קרלו רוביה

קרלו רוביה
Carlo Rubbia
לידה	31 במרץ 1934 (בן 90); גוריציה, גוריציה, ממלכת איטליה
ענף מדעי	פיזיקת חלקיקים
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת פיזה; סקואולה נורמלה סופריורה בפיזה ;
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת פאביה ;
פרסים והוקרה	אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (22 בנובמבר 1984); הרצאת בייקר (1985); חבר זר של החברה המלכותית (28 ביוני 1984); מדליית דיראק (1989); פרס נובל לפיזיקה (1984); קצין בלגיון הכבוד (1989); עיטור ההצטיינות של הרפובליקה של פולין בדרגת מפקד; מדליית בייקר של החברה המלכותית ;

קרלו רוביה (באנגלית: Carlo Rubbia; נולד ב-31 במרץ 1934) הוא ד"ר לפיזיקת חלקיקים, וזוכה פרס נובל לפיזיקה, יחד עם סימון ואן דר מיר, על עבודתם במרכז לחקר פיזיקת חלקיקים CERN, שהובילה לגילוי בוזוני Z ו-W המשמשים נושאי הכוח החלש ומהווים חלקיקים אלמנטריים במודל הסטנדרטי. בשנת 1989 רוביה החל את כהונתו כמנכ"ל המרכז לחקר פיזיקת חלקיקים-CERN וכהונתו נמשכה 5 שנים.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו רוביה למד הנדסה באוניברסיטת פיזה לאחר שלא התקבל ללימודי פיזיקה ב-Scuola Normale. לאחר כמה חודשים בלימודי ההנדסה קיבל רוביה הזדמנות ללמוד פיזיקה ב-Scuola Normale בעקבות פרישתו של מועמד אחר. רוביה סיים את מחקרו בנושא קרניים קוסמיות יחד עם מרצ'לו קונוורסי בשנת 1957 וקיבל את הדוקטורט שלו ב-1958.^[1]

קרירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קבלת הדוקטורט נסע רוביה לארצות הברית לעשות מחקר פוסט-דוקטורט במשך שנה וחצי באוניברסיטת קולומביה. במהלך תקופה זו רוביה ביצע ניסויים החוקרים מיואונים. ב-1960 חזר רוביה לאירופה בעקבות עינינו הגדול במרכז החדש לחקר חלקיקים CERN, שם עסק בניסויים בנושא הכוח החלש. כאשר נפתח ב-CERN מתקן חדש, רוביה ושותפיו עשו ניסויים במתקן שאפשר להם לגרום לאלומות של פרוטונים להתנגש זו עם זו, מטרת ניסוים אלו הייתה לחקור את הכוח החלש. ותוצאתם המרכזית היא ההבחנה בבראיונים המכילים קווארק קסום. ניסויים אלו היו בעלי חשיבות רבה והובילו לפיתוח משמעותי של טכניקות שעזרו במציאת חלקיקים נוספים בניסויים נוספים שהתרחשו במאיצי חלקיקים במהלך השנים.

ב-1976 הציע רוביה להתאים את ה-SPS למאיץ שיאפשר להתנגשויות בין פרוטונים לאנטי פרוטונים להתרחש. בעזרת סימון ואן דר מיר ופיתוחיו הטכנולוגיים, המאיץ החל לעבוד ב-1981 וכבר ב-1983 קבוצת פיזיקאים אשר נקראה קבוצת ה-UA1 שבראשה עמד רוביה, הבחינה בבוזונים W ו-Z אשר נושאים את הכוח החלש וגילויים תרם תרומה עצומה לתאוריות של פיזיקת חלקיקים. על גילוי זה קיבלו קרלו רוביה וסימון ואן דר מיר פרס נובל בפיזיקה. רוביה היה אחד מהמובילים של שיתוף הפעולה עם מתקן מחקר בהרי גראן סאסו (LNGS) שמטרתו לחקור דעיכה של פרוטונים.^[1]

הוראה בהרווארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך 18 שנים רוביה לימד באוניברסיטת הרווארד, סמסטר אחד בשנה, כאשר בשאר השנה עשה ניסוים ב-SPS שב-CERN. בשנת 1970 קיבל רוביה תואר פרופסור מאוניברסיטת הרווארד וב-1987 הפסיק ללמד בהרווארד בעקבות תפקידו החדש כמנכ"ל CERN.^[1]

כהונה כמנכ"ל CERN[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בדצמבר 1987 חברי מועצת CERN החליטו למנות את קרלו רוביה למנכ"ל CERN. ב-1 בינואר 1989 החל רוביה בכהונתו כמנכ"ל CERN, בתפקיד זה שרת במשך 5 שנים.^[2]^[1]

פעולתו לפתרון משבר האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוביה היה פעיל מאוד בנושא משבר האנרגיה שעתיד לבוא. רוביה הציע רעיונות לניצול משאבים לייצור אנרגיה גרעינית בשימוש בטכנולוגיות המאיצים. רעיונותיו נלמדים היום ברחבי העולם במטרה לייעל כורים גרעיניים ולייצר אנרגיה מתוריום ואורניום. ב-2013 אף הציע לבנות תחנות כוח קטנות הפועלות על אנרגיה המופקת מתוריום. רוביה כיהן כנשיא ENEA. בזמן כהונתו שנמשכה 4 שנים חקר ופיתח טכנולוגיות בתחום האנרגיה הסולרית. בנוסף, רוביה היה היועץ המדעי הראשי של CIEMAT (ספרד) בנושא לוחות סולריים, מחברי קבוצת הייעוץ של האיחוד האירופי בנושא שינויי אקלים דרסטיים, במועצת המתקן לחקר אנרגיה ב-IMDEA ויועץ בוועדת ECLAC של האו"ם. רוביה מונה גם למנכ"ל מדעי של המתקן למחקר ולימוד מדעי קיימות בפוטסדאם גרמניה.^[1]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלו רוביה נשוי למורה לפיזיקה בתיכון בשם מריסה ויש לו שני ילדים: בת רופאה בשם לורה ובן בשם אנדרה שממשיך בעקבותיו, הוא פרופסור לפיזיקה במכון הטכנולוגי של ציריך ומתמחה בחקר נייטרינו.^[1]

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 מונה רוביה להיות סנאטור לכל החיים בידי נשיא איטליה ג'ורג'ו נפוליטנו.
לרוביה יש 27 תוארי כבוד.
ב-1984 קיבל רוביה יחד עם סימון ואן דר מיר פרס נובל לפיזיקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קרלו רוביה בוויקישיתוף

קרלו רוביה, באתר פרס נובל (באנגלית)
קרלו רוביה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Carlo Rubbia Biographical, The Noble Prize
^ RUBBIA CARLO, Gran Sasso Science Institute

[הערה_מספר_25786392:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Carlo Rubbia Biographical, The Noble Prize

[2] RUBBIA CARLO, Gran Sasso Science Institute

[1]

[2]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)