קאזאן

קאזאן
**Казань, Казан**
סמל קאזאן סמל קאזאן	דגל קאזאן דגל קאזאן
	פוטומונטז' של קאזאן
מדינה	רוסיה
רפובליקה	טטרסטן
ראש העיר	אילסור מטשין
רשות מחוקקת	הדומה העירונית של קאזאן
שפה רשמית	רוסית, טטרית
תאריך ייסוד	1005
שטח	613.3 קמ"ר
גובה	60 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,259,173 (2022)
‑ צפיפות	2601 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות	55°47′00″N 49°10′00″E / 55.7833333333333°N 49.1666666666667°E
אזור זמן	UTC +3
	http://www.kzn.ru/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני קאזאן

ערך זה עוסק בעיר ברוסיה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קאזאן (פירושונים).

קאזאן (ברוסית: Казань, בטטרית: Казан) היא בירת רפובליקת טטרסטן ואחת הערים הגדולות ברוסיה. העיר שוכנת על מפגש הנהרות וולגה וקזנקה, כ-827 קילומטרים דרומית מזרחית ממוסקבה. בשנת 2017 היו בעיר 1,231,878 תושבי קבע והיא העיר השמינית באוכלוסייתה ברחבי הפדרציה הרוסית. קאזאן מהווה אחד המרכזים הגדולים ברוסיה בתחומי דת, תרבות, מדע, ספורט וחינוך.

קאזאן עיר רב-לאומית שחיים בה בני למעלה ממאה וחמישה עשר לאומים שונים. כמעט מחצית העיר מונה טטרים (מוסלמים-סונים^[1]) וכמחצית נוספת מונה רוסים (נוצרים-אורתודוקסים), וניתן למצוא בין תושביה גם את בני העדה הצ'ובשית, האזרית, האוקראינית ועוד רבים אחרים.

מבצר קאזאן הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. באוגוסט 2005 נערכו בעיר חגיגות המילניום (אלף שנה) להיווסדה, וההיסטוריה ארוכת השנים של העיר תורמת להיותה אחת מהערים המתוירות ביותר ברוסיה. קאזאן ממותגת רשמית כ"בירתה השלישית של רוסיה" וכבירתם של כל בני העדה הטטרית בעולם. בשנת 2013 נערכה בקאזאן אוניברסיאדה, וב-2018 אירחה העיר חלק ממשחקי גביע העולם בכדורגל.

בקאזאן פועל מפעל מסוקים בשם "קאזאן מסוקים".

איכות הסביבה

הבעיות האקולוגיות העיקריות בעיר הן זיהום אוויר, איכות ירודה של מי שתייה וחוסר הקפדה על איסוף אשפה^[2]. בתחומי העיר פועלים מספר מקורות מזהמים, בעיקר ממפעלי תעשייה בצפון העיר ובשנת 2010 סבלה העיר מאוד מזיהום אוויר ועשן עקב שריפות יער סמוכות^[3].

חרף זאת, קאזאן לא נחשבת לאחת הערים המזהמות ביותר ברוסיה ועיריית קאזאן עושה מאמצים רבים בשמירה על איכות הסביבה, לרבות הפעלת מחלקת שיטור בתחום איכות הסביבה^[4]^[5]^[6]^[7]. העירייה מפעילה מספר תוכניות של שתילת צמחייה במקומות שונים בעיר ומדי שנה העירייה שותלת 5 מיליון פרחים^[8]^[9]. בשנת 2014 הושלמה בניית צנרת חדשה והתחבורה הציבורית בעיר עברה לתדלק דלק בתקן יורו 3 או יורו 4^[10].

היסטוריה

לפי מקורות טטריים העיר נוסדה במאה ה-10 ושימשה כמרכז מסחרי על הדרך מאירופה לסין וסיביר וכמבצר גבול בצפון-מזרח של בולגריה של הוולגה. במאה ה-14 שימשה כבירת חאנות קאזאן. ב-1552 נכבשה על ידי איוואן האיום הצאר של רוסיה ומאז היא חלק מרוסיה. ב-1774 נכבשה על ידי ימליאן פוגצ'וב במרד הקוזקי, אך כעבור מספר חדשים שוחררה. ב-1804 נוסדה בעיר אוניברסיטה שבראשה עמד המתמטיקאי הנודע ניקולאי לובצ'בסקי. בין 1918 ל-1919 שימשה כבירת מדינת אידל-אורל, שפרשה מרוסיה, אך נכבשה על ידי הקומוניסטים ב-1919. מ-1920 הייתה בירת הרפובליקה הטטרית האוטונומית. בשנות מלחמת העולם השנייה הועברו לעיר מפעלי תעשייה רבים מאזור הקרבות וגם חלק מהאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1979 אוכלוסיית העיר הגיעה למיליון תושבים. מ-1990 העיר משמשת כבירת הרפובליקה הטטרית, אשר מ-1991 עד 2000 לפי חוקתה הייתה מדינה עצמאית, אם כי בפועל נהנתה מאוטונומיה מורחבת בפדרציה הרוסית.

במאי 2005 חגגה העיר אלף שנים להיווסדה. האירוע נחגג בכל רחבי העיר ולכבודו נפתחו בה בתי עסק ומקומות בילוי חדשים. לכבוד חגיגות המילניום, החלה להיבנות רכבת תחתית לאורך קאזאן.

בשנת 2013 העיר אירחה את האוניברסיאדה. קאזאן הייתה אחת הערים המארחת של גביע הקונפדרציות 2017 ואירחה גם משחקים במסגרת מונדיאל 2018.

במאי 2021 התרחש הירי בגימנסיה 175 בקאזאן במהלכו נהרגו תלמידים ועובדי בית הספר.

שכונות העיר

העיר קאזאן מפוצלת לשבעה רבעים, מאז שאוחדו מספר רבעים ברפורמה מינהלית משנת 2010:^[11]^[12]^[13]

№	רובע	שטח, בקמ"ר	תיאור
1	רובע התעשייה האווירית	38,91	הרובע כולל שטחים בצפון העיר. שם הרובע נובע ממיקומם של מפעלים כמו מפעל המסוקים של קאזאן, חברת גורבונוב לתעשייה אווירית ומפעל המנועים. הרובע נוצר בשנת 1994.
2	רובע ואחיטוב	25,82	רובע במרכז העיר קאזאן וכולל גם את הרבעים ההיסטוריים ובהם 469 מבנים היסטוריים מוגנים. הרובע הוקם בשנת 1973.
3	רובע קירוב	108,79	רובע במערב העיר, שמרביתו שטחים מיוערים ופארקים. הוקם בשנת 1920.
4	רובע מוסקבה	38,81	הרובע תופס את חלקה הצפון מערבי של קאזאן. בשטחו נמצא גם אזור תעשייה ובו פועל מפעל קאזאן אורגסינתז (Казаньоргсинтез). הרובע קיים משנת 1973.
5	נובו-סאווינוב	20,66	תופס שטח במערב, מזרח וצפון העיר והוא הרובע הצפוף ביותר. בדרום הרובע עובר נהר קזאנקה ובתחומים נבנה רובע העסקים מילניום-זילנט-סיטי. הרובע הוקם בשנת 1994.
6	עבר הוולגה	115,77	תופס חלקים בדרום העיר. ובשטח מפעלי תעשייה רבים. הוקם בשנת 1920.
7	הרובע הסובייטי	76,87	רובע החולש על שטחים בצפון ובמזרח בעיר. קיים משנת 1934.

אוכלוסייה

קאזאן — העיר הגדולה ביותר באזור עבר הוולגה וברפובליקה הטטרית^[14]^[15] ומטרופולין קאזאן מאכלס 1.56 מיליון איש^[16].

קאזאן היא העיר הששית בגודלה ברוסיה מבחינת גודל אוכלוסייה: 1,231,878 איש גרים בה לפי הערכות מינואר 2017 (1,200,000 איש התגוררו בה לפי מפקד אוכלוסין משנת 2010)^[17]^[18]. במטרופולין קאזאן ובפרבריה מתגוררים 1,560,000, לפי הערכות השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית^[19].

דירוג העיר נכון לינואר 2015:

דירוג עולמי	דירוג באירופה	דירוג בברית המועצות לשעבר	דירוג ברוסיה	דירוג אזורי
	24	13	6	1

ספירה ורישום ראשוני של כמות האוכלוסייה נערך לראשונה בתקופת החאנות של קאזאן, באמצע המאה ה-16, אז נמדדה כמות אוכלוסייה של בערך בין 25,000 ל-100,000^[20], מרביתם היו בני הלאום הטטארי. לאחר כיבוש העיר בידי הרוסים בשנת 1552 השתנה מאוד המבנה הדמוגרפי ומרבית התושבים המקומיים הם רוסים, כך בשנת 1907 אלה היוו 81.7% מהתושבים^[21]. מאז מהפכת אוקטובר ובעקבותיה מלחמת האזרחים אוכלוסיית העיר הצטמצמה כמעט ברבע בתוך שלוש שנים. ברם, לאורך כל התקופה הסובייטית, אוכלוסיית העיר הלכה וגדלה ובשנת 1979 נולד התושב המיליון^[22] וכמות האוכלוסייה המשיכה לגדול גם בתקופת השפל הכלכלי של שנות ה-90,בעיקר הודות להגירה והתרחבות שטח העיר, על חשבון יישובים קטנים שנבלעו והפכו לשכונות בעיר^[23].

מרבית תושבי העיר הם רוסים (48.6% או 554.5 אלף איש, על פי מפקד האוכלוסין משנת 2010) וטטארים (47.6% או 542.2 אלף איש) ובני לאום אחרים, כמו צ'ובשים, אזרים, אוקראינים, ומארי(אנ')^[24].

שתי הדתות העיקריות בקאזאן הם הנצרות-האורתודוקסית והאסלאם-הסוני.^[1]

ילודה ותמותה

ילודה ותמותה לפי שנים
שנה	ילודה	תמותה
2010	14,983	15,020
2011	16,397^[25]	13,677
2012	17,985	13,406
2013	18,226^[26]	13,407
2014	18,804^[27]	13,494
2015	24,063^[28]	13 558^[29]
2016	24,564	13,353

פוליטיקה וממשל

הגוף המחוקק בעיר היא הדומה העירונית של קאזאן (Городская дума) שבראשה עומד ראש עיריית קאזאן (Мэр), אילסור מטשין המכהן בתפקיד מאז 17 בנובמבר 2005.

הדומה העירונית מנהלת ישיבות בבניין העירייה ונציגיה נבחרים בבחירות דמוקרטיות אחת ל-5 שנים^[30]. יושב ראש הדומה הוא ראש העיר^[31], בדומה העירונית 7 ועדות:

הוועדה לפיתוח סוציו-אקונומי ורכוש מוניציפלי
הוועדה לענייני מימון ותקציב, מיסים מקומיים והכנסות
הוועדה לענייני חינוך, ילדים, נוער וספורט
הוועדה לענייני שיכון ובינוי
הוועדה לענייני לאום, תרבות וחברה
הוועדה לאיכות הסביבה והגנת בריאות התושבים
הוועדה לענייני חוק וסדר ושלטון מקומי

ועדת ההוצאה לפועל של קאזאן (Исполнительный комитет) היא למעשה שמה הרשמי של העירייה והרשות המבצעת בעיר קאזאן האחראית לניהול שבעת רובעי העיר. גוף אכיפת החוק העיקרי בעיר הוא המינהל לענייני פנים של קאזאן.

בית עיריית קאזאן
בית הדומה העירונית
בית ממשלת טטרסטן
הארמון הנשיאותי של נשיא הרפובליקה

תרבות והשכלה

בקזאן אוניברסיטאות, תיאטראות ומוסדות תרבות רבים.

באוניברסיטה המרכזית של קזאן למדו בין היתר לב טולסטוי ולנין, אשר סולק בשל פעילותו הפוליטית והושלך לכלא. המתמטיקאי ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי, יוצר הגאומטריה הלא אוקלידית, למד באוניברסיטה זו וכיהן בה כפרופסור.

בעיר שוכנים מבני דת לבני הדת המוסלמית והנוצרית־אורתודוקסית וכן בית כנסת לקהילה היהודית.

בשנת 2012 נחנכה העיר אינופוליס, השוכנת במטרופלין של קאזאן ובה אוניברסיטת אינופוליס, האוניברסיטה הבכירה בתחום לימודי היי טק בטטרסטן.

ב-2014 ירשה קאזאן מאסקישהיר את התואר של "הבירה התרבותית של העולם הטורקי". הבחירה נעשית מדי שנה ביוזמתו של הארגון הבינלאומי לתרבות טורקית.

נהרות הקזנקה והוולגה עוברים בעיר, ואחד מסממני העיר הם חופי הרחצה והדיג שלה.

תחבורה

קאזאן היא אחת מצמתי התחבורה הגדולים ביותר ברוסיה. בעיר עוברות מסילות ברזל המובילות רכבות המקשרות את העיר לאיז'בסק, פרם (עיר), יקטרינבורג, אוליאנובסק, אופה, מוסקבה, ניז'ני נובגורוד וקירוב ומתוכננת הוספת כביש מצפון אירופה למערב סין^[32]. בשטחה עוברים הכבישים הפדרליים M7, כביש Р241 ו¯Р239 וכביש "וולגה" 22. את העיר משרת נמל התעופה הבינלאומי קאזאן, הנמצא במרחק של 26 קילומטרים ממרכז העיר.

בין מערכות התחבורה הציבורית בעיר ניתן למנות את הרכבת התחתית של קאזאן שנחנכה באוגוסט 2005^[33] ותחנות הרכבת "קאזאן 1" ו"קאזאן 2".

כלי התחבורה העיקרי בעיר עדיין מהווה רכב פרטי ונכון לשנת 2011 היו בעיר 284 אלף כלי רכב^[34] ולכן העיר סובלת מפקקי תנועה רבים. אמצעי ההתניידות הפופולרי ביותר הוא האוטובוס^[35] ובעיר ישנם 93 קווי אוטובוס (Bus.KZN.Ru) ופועלים גם 16 קווי רכבת קלה^[36]^[37]^[38]^[39].

בשנים 2014–2017 שופצו מבנים וכבישים רבים בעיר, כחלק מתוכניות שיפוץ לקראת גביע הקונפדרציות 2017 ומונדיאל 2018^[40]^[41]

מטרו, תחנת "התעשייה האווירית"
תחנת הרכבת הראשית של קאזאן, "קאזאן-1"
נמל התעופה הבינלאומי קאזאן
אוטובוס בקאזאן

ספורט

בעיר מועדוני ספורט במספר ענפים. הבולטים הם מועדון הכדורסל אוניקס קאזאן המתמודד בליגה הבכירה ברוסיה וקבוצת הכדורגל רובין קאזאן אשר זכתה בשתי אליפויות רצופות בשנים 2008 ו-2009, ובעונת הבכורה שלה בליגת האלופות סיימה במקום השלישי בשלב הבתים. כמו כן, נודעות גם קבוצת ההוקי קרח אק בארס קאזאן שזכתה בשתי אליפויות רצופות של ליגת ה-KHL וקבוצת הכדורעף זניט קאזאן הנחשב למועדון הספורט המצליח ביותר בעיר, לאחר שזכה בארבע אליפויות לאומיות, שלושה גביעים ובעונות 2007/08 ו 2014/15 זכתה בליגת האלופות האירופית והעפילה לחצי גמר גביע העולם לקבוצות בכדורעף.

ביולי 2013 אירחה העיר את האוניברסיאדה ושנתיים לאחר מכן, בקיץ 2015 היא אירחה את אליפות העולם בשחייה. כמו כן הייתה בין הערים שאירחו את מונדיאל 2018 ברוסיה, באצטדיון אק בארס ארנה. העיר נבחרה גם לארח את אליפות אירופה בשחייה 2021 ואליפות אירופה לענפי המים 2024.

החל משנת 2015 נערך מרתון קאזאן השנתי.

מועדון	ליגה	ענף ספורט	אצטדיון/היכל בית	הקמה	תארים בולטים	הערות
רובין	הפרמייר ליג הרוסי	כדורגל	קאזאן ארנה	1958	2 אליפויות רוסיה
נפיס	ליגת הכדורגל המקצוענית	כדורגל		2021
אוניקס	הליגה המאוחדת של VTB‏	כדורסל	היכל באסקט ארנה	1991	גביע יורוקאפ ויורוצ'לנג'
זניט	ליגת העל הרוסית בכדורעף	כדורעף	סנקט פטרבורג	2000	6 גביעי ליגת האלופות בכדורעף‏, 10 אליפויות רוסיה
אק בארס	KHL	הוקי קרח	אק בארס ארנה	1946	5 אליפויות לאומיות, 3 גביע גגארין
רובין	ליגת העל הרוסית בכדורגל נשים	כדורגל נשים	אצטדיון רובין	2020		מועדון בת של רובין

דת

יהודים

עד לשנת 1914 הותר רק לקנטוניסטים להתיישב בעיר. אחרי מלחמת העולם הראשונה פליטים יהודיים רבים הגיעו לעיר מאזור הקרבות בבלארוס וליטא, והקימו קהילה גדולה. כרב העיר כיהן הרב בן־ציון חיים ציוני (זילבר) עד לשנות ה־30. משנות ה־30 השלטון הסובייטי התחיל לרדוף את הדת היהודית, כל המוסדות נסגרו ובית הכנסת הוחרם. בתקופת הפרסטרויקה והגלאסנוסט של גורבצ'וב חודשה הפעילות הקהילתית. ב-1997 הגיע הרב יצחק גורליק ופתח בית חב"ד במקום והתמנה לרב ראשי. תחת הנהגתו הקהילה המשיכה לפרוח. בעיר ישנם סניפים של ארגונים יהודיים אחרים, ובהם הסוכנות היהודית, המפעילה את בית הספר היהודי "משפחתנו" והג'וינט המפעיל את "חסד". ישנו גם בית כנסת בעיר קאזאן^[42].

ערים תאומות

מונגוליה אולן בטור, מונגוליה

ראו גם

בית הספר לטנקים בקאזאן

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של קאזאן (ברוסית, באנגלית ובטטרית)
1000 שנים לקאזאן
קאזאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קאזאן (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית

קאזאן, ברשת החברתית פייסבוק
קאזאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קאזאן, ביישום טלגרם
קאזאן, ברשת החברתית אינסטגרם
קאזאן, ברשת החברתית VK
קאזאן, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

הערים הגדולות של רוסיה נכון לינואר 2024^[1]

	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
מוסקבה סנקט פטרבורג
	1	מוסקבה	מוסקבה	13,150,000	11	רוסטוב על הדון	רוסטוב	1,140,000	נובוסיבירסק יקטרינבורג
	2	סנקט פטרבורג	סנקט פטרבורג	5,598,000	12	קרסנודאר	קרסנודאר	1,139,000
	3	נובוסיבירסק	נובוסיבירסק	1,634,000	13	אומסק	אומסק	1,104,000
	4	יקטרינבורג	סברדלובסק	1,536,000	14	וורונז'	וורונז'	1,046,000
	5	קאזאן	טטרסטן	1,319,000	15	פרם	פרם	1,027,000
	6	קרסנויארסק	קרסנויארסק	1,205,000	16	וולגוגרד	וולגוגרד	1,019,000
	7	ניז'ני נובגורוד	ניז'ני נובגורוד	1,205,000	17	סראטוב	סראטוב	887,000
	8	צ'ליאבינסק	צ'ליאבינסק	1,177,000	18	טיומן	טיומן	861,000
	9	אופה	בשקורטוסטן	1,163,000	19	טוליאטי	סמרה	668,000
	10	סמרה	סמרה	1,159,000	20	מחצ'קלה	דגסטן	622,000

^ נתוני שירו הססטסיטקה הפדלי, 2024

[:0-1] ¹ ² Graney, Kate (2007). "Making Russia Multicultural Kazan at Its Millennium and Beyond". Problems of Post-Communism. 54: 17–27. doi:10.2753/ppc1075-8216540602.

[2] Казанские Ведомости: Экология и охрана окружающей среды

[3] Концентрация формальдегида в казанском воздухе в 18 раз превышает норму

[4] Казань исключена из перечня городов с наибольшим уровнем загрязнения воздуха

[5] Мэр объявил «Пятилетку здоровья»

[6] Госдоклад 2010

[7] Зелёные «лёгкие» российских городов

[8] "Проект «Зеленый рекорд» найдет своё продолжение в парках и скверах Казани". БИЗНЕС Online.

[9] "И.Метшин: «Дорожная ситуация – вопрос архиважный для любого города» - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru.

[10] "В 2014 году объём реализации МУП «Водоканал» составил более 90 миллионов кубометров воды - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru.

[11] Закон «Об административно-территориальном устройстве Республики Татарстан»

[12] Реестр административно-территориальных единиц и населенных пунктов в Республике Татарстан

[13] Устав муниципального образования города Казани

[14] Проект Концепции территориальной экономической политики Республики Татарстан

[15] Схема территориального планирования Республики Марий Эл. Утверждена постановлением Правительства Республики Марий Эл от 4 июля 2008 г. № 173

[16] Город-спутник Зелёный Дол ждёт инвесторов

[17] Предварительные итоги ВПН-2010 Росстат (1.07.2010)

[18] "Численность населения муниципальных образований Республики Татарстан" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2019-08-04. נבדק ב-2020-06-18.

[19] Экспертная оценке Правительства и Администрации Президента РФ

[20] КАЗАНСКИЕ ПОХОДЫ ИВАНА IV ГРОЗНОГО

[21] Казань и казанцы.

[22] Выйти замуж за «миллионера».

[23] Отчёт Мэра за 2009 год " ЗДРАВООХРАНЕНИЕ

[24] Татарстанстат. Национальный состав населения Республики Татарстан по ВПН 2010

[25] ЕСТЕСТВЕННОЕ ДВИЖЕНИЕ НАСЕЛЕНИЯ МУНИЦИПАЛЬНЫХ РАЙОНОВ И ГОРОДСКИХ ОКРУГОВ РЕСПУБЛИКИ ТАТАРСТАН

[26] Естественное движение населения муниципальных районов и городских округов Республики Татарстан в 2013 году

[27] Естественное движение населения муниципальных районов и городских округов Республики Татарстан в 2014 году

[28] "За 2015 год рождаемость в Казани выросла на 5% – до 24 063 новорожденных".

[29] "В Казани поставили новый рекорд рождаемости". www.kazan.aif.ru.

[30] Устав города Казани, глава III

[31] Президиум Городской Думы

[32] Трансконтинентальный коридор «Северная Европа — Западный Китай» — новый путь в Европу

[33] Асфан Галявов: «Думаете, не будь метро, в Казани появились бы супердороги?»

[34] На улицах Казани за год стало больше на 11 тысяч машин

[35] Казанские автобусы ездят на «космическом поводке»

[36] В Казани закупят 20 трамваев и 40 троллейбусов | ОБЩЕСТВО | АиФ Казань

[37] ttp://transphoto.ru/list.php?serv=0&mid=1154&cid=85/список подвижного состава аксм 843

[38] В Казани в рейс вышел первый маршрутный эко-автобус // KAZAN.KP.RU Комсомольская правда в Казани.

[39] Татарстан давит на газ.

[40] "В Казани полностью завершен капитальный ремонт дворов - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru.

[41] "И.Метшин: «Организация транспортного обслуживания требует постоянного внимания» - новости - Официальный портал мэрии Казани". www.kzn.ru.

[42] דו קיום בקאזאן: העיר שמוכיחה שאפשר אחרת, באתר ynet, 1 ביולי 2018

[43] נתוני שירו הססטסיטקה הפדלי, 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[1]

קאזאן
קאזאן - בנושאים
ממשל ופוליטיקה	ראש עיריית קאזאן • עיריית קאזאן • הדומה העירונית של קאזאן
רבעי קאזאן	רובע התעשייה האווירית • רובע ואחיטוב • רובע קירוב • רובע מוסקבה • נובו-סאווינוב • עבר הוולגה • הרובע הסובייטי
השכלה, תרבות ותיירות	אוניברסיטת קאזאן • בית הספר לטנקים בקאזאן • האוניברסיטה האסלאמית הרוסית • הקרמלין בקאזאן
קאזאן: צבא וביטחון	משטרת העיר • קאזאן מסוקים
תחבורה ציבורית בולדיווסטוק	נמל התעופה הבינלאומי • הרכבת התחתית • טטרסטן איירליינס
דת בולדיווסטוק	המקדש האוניברסלי
ספורט בולדיווסטוק	זניט קאזאן • רובין קאזאן • אוניקס קאזאן • סינתז קאזאן • אק בארס קאזאן • אק בארס ארנה
קאזאן - סמלים לאומיים
סמלי העיר הממלכתיים	סמל • דגל

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: קאזאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קאזאן