הלכות עכו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עכו"ם, הם ראשי תיבות של "עובד כוכבים ומזלות". כך מכונה הגוי בספרי הלכות וביאורים שונים. כינוי זה מקורו בצנזורה שהופעלה במצוות האפיפיור החל משנת 1512. כללי הצנזורה מפורטים בספר הזיקוק מאת דומיניקו ירושלמי (שהיה צנזור מומר), והם נועדו להנחות את הצנזורים שמונו על ידי הכנסייה בעת עבודתם ולאפשר ליהודים להתלונן על צנזורה בלתי נאותה. הצנזורה באירופה המשיכה להלחם במלה עכו"ם וזאת משום שהיא זהתה את ראשית התיבות כ עובדי כריסטוף ומוסטפה. צנזורה זו לא התקבלה בארצות האסלם.

"כל מלת ע"ז אשר לא יובן ענינה בפירוש על הע"ז שכבר הייתה בפרטות, יכתב במקומה עכו"ם, שר"ל: עובדי כוכבים ומזלות. אמנם אם יובן על הע"ז שהייתה קודם ביאת אדוננו, אין בזה כלום...
כל שם גוי גויים, או נכרי נכרים, אם יובן בעניינו שום גנאי וחרפה ודופי בגוי ההוא, ימחק ויכתב במקומו: עכו"ם. אמנם אם הוא בנושא של דין מדיני העברים, כמו דיני שבת ומאכלות אסורים ויין שנגע בו גוי וכדומה לזה, אין בזה כלום...
כל שם משומד, כשאינו מדובר על דבר מה לחרפה לו, ימחק ויכתב במקומו : עכו"ם. אמנם אם הוא יזכר לחרפה לו ימחק לגמרי..."

תוכן עניינים

[עריכה] מזון עכו"ם

חז"ל גזרו איסורים על מספר מיני מזון שהוכנו בידי הגויים. מטרת האיסורים להתגונן מפני אכילת דבר טמא במסווה של דבר כשר וכן להקטין קרבה בין יהודים לגויים ועל ידי כך לשים סייג בפני התבוללות. האיסורים כוללים חלב עכו"ם, פת עכו"ם ובישול עכו"ם. שמן עכו"ם נאסר בשלב מסוים והותר לאחר מכן. לאיסור התורה להפיק הנאה כלשהי מיין נסך נוספה הגזירה כי כל יין הראוי לניסוך שנגע בו גוי - "סתם יינם", כלומר יאסר בשתייה.

[עריכה] חלב עכו"ם

עמוד ראשי
ערך מורחב – חלב עכו"ם

חז"ל אסרו על שתית חלב עכו"ם, כלומר חלב שנחלב על ידי גוי ללא השגחת יהודי. בו מתקיים החשש כי חלב טמא מעורב בחלב הכשר. במקרים מסוימים, התירו רבנים מסוימים שימוש בחלב זה. למשל, ביהדות תימן לא נאסר על חלב עכו"ם מכיוון שלא היה בנמצא חלב נאקות כלל. אם כי יש רבנים שאוסרים גם חלב שלכאורה אין בו חשש לעירוב חלב טמא, מכיוון שהם סוברים שאיסור חלב עכו"ם הוא 'גזירה שנגזרה במנין' שאפילו אם בטל הטעם לא בטל האיסור.

כיום יש מוצרים בהכשר הרבנות הראשית, אשר מכילים אבקת חלב עכו"ם (לא חלב ניגר). זאת על פי היתר של הרב צבי פסח פרנק שאבקת חלב עכו"ם לא נאסרה, ועל סמך היתרו של הרב משה פיינשטיין, אשר מסתמך על כך שבמדינות מתוקנות החוק אינו מאפשר ערבוב חלב טמא בחלב פרה, ועל כן יש על יצרני החלב מורא של מלכות. אם כי הבדצי"ם ובמחלקות המהדרין ברבנות הראשית, לא משתמשים במוצרים אלו מתוך התחשבות בדעת האוסרים.

[עריכה] פת עכו"ם

פת עכו"ם נאסרה, אף אם ידוע שאין בה מרכיבים בלתי כשרים. בכל זאת, מאחר שבמשך השנים בגולה היו מקומות שהיה קושי להשיג פת שנאפתה על ידי יהודי, ומאחר שלחם הינו מזון בסיסי, הותר להשתמש ב"פת פלטר" - פת של אופה גוי. הגזירה נגזרה רק אם פעולת האפיה עצמה נעשתה בידי גוי, אבל אם הוא לש את הפת ויהודי אפה אותה, אין בכך שום איסור. להלכה נפסק שאם יהודי סייע במשהו להכנת הפת, מותר לאכול את הלחם. לדעת השולחן ערוך מספיק שיהודי זרק קיסם לאש כדי שיחשב שהוא שותף לאפיה. לדעת הרמ"א גם אם התנור מוסק במשך זמן ארוך, למספר מחזורי אפיה, מספיק שבפעם אחת נזרק קיסם לאש כדי שהפת שנאפתה בתנור תותר ליהודים. באופן מעשי כיום אין הבדל בין דעת השולחן ערוך לדעת הרמ"א משום שמדובר בתנורים חשמליים, כך שרק אם יהודי הדליק את התנור הפת מותרת.

גם עוגות וביסקוויטים נכללים באיסור של פת עכו"ם ולהלכה, מאחר שכיום פעמים רבות מעורב שומן לא כשר באוכל, או שמושחים בו את תבניות האפיה, ואם אין השגחה על האוכל אסור לאכול את העוגיות / עוגות. אותה בעיה קיימת גם בלחמים ולכן, למרות ההיתר לאכול במקום שבו אין אופה יהודי, עדיף להימנע מכך.

[עריכה] בישול עכו"ם

חל איסור לאכול מזון שבושל על ידי עכו"ם, פרט למזון הנאכל חי, כגון סלט.

דין זה נוהג רק אם המאכל הוא מאכל חשוב, ש"עולה על שולחן מלכים" לאכול בו את הפת, כגון בשר, ביצים או דגים[1]; כלומר, מנה עיקרית. אבל דבר שאוכלים בקינוח סעודה, כגון מיני ירקות שלוקים ששלקו אותם גויים, לא נאסרו.

טעם האיסור הוא משום חתנות, כדי שלא יזמן הנכרי את חברו היהודי לאכול עימו בסעודה. מזון הנאכל חי, או שאינו עולה על שולחן מלכים, אין קיים בו חשש זה[2].

[עריכה] ראו גם

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ רמב"ם הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז הלכה ט"ו.
  2. ^ רמב"ם הלכות מאכלות אסורות, פרק י"ז הלכה ט"ו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים