אוהל הרבי מליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברו של הרבי מליובאוויטש
אהל הרבי מליובאוויטש.JPG
מבנה האוהל
תאריך פטירה ג בתמוז
תאריך הילולה ג בתמוז
עיר קווינס, ניו יורק
בית הקברות בית הקברות מונטיפיורי
מיקום ליד שדה התעופה JFK, כניסה מבית נפרד מרחוב פרנסיס לואיס
ohelchabad.org
(למפת ניו יורק רגילה)
מנחם מענדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש
רבי יוסף יצחק שניאורסון - הריי"צ
אלפי אנשים משתטחים ושולחים פתקים מכל העולם. קבר הרבי
הכניסה לבית המבקרים אוהל חב"ד ליובאוויטש ממנו נכנסים לאוהל
מראה האוהל מבפנים. קברו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מצד שמאל, וקברו של חמיו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מימין.

קואורדינטות: 40°41′10″N 73°44′15″W / 40.686085°N 73.737455°W / 40.686085; -73.737455 אוהל הרבי מליובאוויטש הוא אתר הקבר של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, ושל חמיו, האדמו"ר השישי לבית חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ). האתר נמצא בבית הקברות מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

לאחר פטירת הרבי האחרון, המקום הפך למוקד עלייה לרגל במשך 24 שעות, לתפילה ובקשת ברכה. רבים מחסידי חב"ד נוהגים לפקוד את המקום ביום השנה (יארצייט) של הרבי מליובאוויטש, בג' בתמוז.

האוהל בחיי רבי מנחם מנדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת חמיו בשנת תש"י, רבי מנחם מנדל היה נוהג לעלות באורח קבע לקבר חמיו‏[1]. מכתבי תשובתו לבקשות עזרה כללו פעמים רבות את המשפט "אזכיר על הציון"‏[2], דהיינו אזכיר לברכה בקבר הריי"צ. הרבי אמר להרב שלמה גורן[3] כי הוא אינו יכול לעלות לארץ משום שדרכם של אדמור"י חב"ד להתפלל באופן קבוע על קברי הקודמים להם.

האוהל, המבנה הממוקם על הקבר, הוקם זמן קצר לאחר פטירת רבי יוסף יצחק, כנהוג אצל צדיקים רבים. האוהל בנוי מאבני שיש, בצורה ייחודית: דלת חיצונית מובילה לחדר נרות ומשם שתי כניסות לאוהל עצמו, אחת לגברים ואחת לנשים. לחדרון הכניסה ישנה קורת גג ואילו האוהל עצמו אינו מקורה, כך שגם כוהנים יוכלו להתפלל במקום (היות שאם האוהל היה מקורה היה כל הנכנס למקום נטמא בטומאת אוהל[4]). מבנה זה תוכנן בידי הרבי לאחר פטירת חמיו. אוהלים נוספים בעולם נבנו לאחר מכן באותו אופן.

בדרך כלל נסע הרבי לאוהל חמיו בערב ראש חודש ובחמישה עשר בחודש. בשנותיו האחרונות נסע הרבי בתדירות גבוהה יותר. לאורך עשרות שנים עמד במשך שעות ליד הציון, בחום הקיץ ובשלגי החורף הניו-יורקי. בשנים מאוחרות יותר נבנה עבורו מבנה‏[5] ממוזג בתוך האוהל. בערוב ימי הרבי, בכ"ז באדר ה'תשנ"ב בעודו עומד ומתפלל ליד הקבר, לקה הרבי בשבץ מוחי.

מוקד עלייה לקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת הרבי הפך האוהל למוקד עלייה לקבר המוני. את המקום פוקדים במשך השנה ולאורך היממה אלפי יהודים מכל החוגים‏[6] ואישי ציבור‏[7] כדי להשתטח, לבקש רחמי שמים וברכה ולהעתיר תפילה. בימי ראשון העלייה גוברת, כיוון שיום זה הוא יום מנוחה בארצות הברית. חסידי חב"ד רבים עולים בתאריכים מיוחדים כגון י' בשבט וערב ראש השנה. לשיאה מגיעה העלייה לרגל ביום ההילולה‏[8] שחל בג' בתמוז. בתאריך זה עוברים עשרות אלפי יהודים מכל רחבי העולם לתפילה קצרה בציון, המנותבת על ידי סדרנים המטפלים בתור הארוך המשתרך על פני מאות מטרים.

האוהל נמצא בבית העלמין היהודי על שם משה מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס, ברובע קווינס שבניו יורק. בנוסף לכניסה הרגילה של בית הקברות, רוב המבקרים בוחרים להשתמש בכניסה העוברת דרך בית המבקרים הנקרא אוהל חב"ד ליובאוויטש הנמצא בשדרות פרנסיס לואיס מספר 226-20‏[9]. מצדו השני של הבית מוליך שביל לאוהל. המקום פעיל במהלך כל שעות היממה‏[10].

בית הקברות ממוקם בקרבת מקום לשדה התעופה קנדי, ויהודים רבים מגיעים לאוהל מיד לאחר נחיתתם או לפני המראתם. בסמיכות יש מקווה טהרה בו יכולים גברים לטבול קודם העלייה לקבר ולאחריה.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העולים לקבר נוהגים לרשום את בקשותיהם, לקרוא את הבקשה ליד הקבר, לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. כמו כן נוהגים לקרוא תהילים או בחוברת "מענה לשון". ישנם מנהגים מיוחדים המאפיינים את העלייה לאוהל הרבי, כגון הסרת נעלי עור לפני הכניסה לאוהל‏[11]. מנהגים אלו לקוחים ממנהגים עתיקים המקובלים בחסידות עוד מהאדמו"רים הקודמים.

מדי יום מתקבלות עשרות בקשות לברכות מכל רחבי העולם, בפקס, בדואר אלקטרוני ובדואר. הבקשות מועברות אל הקבר ומונחות מעליו‏[12]. כמות הבקשות עולה בסמוך לתאריכים מיוחדים.

שירות לעולים לקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב המקום הוקמו לאחר פטירת הרבי מבני שירות, בחמישה בתים רצופים שנקנו לשם כך. במקום ישנו בית הכנסת אורחים, בית כנסת, מטבח ממסדי, ובית חב"ד המקיים שיעורים וכן חדר וידאו המקרין שיחות של הרבי ללא הפסקה. בחצר הבתים נבנו שלושה אוהלים גדולים ובהם מקומות ישיבה לכתיבת פ"נים (פדיון נפש - פתקים בהם מבקשים המבקרים שהרבי יתפלל בעדם) ומקום להתוועדויות.

במקום גם בית המשמש לעריכת אירועים כגון חלאקה, וכן תלמוד תורה. בקראוון המוצב במקום ישנה ישיבה שקמה מיד לאחר פטירת הרבי וקיימת עד היום. בישיבה לומדים היום כעשרים בחורים. הם ישנים בדירה הסמוכה ובחצרה מקווה הפתוח לאורך היממה עבור המבקרים.

בשבתות שלפני יום השנה לפטירת הרבי (ג' בתמוז), מוקמים ברחובות הסמוכים אוהלים המאכסנים את אלפי חסידי חב"ד. בחודשים תשרי וניסן מתארחים במקום בחורי ישיבות ואברכים הבאים מריכוזי חב"ד בעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרבי באוהל 10 בספטמבר 1980, הרבי באוהל 23 בספטמבר 1987קובץ וידאו.
  2. ^ בחיפוש בגוגל בתוך 28 כרכי האגרות קודש שהועלו לאינטרנט באתר ספריית חב"ד מובא הביטוי 310 פעמים באגרות קודש את הבטוי. כך למשל, במכתב מי"ח אייר, תשט"ו
  3. ^ הרב גורן סיפר על זה בכתבת הספד על הרבי בעיתון "הארץ", חודש לאחר פטירתו ב-1994
  4. ^ לפי ההלכה היהודית אסור לכוהנים להיטמא טומאת מת
  5. ^ שנשרף לאחר כ"ז אדר ה'תשנ"ב
  6. ^ כגון מרק וילסון על ביקור מקרי בלתי צפוי, באוהל
  7. ^ כגון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, הרב אלעזר אבוחצירא, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מבקר באוהל יחד עם מזכירי הרבי, פיני גרשון והרב גרוסמן, מייקל בלומברג, ח"כ גילה גמליאל
  8. ^ יארצייט לרבי: אלפים מציפים את הציון בניו יורק ynet יהדות
  9. ^ דרכי גישה באתר האוהל
  10. ^ מידע אודות בית המבקרים, עולים לאוהל הרבי - פרטים.
  11. ^ מנהגי יום ההילולא של הרבי, מנהגים לבאים לאהל באתר האוהל.
  12. ^ כיצד כותבים לרבי, על כתיבת מכתב לרבי באתר האוהל.