זרמים ואסכולות באסלאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

האסלאם מורכב מכמה אסכולות ומזרמים רבים, מקור כל הזרמים הוא במחמד ובתורתו.

תרשים המתאר את התפלגות הזרמים באסלאם

שיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]


אסלאם סוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסלאם סוני

האסלאם הסוני הוא הפלג הגדול ביותר באסלאם, הוא מכונה אהל אל-סונה ואל-ג'מאעה או אהל אל-סונה על דרך הקיצור. מקורו של התואר סוני הוא מהמילה הערבית סונה, שמשמעה הנוהג ואורחות החיים של אדם מסוים, אשר ראוי לחקותם. במשמעות המוסלמית המונח סוני מציין אדם אשר נוהג לפי סונת הנביא מחמד. הזרם הסוני החל להתהוות מיד לאחר מותו של הנביא, עם עליית שאלת זהותו של ה"ח'ליף" (ממלא מקומו של הנביא מחמד ומנהיג האומה המוסלמית). הסונים מאמינים כי לקראת מותו, הנביא מחמד לא מינה יורש שינהיג את האומה המוסלמית, ולפיכך הח'ליף יכול להיבחר באופן דמוקרטי ועל פי החלטת רוב מנהיגי האומה. בהתאם לרעיון הזה הסונים מדגישים את הלגיטימיות של ארבעת הח'ליפים הראשונים (אבו בכר, עמר אבן אל-ח'טאב, עת'מאן אבן אל עפאן, ועלי אבן אבי טאלב) שנבחרו בדרך דמוקרטית, על ידי הסכמת רוב בני לווייתו של מוחמד (אל-צחאבה). הסונים אף מכנים את ארבעת החליפים הראשונים בשם "ראשידון" שמשמעו: "ארבעת החליפים ישרי הדרך". למרות זאת, אחרי ה"ראשידון" הח'ליפות החלה לעבור בירושה בתוך שושלות משפחתיות, וזאת בגלל מאבקי כוח בתוך אומת האסלאם, ובגלל ויכוחים עם זרמים אחרים אודות זהות הח'ליף.

אסכולות בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מד'הב

מד'הב הוא מונח אסלאמי אשר מתייחס לכל אסכולות המחשבה הדתית וההלכה (פיקה) באסלאם הסוני. הסונים מאמינים כי לכל אחד מבני לווייתו של הנביא הייתה אסכולה ייחודית משלו, אך אסכולות אלו נעלמו או התאחדו אחד עם השני בהדרגתיות. כיום נותרו רק ארבע אסכולות מוכרות וההבדלים ביניהם מתבטאים בעיקר בהבדלים מעשיים ופילוסופיים. בדרך כלל סונים לא מזהים את עצמם ככחסידי אסכולה מסוימת אלא כסונים, אך רבים מהם דובקים באסכולה מסוימת באופן בלעדי.

האסכולה החנפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסכולה החנפית היא האסכולה הגדולה באסלאם הסוני, ובערך 30% מהמוסלמים הם מבין חסידיה. אסכולה זאת נקראת על שמו של האימאם הגדול אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה שחי בכופה שבעיראק בין השנים 767-699. האסכולה עושה שימוש נרחב בשיקול דעת ובהיקש (קיאס- שיטה המבוססת על השוואה בין חדית'ים שונים ובין טקסטים קוראניים, כדי להתאים פיסקה הלכתית ישנה לנסיבות משתנות). האסכולה החנפית נחשבת לליברלית ביותר מבין כל האסכולות הסוניות, והיא נפוצה במרכז אסיה, אפגניסטן, פקיסטן, הודו, בנגלדש, מצרים, עיראק, טורקיה, מדינות הבלקן, ובקרב מהגרים מוסלמים במדינות המערב. מאסכולה זאת התפתחו תנועות כמו התנועה הבלוית ותנועת דאר אל-עולום דיאובאד הפעולות באסיה הדרומית בכלל ובהודו בפרט.

האסכולה השאפעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסכולה השאפעית היא האסכולה השנייה בגודלה מבין ארבע האסכולות, והיא קרויה על שמו של האימאם מוחמד אבן אידריס א-שאפעי שחיי במצריים במאה ה-9. בניגוד לאסכולה החנפית, האסכולה השאפעית מגבילים את השימוש בהיקש ובשיקול הדעת רק לנושאים אשר החדית' לא מתייחסת אליהם. עמדות אלו הופכות את האסכולה לשמרנית יותר משאר האסכולת, אך היא עדין מצליחה להשתמש בחדית'ים כדי להתאים ואף לבטל פסיקות קוראניות ישנות למציאות משתנה.
אסכולה זאת נפוצה בסומליה, אתיופיה, בדרום מזרח מצרים, בקרב הכורדים, בתימן, סינגפור, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה. כמו כן היא האסכולה הרשמית בבורניי ובמלזיה.

האסכולה המאלכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסכולה המאלכית היא האסכולה השלישית בגודלה, והיא מבוססת על עבודתו ההלכתית של האימאם מאלכ בן אנס אשר פעל במאה ה-8 במדינה. הפוסקים המאלכים נבדלים מפוסקי האסכולות האחרות בשימוש הנרחב שהם עושים בנוהגים של ערים וקהילות שונות כמקור לפסיקה. בזמן השלטון המוסלמי בספרד ובסיציליה הייתה האסכולה הזאת נפוצה באזורים אלו. כיום חסידי האסכולה מתרכזים בעיקר במדינות צפון אפריקה כמו מרוק אלג'יר לוב סודאן, ובמדינות אפריקאיות סמוכות כגון צ'אד ניז'ר מאלי וניגריה.

האסכולה החנבלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסכולה החנבלית היא הקטנה מבין ארבע האסכולות שקיימות כיום, והיא מיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל שפעל בבגדאד במאה ה-9. האסכולה היא השמרנת ביותר מבין האסכולות וזאת בגלל התנגדותה לכל שימוש בשיקול דעת ובחירות שיפוטית כדי לפסוק הלכות.
אסכולה זאת מקובלת בקטאר ובערב הסעודית ולכן היא השולטת על מכה ומדינה (שני הערים הקדושות ביותר באסלאם).

האסכולה הט'אהרית[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]