לדלג לתוכן

זג צהוב-מקור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קו מפריד בטווח מספרים
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה?
שורה 14: שורה 14:


== טקסונומיה ==
== טקסונומיה ==
הזג צהוב-המקור תועד לראשונה כ-''Corvus graculus,'' על ידי [[לינאוס]], בחיבורו ''Systema Naturae'' משנת 1766<ref>[[לינאוס|קרלוס לינאוס]], (1766). ''Systema naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis. Tomus I. Editio duodecima'' (בלטינית). Holmiae. (Laurentii Salvii). עמוד 158.</ref>. הוא הועבר לסוג ''Pyrrhocorax'' על ידי ה[[אורניתולוג]] ה[[בריטניה הגדולה|בריטי]] [[מרמדוקה טונסטאל]], בחיבורו ''Ornithologia Britannica''<ref>Tunstall, M. (1771). ''Ornithologia Britannica: seu Avium omnium Britannicarum tam terrestrium, quam aquaticarum catalogus, sermone Latino, Anglico et Gallico redditus'' (בלטינית). London, J. Dixwell. עמוד 2.</ref> משנת 1776. בנוסף לזג צהוב-המקור, טונסטאל העביר גם את ה[[זג אדום-מקור|זג אדום-המקור]] לסוג זה<ref name=":0">Madge, S.; Burn, Hilary (1994). ''Crows and jays: a guide to the crows, jays and magpies of the world''. A & C Black. עמ' 132–133. [[מסת"ב]] 0-7136-3999-7.</ref>. הזגים נחשבו בעבר כקרובים ביותר לעורבים מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''Corvus''<ref name=":4">Goodwin, Derek; Gillmor, Robert (1976). ''Crows of the world''. London: British Museum (Natural History).  עמ' 151–158. [[מסת"ב]] 0-565-00771-8.</ref>, במיוחד למינים מתת-המשפחה Coloeus (שכוללת בין השאר את ה[[קאק]]); אך מחקרים ב-[[DNA]] וב[[כרומוזום b]] הוכיחו שהסוג ''Pyrrhocorax'' נפרד מוקדם יחסית משאר מיני ה[[עורביים]]<ref>Ericson, Per G. P.; Jansén, Anna-Lee; Johansson, Ulf S.; Ekman, Jan (2005). [http://nrm.se/download/18.4e1d3ca810c24ddc70380001145/Corvidae%5B1%5D.pdf "Inter-generic relationships of the crows, jays, magpies and allied groups (Aves: Corvidae) based on nucleotide sequence data"] (PDF). ''Journal of Avian Biology'' '''36'''(3): 222–234. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.0908-8857.2001.03409.x|10.1111/j.0908-8857.2001.03409.x]].</ref>.
הזג צהוב-המקור תועד לראשונה כ-''Corvus graculus,'' על ידי [[לינאוס]], בחיבורו ''Systema Naturae'' משנת 1766{{הערה|[[לינאוס|קרלוס לינאוס]], (1766). ''Systema naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis. Tomus I. Editio duodecima'' (בלטינית). Holmiae. (Laurentii Salvii). עמוד 158.}}. הוא הועבר לסוג ''Pyrrhocorax'' על ידי ה[[אורניתולוג]] ה[[בריטניה הגדולה|בריטי]] [[מרמדוקה טונסטאל]], בחיבורו ''Ornithologia Britannica''{{הערה|Tunstall, M. (1771). ''Ornithologia Britannica: seu Avium omnium Britannicarum tam terrestrium, quam aquaticarum catalogus, sermone Latino, Anglico et Gallico redditus'' (בלטינית). London, J. Dixwell. עמוד 2.}} משנת 1776. בנוסף לזג צהוב-המקור, טונסטאל העביר גם את ה[[זג אדום-מקור|זג אדום-המקור]] לסוג זה{{הערה|שם=:0|Madge, S.; Burn, Hilary (1994). ''Crows and jays: a guide to the crows, jays and magpies of the world''. A & C Black. עמ' 132–133. [[מסת"ב]] 0-7136-3999-7.}}. הזגים נחשבו בעבר כקרובים ביותר לעורבים מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''Corvus''{{הערה|שם=:4|Goodwin, Derek; Gillmor, Robert (1976). ''Crows of the world''. London: British Museum (Natural History).  עמ' 151–158. [[מסת"ב]] 0-565-00771-8.}}, במיוחד למינים מתת-המשפחה Coloeus (שכוללת בין השאר את ה[[קאק]]); אך מחקרים ב-[[DNA]] וב[[כרומוזום b]] הוכיחו שהסוג ''Pyrrhocorax'' נפרד מוקדם יחסית משאר מיני ה[[עורביים]]{{הערה|Ericson, Per G. P.; Jansén, Anna-Lee; Johansson, Ulf S.; Ekman, Jan (2005). [http://nrm.se/download/18.4e1d3ca810c24ddc70380001145/Corvidae%5B1%5D.pdf "Inter-generic relationships of the crows, jays, magpies and allied groups (Aves: Corvidae) based on nucleotide sequence data"] (PDF). ''Journal of Avian Biology'' '''36'''(3): 222–234. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.0908-8857.2001.03409.x|10.1111/j.0908-8857.2001.03409.x]].}}.


שמו המדעי של הסוג, ''Pyrrhocorax'', הוא הלחם של המילים πύρρος ("פורהוס"), "בצבע להבה", וκόραξ ("קוראקס"), "עורב"<ref>"[http://blx1.bto.org/birdfacts/results/bob15590.htm Chough ''Pyrrhocorax pyrrhocorax''<nowiki> [Linnaeus, 1758]</nowiki>]". ''BTO''Web ''BirdFacts''. British Trust for Ornithology. </ref>; משמעות שמו המדעי של המין, ''graculus'', היא "[[קאק]]" ב[[לטינית]]<ref>Woodhouse, Sidney Chawner (1982). ''The Englishman's pocket Latin-English and English-Latin dictionary''. Taylor & Francis. p. 75. [[מסת"ב]] 0-7100-9267-9.</ref>.'' ''שמו האנגלי של הזג (Cough) היווה במקור שם [[אונומטופיה|אונומטופיוני]] לקאק. הזגים אדומי-המקור, שהיו נפוצים בקורנוול, כונו ב[[אנגלית קורנוולית]] "Cornish chough" (קאק קורנוולי); השם השתנה במהלך הזמן ל-chough<ref>Cocker, Mark; Mabey, Richard (2005). ''Birds Britannica''. London: Chatto & Windus. pp. 406–408. [[מסת"ב]] 0-7011-6907-9.</ref>.
שמו המדעי של הסוג, ''Pyrrhocorax'', הוא הלחם של המילים πύρρος ("פורהוס"), "בצבע להבה", וκόραξ ("קוראקס"), "עורב"{{הערה|"[http://blx1.bto.org/birdfacts/results/bob15590.htm Chough ''Pyrrhocorax pyrrhocorax''<nowiki> [Linnaeus, 1758]</nowiki>]". ''BTO''Web ''BirdFacts''. British Trust for Ornithology. }}; משמעות שמו המדעי של המין, ''graculus'', היא "[[קאק]]" ב[[לטינית]]{{הערה|Woodhouse, Sidney Chawner (1982). ''The Englishman's pocket Latin-English and English-Latin dictionary''. Taylor & Francis. p. 75. [[מסת"ב]] 0-7100-9267-9.}}.'' ''שמו האנגלי של הזג (Cough) היווה במקור שם [[אונומטופיה|אונומטופיוני]] לקאק. הזגים אדומי-המקור, שהיו נפוצים בקורנוול, כונו ב[[אנגלית קורנוולית]] "Cornish chough" (קאק קורנוולי); השם השתנה במהלך הזמן ל-chough{{הערה|Cocker, Mark; Mabey, Richard (2005). ''Birds Britannica''. London: Chatto & Windus. pp. 406–408. [[מסת"ב]] 0-7011-6907-9.}}.


ה[[פליאונתולוג]] ה[[מוראביה|מוראבי]] [[פרדיננד סטוליקזה]], טען שהאוכלוסייה של הזג באזור [[ההימלאיה]] מהווה תת-מין שלישי, ''P. g. forsythi'', אך הצעתו לא נתקבלה; אוכלוסייה זו נכללת כיום בתת-המין ''P. g. digitatus''. מאובן שנמצא באירופה מזכיר מאוד במבנהו את הזג צהוב-המקור, ולעתים הוא ממויין כ-''P. g. vetus''.
ה[[פליאונתולוג]] ה[[מוראביה|מוראבי]] [[פרדיננד סטוליקזה]], טען שהאוכלוסייה של הזג באזור [[ההימלאיה]] מהווה תת-מין שלישי, ''P. g. forsythi'', אך הצעתו לא נתקבלה; אוכלוסייה זו נכללת כיום בתת-המין ''P. g. digitatus''. מאובן שנמצא באירופה מזכיר מאוד במבנהו את הזג צהוב-המקור, ולעתים הוא ממויין כ-''P. g. vetus''.
שורה 22: שורה 22:
=== תת-מינים ===
=== תת-מינים ===
ישנם שני תת-מינים:
ישנם שני תת-מינים:
* ''P. g. graculus'' - מצוי ב[[אירופה]], ב[[צפון אפריקה]], ב[[טורקיה]], ב[[הרי הקווקז]] ובצפון [[איראן]]. זהו תת-המין השלט (של האוכלוסייה שתועדה לראשונה)<ref name=":0" />.
* ''P. g. graculus'' - מצוי ב[[אירופה]], ב[[צפון אפריקה]], ב[[טורקיה]], ב[[הרי הקווקז]] ובצפון [[איראן]]. זהו תת-המין השלט (של האוכלוסייה שתועדה לראשונה){{הערה|שם=:0}}.
* ''P. g. digitatus'' - תועד לראשונה על ידי הזואולוגים הגרמניים [[ויליאם המפריך]] ו[[כריסטיאן גוטפריד אהרנברג]] ב-1883<ref>Dickinson, E C; Dekker, R. W. R. J.; Eck, S.; Somadikarta S. (2004). [http://www.repository.naturalis.nl/document/43939 "Systematic notes on Asian birds. 45. Types of the Corvidae"] (PDF). ''Leiden Zoologische verhandelingen'' '''350''': 121.</ref>. הפרטים מתת-מין זה גדולים יותר, ורגליהם חזקות יותר מאשר אצל תת-המין השלט<ref name=":0" />. הוא [[רבייה|מצוי]] ב[[אסיה]], בעיקר באזור [[רכס ההימלאיה]]<ref name=":2">Snow, David; Perrins, Christopher M., eds. (1998). ''The Birds of the Western Palearctic concise edition (2 volumes)''. Oxford: Oxford University Press. עמודים 1464–1466. מסת"ב 0-19-854099-X.</ref>.
* ''P. g. digitatus'' - תועד לראשונה על ידי הזואולוגים הגרמניים [[ויליאם המפריך]] ו[[כריסטיאן גוטפריד אהרנברג]] ב-1883{{הערה|Dickinson, E C; Dekker, R. W. R. J.; Eck, S.; Somadikarta S. (2004). [http://www.repository.naturalis.nl/document/43939 "Systematic notes on Asian birds. 45. Types of the Corvidae"] (PDF). ''Leiden Zoologische verhandelingen'' '''350''': 121.}}. הפרטים מתת-מין זה גדולים יותר, ורגליהם חזקות יותר מאשר אצל תת-המין השלט{{הערה|שם=:0}}. הוא [[רבייה|מצוי]] ב[[אסיה]], בעיקר באזור [[רכס ההימלאיה]]{{הערה|שם=:2|Snow, David; Perrins, Christopher M., eds. (1998). ''The Birds of the Western Palearctic concise edition (2 volumes)''. Oxford: Oxford University Press. עמודים 1464–1466. מסת"ב 0-19-854099-X.}}.


== תיאור ==
== תיאור ==
כל גופו של הזג הבוגר שחור בוהק. מקורו צהוב, [[קשתית|עיניו]] חומות-כהות ורגליו אדומות<ref name=":0" />. הזכר זהה במראהו לנקבה, למרות שהוא גדול ממנה במעט. צבע גופם של זגים צעירים דהוי יותר, צבע מקור צהוב דהוי ורגליהם חומות. הזג צהוב-המקור קטן מעט מהזג אדום-המקור: אורכו כ-37 עד 39 ס"מ, אורך זנבו כ-12 עד 14 ס"מ, ו[[מוטת כנפיים|מוטת כנפיו]] היא כ-75 עד 85 ס"מ; זאת למרות שזנבו ארוך יותר וכנפיו קצרות יותר מאלה של אדום-המקור.
כל גופו של הזג הבוגר שחור בוהק. מקורו צהוב, [[קשתית|עיניו]] חומות-כהות ורגליו אדומות{{הערה|שם=:0}}. הזכר זהה במראהו לנקבה, למרות שהוא גדול ממנה במעט. צבע גופם של זגים צעירים דהוי יותר, צבע מקור צהוב דהוי ורגליהם חומות. הזג צהוב-המקור קטן מעט מהזג אדום-המקור: אורכו כ-37 עד 39 ס"מ, אורך זנבו כ-12 עד 14 ס"מ, ו[[מוטת כנפיים|מוטת כנפיו]] היא כ-75 עד 85 ס"מ; זאת למרות שזנבו ארוך יותר וכנפיו קצרות יותר מאלה של אדום-המקור.


הפרטים מתת-המין ''P. g. digitatus'' גדולים מעט מהפרטים מתת-המין השלט - משקלם כ-191–244 גרם, לעומת 188–252 אצל תת-המין ''P. g. graculus''; בנוסף, רגליהם חזקות יותר<ref name=":0" />. ממצאים אלה מתאימים ל[[כלל ברגמן]], שטוען שתתי-המינים או המינים הגדולים יותר של בעלי חיים יהיו באזורים קרים יותר, או ב[[גובה|רום]] גבוה יותר. גפיו של הזג, מקורו ועצמות שורש הרגל שלו גדולים יותר באזורים חמים, מה שעולה בקנה אחד עם [[כלל אלן]]. הטמפרטורה היא הגורם המשפיע החשוב ביותר על השוני בין תכונות גופם של הזגים השונים<ref name=":1">Laiolo, Paola; Rolando, Antonio (2000). "Ecogeographic correlates of morphometric variation in the Red-billed Chough''Pyrrhocorax pyrrhocorax'' and the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus''". ''Ibis'' '''43''' (3): 602–616. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: 10.1111/j.1474-919X.2001.tb04888.x.</ref>.
הפרטים מתת-המין ''P. g. digitatus'' גדולים מעט מהפרטים מתת-המין השלט - משקלם כ-191–244 גרם, לעומת 188–252 אצל תת-המין ''P. g. graculus''; בנוסף, רגליהם חזקות יותר{{הערה|שם=:0}}. ממצאים אלה מתאימים ל[[כלל ברגמן]], שטוען שתתי-המינים או המינים הגדולים יותר של בעלי חיים יהיו באזורים קרים יותר, או ב[[גובה|רום]] גבוה יותר. גפיו של הזג, מקורו ועצמות שורש הרגל שלו גדולים יותר באזורים חמים, מה שעולה בקנה אחד עם [[כלל אלן]]. הטמפרטורה היא הגורם המשפיע החשוב ביותר על השוני בין תכונות גופם של הזגים השונים{{הערה|שם=:1|Laiolo, Paola; Rolando, Antonio (2000). "Ecogeographic correlates of morphometric variation in the Red-billed Chough''Pyrrhocorax pyrrhocorax'' and the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus''". ''Ibis'' '''43''' (3): 602–616. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: 10.1111/j.1474-919X.2001.tb04888.x.}}.


קריאות ה"פריייפ" ו"סוויוווו" של הזג שונות מהקריאות האופייניות יותר למיני העורביים, "צ'ייי-אווו", שאותן משמיעים ה[[קאק]] וה[[זג אדום-המקור]]. הוא גם משמיע קריאת אזהרה, "צ'וווור", וכמה שריקות וציוצים שמושמעים על ידי זגים שנחים או אוכלים<ref name=":0" />.
קריאות ה"פריייפ" ו"סוויוווו" של הזג שונות מהקריאות האופייניות יותר למיני העורביים, "צ'ייי-אווו", שאותן משמיעים ה[[קאק]] וה[[זג אדום-המקור]]. הוא גם משמיע קריאת אזהרה, "צ'וווור", וכמה שריקות וציוצים שמושמעים על ידי זגים שנחים או אוכלים{{הערה|שם=:0}}.


הזג צהוב-המקור הוא מעופף מצוין, והוא מבצע לעתים סיבובים, התהפכויות וצלילות מסוגננות, שבמהלכן הוא מקפל את כנפיו, צולל כלפי הקרקע ונוסק למעלה ברגע האחרון. הוא נצפה מעופף בגבהים שמעל 8,000 מטרים מ[[גובה פני הים]]<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.arkive.org/yellow-billed-chough/pyrrhocorax-graculus/|כותרת = זג צהוב-מקור, באתר ארקייב}}</ref>. במחקר של צלילי זגים באזור ה[[פליארקטי]], נמצא שיש יחס הפוך בין תדירות הקול של הזגים לבין גודל גופם; משמע, קולם של זגים שגופם קטן גבוה יותר<ref>Laiolo, Paola; Rolando, Antonio; Delestrade, Anne; de Sanctis, Augusto (2001). "Geographical variation in the calls of the choughs". ''The Condor'' '''103''' (2): 287–297.  [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[MediaWiki:Badtitletext|10.1650/0010-5422(2001)103[0287:GVITCO]2.0.CO;2]].</ref>.
הזג צהוב-המקור הוא מעופף מצוין, והוא מבצע לעתים סיבובים, התהפכויות וצלילות מסוגננות, שבמהלכן הוא מקפל את כנפיו, צולל כלפי הקרקע ונוסק למעלה ברגע האחרון. הוא נצפה מעופף בגבהים שמעל 8,000 מטרים מ[[גובה פני הים]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.arkive.org/yellow-billed-chough/pyrrhocorax-graculus/|כותרת = זג צהוב-מקור, באתר ארקייב}}}}. במחקר של צלילי זגים באזור ה[[פליארקטי]], נמצא שיש יחס הפוך בין תדירות הקול של הזגים לבין גודל גופם; משמע, קולם של זגים שגופם קטן גבוה יותר{{הערה|Laiolo, Paola; Rolando, Antonio; Delestrade, Anne; de Sanctis, Augusto (2001). "Geographical variation in the calls of the choughs". ''The Condor'' '''103''' (2): 287–297.  [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[MediaWiki:Badtitletext|10.1650/0010-5422(2001)103[0287:GVITCO]2.0.CO;2]].}}.


== תפוצה ובית גידול ==
== תפוצה ובית גידול ==
הזג צהוב-המקור מצוי ומתרבה באזורים [[הר]]ריים. תחום התפוצה שלו מתפרש מ[[ספרד]] מזרחה, לכיוון [[דרום אירופה]] ו[[האלפים]]; משם הוא ממשיך דרך [[מרכז אסיה]] ו[[הרי ההימלאיה]] למזרח [[סין]]. קיימות גם אוכלוסיות של זגים ב[[כרתים]], [[קורסיקה]] ו[[מרוקו]]. האוכלוסיות, לכל אורך תחום התפוצה שלו, [[נדידת עופות|אינן נודדות]]; אך ידוע שלזגים ב[[מרוקו]] יש מושבה ב[[מאלאגה]] שבדרום ספרד. בנוסף, פרטים משוטטים נצפו ב[[צ'כוסלובקיה]], [[גיברלטר]], [[הונגריה]] ו[[קפריסין]]<ref name=":0" />. ב[[ישראל]] הזג הוא חורף נדיר, ונצפה רק באזור ה[[חרמון]]<ref>[http://www.tiuli.com/animal_info.asp?animal_id=247 זג צהוב-מקור], אתר [[טיולי]]</ref>.
הזג צהוב-המקור מצוי ומתרבה באזורים [[הר]]ריים. תחום התפוצה שלו מתפרש מ[[ספרד]] מזרחה, לכיוון [[דרום אירופה]] ו[[האלפים]]; משם הוא ממשיך דרך [[מרכז אסיה]] ו[[הרי ההימלאיה]] למזרח [[סין]]. קיימות גם אוכלוסיות של זגים ב[[כרתים]], [[קורסיקה]] ו[[מרוקו]]. האוכלוסיות, לכל אורך תחום התפוצה שלו, [[נדידת עופות|אינן נודדות]]; אך ידוע שלזגים ב[[מרוקו]] יש מושבה ב[[מאלאגה]] שבדרום ספרד. בנוסף, פרטים משוטטים נצפו ב[[צ'כוסלובקיה]], [[גיברלטר]], [[הונגריה]] ו[[קפריסין]]{{הערה|שם=:0}}. ב[[ישראל]] הזג הוא חורף נדיר, ונצפה רק באזור ה[[חרמון]]{{הערה|[http://www.tiuli.com/animal_info.asp?animal_id=247 זג צהוב-מקור], אתר [[טיולי]]}}.


הזג מצוי בגבהים של כ-1,260–2,880 מטרים מעל [[גובה פני הים]] ב[[אירופה]], של כ-2,880–3,900 מטרים מעל גובה פני הים ב[[מרוקו]], ושל כ-3,500–5,000 מטרים מעל גובה פני הים ב[[הרי ההימלאיה]]<ref name=":0" />. תועד זג צהוב-מקור ש[[קן|קינן]] בגובה של כ-6,500 מטרים מעל גובה פני הים, גבוה יותר מכל מין עוף אחר<ref>Bahn, H.; Ab, A. (1974). "[http://sora.unm.edu/sites/default/files/journals/condor/v076n02/p0147-p0152.pdf The avian egg: incubation time and water loss]" (PDF). ''The Condor'' '''76''' (2): 147–152. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.2307/1366724|10.2307/1366724]]. JSTOR 1366724.</ref>, אפילו מהזג אדום-המקור, שהתזונה שלו אינה מותאמת היטב לחיים בגבהים כאלה<ref name=":5">Rolando, Antonio; Laiolo, Paola (April 1997). "A comparative analysis of the diets of the chough ''Pyrrhocorax pyrrhocorax'' and the alpine chough ''Pyrrhocorax graculus''coexisting in the Alps". ''Ibis'' '''139''' (2): 388–395. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.1474-919X.1997.tb04639.x|10.1111/j.1474-919X.1997.tb04639.x.]]</ref>. זגים נצפו גם על ידי מטפסים בהר האוורסט, ברום של כ-8,200 מטרים מעל גובה פני הים<ref>Silverstein Alvin; Silverstein, Virginia (2003). ''Nature's champions: the biggest, the fastest, the best''. Courier Dover Publications. p. 17. מסת"ב 0-486-42888-5.</ref>. הוא מקנן בדרך כלל בחרכים ובסדקים בצוקים, למרות שהוא עשוי להשתמש גם בחללים בין סלעים במישורים<ref>Baumgart, W. (1967). "Alpendohlenkolonien in Felsschächten des Westbalkan". ''Journal für Ornithologie ''(בגרמנית) '''108''' (3): 341–345. מזהה עצם דיגיטלי: [[doi:10.1007/BF01671883|10.1007/BF01671883]]</ref>.
הזג מצוי בגבהים של כ-1,260–2,880 מטרים מעל [[גובה פני הים]] ב[[אירופה]], של כ-2,880–3,900 מטרים מעל גובה פני הים ב[[מרוקו]], ושל כ-3,500–5,000 מטרים מעל גובה פני הים ב[[הרי ההימלאיה]]{{הערה|שם=:0}}. תועד זג צהוב-מקור ש[[קן|קינן]] בגובה של כ-6,500 מטרים מעל גובה פני הים, גבוה יותר מכל מין עוף אחר{{הערה|Bahn, H.; Ab, A. (1974). "[http://sora.unm.edu/sites/default/files/journals/condor/v076n02/p0147-p0152.pdf The avian egg: incubation time and water loss]" (PDF). ''The Condor'' '''76''' (2): 147–152. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.2307/1366724|10.2307/1366724]]. JSTOR 1366724.}}, אפילו מהזג אדום-המקור, שהתזונה שלו אינה מותאמת היטב לחיים בגבהים כאלה{{הערה|שם=:5|Rolando, Antonio; Laiolo, Paola (April 1997). "A comparative analysis of the diets of the chough ''Pyrrhocorax pyrrhocorax'' and the alpine chough ''Pyrrhocorax graculus''coexisting in the Alps". ''Ibis'' '''139''' (2): 388–395. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.1474-919X.1997.tb04639.x|10.1111/j.1474-919X.1997.tb04639.x.]]}}. זגים נצפו גם על ידי מטפסים בהר האוורסט, ברום של כ-8,200 מטרים מעל גובה פני הים{{הערה|Silverstein Alvin; Silverstein, Virginia (2003). ''Nature's champions: the biggest, the fastest, the best''. Courier Dover Publications. p. 17. מסת"ב 0-486-42888-5.}}. הוא מקנן בדרך כלל בחרכים ובסדקים בצוקים, למרות שהוא עשוי להשתמש גם בחללים בין סלעים במישורים{{הערה|Baumgart, W. (1967). "Alpendohlenkolonien in Felsschächten des Westbalkan". ''Journal für Ornithologie ''(בגרמנית) '''108''' (3): 341–345. מזהה עצם דיגיטלי: [[doi:10.1007/BF01671883|10.1007/BF01671883]]}}.


הזגים מחפשים אוכל בעיקר ב[[מדרון|מדרונות]] הרריים וב[[מישור (גאוגרפיה)|מישורים]] אלפיניים, מעל או מתחת ל[[קו העצים]] (הקו בהר, שמסמן את המקום הגבוה ביותר בו עצים יכולים לגדול). ב[[חורף]], הם מתקהלים ליד [[ישוב]]ים, [[אתר סקי|אתרי סקי]], [[בית מלון|מלונות]] ומקומות נוספים שנבנו עבור תיירים.
הזגים מחפשים אוכל בעיקר ב[[מדרון|מדרונות]] הרריים וב[[מישור (גאוגרפיה)|מישורים]] אלפיניים, מעל או מתחת ל[[קו העצים]] (הקו בהר, שמסמן את המקום הגבוה ביותר בו עצים יכולים לגדול). ב[[חורף]], הם מתקהלים ליד [[ישוב]]ים, [[אתר סקי|אתרי סקי]], [[בית מלון|מלונות]] ומקומות נוספים שנבנו עבור תיירים.
שורה 45: שורה 45:


=== רבייה ===
=== רבייה ===
הזג צהוב-המקור הוא [[מונוגמיה|מונוגמי]], והזכר מתרבה עם אותה נקבה כל שנה<ref name=":3">Delestrade, Anne; Stoyanov, Georgi (1995). "[http://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/00063659509477171 Breeding biology and survival of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'']" (PDF). ''Bird Study'' '''42''' (3): 222–231. מזהה עצם דיגיטלי: [[doi:10.1080/00063659509477171|10.1080/00063659509477171]].</ref>. עונת הקינון מתחילה בתחילת [[מאי]]. הזגים לא מקננים בלהקות, למרות שקינים של זוגות שונים עשויים להיות קרובים יחסית אחד לשני<ref name=":0" />. הקינים בנויים מ[[שורש (בוטניקה)|שורשים]], [[ענף|זרדים]] ו[[גבעול]]ים, ומרופדים ב[[דשא]], זרדים קטנים או [[שיער]]. הם עשויים להיות מוקמים על מדפי סלע, במערות, בסדקים בצוקים או במבנים נטושים. ה[[נקבה]] מטילה 3–5 [[ביצה|ביצים]] לבנבנות שגודלן כ-33.9 על 24.9 מ"מ<ref>Harrison, Colin James Oliver (1975). ''A field guide to the nests, eggs and nestlings of European birds: with North Africa and the Middle East''. Collins. עמוד 316. [[מסת"ב]] 0-00-219249-7.</ref>, והן מכוסות בנקודות בצבע קרם, חום-צהבהב או ירוק בהיר ובכתמים חומים. הנקבה דוגרת עליהן במשך 14–21 ימים<ref name=":2" />. ה[[גוזל]]ים בוקעים מכוסים ב[[פלומה]], בשונה מגוזלי הזג אדום-המקור, שבוקעים כמעט עירומים<ref>Starck, J Matthias; Ricklefs, Robert E. (1948). ''[http://sci.bio.lmu.de/morpho/downloads/agd1.pdf Avian growth and development. Evolution within the altricial precocial spectrum].'' New York: Oxford University Press. עמוד 7. [[מסת"ב]] 0-19-510608-3.</ref>. הם מואכלים על ידי הזכר והנקבה, והם יכולים להיות מואכלים גם לאחר שפרחו והצטרפו ללהקה<ref name=":0" />. הם פורחים מהקן 29–31 ימים לאחר הבקיעה. הזגים יכולים להתרבות בהרים הגבוהים, מכיוון שיש לביצים פחות נקבוביות יחסית לאלה של מיני השפלה, והן מאבדות פחות מים על ידי אידוי בלחץ אטמוספירי נמוך<ref>Rahn, H.; Ar, A. (1974). "The avian egg: incubation time and water loss". ''The Condor'' '''76''' (2): 147–152. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.2307/1366724|10.2307/1366724]].</ref>. בנוסף לכך, ל[[עובר]] של הזגים שמתרבים באזורים גבוהים יש [[המוגלובין]] מיוחד, עם זיקה גדולה ל[[חמצן]] שהוגדרה [[גנטיקה|גנטית]]<ref>Black, Craig Patrick; Snyder, Gregory K (1980). "Oxygen transport in the avian egg at high altitude". ''American Zoologist '''''20''' (2): 461–468. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1093/icb/20.2.461|10.1093/icb/20.2.461]].</ref>.
הזג צהוב-המקור הוא [[מונוגמיה|מונוגמי]], והזכר מתרבה עם אותה נקבה כל שנה{{הערה|שם=:3|Delestrade, Anne; Stoyanov, Georgi (1995). "[http://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/00063659509477171 Breeding biology and survival of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'']" (PDF). ''Bird Study'' '''42''' (3): 222–231. מזהה עצם דיגיטלי: [[doi:10.1080/00063659509477171|10.1080/00063659509477171]].}}. עונת הקינון מתחילה בתחילת [[מאי]]. הזגים לא מקננים בלהקות, למרות שקינים של זוגות שונים עשויים להיות קרובים יחסית אחד לשני{{הערה|שם=:0}}. הקינים בנויים מ[[שורש (בוטניקה)|שורשים]], [[ענף|זרדים]] ו[[גבעול]]ים, ומרופדים ב[[דשא]], זרדים קטנים או [[שיער]]. הם עשויים להיות מוקמים על מדפי סלע, במערות, בסדקים בצוקים או במבנים נטושים. ה[[נקבה]] מטילה 3–5 [[ביצה|ביצים]] לבנבנות שגודלן כ-33.9 על 24.9 מ"מ{{הערה|Harrison, Colin James Oliver (1975). ''A field guide to the nests, eggs and nestlings of European birds: with North Africa and the Middle East''. Collins. עמוד 316. [[מסת"ב]] 0-00-219249-7.}}, והן מכוסות בנקודות בצבע קרם, חום-צהבהב או ירוק בהיר ובכתמים חומים. הנקבה דוגרת עליהן במשך 14–21 ימים{{הערה|שם=:2}}. ה[[גוזל]]ים בוקעים מכוסים ב[[פלומה]], בשונה מגוזלי הזג אדום-המקור, שבוקעים כמעט עירומים{{הערה|Starck, J Matthias; Ricklefs, Robert E. (1948). ''[http://sci.bio.lmu.de/morpho/downloads/agd1.pdf Avian growth and development. Evolution within the altricial precocial spectrum].'' New York: Oxford University Press. עמוד 7. [[מסת"ב]] 0-19-510608-3.}}. הם מואכלים על ידי הזכר והנקבה, והם יכולים להיות מואכלים גם לאחר שפרחו והצטרפו ללהקה{{הערה|שם=:0}}. הם פורחים מהקן 29–31 ימים לאחר הבקיעה. הזגים יכולים להתרבות בהרים הגבוהים, מכיוון שיש לביצים פחות נקבוביות יחסית לאלה של מיני השפלה, והן מאבדות פחות מים על ידי אידוי בלחץ אטמוספירי נמוך{{הערה|Rahn, H.; Ar, A. (1974). "The avian egg: incubation time and water loss". ''The Condor'' '''76''' (2): 147–152. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.2307/1366724|10.2307/1366724]].}}. בנוסף לכך, ל[[עובר]] של הזגים שמתרבים באזורים גבוהים יש [[המוגלובין]] מיוחד, עם זיקה גדולה ל[[חמצן]] שהוגדרה [[גנטיקה|גנטית]]{{הערה|Black, Craig Patrick; Snyder, Gregory K (1980). "Oxygen transport in the avian egg at high altitude". ''American Zoologist '''''20''' (2): 461–468. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1093/icb/20.2.461|10.1093/icb/20.2.461]].}}.


ב[[האלפים האיטלקיים|אלפים האיטלקיים]] המערביים, הזגים צהובי-המקור מקננים במגוון רחב יותר של אתרים מאשר הזגים אדומי-המקור; בין השאר ב[[צוק]]ים וב[[בניין (מבנה)|מבנים]] נטושים. לעומתם, הזג אדום-המקור מקנן באזור זה רק בצוקים טבעיים (למרות שהוא מקנן במבנים נטושים באזורים אחרים)<ref name=":0" />. נקבת הזג צהוב-המקור מטילה ביצים חודש אחרי אדום-המקור, למרות שאחוזי ההצלחה של הגוזלים והתנהגות הרבייה זהים בשני המינים. כנראה שהדמיון ברבייה שלהם בא בגלל שלשניהם יש את אותם לחצים סביבתיים<ref name=":5"/>.
ב[[האלפים האיטלקיים|אלפים האיטלקיים]] המערביים, הזגים צהובי-המקור מקננים במגוון רחב יותר של אתרים מאשר הזגים אדומי-המקור; בין השאר ב[[צוק]]ים וב[[בניין (מבנה)|מבנים]] נטושים. לעומתם, הזג אדום-המקור מקנן באזור זה רק בצוקים טבעיים (למרות שהוא מקנן במבנים נטושים באזורים אחרים){{הערה|שם=:0}}. נקבת הזג צהוב-המקור מטילה ביצים חודש אחרי אדום-המקור, למרות שאחוזי ההצלחה של הגוזלים והתנהגות הרבייה זהים בשני המינים. כנראה שהדמיון ברבייה שלהם בא בגלל שלשניהם יש את אותם לחצים סביבתיים{{הערה|שם=:5}}.


מחקר שנעשה באוכלוסיות שונות של הזגים צהובי-המקור הראה שבממוצע, מוטלות 3.6 ביצים בתטולה; מהן בוקעים 2.9 גוזלים, ומהם 1.9 הצליחו להגיע לגיל פריחה מהקן. אחוז ההישרדות של הבוגרים הוא בין 83% ל-92%, בלי שוני ניכר בין הזכרים לנקבות. אחוזי ההישרדות של זגים בני שנה היה נמוך יותר, כ-77%. אספקה זמינה של אוכל מאתרי תיירות אנושיים לא השפיעה על אחוזי ההישרדות<ref name=":3" />.
מחקר שנעשה באוכלוסיות שונות של הזגים צהובי-המקור הראה שבממוצע, מוטלות 3.6 ביצים בתטולה; מהן בוקעים 2.9 גוזלים, ומהם 1.9 הצליחו להגיע לגיל פריחה מהקן. אחוז ההישרדות של הבוגרים הוא בין 83% ל-92%, בלי שוני ניכר בין הזכרים לנקבות. אחוזי ההישרדות של זגים בני שנה היה נמוך יותר, כ-77%. אספקה זמינה של אוכל מאתרי תיירות אנושיים לא השפיעה על אחוזי ההישרדות{{הערה|שם=:3}}.


=== תזונה ===
=== תזונה ===
ב[[קיץ]], הזג ניזון בעיקר מ[[חסרי חוליות]] שהוא תופס בכרי [[מרעה]], כמו [[חיפושיות]], [[חלזונות]], [[חגבאים|חגבים]], זחלים ו[[פגית|פגיות]] זבובים<ref name=":4" />. ב[[סתיו]], ב[[חורף]] ובתחילת ה[[אביב]], הזג ניזון בעיקר מפירות; בין השאר מ[[פירות יער]], כמו ה[[מיש דרומי|מיש הדרומי]] וה[[היפופיאה]]<ref name=":4" />, פירות [[ורד]]ים, ופירות מבויתים כמו תפוחים, ענבים ואגסים, כשהוא יכול למצוא אותם<ref name=":1" />. הזג גם נצפה אוכל את הפרחים של המין ''Crocus vernus albiflorus'' (מהסוג [[כרכום]]), לרבות ה[[עלי (צמח)|עלי]] - כנראה על מנת להשיג [[קרוטנואיד]]ים<ref>McKibbin, René; Bishop, Christine A. (2008). "[http://bcfo.files.wordpress.com/2012/11/bcbvol18j.pdf Feeding observations of the western Yellow-breasted Chat in the south Okanagan valley British Columbia, Canada during a seven-year study period]" (PDF). ''British Columbia Birds'' '''18''': 24–25.</ref>. הזג עשוי להרחיב את תזונתו בחורף במזון שהוא מוצא באתרים שהוקמו עבור תיירים, כמו [[אתר סקי|אתרי סקי]], אזורי [[פיקניק]] ו[[מטמנה|מטמנות]]. במקומות שבהם הזג יכול להשיג כמות רבה של אוכל, הלהקות בדרך כלל גדולות יותר, וכוללות אחוז גדול יותר של פרטים צעירים. הזגים הצעירים מבקרים בדרך כלל באתרים שבהם הכמות הרבה ביותר של מזון זמינה, כמו [[מטמנה|מטמנות]]<ref>Delestrade, Anne (1994). "Factors affecting flock size in the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus''". ''Ibis'' '''136''': 91–96. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.1474-919X.1994.tb08135.x|10.1111/j.1474-919X.1994.tb08135.x]].</ref>. כמו הזג אדום-המקור, הזג צהוב-המקור מסתיר לעתים מזון בסדקים, ומסתיר את השלל ב[[חלוק נחל|חלוקי נחל]]<ref>Wall, Stephen B. Vander (1990). ''Food hoarding in animals''. University of Chicago Press. עמוד 306. [[מסת"ב]] 0-226-84735-7.</ref>.
ב[[קיץ]], הזג ניזון בעיקר מ[[חסרי חוליות]] שהוא תופס בכרי [[מרעה]], כמו [[חיפושיות]], [[חלזונות]], [[חגבאים|חגבים]], זחלים ו[[פגית|פגיות]] זבובים{{הערה|שם=:4}}. ב[[סתיו]], ב[[חורף]] ובתחילת ה[[אביב]], הזג ניזון בעיקר מפירות; בין השאר מ[[פירות יער]], כמו ה[[מיש דרומי|מיש הדרומי]] וה[[היפופיאה]]{{הערה|שם=:4}}, פירות [[ורד]]ים, ופירות מבויתים כמו תפוחים, ענבים ואגסים, כשהוא יכול למצוא אותם{{הערה|שם=:1}}. הזג גם נצפה אוכל את הפרחים של המין ''Crocus vernus albiflorus'' (מהסוג [[כרכום]]), לרבות ה[[עלי (צמח)|עלי]] - כנראה על מנת להשיג [[קרוטנואיד]]ים{{הערה|McKibbin, René; Bishop, Christine A. (2008). "[http://bcfo.files.wordpress.com/2012/11/bcbvol18j.pdf Feeding observations of the western Yellow-breasted Chat in the south Okanagan valley British Columbia, Canada during a seven-year study period]" (PDF). ''British Columbia Birds'' '''18''': 24–25.}}. הזג עשוי להרחיב את תזונתו בחורף במזון שהוא מוצא באתרים שהוקמו עבור תיירים, כמו [[אתר סקי|אתרי סקי]], אזורי [[פיקניק]] ו[[מטמנה|מטמנות]]. במקומות שבהם הזג יכול להשיג כמות רבה של אוכל, הלהקות בדרך כלל גדולות יותר, וכוללות אחוז גדול יותר של פרטים צעירים. הזגים הצעירים מבקרים בדרך כלל באתרים שבהם הכמות הרבה ביותר של מזון זמינה, כמו [[מטמנה|מטמנות]]{{הערה|Delestrade, Anne (1994). "Factors affecting flock size in the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus''". ''Ibis'' '''136''': 91–96. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: [[doi:10.1111/j.1474-919X.1994.tb08135.x|10.1111/j.1474-919X.1994.tb08135.x]].}}. כמו הזג אדום-המקור, הזג צהוב-המקור מסתיר לעתים מזון בסדקים, ומסתיר את השלל ב[[חלוק נחל|חלוקי נחל]]{{הערה|Wall, Stephen B. Vander (1990). ''Food hoarding in animals''. University of Chicago Press. עמוד 306. [[מסת"ב]] 0-226-84735-7.}}.


הזגים מחפשים מזון בלהקות, שגדולות יותר בחורף מאשר בקיץ, ויש להן מבנה קבוע בכל עונה. כשמקורות האוכל מוגבלים, הבוגרים ניזונים על חשבון הצעירים, והזכרים ניזונים על חשבון הנקבות<ref name=":3" />. אתרי חיפוש המזון משתנים במהלך השנה, בהתחשב באקלים, באיכות המזון ובזמינותו. במהלך עונת הרבייה, הזגים נשארים מעל ל[[קו העצים]], למרות שהם עשויים להשיג מזון מ[[מטמנה|מטמנות]] ומאתרי [[פיקניק]]<ref name=":6">Laiolo, Paola; Rolando, Antonio.; Carisio, Lorendana (2001). "[http://www.mountainecology.org/IBEX6/pdf/LAIOLO.pdf Winter movements of the Alpine Chough: implications for management in the Alps]" (PDF). ''Journal of Mountain Ecology'' '''6''': 21–30.</ref>.
הזגים מחפשים מזון בלהקות, שגדולות יותר בחורף מאשר בקיץ, ויש להן מבנה קבוע בכל עונה. כשמקורות האוכל מוגבלים, הבוגרים ניזונים על חשבון הצעירים, והזכרים ניזונים על חשבון הנקבות{{הערה|שם=:3}}. אתרי חיפוש המזון משתנים במהלך השנה, בהתחשב באקלים, באיכות המזון ובזמינותו. במהלך עונת הרבייה, הזגים נשארים מעל ל[[קו העצים]], למרות שהם עשויים להשיג מזון מ[[מטמנה|מטמנות]] ומאתרי [[פיקניק]]{{הערה|שם=:6|Laiolo, Paola; Rolando, Antonio.; Carisio, Lorendana (2001). "[http://www.mountainecology.org/IBEX6/pdf/LAIOLO.pdf Winter movements of the Alpine Chough: implications for management in the Alps]" (PDF). ''Journal of Mountain Ecology'' '''6''': 21–30.}}.


המעבר לגבהים נמוכים יותר מתחיל עם ירידת השלגים הראשונים, והזגים מחפשים אוכל ליד, או בתוך המקום הנמוך ביותר ב[[עמק]]ים, למרות שהם חוזרים אל ההרים כדי לישון. במארס ובאפריל, הזגים מבקרים בתכיפות בכפרים שממוקמים בעמקים, או בנקודות ללא שלג לפני שהם חוזרים לכרי הדשא הגבוהים<ref name=":6" />. במהלך החיפוש אחר המזון, הזגים עשויים לעבור מרחק של כ-20 ק"מ, בהפרש גבהים של כ-1,600 מטרים. בהרי האלפים, התפתחות הסקי בגבהים של מעל 3,000 מטרים מאפשרת לזגים להישאר בהרים במהלך החורף<ref name=":2" />.
המעבר לגבהים נמוכים יותר מתחיל עם ירידת השלגים הראשונים, והזגים מחפשים אוכל ליד, או בתוך המקום הנמוך ביותר ב[[עמק]]ים, למרות שהם חוזרים אל ההרים כדי לישון. במארס ובאפריל, הזגים מבקרים בתכיפות בכפרים שממוקמים בעמקים, או בנקודות ללא שלג לפני שהם חוזרים לכרי הדשא הגבוהים{{הערה|שם=:6}}. במהלך החיפוש אחר המזון, הזגים עשויים לעבור מרחק של כ-20 ק"מ, בהפרש גבהים של כ-1,600 מטרים. בהרי האלפים, התפתחות הסקי בגבהים של מעל 3,000 מטרים מאפשרת לזגים להישאר בהרים במהלך החורף{{הערה|שם=:2}}.


באזורים בהם תחום התפוצה שלהם חופף, הזגים צהובי-המקור עשויים לחפש מזון במשותף עם הזגים אדומי-המקור, למרות שיש תחרות מועטה על אוכל. מחקר איטלקי הראה שהחלק בתזונת הזג אדום-המקור בחורף כלל בעיקר פקעות זהבית שהוצאו מהקרקע, בעוד הזגים צהובי-המקור אכלו בעיקר [[פירות יער]] ופירות [[ורד]]ים. ביוני, הזגים אדומי-המקור אכלו בעיקר זחלים, בעוד הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מ[[גולם|גלמי]] [[טיפולתיים]]. מאוחר יותר, במהלך הקיץ, הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מחגבים, והזגים אדומי-המקור הוסיפו גלמי טיפולתיים, פגיות זבובים וחיפושיות לתזונה שלהם<ref name=":5" />.
באזורים בהם תחום התפוצה שלהם חופף, הזגים צהובי-המקור עשויים לחפש מזון במשותף עם הזגים אדומי-המקור, למרות שיש תחרות מועטה על אוכל. מחקר איטלקי הראה שהחלק בתזונת הזג אדום-המקור בחורף כלל בעיקר פקעות זהבית שהוצאו מהקרקע, בעוד הזגים צהובי-המקור אכלו בעיקר [[פירות יער]] ופירות [[ורד]]ים. ביוני, הזגים אדומי-המקור אכלו בעיקר זחלים, בעוד הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מ[[גולם|גלמי]] [[טיפולתיים]]. מאוחר יותר, במהלך הקיץ, הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מחגבים, והזגים אדומי-המקור הוסיפו גלמי טיפולתיים, פגיות זבובים וחיפושיות לתזונה שלהם{{הערה|שם=:5}}.


בנובמבר, במזרח [[הרי ההימלאיה]], הזגים מצויים בעיקר ביערות [[ערער]] וניזונים מענבי הערער; זאת בשונה מהזגים אדומי-המקור, שבזמן זה של השנה מוצאים את מזונם על ידי חפירה באדמת [[מרעה]].
בנובמבר, במזרח [[הרי ההימלאיה]], הזגים מצויים בעיקר ביערות [[ערער]] וניזונים מענבי הערער; זאת בשונה מהזגים אדומי-המקור, שבזמן זה של השנה מוצאים את מזונם על ידי חפירה באדמת [[מרעה]].


=== טורפים ומזיקים ===
=== טורפים ומזיקים ===
[[בז נודד|הבז הנודד]], ה[[עיט זהוב|עיט הזהוב]] וה[[אוח מצוי|אוח המצוי]] נמנים עם טורפי הזגים הבוגרים, בעוד העורב השחור ניזון מ[[גוזל]]יהם<ref>"[http://www.birdwatchireland.ie/Default.aspx?tabid=206 A year in the life of Choughs]". Birdwatch Ireland. נכתב ב-6 בפברואר 2008.</ref>. זגים צהובי-מקור נצפו צוללים על [[שועל מצוי|שועלים מצויים]]. התנהגות "בריונית" זו משמשת, כנראה, כאימון למצב שבו הזגים יצטרכו להגן על גוזליהם מפני טורפים<ref>Blumstein, Daniel T.; Foggin, J. Marc (March 1993). "Playing with fire? alpine choughs play with a Tibetan red fox". ''Journal, Bombay Natural History Society'' '''90''': 513–515</ref>.
[[בז נודד|הבז הנודד]], ה[[עיט זהוב|עיט הזהוב]] וה[[אוח מצוי|אוח המצוי]] נמנים עם טורפי הזגים הבוגרים, בעוד העורב השחור ניזון מ[[גוזל]]יהם{{הערה|"[http://www.birdwatchireland.ie/Default.aspx?tabid=206 A year in the life of Choughs]". Birdwatch Ireland. נכתב ב-6 בפברואר 2008.}}. זגים צהובי-מקור נצפו צוללים על [[שועל מצוי|שועלים מצויים]]. התנהגות "בריונית" זו משמשת, כנראה, כאימון למצב שבו הזגים יצטרכו להגן על גוזליהם מפני טורפים{{הערה|Blumstein, Daniel T.; Foggin, J. Marc (March 1993). "Playing with fire? alpine choughs play with a Tibetan red fox". ''Journal, Bombay Natural History Society'' '''90''': 513–515}}.


הזג צהוב-המקור מהווה בית גידול ל[[פרעוש]] ''Ceratophyllus vagabunda'', שנפוץ אצל כל הציפורים, לשני המינים ''Frontopsylla frontalis'' ו-''F. laetus''<ref>Rothschild, Miriam; Clay, Theresa (1953). ''Fleas, flukes and cuckoos. A study of bird parasites.'' London: Collins. עמ' 89, 95.</ref>, שמותאמים במיוחד לזגים אלפיניים, ל[[שרשורים|שרשור]] ''Choanotaenia pirinica''<ref>(ברוסית) Georgiev B. B.; Kornyushin, VV.; Genov, T. (1987). "''Choanotaenia pirinica'' sp. n. (Cestoda, Dilepididae), a parasite of ''Pyrrhocorax graculus'' in Bulgaria". ''Vestnik Zoologii'' '''3''': 3–7.</ref>, ולמינים שונים של כינים, מהסוגים ''Brueelia'', ''Menacanthus'' ו-''Philopterus''<ref>Kellogg, V. L.; Paine, J. H. (1914). "[http://phthiraptera.info/content/mallophaga-birds-mostly-corvidae-and-phasianidae-india-and-neighbouring-countries Mallophaga from birds (mostly Corvidae and Phasianidae) of India and neighbouring countries]". ''Records of the Indian Museum'' '''10''': 217–243.</ref>.
הזג צהוב-המקור מהווה בית גידול ל[[פרעוש]] ''Ceratophyllus vagabunda'', שנפוץ אצל כל הציפורים, לשני המינים ''Frontopsylla frontalis'' ו-''F. laetus''{{הערה|Rothschild, Miriam; Clay, Theresa (1953). ''Fleas, flukes and cuckoos. A study of bird parasites.'' London: Collins. עמ' 89, 95.}}, שמותאמים במיוחד לזגים אלפיניים, ל[[שרשורים|שרשור]] ''Choanotaenia pirinica''{{הערה|(ברוסית) Georgiev B. B.; Kornyushin, VV.; Genov, T. (1987). "''Choanotaenia pirinica'' sp. n. (Cestoda, Dilepididae), a parasite of ''Pyrrhocorax graculus'' in Bulgaria". ''Vestnik Zoologii'' '''3''': 3–7.}}, ולמינים שונים של כינים, מהסוגים ''Brueelia'', ''Menacanthus'' ו-''Philopterus''{{הערה|Kellogg, V. L.; Paine, J. H. (1914). "[http://phthiraptera.info/content/mallophaga-birds-mostly-corvidae-and-phasianidae-india-and-neighbouring-countries Mallophaga from birds (mostly Corvidae and Phasianidae) of India and neighbouring countries]". ''Records of the Indian Museum'' '''10''': 217–243.}}.


== שימור ==
== שימור ==
תחום תפוצתו של הזג צהוב-המקור הוא נרחב, אך לעתים מקוטע, ומוערך בכ-1 עד 10 מליון קמ"ר. אוכלוסייתו של הזג גדולה, ועומדת על כ-260,000 עד 620,000 פרטים ב[[אירופה]]. אוכלוסייתם של הזגים בקורסיקה עומדת, על פי ההערכה, על כ-2,500 פרטים<ref>Delestrade, A. (1993). "Statut, distribution et abondance du chocard à bec jaune Pyrrhocorax graculus en Corse [translated: Status, distribution and abundance of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'' in Corsica, Mediterranean France]". ''Alauda ''(בצרפתית) '''61''' (1): 9–17. [[ISSN]] 0002-4619.</ref>. לאורך כל תחום התפוצה שלו, לא נראה שהזג הגיע לגבול ירידת האוכלוסייה של ארגון [[IUCN]] (דהיינו, ירידה של יותר מ-30% באוכלוסייה במשך 10 שנים או 3 דורות), ולכן נחשב כמצוי במצב שימור "ללא חשש"<ref>BirdLife International (2012). "''[http://www.iucnredlist.org/details/22705921 Pyrrhocorax graculus]''". ''IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013. 2''. International Union for Conservation of Nature. Retrieved 26 November 2013.</ref>.
תחום תפוצתו של הזג צהוב-המקור הוא נרחב, אך לעתים מקוטע, ומוערך בכ-1 עד 10 מליון קמ"ר. אוכלוסייתו של הזג גדולה, ועומדת על כ-260,000 עד 620,000 פרטים ב[[אירופה]]. אוכלוסייתם של הזגים בקורסיקה עומדת, על פי ההערכה, על כ-2,500 פרטים{{הערה|Delestrade, A. (1993). "Statut, distribution et abondance du chocard à bec jaune Pyrrhocorax graculus en Corse [translated: Status, distribution and abundance of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'' in Corsica, Mediterranean France]". ''Alauda ''(בצרפתית) '''61''' (1): 9–17. [[ISSN]] 0002-4619.}}. לאורך כל תחום התפוצה שלו, לא נראה שהזג הגיע לגבול ירידת האוכלוסייה של ארגון [[IUCN]] (דהיינו, ירידה של יותר מ-30% באוכלוסייה במשך 10 שנים או 3 דורות), ולכן נחשב כמצוי במצב שימור "ללא חשש"{{הערה|BirdLife International (2012). "''[http://www.iucnredlist.org/details/22705921 Pyrrhocorax graculus]''". ''IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013. 2''. International Union for Conservation of Nature. Retrieved 26 November 2013.}}.


בתקופה שבה היה ההיקף הכי גדול של [[עידן הקרח]] האחרון, לפני כ-18,000 שנים, דרום אירופה אופיינה על ידי אזורים פתוחים וקרים, והזג צהוב-המקור היה מצוי באזורים דרומיים כמו דרום [[איטליה]], הרחק מתחום התפוצה העכשווי שלו<ref>Yalden, Derek; Albarella, Umberto (2009). ''The history of British birds''. Oxford University Press. עמ' 44–46. [[מסת"ב]] 0-19-921751-3.</ref>. כמה אוכלוסיות נשארו מהתקופה ההיא, והתקיימו עד למאות האחרונות. ב[[הרי טאטרה|הרי הטאטרה]] ה[[פולין|פולניים]], שרדה אוכלוסיית זגים מעידן הקרח האחרון, אך לא נראה באזור זג מקנן מאז המאה ה-19<ref>Tomek, Teresa; Bocheński, Zygmunt (2005) "Weichselian and Holocene bird remains from Komarowa Cave, Central Poland." ''Acta zoologica cracoviensia'' '''48A'''(1–2) 43–65</ref>. ב[[בולגריה]], מספר אתרי הקינון של הזגים ירד מ-77 בין 1950 ל-1981, ל-14 בלבד מ-1996 ל-2006, ומספר הזוגות באתרי הרבייה שנותרו ירד מאוד. ייתכן שהירידה באוכלוסייה התרחשה בעקבות הפסקת הרעייה באזורים אלה<ref name=":7">Stoyanov, Georgi P.; Ivanova, Teodora; Petrov, Boyan P.; Gueorguieva, Antoaneta (2008). "[http://www.acta-zoologica-bulgarica.eu/downloads/acta-zoologica-bulgarica/2008/supplement-2-119-132.pdf Past and present breeding distribution of the alpine chough (''Pyrrhocorax graculus'') in western Stara Planina and western Predbalkan Mts. (Bulgaria)]". ''Acta Zoologica Bulgarica''. נספח 2, ע"מ 119–132.</ref>. איבוד אתרי חיפוש מזון יכול לקרות גם בגלל בניית אתרי סקי ובניינים נוספים לתיירים על כרי דשא אלפיניים<ref>Rolando, Antonio; Patterson, Ian James (1993). "Range and movements of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'' in relation to human developments in the Italian Alps in summer". ''Journal of Ornithology'' '''134''' (3): 338–344. 10.1007/BF01640430 :[[מזהה עצם דיגיטלי]].</ref>. אוכלוסיות הזגים יציבות או נמצאות בעלייה באזורים שבהם יש עדיין חקלאות מסורתית או בהיקף קטן, ונכחדו מקומית או שנמצאות בירידה במקומות שבהם יש פעילות חקלאית אינטנסיבית, כמו ב[[אנגליה]], [[ברטאן]], דרום-מערב [[פורטוגל]] ו[[סקוטלנד]] היבשתית<ref>Pain, Debbie; Dunn, Euan (1996). "The effects of agricultural intensification upon pastoral birds: lowland wet grasslands (The Netherlands) and transhumance (Spain)". ''Wader Study Group Bulletin'' '''81''': 59–65.</ref>.
בתקופה שבה היה ההיקף הכי גדול של [[עידן הקרח]] האחרון, לפני כ-18,000 שנים, דרום אירופה אופיינה על ידי אזורים פתוחים וקרים, והזג צהוב-המקור היה מצוי באזורים דרומיים כמו דרום [[איטליה]], הרחק מתחום התפוצה העכשווי שלו{{הערה|Yalden, Derek; Albarella, Umberto (2009). ''The history of British birds''. Oxford University Press. עמ' 44–46. [[מסת"ב]] 0-19-921751-3.}}. כמה אוכלוסיות נשארו מהתקופה ההיא, והתקיימו עד למאות האחרונות. ב[[הרי טאטרה|הרי הטאטרה]] ה[[פולין|פולניים]], שרדה אוכלוסיית זגים מעידן הקרח האחרון, אך לא נראה באזור זג מקנן מאז המאה ה-19{{הערה|Tomek, Teresa; Bocheński, Zygmunt (2005) "Weichselian and Holocene bird remains from Komarowa Cave, Central Poland." ''Acta zoologica cracoviensia'' '''48A'''(1–2) 43–65}}. ב[[בולגריה]], מספר אתרי הקינון של הזגים ירד מ-77 בין 1950 ל-1981, ל-14 בלבד מ-1996 ל-2006, ומספר הזוגות באתרי הרבייה שנותרו ירד מאוד. ייתכן שהירידה באוכלוסייה התרחשה בעקבות הפסקת הרעייה באזורים אלה{{הערה|שם=:7|Stoyanov, Georgi P.; Ivanova, Teodora; Petrov, Boyan P.; Gueorguieva, Antoaneta (2008). "[http://www.acta-zoologica-bulgarica.eu/downloads/acta-zoologica-bulgarica/2008/supplement-2-119-132.pdf Past and present breeding distribution of the alpine chough (''Pyrrhocorax graculus'') in western Stara Planina and western Predbalkan Mts. (Bulgaria)]". ''Acta Zoologica Bulgarica''. נספח 2, ע"מ 119–132.}}. איבוד אתרי חיפוש מזון יכול לקרות גם בגלל בניית אתרי סקי ובניינים נוספים לתיירים על כרי דשא אלפיניים{{הערה|Rolando, Antonio; Patterson, Ian James (1993). "Range and movements of the Alpine Chough ''Pyrrhocorax graculus'' in relation to human developments in the Italian Alps in summer". ''Journal of Ornithology'' '''134''' (3): 338–344. 10.1007/BF01640430 :[[מזהה עצם דיגיטלי]].}}. אוכלוסיות הזגים יציבות או נמצאות בעלייה באזורים שבהם יש עדיין חקלאות מסורתית או בהיקף קטן, ונכחדו מקומית או שנמצאות בירידה במקומות שבהם יש פעילות חקלאית אינטנסיבית, כמו ב[[אנגליה]], [[ברטאן]], דרום-מערב [[פורטוגל]] ו[[סקוטלנד]] היבשתית{{הערה|Pain, Debbie; Dunn, Euan (1996). "The effects of agricultural intensification upon pastoral birds: lowland wet grasslands (The Netherlands) and transhumance (Spain)". ''Wader Study Group Bulletin'' '''81''': 59–65.}}.


מספרם של הזגים עשוי לרדת מקומית בגלל הצטברות של [[חומרי הדברה]] ומתכות כבדות באדמה האלפינית, גשמים כבדים, יריות או הפרעות אנושיות אחרות<ref name=":7" />, אבל ירידה עולמית באוכלוסייה מתרחשת בעקבות ה[[התחממות גלובלית|התחממות הגלובלית]], שעלולה לגרום לאקלים האלפיני לעבור לאזורים אחרים, מוגבלים יותר, או להיעלם לחלוטין<ref>Sekercioglu, Cagan H; Schneider, Stephen H.; Fay, John P. Loarie; Scott R. (2008). "[http://ecologia.icb.ufmg.br/~rpcoelho/comunidades/Artigos_2008/ecs08_26.pdf Climate change, elevational range shifts, and bird extinctions]" (PDF). ''Conservation Biology'' '''22'''(1): 140–150. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: 10.1111/j.1523-1739.2007.00852.x. [[PubMed|PMID]] 18254859.</ref>.
מספרם של הזגים עשוי לרדת מקומית בגלל הצטברות של [[חומרי הדברה]] ומתכות כבדות באדמה האלפינית, גשמים כבדים, יריות או הפרעות אנושיות אחרות{{הערה|שם=:7}}, אבל ירידה עולמית באוכלוסייה מתרחשת בעקבות ה[[התחממות גלובלית|התחממות הגלובלית]], שעלולה לגרום לאקלים האלפיני לעבור לאזורים אחרים, מוגבלים יותר, או להיעלם לחלוטין{{הערה|Sekercioglu, Cagan H; Schneider, Stephen H.; Fay, John P. Loarie; Scott R. (2008). "[http://ecologia.icb.ufmg.br/~rpcoelho/comunidades/Artigos_2008/ecs08_26.pdf Climate change, elevational range shifts, and bird extinctions]" (PDF). ''Conservation Biology'' '''22'''(1): 140–150. [[מזהה עצם דיגיטלי]]: 10.1111/j.1523-1739.2007.00852.x. [[PubMed|PMID]] 18254859.}}.


מאובנים של הזג צהוב-המקור ושל הזג אדום-המקור נמצאו גם ב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]]; ההכחדה שלהם באיים אלה עשויה להיות תוצאה של שינוי באקלים או פעילות אנושית<ref>Reyes, Juan Carlos Rando (2007). "[http://www.ardeola.org/files/1315.pdf New fossil records of choughs genus ''Pyrrhocorax'' in the Canary Islands: hypotheses to explain its extinction and current narrow distribution]". ''Ardeola '''''54''' (2): 185–195.</ref>.
מאובנים של הזג צהוב-המקור ושל הזג אדום-המקור נמצאו גם ב[[האיים הקנריים|איים הקנריים]]; ההכחדה שלהם באיים אלה עשויה להיות תוצאה של שינוי באקלים או פעילות אנושית{{הערה|Reyes, Juan Carlos Rando (2007). "[http://www.ardeola.org/files/1315.pdf New fossil records of choughs genus ''Pyrrhocorax'' in the Canary Islands: hypotheses to explain its extinction and current narrow distribution]". ''Ardeola '''''54''' (2): 185–195.}}.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־09:23, 18 במרץ 2016

קריאת טבלת מיוןזג צהוב-מקור
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: עורביים
סוג: Pyrrhocorax
מין: זג צהוב-מקור
שם מדעי
Pyrrhocorax graculus
‏לינאוס, 1766
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זג בתעופה

זג צהוב-מקור (שם מדעי: Pyrrhocorax graculus) הוא מין של עוף ממשפחת העורביים. בתי הגידול המועדפים עליו הוא הרים גבוהים. תחום התפוצה של הזג מתפרש מספרד מזרחה, לאורך דרום אירופה וצפון אפריקה לכיוון מרכז אסיה, הודו וסין, וכולל גם את ישראל. זגים צהובי-מקור מסוימים נצפו מקננים ברום גבוה יותר מכל מין עוף אחר שתועד. ביצי הזג מותאמות לסביבות עם מחסור בחמצן. התאמות אלה, בין השאר, מייעלות את אספקת החמצן לתוך הביצה ומפחיתות את איבוד המים ממנה.

טקסונומיה

הזג צהוב-המקור תועד לראשונה כ-Corvus graculus, על ידי לינאוס, בחיבורו Systema Naturae משנת 1766[2]. הוא הועבר לסוג Pyrrhocorax על ידי האורניתולוג הבריטי מרמדוקה טונסטאל, בחיבורו Ornithologia Britannica[3] משנת 1776. בנוסף לזג צהוב-המקור, טונסטאל העביר גם את הזג אדום-המקור לסוג זה[4]. הזגים נחשבו בעבר כקרובים ביותר לעורבים מהסוג Corvus[5], במיוחד למינים מתת-המשפחה Coloeus (שכוללת בין השאר את הקאק); אך מחקרים ב-DNA ובכרומוזום b הוכיחו שהסוג Pyrrhocorax נפרד מוקדם יחסית משאר מיני העורביים[6].

שמו המדעי של הסוג, Pyrrhocorax, הוא הלחם של המילים πύρρος ("פורהוס"), "בצבע להבה", וκόραξ ("קוראקס"), "עורב"[7]; משמעות שמו המדעי של המין, graculus, היא "קאק" בלטינית[8]. שמו האנגלי של הזג (Cough) היווה במקור שם אונומטופיוני לקאק. הזגים אדומי-המקור, שהיו נפוצים בקורנוול, כונו באנגלית קורנוולית "Cornish chough" (קאק קורנוולי); השם השתנה במהלך הזמן ל-chough[9].

הפליאונתולוג המוראבי פרדיננד סטוליקזה, טען שהאוכלוסייה של הזג באזור ההימלאיה מהווה תת-מין שלישי, P. g. forsythi, אך הצעתו לא נתקבלה; אוכלוסייה זו נכללת כיום בתת-המין P. g. digitatus. מאובן שנמצא באירופה מזכיר מאוד במבנהו את הזג צהוב-המקור, ולעתים הוא ממויין כ-P. g. vetus.

תת-מינים

ישנם שני תת-מינים:

תיאור

כל גופו של הזג הבוגר שחור בוהק. מקורו צהוב, עיניו חומות-כהות ורגליו אדומות[4]. הזכר זהה במראהו לנקבה, למרות שהוא גדול ממנה במעט. צבע גופם של זגים צעירים דהוי יותר, צבע מקור צהוב דהוי ורגליהם חומות. הזג צהוב-המקור קטן מעט מהזג אדום-המקור: אורכו כ-37 עד 39 ס"מ, אורך זנבו כ-12 עד 14 ס"מ, ומוטת כנפיו היא כ-75 עד 85 ס"מ; זאת למרות שזנבו ארוך יותר וכנפיו קצרות יותר מאלה של אדום-המקור.

הפרטים מתת-המין P. g. digitatus גדולים מעט מהפרטים מתת-המין השלט - משקלם כ-191–244 גרם, לעומת 188–252 אצל תת-המין P. g. graculus; בנוסף, רגליהם חזקות יותר[4]. ממצאים אלה מתאימים לכלל ברגמן, שטוען שתתי-המינים או המינים הגדולים יותר של בעלי חיים יהיו באזורים קרים יותר, או ברום גבוה יותר. גפיו של הזג, מקורו ועצמות שורש הרגל שלו גדולים יותר באזורים חמים, מה שעולה בקנה אחד עם כלל אלן. הטמפרטורה היא הגורם המשפיע החשוב ביותר על השוני בין תכונות גופם של הזגים השונים[12].

קריאות ה"פריייפ" ו"סוויוווו" של הזג שונות מהקריאות האופייניות יותר למיני העורביים, "צ'ייי-אווו", שאותן משמיעים הקאק והזג אדום-המקור. הוא גם משמיע קריאת אזהרה, "צ'וווור", וכמה שריקות וציוצים שמושמעים על ידי זגים שנחים או אוכלים[4].

הזג צהוב-המקור הוא מעופף מצוין, והוא מבצע לעתים סיבובים, התהפכויות וצלילות מסוגננות, שבמהלכן הוא מקפל את כנפיו, צולל כלפי הקרקע ונוסק למעלה ברגע האחרון. הוא נצפה מעופף בגבהים שמעל 8,000 מטרים מגובה פני הים[13]. במחקר של צלילי זגים באזור הפליארקטי, נמצא שיש יחס הפוך בין תדירות הקול של הזגים לבין גודל גופם; משמע, קולם של זגים שגופם קטן גבוה יותר[14].

תפוצה ובית גידול

הזג צהוב-המקור מצוי ומתרבה באזורים הרריים. תחום התפוצה שלו מתפרש מספרד מזרחה, לכיוון דרום אירופה והאלפים; משם הוא ממשיך דרך מרכז אסיה והרי ההימלאיה למזרח סין. קיימות גם אוכלוסיות של זגים בכרתים, קורסיקה ומרוקו. האוכלוסיות, לכל אורך תחום התפוצה שלו, אינן נודדות; אך ידוע שלזגים במרוקו יש מושבה במאלאגה שבדרום ספרד. בנוסף, פרטים משוטטים נצפו בצ'כוסלובקיה, גיברלטר, הונגריה וקפריסין[4]. בישראל הזג הוא חורף נדיר, ונצפה רק באזור החרמון[15].

הזג מצוי בגבהים של כ-1,260–2,880 מטרים מעל גובה פני הים באירופה, של כ-2,880–3,900 מטרים מעל גובה פני הים במרוקו, ושל כ-3,500–5,000 מטרים מעל גובה פני הים בהרי ההימלאיה[4]. תועד זג צהוב-מקור שקינן בגובה של כ-6,500 מטרים מעל גובה פני הים, גבוה יותר מכל מין עוף אחר[16], אפילו מהזג אדום-המקור, שהתזונה שלו אינה מותאמת היטב לחיים בגבהים כאלה[17]. זגים נצפו גם על ידי מטפסים בהר האוורסט, ברום של כ-8,200 מטרים מעל גובה פני הים[18]. הוא מקנן בדרך כלל בחרכים ובסדקים בצוקים, למרות שהוא עשוי להשתמש גם בחללים בין סלעים במישורים[19].

הזגים מחפשים אוכל בעיקר במדרונות הרריים ובמישורים אלפיניים, מעל או מתחת לקו העצים (הקו בהר, שמסמן את המקום הגבוה ביותר בו עצים יכולים לגדול). בחורף, הם מתקהלים ליד ישובים, אתרי סקי, מלונות ומקומות נוספים שנבנו עבור תיירים.

התנהגות

ביצת זג במוזיאון ויסבאדן.

רבייה

הזג צהוב-המקור הוא מונוגמי, והזכר מתרבה עם אותה נקבה כל שנה[20]. עונת הקינון מתחילה בתחילת מאי. הזגים לא מקננים בלהקות, למרות שקינים של זוגות שונים עשויים להיות קרובים יחסית אחד לשני[4]. הקינים בנויים משורשים, זרדים וגבעולים, ומרופדים בדשא, זרדים קטנים או שיער. הם עשויים להיות מוקמים על מדפי סלע, במערות, בסדקים בצוקים או במבנים נטושים. הנקבה מטילה 3–5 ביצים לבנבנות שגודלן כ-33.9 על 24.9 מ"מ[21], והן מכוסות בנקודות בצבע קרם, חום-צהבהב או ירוק בהיר ובכתמים חומים. הנקבה דוגרת עליהן במשך 14–21 ימים[11]. הגוזלים בוקעים מכוסים בפלומה, בשונה מגוזלי הזג אדום-המקור, שבוקעים כמעט עירומים[22]. הם מואכלים על ידי הזכר והנקבה, והם יכולים להיות מואכלים גם לאחר שפרחו והצטרפו ללהקה[4]. הם פורחים מהקן 29–31 ימים לאחר הבקיעה. הזגים יכולים להתרבות בהרים הגבוהים, מכיוון שיש לביצים פחות נקבוביות יחסית לאלה של מיני השפלה, והן מאבדות פחות מים על ידי אידוי בלחץ אטמוספירי נמוך[23]. בנוסף לכך, לעובר של הזגים שמתרבים באזורים גבוהים יש המוגלובין מיוחד, עם זיקה גדולה לחמצן שהוגדרה גנטית[24].

באלפים האיטלקיים המערביים, הזגים צהובי-המקור מקננים במגוון רחב יותר של אתרים מאשר הזגים אדומי-המקור; בין השאר בצוקים ובמבנים נטושים. לעומתם, הזג אדום-המקור מקנן באזור זה רק בצוקים טבעיים (למרות שהוא מקנן במבנים נטושים באזורים אחרים)[4]. נקבת הזג צהוב-המקור מטילה ביצים חודש אחרי אדום-המקור, למרות שאחוזי ההצלחה של הגוזלים והתנהגות הרבייה זהים בשני המינים. כנראה שהדמיון ברבייה שלהם בא בגלל שלשניהם יש את אותם לחצים סביבתיים[17].

מחקר שנעשה באוכלוסיות שונות של הזגים צהובי-המקור הראה שבממוצע, מוטלות 3.6 ביצים בתטולה; מהן בוקעים 2.9 גוזלים, ומהם 1.9 הצליחו להגיע לגיל פריחה מהקן. אחוז ההישרדות של הבוגרים הוא בין 83% ל-92%, בלי שוני ניכר בין הזכרים לנקבות. אחוזי ההישרדות של זגים בני שנה היה נמוך יותר, כ-77%. אספקה זמינה של אוכל מאתרי תיירות אנושיים לא השפיעה על אחוזי ההישרדות[20].

תזונה

בקיץ, הזג ניזון בעיקר מחסרי חוליות שהוא תופס בכרי מרעה, כמו חיפושיות, חלזונות, חגבים, זחלים ופגיות זבובים[5]. בסתיו, בחורף ובתחילת האביב, הזג ניזון בעיקר מפירות; בין השאר מפירות יער, כמו המיש הדרומי וההיפופיאה[5], פירות ורדים, ופירות מבויתים כמו תפוחים, ענבים ואגסים, כשהוא יכול למצוא אותם[12]. הזג גם נצפה אוכל את הפרחים של המין Crocus vernus albiflorus (מהסוג כרכום), לרבות העלי - כנראה על מנת להשיג קרוטנואידים[25]. הזג עשוי להרחיב את תזונתו בחורף במזון שהוא מוצא באתרים שהוקמו עבור תיירים, כמו אתרי סקי, אזורי פיקניק ומטמנות. במקומות שבהם הזג יכול להשיג כמות רבה של אוכל, הלהקות בדרך כלל גדולות יותר, וכוללות אחוז גדול יותר של פרטים צעירים. הזגים הצעירים מבקרים בדרך כלל באתרים שבהם הכמות הרבה ביותר של מזון זמינה, כמו מטמנות[26]. כמו הזג אדום-המקור, הזג צהוב-המקור מסתיר לעתים מזון בסדקים, ומסתיר את השלל בחלוקי נחל[27].

הזגים מחפשים מזון בלהקות, שגדולות יותר בחורף מאשר בקיץ, ויש להן מבנה קבוע בכל עונה. כשמקורות האוכל מוגבלים, הבוגרים ניזונים על חשבון הצעירים, והזכרים ניזונים על חשבון הנקבות[20]. אתרי חיפוש המזון משתנים במהלך השנה, בהתחשב באקלים, באיכות המזון ובזמינותו. במהלך עונת הרבייה, הזגים נשארים מעל לקו העצים, למרות שהם עשויים להשיג מזון ממטמנות ומאתרי פיקניק[28].

המעבר לגבהים נמוכים יותר מתחיל עם ירידת השלגים הראשונים, והזגים מחפשים אוכל ליד, או בתוך המקום הנמוך ביותר בעמקים, למרות שהם חוזרים אל ההרים כדי לישון. במארס ובאפריל, הזגים מבקרים בתכיפות בכפרים שממוקמים בעמקים, או בנקודות ללא שלג לפני שהם חוזרים לכרי הדשא הגבוהים[28]. במהלך החיפוש אחר המזון, הזגים עשויים לעבור מרחק של כ-20 ק"מ, בהפרש גבהים של כ-1,600 מטרים. בהרי האלפים, התפתחות הסקי בגבהים של מעל 3,000 מטרים מאפשרת לזגים להישאר בהרים במהלך החורף[11].

באזורים בהם תחום התפוצה שלהם חופף, הזגים צהובי-המקור עשויים לחפש מזון במשותף עם הזגים אדומי-המקור, למרות שיש תחרות מועטה על אוכל. מחקר איטלקי הראה שהחלק בתזונת הזג אדום-המקור בחורף כלל בעיקר פקעות זהבית שהוצאו מהקרקע, בעוד הזגים צהובי-המקור אכלו בעיקר פירות יער ופירות ורדים. ביוני, הזגים אדומי-המקור אכלו בעיקר זחלים, בעוד הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מגלמי טיפולתיים. מאוחר יותר, במהלך הקיץ, הזגים צהובי-המקור ניזונו בעיקר מחגבים, והזגים אדומי-המקור הוסיפו גלמי טיפולתיים, פגיות זבובים וחיפושיות לתזונה שלהם[17].

בנובמבר, במזרח הרי ההימלאיה, הזגים מצויים בעיקר ביערות ערער וניזונים מענבי הערער; זאת בשונה מהזגים אדומי-המקור, שבזמן זה של השנה מוצאים את מזונם על ידי חפירה באדמת מרעה.

טורפים ומזיקים

הבז הנודד, העיט הזהוב והאוח המצוי נמנים עם טורפי הזגים הבוגרים, בעוד העורב השחור ניזון מגוזליהם[29]. זגים צהובי-מקור נצפו צוללים על שועלים מצויים. התנהגות "בריונית" זו משמשת, כנראה, כאימון למצב שבו הזגים יצטרכו להגן על גוזליהם מפני טורפים[30].

הזג צהוב-המקור מהווה בית גידול לפרעוש Ceratophyllus vagabunda, שנפוץ אצל כל הציפורים, לשני המינים Frontopsylla frontalis ו-F. laetus[31], שמותאמים במיוחד לזגים אלפיניים, לשרשור Choanotaenia pirinica[32], ולמינים שונים של כינים, מהסוגים Brueelia, Menacanthus ו-Philopterus[33].

שימור

תחום תפוצתו של הזג צהוב-המקור הוא נרחב, אך לעתים מקוטע, ומוערך בכ-1 עד 10 מליון קמ"ר. אוכלוסייתו של הזג גדולה, ועומדת על כ-260,000 עד 620,000 פרטים באירופה. אוכלוסייתם של הזגים בקורסיקה עומדת, על פי ההערכה, על כ-2,500 פרטים[34]. לאורך כל תחום התפוצה שלו, לא נראה שהזג הגיע לגבול ירידת האוכלוסייה של ארגון IUCN (דהיינו, ירידה של יותר מ-30% באוכלוסייה במשך 10 שנים או 3 דורות), ולכן נחשב כמצוי במצב שימור "ללא חשש"[35].

בתקופה שבה היה ההיקף הכי גדול של עידן הקרח האחרון, לפני כ-18,000 שנים, דרום אירופה אופיינה על ידי אזורים פתוחים וקרים, והזג צהוב-המקור היה מצוי באזורים דרומיים כמו דרום איטליה, הרחק מתחום התפוצה העכשווי שלו[36]. כמה אוכלוסיות נשארו מהתקופה ההיא, והתקיימו עד למאות האחרונות. בהרי הטאטרה הפולניים, שרדה אוכלוסיית זגים מעידן הקרח האחרון, אך לא נראה באזור זג מקנן מאז המאה ה-19[37]. בבולגריה, מספר אתרי הקינון של הזגים ירד מ-77 בין 1950 ל-1981, ל-14 בלבד מ-1996 ל-2006, ומספר הזוגות באתרי הרבייה שנותרו ירד מאוד. ייתכן שהירידה באוכלוסייה התרחשה בעקבות הפסקת הרעייה באזורים אלה[38]. איבוד אתרי חיפוש מזון יכול לקרות גם בגלל בניית אתרי סקי ובניינים נוספים לתיירים על כרי דשא אלפיניים[39]. אוכלוסיות הזגים יציבות או נמצאות בעלייה באזורים שבהם יש עדיין חקלאות מסורתית או בהיקף קטן, ונכחדו מקומית או שנמצאות בירידה במקומות שבהם יש פעילות חקלאית אינטנסיבית, כמו באנגליה, ברטאן, דרום-מערב פורטוגל וסקוטלנד היבשתית[40].

מספרם של הזגים עשוי לרדת מקומית בגלל הצטברות של חומרי הדברה ומתכות כבדות באדמה האלפינית, גשמים כבדים, יריות או הפרעות אנושיות אחרות[38], אבל ירידה עולמית באוכלוסייה מתרחשת בעקבות ההתחממות הגלובלית, שעלולה לגרום לאקלים האלפיני לעבור לאזורים אחרים, מוגבלים יותר, או להיעלם לחלוטין[41].

מאובנים של הזג צהוב-המקור ושל הזג אדום-המקור נמצאו גם באיים הקנריים; ההכחדה שלהם באיים אלה עשויה להיות תוצאה של שינוי באקלים או פעילות אנושית[42].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זג צהוב-מקור בוויקישיתוף

זג צהוב-מקור, אתר טיולי (של רשת למטייל)

זג צהוב-מקור, אתר ארקייב

זג צהוב-מקור, אתר Avibirds

הערות שוליים

  1. ^ זג צהוב-מקור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ קרלוס לינאוס, (1766). Systema naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis. Tomus I. Editio duodecima (בלטינית). Holmiae. (Laurentii Salvii). עמוד 158.
  3. ^ Tunstall, M. (1771). Ornithologia Britannica: seu Avium omnium Britannicarum tam terrestrium, quam aquaticarum catalogus, sermone Latino, Anglico et Gallico redditus (בלטינית). London, J. Dixwell. עמוד 2.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Madge, S.; Burn, Hilary (1994). Crows and jays: a guide to the crows, jays and magpies of the world. A & C Black. עמ' 132–133. מסת"ב 0-7136-3999-7.
  5. ^ 1 2 3 Goodwin, Derek; Gillmor, Robert (1976). Crows of the world. London: British Museum (Natural History).  עמ' 151–158. מסת"ב 0-565-00771-8.
  6. ^ Ericson, Per G. P.; Jansén, Anna-Lee; Johansson, Ulf S.; Ekman, Jan (2005). "Inter-generic relationships of the crows, jays, magpies and allied groups (Aves: Corvidae) based on nucleotide sequence data" (PDF). Journal of Avian Biology 36(3): 222–234. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1111/j.0908-8857.2001.03409.x.
  7. ^ "Chough Pyrrhocorax pyrrhocorax [Linnaeus, 1758]". BTOWeb BirdFacts. British Trust for Ornithology. 
  8. ^ Woodhouse, Sidney Chawner (1982). The Englishman's pocket Latin-English and English-Latin dictionary. Taylor & Francis. p. 75. מסת"ב 0-7100-9267-9.
  9. ^ Cocker, Mark; Mabey, Richard (2005). Birds Britannica. London: Chatto & Windus. pp. 406–408. מסת"ב 0-7011-6907-9.
  10. ^ Dickinson, E C; Dekker, R. W. R. J.; Eck, S.; Somadikarta S. (2004). "Systematic notes on Asian birds. 45. Types of the Corvidae" (PDF). Leiden Zoologische verhandelingen 350: 121.
  11. ^ 1 2 3 Snow, David; Perrins, Christopher M., eds. (1998). The Birds of the Western Palearctic concise edition (2 volumes). Oxford: Oxford University Press. עמודים 1464–1466. מסת"ב 0-19-854099-X.
  12. ^ 1 2 Laiolo, Paola; Rolando, Antonio (2000). "Ecogeographic correlates of morphometric variation in the Red-billed ChoughPyrrhocorax pyrrhocorax and the Alpine Chough Pyrrhocorax graculus". Ibis 43 (3): 602–616. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1111/j.1474-919X.2001.tb04888.x.
  13. ^ זג צהוב-מקור, באתר ארקייב
  14. ^ Laiolo, Paola; Rolando, Antonio; Delestrade, Anne; de Sanctis, Augusto (2001). "Geographical variation in the calls of the choughs". The Condor 103 (2): 287–297.  מזהה עצם דיגיטלי: 10.1650/0010-5422(2001)103[0287:GVITCO]2.0.CO;2.
  15. ^ זג צהוב-מקור, אתר טיולי
  16. ^ Bahn, H.; Ab, A. (1974). "The avian egg: incubation time and water loss" (PDF). The Condor 76 (2): 147–152. מזהה עצם דיגיטלי: 10.2307/1366724. JSTOR 1366724.
  17. ^ 1 2 3 Rolando, Antonio; Laiolo, Paola (April 1997). "A comparative analysis of the diets of the chough Pyrrhocorax pyrrhocorax and the alpine chough Pyrrhocorax graculuscoexisting in the Alps". Ibis 139 (2): 388–395. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1111/j.1474-919X.1997.tb04639.x.
  18. ^ Silverstein Alvin; Silverstein, Virginia (2003). Nature's champions: the biggest, the fastest, the best. Courier Dover Publications. p. 17. מסת"ב 0-486-42888-5.
  19. ^ Baumgart, W. (1967). "Alpendohlenkolonien in Felsschächten des Westbalkan". Journal für Ornithologie (בגרמנית) 108 (3): 341–345. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1007/BF01671883
  20. ^ 1 2 3 Delestrade, Anne; Stoyanov, Georgi (1995). "Breeding biology and survival of the Alpine Chough Pyrrhocorax graculus" (PDF). Bird Study 42 (3): 222–231. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1080/00063659509477171.
  21. ^ Harrison, Colin James Oliver (1975). A field guide to the nests, eggs and nestlings of European birds: with North Africa and the Middle East. Collins. עמוד 316. מסת"ב 0-00-219249-7.
  22. ^ Starck, J Matthias; Ricklefs, Robert E. (1948). Avian growth and development. Evolution within the altricial precocial spectrum. New York: Oxford University Press. עמוד 7. מסת"ב 0-19-510608-3.
  23. ^ Rahn, H.; Ar, A. (1974). "The avian egg: incubation time and water loss". The Condor 76 (2): 147–152. מזהה עצם דיגיטלי: 10.2307/1366724.
  24. ^ Black, Craig Patrick; Snyder, Gregory K (1980). "Oxygen transport in the avian egg at high altitude". American Zoologist 20 (2): 461–468. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1093/icb/20.2.461.
  25. ^ McKibbin, René; Bishop, Christine A. (2008). "Feeding observations of the western Yellow-breasted Chat in the south Okanagan valley British Columbia, Canada during a seven-year study period" (PDF). British Columbia Birds 18: 24–25.
  26. ^ Delestrade, Anne (1994). "Factors affecting flock size in the Alpine Chough Pyrrhocorax graculus". Ibis 136: 91–96. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1111/j.1474-919X.1994.tb08135.x.
  27. ^ Wall, Stephen B. Vander (1990). Food hoarding in animals. University of Chicago Press. עמוד 306. מסת"ב 0-226-84735-7.
  28. ^ 1 2 Laiolo, Paola; Rolando, Antonio.; Carisio, Lorendana (2001). "Winter movements of the Alpine Chough: implications for management in the Alps" (PDF). Journal of Mountain Ecology 6: 21–30.
  29. ^ "A year in the life of Choughs". Birdwatch Ireland. נכתב ב-6 בפברואר 2008.
  30. ^ Blumstein, Daniel T.; Foggin, J. Marc (March 1993). "Playing with fire? alpine choughs play with a Tibetan red fox". Journal, Bombay Natural History Society 90: 513–515
  31. ^ Rothschild, Miriam; Clay, Theresa (1953). Fleas, flukes and cuckoos. A study of bird parasites. London: Collins. עמ' 89, 95.
  32. ^ (ברוסית) Georgiev B. B.; Kornyushin, VV.; Genov, T. (1987). "Choanotaenia pirinica sp. n. (Cestoda, Dilepididae), a parasite of Pyrrhocorax graculus in Bulgaria". Vestnik Zoologii 3: 3–7.
  33. ^ Kellogg, V. L.; Paine, J. H. (1914). "Mallophaga from birds (mostly Corvidae and Phasianidae) of India and neighbouring countries". Records of the Indian Museum 10: 217–243.
  34. ^ Delestrade, A. (1993). "Statut, distribution et abondance du chocard à bec jaune Pyrrhocorax graculus en Corse [translated: Status, distribution and abundance of the Alpine Chough Pyrrhocorax graculus in Corsica, Mediterranean France]". Alauda (בצרפתית) 61 (1): 9–17. ISSN 0002-4619.
  35. ^ BirdLife International (2012). "Pyrrhocorax graculus". IUCN Red List of Threatened Species. Version 2013. 2. International Union for Conservation of Nature. Retrieved 26 November 2013.
  36. ^ Yalden, Derek; Albarella, Umberto (2009). The history of British birds. Oxford University Press. עמ' 44–46. מסת"ב 0-19-921751-3.
  37. ^ Tomek, Teresa; Bocheński, Zygmunt (2005) "Weichselian and Holocene bird remains from Komarowa Cave, Central Poland." Acta zoologica cracoviensia 48A(1–2) 43–65
  38. ^ 1 2 Stoyanov, Georgi P.; Ivanova, Teodora; Petrov, Boyan P.; Gueorguieva, Antoaneta (2008). "Past and present breeding distribution of the alpine chough (Pyrrhocorax graculus) in western Stara Planina and western Predbalkan Mts. (Bulgaria)". Acta Zoologica Bulgarica. נספח 2, ע"מ 119–132.
  39. ^ Rolando, Antonio; Patterson, Ian James (1993). "Range and movements of the Alpine Chough Pyrrhocorax graculus in relation to human developments in the Italian Alps in summer". Journal of Ornithology 134 (3): 338–344. 10.1007/BF01640430 :מזהה עצם דיגיטלי.
  40. ^ Pain, Debbie; Dunn, Euan (1996). "The effects of agricultural intensification upon pastoral birds: lowland wet grasslands (The Netherlands) and transhumance (Spain)". Wader Study Group Bulletin 81: 59–65.
  41. ^ Sekercioglu, Cagan H; Schneider, Stephen H.; Fay, John P. Loarie; Scott R. (2008). "Climate change, elevational range shifts, and bird extinctions" (PDF). Conservation Biology 22(1): 140–150. מזהה עצם דיגיטלי: 10.1111/j.1523-1739.2007.00852.x. PMID 18254859.
  42. ^ Reyes, Juan Carlos Rando (2007). "New fossil records of choughs genus Pyrrhocorax in the Canary Islands: hypotheses to explain its extinction and current narrow distribution". Ardeola 54 (2): 185–195.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זג_צהוב-מקור&oldid=18296887"