מאיר מאזוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר מאזוז

הרב מאיר ניסים מאזוז (ידוע בכינויו נאמ"ן[1]; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק ספרדי, ראש ישיבת כיסא רחמים בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתוניס שבתוניסיה לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כיסא רחמים" שם. לאחר שנרצח אביו על ידי מתנקש מוסלמי בשנת תשל"א (1971), עלה בנו הרב מאיר לישראל והקים מחדש בבני ברק ישיבה בשם זה. כיום לומדים בכלל מוסדותיה כאלף תלמידים. הישיבה אחראית על פרויקט הוצאת הספרים איש מצליח (על שם אביו), הכוללת את הוצאתם של סידורי תפילה, מחזורים, תהילים, תיקון קוראים וספרים נוספים. ייחודם של הספרים בהקפדתו של הרב מאזוז על נוסחם ודקדוקם לפי שיטתו הייחודית. הרב מאזוז ממריץ את תלמידיו בפרויקטים אלו וכן נותן הסכמות לאותן הוצאות לאור, שיוצאות לעתים תכופות במהדורות חדשות.

משנתו החינוכית וההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל כמעט בכל הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (שהיה ראב"ד האי ג'רבה), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).‏[2] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של ר' שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש כמה כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".‏[3]

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך. בקיאותו מסייעת לו בפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, לשילוב שברי פסוקים בכתיבתו ולהוכחות דקדוקיות וסגנוניות. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא. לא פעם מתח ביקורת על הידלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים).

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O; חריזה של צר ונתבצר מוכיחה שנתבצר מנוקד בפתח בצד"י ולא בצירי.[4] על פי המשקל אינו נרתע מלהגיה, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הרב מאזוז מקפיד על נוסח התפילה, והשקיע מאמצים רבים בהגהותיו לסידור. הגהותיו הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו נימק כל הגהה בקונטרס "לאוקמי גירסא". מחמת שינוייו מהנוסח המקובל יצאו נגדו עוררים, ובתחילת "איש מצליח" מהדורות שלישית ורביעית הודפסו הסכמות מגדולי הרבנים המחזקים את ידיו.

הרב מאזוז מתייחס גם למתמטיקה ולחוכמת התכונה (אסטרונומיה); בספרו "סֹלֶת נקיה" (על הלכות לוח השנה העברי, הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ), שאת חיבורו החל בהיותו בן עשרים שנה בלבד, הוא סיכם את הידיעות הנצרכות בתוספת כללים מתמטיים-אסטרונומיים חדשים שגילה בכוחות עצמו (כמצוין בהקדמה לספר[5]).

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שבחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.‏[6]

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי; דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית וכן הוא נוהג בעצמו בטלית שלו בשבת.

הוא שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים (ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים), ופוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פירצה[7] אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל.[8].

בתקופת ההתנתקות השתתף בהפגנות הימין, וגם הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע בעד סירוב פקודה. נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מתחו ביקורת על גישתו של הרב מאזוז בעניין הגהת נוסח הסידור לפי עקרונות לשון המקרא. הביקורת נמתחה עליו הן מן הצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובלת, והן מן הצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים.‏[9]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמת קנה - ביאור לתהלים.
  • אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים על סדר אלף בית.
  • חידושים על מסכת קידושין, נדפס בספר עט הזמיר.
  • קובץ מאמרים - השקפה ומוסר, ספר נדיר.
  • סנסן ליאיר - על ענייני פורים.
  • לא תשיך - על פרק איזהו נשך (גמרא מסכת בבא מציעא פרק חמישי).
  • ארים ניסי - על מסכת יבמות.
  • ארים ניסי - על מסכת גיטין.
  • סלת נקיה - על קידוש החודש.
  • דרכי העיון - בו הוא מציג את שיטתו בלימוד, העיון התונסי.
  • מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, השקפה, ועוד.
  • הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה.
  • לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה.
    • עיקר כתיבתו ופרסומיו הם הערות למאמרים וספרים. מאמרים שו"ת והערות רבים מאד פרסם בירחון אור תורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
  2. ^ עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב הרב מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת, בסוגריים.
  3. ^ הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
  4. ^ טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
  5. ^ מתוך ההקדמה לספר: "חלק מהכללים בענייני התקופות, לרב אדא ולמר שמואל, והשוואת התאריכים (ובפרט פרק כ"ד וכ"ח), הם מדושתי ובן גרני בס"ד...".
  6. ^ הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב משה כלפון הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
  7. ^ פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
  8. ^ במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.
  9. ^ ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.