חלב נוכרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חלב עכו"ם (עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה. חלב זה חשוד בכך שמעורב בו חלב מבעל-חיים שאינו כשר (כמו חזיר או נאקה), ולכן עלול אף הוא להיות לא כשר.

מקור האיסור וטעמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה לא מופיע איסור על שתיית חלב עכו"ם, אך חז"ל אסרו חלב נכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה. האיסור מופיע לראשונה במשנה:

Cquote2.svg

ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורים ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים (גוי) ואין ישראל רואהו

Cquote3.svg
מסכת עבודה זרה ב,ו

בתלמוד (מסכת עבודה זרה ל"ה, ב') מוסבר שהאיסור אינו בא למנוע הצגת חלב אסור ככשר, מפני שחלב בהמה טמאה שונה בצבעו, אלא נובע מהחשש שהגוי יערב מעט חלב אסור בתוך חלב כשר. טעם נוסף מובא בתלמוד ירושלמי (עבודה זרה, פ"ב, ה"ח), והוא שהגויים אינם מקפידים על דין "גילוי", כלומר לכסות תמיד את הכלי, דין שעליו מקפידים ביהדות מחשש שמא נחש הטיל לתוכו ארס. באחרונים מובא עוד טעם שהוא "משום בנותיהם" כלומר שחוששים שמתוך הקרבה לגוי שנוצרת בקניית החלב יבוא להתחתן עם בנותיו.

גדר האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלכה נקבע שאם יהודי עומד ורואה שהגוי אינו מערבב חלב אחר בתוך החלב שנחלב, החלב אינו אסור משום חלב נכרי. יתרה מזאת, די בכך שיהודי יעמוד בפתח המחלבה, או שיצא וייכנס, מתוך הנחה שהגוי פוחד לערב חלב אחר מחשש שיפסיד. היו שפסקו שגם קיום מצלמות שמתעדות את תהליך החליבה, מספיק כדי שהחלב לא ייחשב חלב נכרי כך נוהגים בתנובה על פי ועדת מהדרין ובהסכמתם של גדולי הפוסקים הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר.

הפוסקים הראשונים נחלקו בשאלה אם חלב נכרי אסור אפילו כאשר אין לגוי אף בהמה טמאה בעדרו והיא נוגעת לשאלה מה היה היקף ותוקף הגזרה שגזרו חז"ל.

מוצרי חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבינת עכו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזרו חז"ל שלא לאכול גבינת עכו"ם. בתלמוד (מסכת עבודה זרה, ל"ד - ל"ה) הובאו כמה טעמים לאיסור.

  • חששו שמא יישאר בגבינה לאחר הגיבון מעט חלב טמא (צחצוחי חלב).
  • חששו שמא העמידו את הגבינה בקיבת נבלה.
  • חששו שמא עירב הגוי בגבינה חומץ שיוצר מחומר שאיננו כשר.
  • חששו שהגוי מעמיד אותה בשרף ערלה, כלומר שכדי להחמיצה השתמש הגוי בחומצת פרי שהוא ערלה.

נושא כשרות הגבינה חמור יותר מדין חלב, כיוון שחלב לדעת רבים מהפוסקים לא נאסר בגזירה, ומבחינה הלכתית דבר שנאסר בגזירה עומד באיסורו אף אם טעמי הגזירה אינם בתוקף עוד. אי לכך, גם המקלים בחלב עכו"ם כיום, אוסרים על אכילת גבינת עכו"ם. יוצאת דופן היא דעת רבנו תםבעלי התוספות), שסובר שבמקום שאין קיימים החששות הנזכרים לעיל, מותרת הגבינה לאכילה.

גזירה זו נפרדת מאיסור חלב נכרי, ולכן אפילו היה פיקוח על החלב, אם לא היה פיקוח על הכנת הגבינה, היא אסורה למאכל.

חמאת עכו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלוקת בעניין חמאת נכרים התגלעה כבר בזמן הגאונים. דעת המתירים שכיוון שחלב טמא לא נקפה (מתקשה) [דרוש מקור], ודאי שאין החמאה עשויה מחלב טמא, וגזירת חז"ל הייתה רק בגבינה או בחלב מהטעמים המוזכרים לעיל. והטעם שבשלו אסרו גבינה שמא יעמיד אותה הגוי בקיבת בהמה טמאה, לא שייך בחמאה - שלא עומדת להעמדה. ויש האוסרים מכיוון שסוברים שחמאה נכללה בגזירת גבינה, מכיוון שגם בה יש את החשש של צחצוחי חלב שנשארו בה.

בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קטו) נפסק שאין למחות ביד מי שנוהג לאכול חמאת גויים, וחמאה לא הייתה בכלל גזירת גבינה, כיוון שאי אפשר להעמיד חמאה מבהמה טמאה. ואמנם ישנו חשש שעירבו קודם את החלב ואף שאחר ההעמדה ודאי שאין בחמאה חלב אחר, שמא נשאר על החמאה מעט חלב טמא (צחצוחי חלב). אבל אם בישל את החמאה כך שודאי לא נשארו עליה צחצוחי חלב, מותר גם לדעת השו"ע. ודעת הרמ"א שמותר לבשל את החמאה כדי להסיר ממנה את צחצוחי החלב, אף לכתחילה.

בימינו התעוררה בעיה נוספת בחמאת עכו"ם. זאת מחמת שיש המקשים את החמאה על ידי שומן-מן-החי, שהוא אסור בחמאה מחמת האיסור על אכילת בשר וחלב יחד. בעיה נוספת התעוררה גם למקילים בחלב נכרי, זאת עקב האפשרות להכין חמאה גם ממי גבינה שאסורים משום הגזירה.

אבקת חלב עכו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השנים האחרונות הלך ונפץ השימוש באבקת חלב אשר מופקת מן החלב, ומשתמשים בו ביצור הגבינות השוקולדים והממתקים. בשאלה זו התחבטו הפוסקים: האם גזירות חז"ל שחלב שחלב אותו גוי ואין ישראל רואהו- אסור החלב בשתייה גזירה שמא עירב בו חלב מבהמה טמאה, כולל גם אבקת חלב שהופקה מחלב שחלבו גוי ללא השגחה או שיש מקום לומר שגזירת חז"ל הייתה דווקא על חלב נוזלי, ולא על אבקת חלב שאיננה חלב נוזלי.

מדברי הרב צבי פסח פרנק (שו"ת הר צבי יו"ד סימן קג') רבה של ירושלים בדור הקמת המדינה, נראה שיש היתר להשתמש באבקת חלב עכו"ם כיוון שגזירת חז"ל לא הייתה אלא על החלב במתכונתו הנוזלית, ולא על מוצר המופק מחלב כגון אבקת חלב. ראיה לכך היא גבינה (שכמובן מופקת מחלב) שלא נאסרה בגזירת חז"ל לאסור חלב נוכרי, כיוון שחלב המופק מבהמה טמאה אינו מתגבן. וכן הותרה החמאה שלא גזרו רק על חלב נוזלי. ולכן חלב שהפך לאבקה ואין בו כל חשש של עירוב חלב טמא מותר.

אמנם הגאון רבי ישעיהו קרליץ זצ"ל החזון איש (יו"ד סימן מא' ס"ק ד')חלק על היתרו של הרב צבי פסח פרנק ואסר את האבקת חלב שנחלבה ללא השגחה. לדבריו, אבקת חלב אינה כגבינה וכחמאה, לפי שבהם אין אפשרות לחשש חלב טמא, ואילו אבקת חלב היא חלב שנתייבש, שיש אפשרות להחזירו אחר כך למתכונתו ואסור כחלב גוי. לכאורה לפי שיטת החזון איש שאסר אבקת חלב נוכרי הוא הדין שיש לאסור מוצרים המכילים חלבונים מחלב עכו"ם.

כיום יש נוהגים להחמיר ולא להשתמש באבקת חלב נוכרי, אמנם הדבר ברור כי יש היתר הלכתי לאכול אבקת חלב גוי. הרבנות הראשית קבעה כי על כל מוצר מזון המכיל אבקת חלב נוכרי יש לרשום זאת על גבי האריזה.

חלב עכו"ם בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיתוב על יוגורט שמיוצר בארצות הברית המעיד כי הוא נעשה מחלב ישראל וכי הוא כשר למהדרין

כהמשך למחלוקת הקדומה אם חלב עכו"ם הינו גזירה או איסור רגיל, נחלקו הפוסקים בימינו האם להתיר חלב נכרי במקום בו יש פיקוח ממשלתי שלא יערבו חלב אחר. בין המתירים המרכזיים ניתן למנות את הפרי חדש, החזון איש והרב משה פיינשטיין. הרב משה פיינשטיין הוסיף כי אף לדעת הסוברים שהאיסור משום גזירה, יש מקום להקל. מאחר שהתירו בישראל עומד בחוץ ומשגיח שלא יכניס הגוי בהמה אחרת, ומכאן שבמקום שאין כל חשש לעירוב חלב טמא - מותר. הרב זאב וייטמן הוסיף שחלב בהמה טמאה יקר עשרות מונים מחלב פרה, והסבירות שהגוי יערב חלב טמא כמעט אפסית (השוה פרי חדש בשו"ע, שם).
להלן דברי הרב משה פיינשטיין:

Cquote2.svg

ובדבר החלב של הקאמפאניעס (=החברות) במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי (=מפחדים) מלערב יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש וכו'

Cquote3.svg
– שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א סימן מז (מתוך פורטל השליחים)

על פי פסק זה של הרב משה פיינשטיין ובעקבות לשונו, יש רבנים בחו"ל שנמנעים מלכנות בשם "חלב נכרי" את המוצר, ובמקום זה מכנים אותו "חלב החברות" או "חלב סתם", היות שהוא מותר לכתחילה, ולא חלה עליו גזירה כלל לפי פסיקה זו.

אולם דעת החתם סופר כי איסור חלב נכרי הוא גזירה כללית, ואי לכך אין היתר לשתות, אף כשיש פיקוח כל עוד לא נעשה הפיקוח על ידי יהודי שעומד על גביו. לשיטתו מצטרפים הבית מאיר והשדי חמד, אם מצד שסוברים שלא שייך שלא יהיה בנמצא דבר טמא, או מטעם שנהגו כבר להחמיר כדעת הסוברים שחלב זה אסור משום גזירה. גם הריי"צ מליובאוויטש סבר שגדר האיסור הוא שהחלב נחלב בלי שיראהו יהודי. הוא גם טען ששתית חלב זה גורמת לספיקות באמונה בה'‏[1].

למעשה כיום ארגוני הכשרות האורתודוקסיים בארצות הברית (כגון ה-OU שהוא הגדול מביניהם) סומכים על היתרו של הרב פיינשטיין, אך עבור המחמירים, מסמנים בסימן Cholov Yisroel = חלב ישראל, מוצרי חלב הכשרים גם לדעתם. בישראל הבדצי"ם אינם נותנים הכשר למוצרים המיוצרים בחלב עכו"ם, כיוון שחלב ישראל מצוי ואפילו יותר מחלב נכרי. גם באירופה אין הבדצי"ם נותנים הכשר למוצרים המכילים חלב עכו"ם. כמו כן הרבנות הראשית לישראל אינה מאשרת יבוא של מוצרים המכילים חלב נכרי (אף שהיא מתירה אבקת חלב נכרי)‏[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.