קרב באר שבע
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: טעויות, סיכום חלקי ותמוה של הקרב, פרטים לא רלוונטים, משפטים לא מובנים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
| קרב באר שבע (קרב עזה השלישי) | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||
קרב באר שבע (טורקית: Birüssebi Savaşı, אנגלית: Battle of Beersheba) במלחמת העולם הראשונה התרחש אור ליום 31 באוקטובר 1917. פרשים אוסטרליים הגיעו למזרח באר שבע, אחרי מסע שנמשך ארבעה לילות, על מנת לא לחשוף עצמם לטייסים הגרמנים שסיירו בשמי האזור. היה זה חלק מתוכנית הטעיה של גנרל אלנבי.[2]
כמו כן, הגיעו כוחות בריטיים מחזית עזה, אשר עשו את הדרך תוך יום אחד. בימים קודמים ביצע גנרל אלנבי, בשעות היום, לנוכח מטוסי התצפית הגרמנים, הזזת כוחות מאסיבית לכיוון עזה. כך סברה מפקדת הכוחות העות'מאנים כי ההתקפה הבריטית הבאה, כמו השתים הקודמות, תהיה על העיר עזה. ההתקפה על באר שבע באה על הטורקים בהפתעה.
בסיומה של ההתקפה שלטו הבריטים על כל דרום הארץ. לאחר ששה שבועות, במחצית דצמבר, לפני חג המולד - בהתאם להוראת ראש ממשלת בריטניה - נכבשה ירושלים. לפי יגאל שפי "תהודת המתקפה המוצלחת , שזכתה לתואר "קרב עזה השלישי", התעצמה הן בשל העובדה שקדמו לה שני ניסיונות כושלים לפרוץ לארץ ישראל, הן בשל השתלטות, בעקבותיה על עיר הקודש. בראייתם הקולקטיבית של בני התקופה הייתה לקרב בארץ הקודש משמעות מוסרית-דתית של ניצחון הנצרות על האסלאם שלא נפלה מחשיבותה ממשמעות הצבאית-המערכתית.[3]
תוכן עניינים |
[עריכה] השלמת כיבוש עזה
עם סיום כיבוש באר שבע, פנו הכוחות הבריטיים לעזה.
אך לא רק הבריטים החריבו את העיר. מסתבר כי הטורקים נתצו בתים רבים על מנת לבצר את עמדותיהם. נמצאו דלתות, שערים, חלקי רצפות וגגות שלמים כדי לסמוך שקי חול מתמוטטים. ושקי החול לא היו ובמקומם נעשה שימוש בבגדים ובעיקר בשמלות נשים בצבעים מגוונים - כך היה נוף עמדות ההגנה מגוון במיוחד.
[עריכה] הכוחות הלוחמים
כוח המגן העות'מאני השתייך לארמיה השביעית, בפיקודו של פווזי פאשה, שהחליף רק שבועות מועטים לפני כן את מוסטפא כמאל. הכוח כולו מנה כ-3,500 לוחמים, 44 מכונות ירייה וארבע סוללות ארטילריה. מתוכו, שלוש דיוויזיות (ה-16, ה-19 וה-24) היו בעתודה והדיוויזיה שהגנה על העיר הייתה בפיקודו של איסמט ביי.[4]
[עריכה] הקרב על העיר
הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, האנז"ק, כבשו את העיר בסערה והגיעו עד לגבעה הצפונית של העיר, היכן שנמצאת כיום האנדרטה. לאחר מכן הושלם כיבושה של העיר.
בכיבוש באר שבע, שבתה חטיבת הפרשים הקלים הרביעית האוסטרלית 38 קצינים, 700 חיילים וארבע מכונות ירייה. לשני הרגימנטים המסתערים של החטיבה היו 31 הרוגים ו-36 פצועים.
[עריכה] שחזור הקרב
בסוף אוקטובר 2007 שוחזרה הסתערות הפרשים על העיר. שחזור הקרב היה יוזמה משותפת של "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל" ועמותת פרשים אוסטרלים המשמרים את מורשת פרשי האנזא"ק. בכתבה בעיתון הארץ נאמר: "העמותה נולדה מקומץ משוגעים לדבר" אומר רמי חרובי, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל" ותושב הקיבוץ בארי. "הרבה שנים הסתובבנו ודיברנו על הנושא, אספנו חפצים ממלחמת העולם הראשונה כמו כפתורים ונעליים ישנות שנותרו בשטח. כשהתחלנו לדבר עם האוסטרלים הם התעניינו יותר לעשות טיול או מסע לאורך האתרים שבהם הם נלחמו. אנחנו הצענו להם לשחזר את כל שלבי האירוע באופן מסודר והם הסכימו".
המסע נערך במשך ארבעה ימים והפרשים האוסטרלים עברו בפארק אשכול, שבימי מלחמת העולם הראשונה נקרא שלאל, דרך ביר עסלוג', היום "פארק גולדה", והסתיים בשחזור ההסתערות על העיר באר שבע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה, הנגב, הוצאת תורּ, ירושלים , 1941 - מהדורת 1950.
- גדעון ביגר ואלי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת הספרים אריאל, ירושלים, 1991
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917, קתדרה 87 , יד יצחק בן צבי, ניסן תשנ"ח .
- הסרט "הפרשים האוסטרליים" (אוסטרליה 1987) מתעד את קרב באר שבע.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ [http://www.turkeyswar.com/campaigns/palestine3.htm Palestine Part III: Farewell to Palestine and Syria] וגם İsmet Paşa (İnönü) שניהם באתר הטורקי Turkey in the First World War
- ^ יאיר שפי בהערה למאמרו מעלה את הטענה בדבר חלקו של אהרון אהרונסון מייסד ניל"י בהפניית תשובת הלב לעבר באר שבע ואגפו הדרום-מזרח של קו ההגנה העות'מאני. ראו: י' פרידמן, שאלת ארץ ישראל בשנים 1914-1918, ירושלים תשמ"ז, עמ' 302; א' ליבנה, י'נדבה, וי' אפרתי, ניל"י: תולדותיה של העזה מדינית, ירושלים תשמ"א, עמ' 225-226
- ^ יאיר שפי מפנה את הקורא לספר "על המשמעות הדתית-מוסרית של ארץ ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט לנצרות ולבריטים" - ב' טוכמן, התנ"ך והחרב: אנגליה וארץ ישראל, ירושלים, 1987
- ^ http://web.archive.org/web/20040715040221/www.turkeyswar.com/campaigns/pal3.htm
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תיאור הקרב, אתר מדרשת שדה בוקר
- מיכל גרינברג, הפרשים האוסטרלים יכבשו את באר שבע, באתר הארץ, 29.10.2007 - אחרי 90 שנה - עשרות רוכבים משחזרים בנגב קרב ממלחמת העולם הראשונה
- דף מרכז של מקורות אודות הקרב, אתר Desert Column (באנגלית)
- תיאור ההכנות והקרב (אנגלית)
- תעלוליו של ריצ'רד מיינרצהאגן, על קצין המודיעין הבריטי שהונה את הצבא הטורקי לקראת הקרב, באתר אפלטון.
