חיתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: לא נכון עובדתית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חיתום הינה סדרת פעולות פיננסיות אשר מטרתן העיקרית הינה להפוך חברה מבעלות פרטית לציבורית. הפעולות הללו מבוצעות על ידי החתם, שתפקידו הוא לבצע את תהליך ההנפקה של חלק מהון המניות של החברה, אם באמצעות הבורסה לניירות ערך ואם באמצעות גופים מוסדרים אחרים.

[עריכה] הליך החיתום

כאשר חברה פרטית מעוניינת להפוך לחברה ציבורית, היא זקוקה לליווי של חתם שיסייע לה בתהליך. עליה להכין תשקיף ולפנות לחתם. תפקיד החתם הכרחי להפיכת החברה מפרטית לציבורית. הוא יתחייב לבצע את ההנפקה של מניות החברה שבתמורה להן היא תקבל את סכום הגיוס. ההנפקה מבוצעת בשוק הראשוני, שבו פועל החתם להבאת משקיעים שיתעניינו ברכישת חלק ממניות החברה.

החתם מעניק לחברה התחייבות לרכישת ניירות הערך שהוצעו למכירה, אם הם לא נקנו על ידי הגופים שהשתתפו במועד ההנפקה בשוק הראשוני (בדרך כלל מדובר בגופים מוסדיים). החתם מתחייב לבצע את הרכישה בהתאם למחיר עליו סוכם בתשקיף לפי תנאי ההנפקה. החתם אחראי לכל הצדדים הטכניים שבהם מתבצע הניהול של הליך ההנפקה. הוא אף חתום על התשקיף, כפי שנדרש על פי חוק, דבר זה מחייב אותו להיות אחראי גם כן לכל הפרטים המצויים בתשקיף. בין היתר, הוא ילווה את החברה במהלך ביצוע המצגות בקרב המשקיעים שמתעניינים בחברה בשבועות שלפני ההנפקה (רוד שואו). כמו כן, החתם יפיץ את המניות לרוכשים. הוא כמובן, אינו עושה זאת ללא תמורה. החתמים מקבלים עמלה מהחברה המנפיקה בעבור התמורה לביצוע ההליך.

[עריכה] תקנות ניירות ערך (חיתום) התשס"ז 2007

תקנות החיתום ביקשו לבצע רפורמה מקיפה בשוק החיתום הישראלי המאופיין בריכוזיות, במיעוט שחקנים ובניגודי עניינים משמעותיים. ראשית, התקנות ביקשו להקל על כניסת שחקנים חדשים מחו"ל, ולכן נתנו פרבילגיות שונות לגופי חיתום זרים. שנית, כדי לצמצם את ניגוד העניינים הטילו התקנות הגבלות על פעולותיהם של החתמים בכל הנוגע לתפקידם כחתם מתמחר. חתם אינו יכול לקבוע מחיר מניה של תאגיד כאשר האחרון מצוי ביחסי תלות עם הגוף המוסדי העומד מאחורי החתם (כך למשל אם מעל 15% מהונו משועבד לגוף המוסדי הנ"ל). שלישית, הותר לחתמים להציע את ניירות ערך בהצעה לא אחידה, כלומר לקבוע מחיר שונה לכל ניצע ולא לנקוט הליך של מכרז, כאשר מדובר בניצעים שהם גופים מוסדיים. הסיבה לכך היא ניסיונה של המדינה להפריט תאגידים על ידי מכירתם לגופים זרים. הזרים התלוננו שבהיעדר אפשרות לבצע הצעה לא אחידה הם אינם מצליחים לרכוש את הנתח שביקשו לעצמם והם נדרשים לחלוק את חלקו עם שאר הפונים למכרז- הצורך לחלוק צמצמה מבחינת הזרים את האטרקטיביות של רכישות אלו. מי רשאי להיות חתם? למעשה כל מי שאינו בנקים וחברות ביטוח. אך גם לזה מצאו עקיפה,ולכן אנו מוצאים חברות בת של הבנקים וחברות הביטוח כדוגמת פועלים IBI