לדלג לתוכן

משפטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום – תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

רקע, מטרות והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות" אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

לדוגמה, חוק הרווח בכל התרבויות בהן קיים קניין פרטי, למשל, הוא ציווי כגון "לא תגנוב", המוכר לנו מאז שחר ההיסטוריה, מהתנ"ך ומחוקי חמורבי, ועד לחוקי כל מדינה ומדינה בעולם המודרני.

על אף שהחוקים מיוחסים כמעט בכל התרבויות (ולרוב בדיעבד) לעקרונות מוסריים, ההתנסות ההיסטורית מראה כי בטבע האנושי יש מגמה מתמדת, לפיה לא כל הפרטים עליהם חלים החוקים מקפידים לקיים אותם כל הזמן. לשם צמצום מגמה זו הוקמו על ידי הקבוצות המחוקקות מערכות משפט, המקיימות סנקציות המופעלות על חלק ממפרי החוקים, על פי מדיניות מוגדרת מראש.

למערכת המשפט מטרות רבות, אשר הראשית שבהן היא בהסדרת הנורמות בחברה והכרעה בסכסוכים, על בסיס נורמות רצויות. תכלית מרכזית נוספת היא יצירת מערך הרתעה לפרטים בחברה, אשר משנה את שיקולי הרווח-הפסד שלהם בעת שהם שוקלים האם להפר את החוק, מתוך הנחה כי שיקולי רווח-הפסד רציונליים תקפים במקרים אלו. מערכת המשפט גם משקפת את ערכיה ותפישותיה של החברה וגם מעצבת אותם על פי אמות המידה הראויות בעיני מפתחיה.

בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים גופניים (החל מ"שן תחת שן"[1] וכלה בעונש מוות) ואילו בעידן המודרני נהוגים יותר, ברוב המדינות המתקדמות, עונשי מאסר, המגבילים את חירותו של העבריין, וקנסות – עונשים כספיים.

עידן הגלובליזציה לא פוסח על תחום המשפט: נעשים ניסיונות להקים "בית משפט בין-לאומי" בר חשיבות ולגיטימציה בין-לאומית, אשר יאכוף חוקים בין-לאומיים וידון בעבירות בעלות משמעות בין-לאומית (פשעי מלחמה, למשל), באופן חוצה גבולות ומדינות. מוסדות שכאלו כבר קיימים בתחומים מוגדרים, ובעיקר בכלכלה.

תחומי משפט עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי משפט משניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על-פי התורה שבעל פה זהו עונש ממוני ולא כפשוטו