איים בודדים.
סאטיר הלובי, שלפי פליניוס הזקן[2] חי בלוב ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים.
בסטיארי מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.[3][4]
ייצוג בתרבות המודרנית
הסאטירים מופיעים בסדרת ספרי הילדים הפופולריים "דברי ימי נרניה" מאת ק.ס. לואיס, בה הם מכונים פאונים.
בסרט "הכישרון של מר ריפלי", דיקי גרינליף גולם על ידי ג'וד לאו אשר קיבל השראה מדמות הסאטיר.
סאטיר מופיע כמוזיקאי של קסרקסס בסרט 300.
סאטיר קטן מופיע בסדרה "גרוויטי פולס" בפרק "The Last Mabelcorn".
סאטירים מופיעים בסרט פנטסיה במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית".
בסדרת הספרים "פרסי ג'קסון והאולימפיים" מאת ריק ריירדן מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד לתיאורים היווניים והרומיים של סאטירים, גרובר אנדרווד הוא דמות חכמה שמשמשת כחברו הטוב ביותר ומנחה את דמותו של פרסי ג'קסון.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SATYRIDES SATYR (Satyros) - Monkey of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ Sex in the Bestiaries, The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature, New York: Garland Publishing, 1999, עמ' 73 ו-88 (הערה 16), ISBN 0815329520(הקישור אינו פעיל)
- ^ Willene B. Clark, A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation, Boydell Press, 2006, עמ' 132-133
- ^ ריק ריורדן, פרסי ג'קסון והאולימפיים, Puffin, 2008
