הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב תעלת סואץ
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
The camel corps at Beersheba2.jpg

חיילים טורקים בבאר שבע
תאריך התחלה: 28 בינואר 1916
תאריך סיום: 3 בפברואר 1916
משך הסכסוך: 7 ימים
קרב לפני: אין - הקרב הראשון באזור
קרב אחרי: קרב רומני
מקום: תעלת סואץ מול איסמעיליה
תוצאה: ניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות
30,000 רגלים  20,000 רגלים 
אבידות
לא ידוע  1,500 

הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה היה קרב בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הבריטית, בו ניסו הטורקים לחסום את תעלת סואץ, עורק התחבורה החיוני ('וריד הצוואר') של האימפריה הבריטית. הקרב החל ב-2 בפברואר 1915 והסתיים למחרתו בתבוסת הטורקים ונסיגתם.

תצפית מעל באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אופן החנייה של הצבא העות'מאני הגיעו הטייסים למסקנה כי הטורקים ינועו במדבר סיני ליד חוף הים, בדרך המכונה דרך ארץ פלשתים. בפועל עבר הצבא לנתיב במרכז סיני ובו הגיע לתעלה מול אגם תמסח.

המפקדה הבריטית בקהיר בקשה לאמת את ההערכה ושלחה לבדוק האם תיתכן אפשרות כי הצבא הטורקי יצא מעקבה, לכיוון תעלת סואץ. לעקבה היה נח לטורקים להוביל צבא וציוד באמצעות מסילת הרכבת החיג'אזית. ההשערה נבדקה ונדחתה.

גילוי נקודת ההתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתה נותר למצוא את המקום, לאורך של תעלת סואץ, בו עומדים הטורקים להגיע על מנת לפגוע בשייט ולגרום לחסימת התעלה. האווירונים שהיו לבריטים במצרים, ה"פארמאן", עם טווח הטיסה הקצר שלהם, יכלו לגלות את נקודת ההתקפה.

טיסת תצפית גילתה כי 30 ק"מ מהתעלה, מצויים בתנועה כ-10,000 חיילים טורקים מול העיר איסמעיליה. בגדה המזרחית של התעלה, ליד אגם תמסח, ציפו להם כוחות הודיים מהצבא הבריטי. כאשר החלו הטורקים להנחית את הסירות בתעלה, ההודים פתחו על הטורקים באש מכונות ירייה ופגעו בהם ובציודם. סירות בודדות הצליחו לחצות את התעלה אך נבלמו על ידי הבריטים. אוניית מלחמה בריטית שעברה בתעלה פתחה באש תותחים על הטורקים הנסוגים. התותחים הטורקים ניסו לפגוע באוניה ולגרום לטביעתה בתעלה, דבר שהיה חוסם את התעלה לשייט. האוניה נפגעה אך המשיכה בהפלגה. הטורקים נסוגו למדבר והקרב על תעלת סואץ הסתיים.

פעולות נוספות לפיגועים בתעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל שפי במאמרו מצטט ספר בשפה הטורקית של T.C.Generalkurmay ששמו בתרגום עברי "מלחמת הטורקים במלחמת העולם הראשונה: חזית סיני פלסתין" (1979) כי אנואר פאשא, שר המלחמה העות'מאני, הודיע באמצע 1915 לאחמד ג'מאל פאשה, מפקד הארמייה הרביעית בסוריה ובארץ ישראל:" אני משאיר לשיקולך עד כמה ניתן להפריע לבריטים בתעלה או לפגוע בה ביוזמות מקומיות". ג'מאל נענה לאתגר ויזם פעילות כזו: יחידות פשיטה בלתי סדירות וקטנות של בדווים, מונהגות בידי קצינים עות'מאנים וגרמנים, ניסו - ולפרקים אף הצליחו - להטמין מוקשים ימיים בתעלת סואץ כדי להפריע לתעבורה הימית. בתחילו החרידו הפשיטות הללו את השלטונות הבריטים עד מאד, אולם עד מהרה נרגעו, לאחר שנוכחו ברישומן המזערי ובהשפעתן השולית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917 מתוך: קתדרה - 87, יד יצחק בן צבי, ניסן תשנ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]