ג'רוזלם פוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Internet-news-reader.svg ג'רוזלם פוסט
סמליל הג'רוזלם פוסט
תדירות עיתון יומי
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
בעלים אלי עזור
עורך סטיב לינדי
נוסד 1 בדצמבר 1932
(בשם "The Palestine Post")
שפה מהדורות באנגלית ובצרפתית
מערכת ירושלים
www.jpost.com
הפיצוץ בבניין הפלסטיין פוסט, 2/2/1948

ג'רוזלם פוסטאנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית. מקורו של העיתון ב-"Palestine Bulletin", עיתון יומי באנגלית שנוסד בשנת 1925 ושבהמשך הפך ל-"Palestine Post". לאחר קום המדינה שונה שמו לזה המשמש עד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון "Palestine Bulletin" יצא לאור על ידי "הסוכנות הטלגרפית היהודית", מיזם עסקי של מוציא לאור יהודי אמריקני בשם ג'ייקוב לנדאו (מיזם שאינו קשור לסוכנות היהודית). אחד מעורכי העיתון, לימים עורכו הראשי, היה גרשון אגרונסקי, עיתונאי אמריקני יליד רוסיה. מאוחר יותר שינה אגרונסקי את שמו לגרשון אגרון, לימים ראש עיריית ירושלים. עורך אחר בעיתון היה המשפטן היהודי-אנגלי דוד גויטין, אשר עלה לארץ בשנת 1929, לימים שופט בבית המשפט העליון הישראלי.

בשנת 1932 הקים אגרונסקי עיתון חדש, במטרה להתחרות בבוליטין, אך בסופו של דבר סיכמו אגרונסקי ולנדאו על שיתוף פעולה, והיו לבעלים שותפים של עיתון אחד. הבוליטין חדל מלהופיע, ולמחרת היום, ב-1 בדצמבר 1932 (א' בכסלו תרצ"ג) החל לצאת העיתון "The Palestine Post", אשר בגיליון הראשון שלו נכתב כי הוא ממשיך את העיתון "Palestine Bulletin".

במאמר הראשי בגיליון הראשון כתב אגרונסקי: "מטרתנו לתת לציבור בארץ ישראל עיתון עברי בשפה האנגלית, ולאפשר לפקידי הממשל הבריטי בפלסטינה הבנת מה בענייני יהדות וציונות. כמו כן, מטרתנו לספק מידע יום יומי על מעשי היהודים ומאווייהם בתפוצות ובארץ".

תחת שלטון המנדט נקט "פלסטיין פוסט" קו שתמך במאבק להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ונקט קו גלוי ותקיף נגד הגבלות שהטיל השלטון הבריטי על הגירת יהודים לארץ ישראל. על אף שלא היה כזה באופן רשמי, נחשב העיתון לשופרה של הסוכנות היהודית. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה העיתון השני הנפוץ ביותר בא"י (אחרי דבר ולפני הארץ) ותפוצתו הייתה כ-20,000 עותקים ביום. ב-6 ביוני 1944, יום הפלישה לנורמנדי, הגיע לשיא תפוצתו עד אז - 50,000 עותקים [1].

המשרדים והדפוס של העיתון שכנו בירושלים ברחוב הסולל 9 (כיום רחוב "חבצלת"). בראשית מלחמת העצמאות, ב-2 בפברואר 1948, התפוצצה ליד מערכת העיתון מכונית תופת[2] שאותה הובילו, ככל הנראה, שוטרים בריטים. ארבעה אנשים נהרגו ושלושים נפצעו, ולבניין העיתון נגרם נזק רב, אולם הוא לא התמוטט. זאת משום שהקבלן שבנה אותו, שש שנים לאחר רעידת האדמה של שנת 1927 (תרפ"ז), שהייתה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר, חיזק אותו במיוחד ביסודות ובקירות. חרף הנזק הרב הצליח העיתון לצאת לאור למחרת, תוך הסתייעות בסדר הדפוס של דפוס "אחוה", והדפסת גיליונות בדפוס "ליפשיץ".

במאמר המערכת נכתב "שום חומר נפץ לא ימנע מאיתנו להשמיע את קולנו".

פנחס לבון סיפר שבשנת 1948, בעקבות נזקים שגרמה מלחמת העצמאות, פנה גרשון אגרון להסתדרות בבקשת סיוע לעיתון. ההסתדרות הסכימה והשקיעה בעיתון 25,000 לירות ארץ ישראליות, תמורתם קיבלה מניות בעיתון. עם זאת, היא מעולם לא בחרה להתערב בהנהלת העיתון ובעריכתו ‏‏[3].

שער ה"פלסטיין פוסט" ביום הראשון לאחר הכרזת העצמאות

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום המדינה המשיך העיתון להיות כלי הביטוי של הגישה הישראלית, כלפי דיפלומטים זרים ותיירים.

בשנת 1950 ביקש גרשום שוקן, בעליו של העיתון באותה עת, להעבירו מירושלים לתל אביב. אגרון התנגד לכך, ובחר לשנות את שם העיתון ל"Jerusalem Post", אשר הוא שמו עד היום.

ב-1989 רכשה את ה-"Jerusalem Post" קבוצת הולינג'ר הקנדית שבשליטתו של קונרד בלק, והקו המדיני של העיתון הפך מזוהה עם הימין הפוליטי הישראלי. בעקבות זאת עזבה את העיתון קבוצה גדולה של עיתונאים והקימה את הג'רוזלם ריפורט.

העיתון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2007 נמצא העיתון בבעלותו של אלי עזור, מבעליה של קבוצת צ'רלטון. העיתון חבר לאחרונה לוול סטריט ג'ורנל. מאז 2011, העורך הראשי הוא סטיב לינדי. לעיתון יש גרסת לייט, גרסה מקוונת של העיתון המודפס, וגרסאות לילדים ולנוער (zone, street, snap, dash) שנועדו ללימוד ולשיפור רמת האנגלית. הוא אף מוציא מהדורה צרפתית[4], וכן ירחון בעברית קלה ללימוד עברית (IVRIT). העיתון מופץ באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

העורכים הראשיים של העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשון אגרון - מייסד ועורך ראשי: 1932-1955
  • טד לוריא - עורך ראשי: 1955-1974
  • לאה בר דור - עורכת ראשית: 1974-1975
  • ארי רט וארווין פרנקל - עורכים ראשיים: 1975-1989
  • נ. דייוויד גרוס - עורך ראשי: 1990-1992
  • דייוויד בר-אילן - עורך ראשי: 1992-1996
  • ג'ף ברק - עורך ראשי: 1996-1999
  • דייוויד מקוסבי - עורך ראשי: 1999-2000
  • קרל סצרק - עורך ראשי: 2000
  • ג'ף ברק - עורך ראשי: 2000-2002
  • ברט סטיפנס - עורך ראשי: 2002-2004
  • דייוויד הורוביץ - עורך ראשי: 2004-2011
  • סטיב לינדי - עורך ראשי: 2011

עיתונאים וכותבים בולטים בעיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]