דאבת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏טיפול תרופתי: עריכה והוספת הערות שוליים
שורה 76: שורה 76:


==טיפול==
==טיפול==
מכיוון שלא ניתן לרפא את מחלת הפיברומיאלגיה, מטרת הטיפול להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופלים והמטופלות. הטיפול הכי יעיל משלב גישה אישית ורב-תחומית המתחילה בחינוך ויכולה לערב [[תרופה|טיפולים תרופתיים]] ואחרים<ref>{{צ-מאמר|שם=The Role of Complementary and Alternative Medicine Treatments in Fibromyalgia: a Comprehensive Review|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s11926-019-0814-0|כתב עת=Current Rheumatology Reports|שנת הוצאה=2019-05|עמ=14|כרך=21|doi=10.1007/s11926-019-0814-0|מחבר=Amit Prabhakar, Jennifer M. Kaiser, Matthew B. Novitch, Elyse M. Cornett}}</ref>. נכון לשנת 2018, כל הסקירות העדכניות מדגישות את החשיבות של טיפולים לא תרופתיים לפיברומיאלגיה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Häuser, Winfried, & Fitzcharles, M. A.|שם=Facts and myths pertaining to fibromyalgia|כתב עת=Dialogues in Clinical Neuroscience|כרך=20|סדרה=1|עמ=53-62|שנת הוצאה=2018}}</ref>.
מכיוון שלא ניתן לרפא את מחלת הפיברומיאלגיה, מטרת הטיפול להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופלים והמטופלות. הטיפול הכי יעיל משלב גישה אישית ורב-תחומית המתחילה בחינוך ויכולה לערב [[תרופה|טיפולים תרופתיים]] ואחרים<ref>{{צ-מאמר|שם=The Role of Complementary and Alternative Medicine Treatments in Fibromyalgia: a Comprehensive Review|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s11926-019-0814-0|כתב עת=Current Rheumatology Reports|שנת הוצאה=2019-05|עמ=14|כרך=21|doi=10.1007/s11926-019-0814-0|מחבר=Amit Prabhakar, Jennifer M. Kaiser, Matthew B. Novitch, Elyse M. Cornett}}</ref>. נכון לשנת 2018, כל הסקירות העדכניות מדגישות את החשיבות של טיפולים לא תרופתיים לפיברומיאלגיה<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=Häuser, Winfried, & Fitzcharles, M. A.|שם=Facts and myths pertaining to fibromyalgia|כתב עת=Dialogues in Clinical Neuroscience|כרך=20|סדרה=1|עמ=53-62|שנת הוצאה=2018}}</ref>.


פרוטוקול הטיפול הרפואי בפיברומיאלגיה מציע תרופות המיועדות להקל על הכאב והמלצה על פעילות גופנית מבוקרת. [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] מומלץ גם הוא במטרה לאפשר התמודדות טובה ויעילה יותר עם המצב הפתולוגי.{{דרוש מקור מלא}}
פרוטוקול הטיפול הרפואי בפיברומיאלגיה מציע תרופות המיועדות להקל על הכאב והמלצה על פעילות גופנית מבוקרת. [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] מומלץ גם הוא במטרה לאפשר התמודדות טובה ויעילה יותר עם המצב הפתולוגי.{{דרוש מקור מלא}}
שורה 93: שורה 93:


=== טיפול תרופתי ===
=== טיפול תרופתי ===
ההנחיות המקובלות בטיפול בפיברומיאלגיה מדגישות כי טיפול תרופתי הוא אפשרי, אך הוא אינו הכרחי. ההנחיות הגרמניות כוללות גם כללים להפסקת טיפולים תרופתיים וממליצות לדון בחופשות מתרופות לאחר 6 חודשי שימוש.<ref name=":5" /> למרות שחולים רבים משתמשים בתרופות, התמיכה המדעית לכך אינה חזקה. נכון לשנת 2020, רק שלוש תרופות קיבלו את אישור ה-FDA: פרגאבאלין, דולוקסטין ומילנציפרן.<ref>{{צ-מאמר|שם=Current and Emerging Pharmacotherapy for Fibromyalgia|קישור=https://www.hindawi.com/journals/prm/2020/6541798/|כתב עת=Pain Research and Management|שנת הוצאה=2020-02-11|עמ=1–9|כרך=2020|doi=10.1155/2020/6541798|מחבר=Roie Tzadok, Jacob N. Ablin}}</ref> מבין התרופות נוגדות הדיכאון הטריציקליות, קיימת תמיכה מספקת רק לאמיטריפטילין.<ref name=":5" /> סקירת כוכרן משנת 2016 בדקה את האפקטיביות של אוקסיקודון להפחתת כאב בקרב חולי וחולות פיברומיאלגיה. מסקנת הסקירה היתה שבשל מגבלות בנתונים, אין די עדויות לשימוש באוקסיקודון.<ref>{{צ-מאמר|שם=Oxycodone for pain in fibromyalgia in adults|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/14651858.CD012329|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2016-09-01|doi=10.1002/14651858.CD012329|מחבר=Helen Gaskell, R Andrew Moore, Sheena Derry, Cathy Stannard}}</ref>


====פרגאבאלין (ליריקה) ====
====פרגאבאלין (ליריקה) ====

גרסה מ־19:08, 31 ביולי 2021

דאבת
גורם לא ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים כאב כרוני מפושט, הפרעת שינה, דכדוך, עייפות, אלודיניה, חרדה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 329838 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D005356
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

דָּאֶבֶת או דָּאֶבֶת השרירים הוא השם העברי לפיברומיאלגיה (באנגלית: Fibromyalgia), המכונה גם FMS (ראשי תיבות של Fibromyalgia Syndrome), היא תסמונת מוכרת תחת שמות שונים ונחקרת מאז תחילת המאה ה-19. המונח "פיברומיאלגיה" הוטבע בשנת 1976 והוא הלחם שמשמעו כאבים בשריר, כולל ברקמות החיבור הסיביות שלו. המונח מורכב מהמילה הלטינית fibra, שמשמעה סיב, יחד עם נגזרות של המילים היווניות mys -μυς שריר ו-algos άλγος - כאב.

הדאבת מוגדרת כתסמונת המתאפיינת בקבוצת תסמינים אופיינית, או כמחלה (ארגון הבריאות העולמי, 1992), מקבוצת המחלות הראומטיות. פיברומיאלגיה היא מצב הגורם לכאב מפושט (בכל רחבי הגוף), קשיים בשינה, עייפות ולעיתים קרובות מצוקה נפשית ורגשית[1]. הסיבה למחלה אינה ידועה[1]. המחלה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. הטיפול כולל תרופות וטיפולים משלימים[1].

אבחנה

נכון לשנת 2016, אבחון של פיברומיאלגיה נעשה כאשר מתקיימים ארבעה קריטריונים[2].

  1. כאב מפושט הקיים בלפחות 4 מתוך 5 איזורי גוף
  2. הסימפטומים נמשכים ברמה דומה לפחות 3 חודשים
  3. ציון כאב גבוה כנמדד במדד Widespread pain index ו/או Symptom severity scale
  4. האבחנה תקפה ללא קשר לאבחנות נוספות. אבחנה של פיברומיאלגיה לא פוסלת את קיומן של אבחנות נוספות.

בדרך-כלל, מי שמאבחנת את המחלה היא ראומטולוגית או רופאה כללית[3].

אבחנה מבדלת

מכיוון שהאבחנה של פיברומיאלגיה מבוססת על דיווח סובייקטיבי, ואין שימוש נרחב בבדיקות פיזיולוגיות, יש לבחון אבחנות חלופיות. קיימות כמה מחלות ראומטיות שבשלביהם המוקדמים יכולות להיראות כמו פיברומיאלגיה. הן כוללות דלקת מפרקים שגרונית, ספונדילוארתריטיס דלקתית, כאבי שרירים רב שגרוניים, תסמונת כאב מיופציאלי ותסמונת גמישות יתר מפרקית[4][5]. מחלות נוירולוגיות המלווות בכאב יכולות אף הן להיראות כמו פיברומיאלגיה. הן כוללות טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון ונוירופתיה פריפרית[5][4]. מחלות נוספות שיש לפסול הן מחלות אנדוקריניות או מטבוליות (תת־פעילות של בלוטת התריס, יתר פעילות יותרת בלוטת התריס, אקרומגליה וחסר בויטמין D), מחלות של דרכי העיכול (צליאק ורגישות לגלוטן שאינה צליאק), מחלות זיהומיות (מחלת ליים, הפטיטיס C וכשל חיסוני משולב חמור), ושלבים מוקדמים של מחלות ממאירות (מיאלומה נפוצה, סרטן גרורתי ולוקמיה/לימפומה)[5][4].

ישנם סימנים המופיעים בהיסטוריה של המטופלת, שיכולים לרמוז לפיברומיאלגיה. אלה כוללים היסטוריה משפחתית של כאב כרוני בגיל צעיר, היסטוריה אישית של כאב בילדות, הופעת הכאב המפושט בעקבות ארוע קיצוני גופני או פסיכולוגי, רגישות מוגברת כללית למגע, ריח ורעש, עוררות יתר וריבוי תסמינים גופניים (נוירולוגיים, אורולוגיים, גיניקולוגיים, ותסמינים של דרכי העיכול)[4].

תחלואה נלווית

קבלת אבחנה של פיברומיאלגיה, אינה סותרת את קיומן של אבחנות נוספות. זהו מצב נדיר לסבול מפיברומיאלגיה ללא מחלות נוספות[6]. רוב החולים והחולות מאובחנים גם במחלות אחרות כגון הפרעות נפשיות או מחלות כאב נוספות. כ-25% מהסובלים ממצבים ראומטולוגיים שונים, מאובחנים גם בפירומיאלגיה. שכיחות גבוהה של מאובחני פיברומיאלגיה קיימת גם בקרב פציינטים עם הפרעות שרירים ושלד לא דלקתיות. מצבים נוירולוגיים הקשורים לכאב או לפיברומיאלגיה הם טרשת נפוצה, תסמונת פוסט-פוליו, כאב נוירופתי, ומחלת פרקינסון[6]. קיימת חפיפה גם בין פיברומיאלגיה לבין מחלת צליאק, תסמונת המעי הרגיז, תסמונות כאב כרוני נוספות, ודיכאון[6].

תסמינים

החולים והחולות בפיברומיאלגיה סובלים ממגוון של סימפטומים, בחומרה שונה ובאופן המשתנה על פני זמן. בין הסימפטומים השכיחים ביותר - כאב וקשיחות בכל הגוף, עייפות, בעיות שינה, דיכאון וחרדה, פגיעה ביכולת הריכוז, החשיבה והזיכרון וכאבי ראש כולל מיגרנות[1]. תסמינים נוספים כוללים נימול בידיים וברגליים וכאבים בפנים או בלסת (כולל תסמונת מפרק הלסת). ייתכנו גם בעיות במערכת העיכול כמו כאבי בטן, נפיחות, עצירות ואפילו תסמונת המעי הרגיז[1].

ישנם חולים הלוקים בתסמונת זאת, הסובלים מעייפות רבה ועונים גם על הקריטריונים לאבחון של תסמונת התשישות הכרונית, תסמונת עצמאית שלה הרבה מן המשותף עם פיברומיאלגיה.תבנית:דרוש מקור מלא

מדובר בתסמונת תפקודית (פונקציונלית) העשויה להגביל את תפקוד הלוקים בה באופן משמעותי, אך היא אינה גורמת לנכות הנראית לעין.תבנית:דרוש מקור מלא

בעיות שינה

קרוב ל80% מהפציינטיות והפציינטים עם פיברומיאלגיה מדווחים על שינה לא טובה[7]. בנושא זה נערך מחקר מטא-אנליזה שכלל 25 מחקרי מקרה-ביקורת עם סך של 2086 משתתפים. המחקר בדק דיווחים סוביקייטיביים ומדדים אובייקטיביים לשינה. בהשוואה לאנשים בריאים, נשים וגברים עם פיברומיאלגיה סבלו מיותר בעיות בשינה. איכות ויעילות השינה שלהם היו ירודות יותר, משך השינה שלהם היה קצר יותר, הם דיווחו על קושי גדול יותר להירדם, ומדידות אובייקטיביות מצאו ששנתם קלה יותר[8].

תפוצה

לפי מחקרים שונים פיברומיאלגיה נפוצה מאוד וסובלים ממנה בין 2% ל-4% מהאוכלוסיה. רוב החולים בפיברומיאלגיה הן חולות, ביחס של 2 נשים על כל גבר[9].

גורמי סיכון

לא ידוע מה גורם לפיברומיאלגיה, אך ידועים מספר גורמי סיכון[1]. ידוע כי קיימת נטייה משפחתית לחלות בפיברומיאלגיה[1], ומחקרים שונים מצאו סמנים גנטיים הרומזים כי התורשה משחקת תפקיד בפתוגנזה של התסמונת. מחלה חריפה כמו זיהום ויראלי עלולה להגביר את הסיכון למחלה, וכך גם פציעות חוזרות הנגרמות מעומס מתמשך על מפרק[1]. מחלות נוספות המגבירות את הסיכון לפיברומיאלגיה הם השמנה, לופוס ודלקת מפרקים שגרונתית[1]. ארועים מלחיצים או טראומתיים כמו תאונת דרכים או הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית מגבירים אף הם את הסיכון לחלות בפיברומיאלגיה[1]. לנשים יש סיכוי כפול להיות מאובחנות בפיברומיאלגיה, בהשוואה לגברים[1]. הסיכוי לסבול מהמחלה עולה עם הגיל[1].

גורמים גנטיים

במחקרים שבחנו את תסמונת הפיברומיאלגיה במשפחות, נמצא שבמשפחות מסוימות נפוצה יותר התסמונת, ולכן הדבר מרמז על קשר תורשתי לפיברומיאלגיה. [10] [11] כמו כן נמצא קשר בין גנים מסוימים לפיברומיאלגיה. [12] [13] [14]. הוצעה היפותזה, לפיה גורמים גנטיים וסביבתיים יחדיו יוצרים אינטראקציה הגורמת לפיתוח הסימפטומים האופייניית לתסמונות. אלה לטענת הכותב נגרמים על ידי כשל בתפקוד מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את ציר ה-HPA, את המסלולים היוצרים כאב, ואת מערכת העצבים האוטונומית. תקלות אלה גורמות לתקלות בתפקוד מערכת החיסון, אשר לפי ההיפותזה הן התוצאה ולא הגורם למחלה.[15]

מחסור בהורמון קורטיזול בבלוטת יותרת הכליה

לאורך השנים בוצעו מחקרים רבים על תפקוד בלוטת יותרת הכליה בחולים בפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית. ההתמקדות הייתה בהורמון החשוב ביותר, קורטיזול: נמדדו רמות קורטיזול בדם ובשתן, תחת תנאים שונים. השוו רמות קורטיזול בין קבוצות של חולים לקבוצות ביקורת במספר דרכים שונות. ברוב המכריע של המחקרים נמצא הבדל מובהק סטטיסטית המראה כי בממוצע, רמות הקורטיזול בחולים נמוכות יותר. כמו כן, ניסו במחקרים רבים לתת טיפול בקורטיזול לחולים, עם תוצאות מעורבות ומנוגדות בחלק מהמחקרים, ללא מסקנות חד משמעיות. בסקירה של כל המחקרים הללו שפורסמה בעיתון Journal of Chronic Fatigue Syndrome הוסקה המסקנה שקיימת בחלקם של החולים בתסמונת התשישות הכרונית וגם בחולי פיברומיאלגיה הפרעה בציר ה-HPA (ציר ההפיתלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה) אשר גורמת לייצור מופחת של קורטיזול (היפואדרנליזם), והוצע לתת טיפול לתקופת ניסיון. עם זאת לא הובהרה הסוגיה האם מדובר בגורם למחלה או תוצאה הנגרמת עקב המחלה. [16]

רמות קורטיזול עולות בדרך כלל עם העלייה ברמת הכאב. נמצא שחולים בפיברומיאלגיה לא יכולים להעלות כדרוש את רמות הקורטיזול עם הגעת הכאב, או שייתכן שחוסר היכולת להעלות את רמת הקורטיזול היא הגורמת לכאב. במחקר נמצא שקיים קשר חזק בין רמות קורטיזול לכאב. נמצא שרמות קורטיזול נמוכות מסבירות ב-38% מהמקרים את הכאב שנמצא בעת ההתעוררות. מסקנות המחקר הן שתסמינים של כאב בנשים הסובלות מפיברומיאלגיה קשורים קשר ישיר לרמות הקורטיזול בשעות הבוקר המוקדמות. המידע תומך בכך שתקלה בתפקוד ציר ה-HPA (ציר ההפיתלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה) קשורה קשר ישיר לסימפטומים בפיברומיאלגיה והיא הגורמת לכאבים בשעות היום המוקדמות.[17]

גורמים פסיכולוגיים

נמצא קשר בין הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לתסמונת הפיברומיאלגיה. [18] [19]

מחקר על חולות פיברומיאלגיה הראה שלחץ נפשי הוא גורם משפיע על התפתחות פיברומיאלגיה. במחקר בדקו האם נשים החולות בפיברומיאלגיה חוו יותר אירועים שליליים מאשר נשים בריאות. כמו כן בדקו את זמן התרחשות האירועים בהקשר לזמן התפרצות המחלה. נמצא שבילדות או בגיל ההתבגרות 51% מהחולות חוו אירועים שליליים מאוד בהשוואה ל-28% מהבריאות (קבוצת הבקרה). האירוע הנפוץ ביותר היה בעיות ביחסים עם ההורים. לפני התפרצות המחלה, 65% מהחולות חוו אירועים שליליים. אירועים נפוצים נוספים הם בעיות כלכליות או בעיות עם בן הזוג. בשנה האחרונה לפני המחקר, 51% חוו אירועים שנתפסו כמאוד שליליים, בהשוואה ל-24.5% מהנשים בקבוצת הבקרה. נראה שאירועים קשים מבחינה נפשית ולוחצים הם מאוד נפוצים במחלת הפיברומיאלגיה. כמו כן, נראה שהאירועים נתפסים על ידי החולות כקשים ושליליים יותר מהצורה בה הם נתפסו על ידי קבוצת הבקרה. [20] כמו כן נמצא שמתח שכזה, יכול לגרום לתת-פעילות בבלוטת יותרת הכליה שהיא אחד החשודים כגורמים לפיברומיאלגיה. במקרה שכזה ייתכן שהמתח שגרם לתת הפעילות יאובחן בטעות כתסמונת פסיכיאטרית, אף על פי שהוא יכול להגיב טוב לטיפול בהורמון הטבעי קורטיזול. נמצא שהסימפטומים של מחסור בקורטיזול מאוד דומים לאלה של תסמונת פוסט טראומטית ותסמונות דומות ולכן קשה להבחין ביניהם. כמו כן האבחנה של מחסור בקורטיזול כמעט ואינה נשקלת בסיטואציות שכאלה.[21]

חשיפה לחומרים

כמה מקרים בודדים מתארים קשר בין חשיפה לחומרים מסוימים ופיברומיאלגיה. בגלל מספר המקרים הקטן, לא ברור אם ניתן לייחס להם משמעות. דו"ח מקרה (case report) בודד משנת 2001 דיווח על הפוגה מלאה או כמעט-מלאה של תסמיני הדאבת בארבע מטופלות שקיבלו על עצמן משטר-תזונה נטול מונוסודיום גלוטומט.[22] מאז לא פורסמו מחקרים נוספים התומכים באפשרות לזיקה בין חומצה גלוטמית לבין דאבת, או מסבירים אותה. בדו"ח מקרה אחר משנת 2008 על אישה שנהגה לשתות כשמונה ליטרים של תה חזק ביום במשך 37 שנים ברציפות, נמצא כי תסמיני הדאבת ממנה סבלה האישה נבעו מהרעלת פלואוריד (פלואורוזיס). ריכוז הפלואור בדמה היה גבוה בכחמישים אחוז מהרף התקין העליון וצריכת הפלואור היומית שלה הוערכה בכ-47.3 מ"ג, מהם כ-35 מ"ג פלואור שמקורם בתמצית התה.[23] מאז לא דווח על מקרים של הרעלת פלואור שהתפרשה כדאבת בקרב אנשים שצרכו תה או משקאות אחרים בשיעורים מקובלים.

פרוגנוזה

האגודה לחברות הרפואיות בגרמניה הוציאה קובץ הנחיות בנוגע לפיברומיאלגיה. בהנחיות הם ממליצים לעדכן את המטופלות והמטופלים לגבי מה שצפוי להם בעתיד. ראשית, תסמיני המחלה צפויים להימשך אצל כמעט כל הפציינטים. שנית, רק לעיתים נדירות התסמינים נעלמים לחלוטין. שלישית, התסמינים אינם גורמים ללקות ואינם פוגעים בתוחלת החיים. רביעית, רוב המטופלות והמטופלים לומדים להסתגל לתסמינים הללו עם הזמן.[24] במחקר אורך, נערך מעקב של 8 שנים על 97 נערות ונערים שאובחנו בפיברומיאלגיה. עם סיום המעקב, רובם עדיין סבלו מכאב ומקשיים גופניים, חברתיים ופסיכולוגיים.[25] דיכאון אצל בני ובנות נוער עם פיברומיאלגיה ניבא רמות כאב גבוהות יותר בעתיד.[25][26]

טיפול

מכיוון שלא ניתן לרפא את מחלת הפיברומיאלגיה, מטרת הטיפול להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופלים והמטופלות. הטיפול הכי יעיל משלב גישה אישית ורב-תחומית המתחילה בחינוך ויכולה לערב טיפולים תרופתיים ואחרים[27]. נכון לשנת 2018, כל הסקירות העדכניות מדגישות את החשיבות של טיפולים לא תרופתיים לפיברומיאלגיה[28].

פרוטוקול הטיפול הרפואי בפיברומיאלגיה מציע תרופות המיועדות להקל על הכאב והמלצה על פעילות גופנית מבוקרת. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מומלץ גם הוא במטרה לאפשר התמודדות טובה ויעילה יותר עם המצב הפתולוגי.תבנית:דרוש מקור מלא

בשל יעילותו המוגבלת של הטיפול הקונבנציונלי, פונים חולים רבים לטיפולים שאינם מקובלים עדיין על הקהילה הרפואית - מטיפולים משלימים, דרך שינויי תזונה ונטילת תוספי מזון, קנאביס רפואי, תרופות ועד לניתוחים.תבנית:דרוש מקור מלא

טיפול לא תרופתי

טבילה בים המלח ובמרחצאות

בניסוי קליני מבוקר בקנה מידה מצומצם שהתפרסם בשנת 2001 נמצא כי שהות בים המלח מקלה על כמה מתסמיני הדאבת, עם ובלי שילוב של טבילה במרחצאות.[29][30]

טיפול בתא לחץ

חוקרים מאוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון וממספר מרכזים רפואיים בארץ, בשיתוף עם עמיתים מאוניברסיטת רייס בארצות הברית, פיתחו טיפול חדשני ואפקטיבי לפיברומיאלגיה: חשיפה בתא לחץ לאוויר עשיר בחמצן. במחקר זה נמצא כי הטיפול הביא לשיפור משמעותי אצל 70% מהנשים המשתתפות.[31]

טיפול תרופתי

ההנחיות המקובלות בטיפול בפיברומיאלגיה מדגישות כי טיפול תרופתי הוא אפשרי, אך הוא אינו הכרחי. ההנחיות הגרמניות כוללות גם כללים להפסקת טיפולים תרופתיים וממליצות לדון בחופשות מתרופות לאחר 6 חודשי שימוש.[28] למרות שחולים רבים משתמשים בתרופות, התמיכה המדעית לכך אינה חזקה. נכון לשנת 2020, רק שלוש תרופות קיבלו את אישור ה-FDA: פרגאבאלין, דולוקסטין ומילנציפרן.[32] מבין התרופות נוגדות הדיכאון הטריציקליות, קיימת תמיכה מספקת רק לאמיטריפטילין.[28] סקירת כוכרן משנת 2016 בדקה את האפקטיביות של אוקסיקודון להפחתת כאב בקרב חולי וחולות פיברומיאלגיה. מסקנת הסקירה היתה שבשל מגבלות בנתונים, אין די עדויות לשימוש באוקסיקודון.[33]

פרגאבאלין (ליריקה)

התרופה פרגאבאלין (ליריקה) של חברת Pfizer, אושרה על ידי ה-FDA לטיפול בפיברומיאלגיה. התרופה מכילה את החומר הכימי pregabalin, המהווה נגזרת של GABA. התרופה פועלת על הקולטנים של GABA, בדומה לתרופות משככות כאבים אחרות כמו גאבאפנטין (gabapentin). היא נועדה להקל על הסימפטום של הכאבים, אשר נפוץ בחולי פיברומיאלגיה.

הטיפול בתרופה מלווה בתופעות לוואי רבות ולא מומלץ השימוש למשך יותר מחצי שנה.

מוצגות תוצאות מחקר עדכני על השימוש בתרופה: [34]

תוצאות המחקר שבחן את השפעת פרגאבאלין בחולים בפיברומיאלגיה
דרישה מינון 300 מ"ג מינון 450 מ"ג מינון 600 מ"ג קבוצת ביקורת
רמת כאב יורדת ביותר מ-30% 42% 50% 48% 30%
רמת כאב יורדת ביותר מ-50% 24% 27% 30% 15%

סימבלטה

התרופה סימבלטה (Duloxetine, Cymbalta) של חברת התרופות אלי לילי (Eli Lilly) אושרה על ידי ה-FDA לטיפול בפיברומיאלגיה ביוני 2008. במחקר נמצא שבנשים שנטלו את התרופה רמת הכאב הופחתה משמעותית. בגברים (שהיוו 11% מהמחקר) נמצא שאין כל אפקט לנטילת התרופה. על פי המחקר, לדיכאון לא הייתה השפעה על השאלה האם התרופה עזרה. נמצא שרמת הכאב בנשים ירדה במיוחד לאחר חודש של נטילת התרופה, ולקראת סוף המחקר ההשפעה ירדה. באחד הקריטריונים המרכזיים למדידת כאב לא היו הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בסוף המחקר. [35]

בימים אלו חברת אלי לילי חוקרת את השפעת סימבלטה בחולים בתסמונת העייפות הכרונית.

טיפול "מטבולי"

המבנה הכימי של T3

הטיפול המטבולי מתאים לתאוריה על פיה פיברומיאלגיה נובעת מהתנגדות להורמון בלוטת התריס, ושימוש לקוי בהורמון. מאחר שעל פי התאוריה, הקולטנים של הורמון בלוטת התריס בתאים אינם מצליחים להשתמש כראוי בהורמון בדם, הפתרון שהוצע הוא טיפול במינונים גבוהים מאוד של הורמון בלוטת התריס. זאת למרות שייתכן שעל פי בדיקות הדם של בלוטת התריס, הכל תקין. על פי התאוריה, טיפול בהורמון T4 בלבד כפי שמקובל כיום אינו מתאים, משום שבמקרים רבים ההורמון אינו מומר באופן תקין להורמון הפעיל T3. לכן מוצע טיפול בעזרת ההורמון T3 בלבד, בעלייה הדרגתית מאוד אך המגיעה למינונים גבוהים (75–150 מק"ג). הטיפול נקרא "טיפול מטבולי" משום שבנטילת ההורמון של בלוטת התריס, בעצם כופים על הגוף קצב מטבולי גבוה יותר. כדי שיעמוד בקצב שנכפה עליו, מומלץ לשלב בתוכנית הטיפול תזונה נכונה, פעילות גופנית וטיפול בתוספים שונים (כמו מולטיויטמין, קומפלקס ויטמין B, ואומגה 3). כל אלה חיוניים כדי שהגוף יעמוד בדרישות המטבוליות שמציב הקצב המטבולי החדש שנוצר. נערך מחקר שבו השתתפו 77 חולות פיברומיאלגיה אשר בלוטת התריס שלהם תקינה על פי הבדיקות. הן קיבלו טיפול הורמונלי בהורמון T3 ובנוסף קיבלו הנחיות לשינוי באורח החיים ובתזונה. 58 (75%) דיווחו על שיפור מהטיפול, ובנוסף נמצא שיפור במדדי הכאב. מתוך אלה שדיווחו על שיפור, 23 (40%) דיווחו שלא נשארו סימפטומים של המחלה, 21 (36%) דיווחו על סימפטומים קלים שנשארו, 11 (19%) דיווחו על סימפטומים בינוניים, ו-3 (5%) דיווחו על סימפטומים קשים שנשארו[36].

קורטיזול

המבנה הכימי של קורטיזול

במרץ 2008 פורסם מאמר בכתב העת המדעי Journal of Chronic Fatigue Syndrome. לטענת המאמר, חולים בפיברומיאלגיה ותסמונת העייפות הכרונית סובלים ברובם המוחלט (קרוב ל-100%) מהיפואדרנליזם (תת-פעילות של בלוטת יותרת הכליה), אשר לא ניתן לאבחנה בבדיקות הדם הדינמיות המקובלות. לטענתו, הם יכולים לשפר רבות את מצבם בעזרת טיפול הורמונלי בהורמון קורטיזול במינון נמוך (5–15 מ"ג ליום שבו לא נצפו תופעות לוואי). המאמר מפרט בהרחבה מדוע ללקיחת מינונים נמוכים של קורטיזול אין תופעות לוואי לא בהפחתת מסת העצם, לא בדיכוי מערכת החיסון ולא בדיכוי הפרשת הקורטיזול של הגוף, כפי שידוע שקיימות בלקיחת מינונים גבוהים. הטיפול נבדק על יותר מ-4,000 חולים כחלק מטיפול משולב, ונמצא שאינו מזיק ומאוד בטיחותי. לאחר טיפול משולב שבו נכלל קורטיזול במינון זה, רמות האנרגיה עלו ביותר מפי 2 עד הפגישה הרביעית עם הרופא, ולאחר מכן המשיכו לעלות עוד.[16]

אצטיל-L-קרניטין

מאחר שנמצאה כמות קרניטין נמוכה בחולי פיברומיאלגיה, נבדקה במחקר השפעת טיפול באצטיל-L-קרניטין על חולים אלו. נמצא שעד לשבוע ה-6 במחקר, רמת הכאב פחתה באופן משמעותי בחולים שטופלו בתוסף, ובמידה שווה פחתה גם בקבוצת הביקורת. בשבוע העשירי הפרמטרים נשארו קבועים בקבוצת הביקורת, אולם בקבוצה שטופלה באצטיל-L-קרניטין המשיכו להשתפר. המסקנה שהוסקה היא שאצטיל-L-קרניטין יכול להיות מועיל לחולים בפיברומיאלגיה. [37]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר עדי פינקלשטיין, לכסות בשקוף, ספר העוסק בסיפורן של חולות בתשישות כרונית ובפיברומיאלגיה.
  • Bruce Gilliland „Fibromyalgia” in Fauci, Braunwald et al. Harrison's Principles of Internal Medicine,14th ed. International Edition, McGraw Hill. NYC 1998

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Fibromyalgia | Arthritis | CDC, www.cdc.gov, ‏2020-07-27 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Frederick Wolfe, Daniel J. Clauw, Mary-Ann Fitzcharles, Don L. Goldenberg, 2016 Revisions to the 2010/2011 fibromyalgia diagnostic criteria, Seminars in Arthritis and Rheumatism 46, 2016-12, עמ' 319–329 doi: 10.1016/j.semarthrit.2016.08.012
  3. ^ Sheryl Bourgaize, Imtisal Janjua, Kent Murnaghan, Silvano Mior, Fibromyalgia and myofascial pain syndrome: Two sides of the same coin? A scoping review to determine the lexicon of the current diagnostic criteria, Musculoskeletal Care 17, 2019-03, עמ' 3–12 doi: 10.1002/msc.1366
  4. ^ 1 2 3 4 Häuser, W., Sarzi-Puttini, P., & Fitzcharles, M.-A, Fibromyalgia syndrome: under-, over- and misdiagnosis, Clin Exp Rheumatol,, Sup 116 37, עמ' S90-S97
  5. ^ 1 2 3 Häuser, Winfried, Perrot, S., Sommer, C., Shir, Y., & Fitzcharles, M. A, Diagnostic confounders of chronic widespread pain: Not always fibromyalgia, Pain Reports, 3 2, עמ' 1-11
  6. ^ 1 2 3 M.-A. Fitzcharles, S. Perrot, W. Häuser, Comorbid fibromyalgia: A qualitative review of prevalence and importance, European Journal of Pain 22, 2018-10, עמ' 1565–1576 doi: 10.1002/ejp.1252
  7. ^ Robert M Bennett, Jessie Jones, Dennis C Turk, I Jon Russell, An internet survey of 2,596 people with fibromyalgia, BMC Musculoskeletal Disorders 8, 2007-12, עמ' 27 doi: 10.1186/1471-2474-8-27
  8. ^ Yu-Lin Wu, Ling-Yin Chang, Hsin-Chien Lee, Su-Chen Fang, Sleep disturbances in fibromyalgia: A meta-analysis of case-control studies, Journal of Psychosomatic Research 96, 2017-05, עמ' 89–97 doi: 10.1016/j.jpsychores.2017.03.011
  9. ^ Mary-Ann Fitzcharles, Steven P Cohen, Daniel J Clauw, Geoffrey Littlejohn, Nociplastic pain: towards an understanding of prevalent pain conditions, The Lancet 397, 2021-05, עמ' 2098–2110 doi: 10.1016/S0140-6736(21)00392-5
  10. ^ Stormorken H, Brosstad F. Fibromyalgia: family clustering and sensory urgency with early onset indicate genetic predisposition and thus a "true" disease. Scand J Rheumatol. 1992;221:207.
  11. ^ Arnold LM, Hudson JL, Hess EV, Ware AE, Fritz DA, Auchenbach MB, Starck LO, Keck PE Jr. Family study of fibromyalgia. Arthritis Rheum. 2004;50:944–952. doi: 10.1002/art.20042.
  12. ^ Buskila D, Sarzi-Puttini P.Biology and therapy of fibromyalgia. Genetic aspects of fibromyalgia syndrome. Arthritis Res Ther. 2006;8(5):218.
  13. ^ Cohen H, Buskila D, Neumann L, Ebstein RP. Confirmation of an association between fibromyalgia and serotonin transporter promoter region (5-HTTLPR) polymorphism, and relationship to anxiety related personality traits. Arthritis Rheum. 2002;46:845–847. doi: 10.1002/art.10103.
  14. ^ Buskila D, Cohen H, Neumann L, Ebstein RP. An association between fibromyalgia and the dopamine D4 receptor exon III repeat polymorphism and relationship personality traits. Mol Psychiatry. 2004;9:730–731. doi: 10.1038/sj.mp.4001506.
  15. ^ Clauw DJ, Chrousos GP. Chronic pain and fatigue syndromes: overlapping clinical and neuroendocrine features and potential pathogenic mechanisms. Neuroimmunomodulation. 1997 May-Jun;4(3):134-53. PMID 9500148.
  16. ^ 1 2 Kent Holtorf, Diagnosis and Treatment of Hypothalamic-Pituitary-Adrenal (HPA) Axis Dysfunction in Patients with Chronic Fatigue Syndrome (CFS) and Fibromyalgia (FM), Journal of Chronic Fatigue Syndrome 14:3 2008
  17. ^ Samuel A. McLean, David A. Williams, Richard E. Harris, Willem J. Kop, Kimberly H. Groner, Kirsten Ambrose, Angela K. Lyden, Richard H. Gracely, Leslie J. Crofford, Michael E. Geisser, Ananda Sen, Pinaki Biswas, and Daniel J. Clauw1. Momentary Relationship Between Cortisol Secretion and Symptoms in Patients With Fibromyalgia. Arthritis & Rheumatisim Vol. 52, No. 11, November 2005, pp 3660–3669
  18. ^ Amital D, Fostick L, Polliack ML, Segev S, Zohar J, Rubinow A, Amital H (Nov 2006). "Posttraumatic stress disorder, tenderness, and fibromyalgia syndrome: are they different entities?". J Psychosom Res 61 (5): 663–9.
  19. ^ Raphael KG, Janal MN, Nayak S (Mar 2004). "Comorbidity of fibromyalgia and posttraumatic stress disorder symptoms in a community sample of women.". Pain Med. 5 (1): 33–41.
  20. ^ Anderberg UM, Marteinsdottir I, Theorell T, von Knorring L (Aug 2000). "The impact of life events in female patients with fibromyalgia and in female healthy controls.". Eur Psychiatry 15 (5): 33-41. doi:10.1016/S0924-9338(00)00397-7. PMID 10954873.
  21. ^ Schuder SE. Stress-induced hypocortisolemia diagnosed as psychiatric disorders responsive to hydrocortisone replacement. Ann N Y Acad Sci. 2005 Dec;1057:466-78. PMID 16399913.
  22. ^ Relief of fibromyalgia symptoms following discontinuation of dietary excitotoxins. Ann Pharmacotherapy. 2001 Jun;35(6):702-6. PMID 11408989.
  23. ^ Whyte MP, Totty WG, Lim VT, Whitford GM. Skeletal fluorosis from instant tea. J Bone Miner Res. 2008 May;23(5):759-69. PMID 18179362.
  24. ^ Mary-Ann Fitzcharles, Yoram Shir, Jacob N. Ablin, Dan Buskila, Classification and Clinical Diagnosis of Fibromyalgia Syndrome: Recommendations of Recent Evidence-Based Interdisciplinary Guidelines, Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine 2013, 2013, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2013/528952
  25. ^ 1 2 Kashikar-Zuck, S., Cunningham, N., Peugh, J., Black, W. R., Nelson, S., Lynch-Jordan, A. M., Pfeiffer, M., Tran, S. T., Ting, T. V, Arnold, L. M., Carle, A., Noll, J., Powers, S. W., & Lovell, D. J., Long-term outcomes of adolescents with juvenile-onset fibromyalgia into adulthood and impact of depressive symptoms on functioning over time., Pain, 2 160, 2019, עמ' 433-441
  26. ^ Leino-Arjas, P., Rajaleid, K., Mekuria, G., Nummi, T., Virtanen, P., & Hammarström, A., Trajectories of musculoskeletal pain from adolescence to middle age: the role of early depressive symptoms, a 27-year follow-up of the Northern Swedish Cohort, Pain, 1 159, 2018, עמ' 67-74
  27. ^ Amit Prabhakar, Jennifer M. Kaiser, Matthew B. Novitch, Elyse M. Cornett, The Role of Complementary and Alternative Medicine Treatments in Fibromyalgia: a Comprehensive Review, Current Rheumatology Reports 21, 2019-05, עמ' 14 doi: 10.1007/s11926-019-0814-0
  28. ^ 1 2 3 Häuser, Winfried, & Fitzcharles, M. A., Facts and myths pertaining to fibromyalgia, Dialogues in Clinical Neuroscience, 1 20, 2018, עמ' 53-62
  29. ^ Buskila D; Abu-Shakra M; Neumann L; Odes L; Shneider E; Flusser D; Sukenik S Balneotherapy for fibromyalgia at the Dead Sea. Rheumatology international 2001;20(3):105-8.
  30. ^ וכן מחקר משלים
  31. ^ אוניברסיטת תל אביב, ‏מחקר: טיפול בתא לחץ משפר את מצבן של נשים הסובלות מפיברומיאלגיה, באתר "הידען", 17 ביוני 2015
  32. ^ Roie Tzadok, Jacob N. Ablin, Current and Emerging Pharmacotherapy for Fibromyalgia, Pain Research and Management 2020, 2020-02-11, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2020/6541798
  33. ^ Helen Gaskell, R Andrew Moore, Sheena Derry, Cathy Stannard, Oxycodone for pain in fibromyalgia in adults, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016-09-01 doi: 10.1002/14651858.CD012329
  34. ^ Arnold LM, Russell IJ, Diri EW, Duan WR, Young JP Jr, Sharma U, Martin SA, Barrett JA, Haig G. A 14-week, Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Monotherapy Trial of Pregabalin in Patients With Fibromyalgia. J Pain. 2008 Jun 2. PMID 18524684.
  35. ^ Arnold LM, Lu Y, Crofford LJ, et al (September 2004). "A double-blind, multicenter trial comparing duloxetine with placebo in the treatment of fibromyalgia patients with or without major depressive disorder". Arthritis Rheum. 50 (9): 2974–84. doi:10.1002/art.20485. PMID 15457467.
  36. ^ John C. Lowe, Results of an Open Trial of T 3 Therapy with 77 Euthyroid Female Fibromyalgia Patients, Clinical Bulletin of Myofascial Therapy 2, 1996-08-10, עמ' 35–37 doi: 10.1300/J425v02n01_04
  37. ^ Rossini M, Di Munno O, Valentini G, Bianchi G, Biasi G, Cacace E, Malesci D, La Montagna G, Viapiana O, Adami S. Double-blind, multicenter trial comparing acetyl l-carnitine with placebo in the treatment of fibromyalgia patients. Clin Exp Rheumatol. 2007 Mar-Apr;25(2):182-8. PMID 17543140.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דאבת&oldid=31890763"