חיתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר דיוק, ניסוח שאיננו ברור דיו, דף הערך אמור להתמקד בנושא "חיתום" ולא ב"חברת חיתום".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חיתום הוא חלק חשוב בתהליך גיוס הון/חוב לחברות מקרב משקיעים מוסדיים ומקרב הציבור בדרך של הנפקה פרטית/ציבורית. מבצעי תהליך החיתום הם גופים בעלי מומחיות בעניין זה, ונקראים בשם "חתמים".

בביטוח, חיתום הוא מונח מרכזי הנוגע להליך קבלת החלטה של חברות הביטוח האם לקבל את המועמד כמבוטח ואם כן- באילו תנאי פוליסה וגובה הפרמיה.

הליך החיתום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר חברה פרטית מעוניינת להפוך לחברה ציבורית או כאשר חברה ציבורית מעוניינת לגייס הון נוסף/חוב, היא זקוקה לליווי של חתם שיסייע לה בתהליך שווק ההנפקה בקרב המשקיעים המוסדיים ובקרב הציבור.

תפקידי החתם כוללים לווי החברה בהכנת התשקיף, הכנת מצגת חברה במשותף עם החברה המנפיקה, גיבוש האסטרטגיה השיווקית והכנת החברה לקראת פגישותיה עם המשקיעים המוסדיים, יישום ובחינת האסטרטגיה במצגות הכנה מקדימות, תיאום הפגישות עם משקיעים מוסדיים ומשקיעים פוטנציאלים אחרים, לווי החברה בפגישותיה עם המשקיעים (RoadShow), ניהול המשא ומתן בין החברה למשקיעים המוסדיים בנוגע לתנאי העסקה, פרסום תנאי העסקה, ביצוע המכרז ביום ההנפקה וסליקת הכסף.

החתם מקבל עמלה מהחברה המנפיקה בעבור התמורה לביצוע ההליך.

התחייבות חיתומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה ונחתם הסכם חיתום בין החברה לחתם, החתם מתחייב לרכוש מאת החברה את היחידות המוצעות (כולן או חלק מהן לפי ההסכם) בהתאם למחיר עליו סוכם בתשקיף לפי תנאי ההנפקה לתשקיף. החתם חתום על התשקיף, כפי שנדרש על פי חוק, דבר המחייב אותו להיות אחראי לכל הפרטים המצויים בתשקיף. התחייבות זו משמשת את החברה כ"תעודת ביטוח" להצלחת גיוס ההון הדרוש לה. החתם נוטל על עצמו סיכון ברכישת ני"ע אלו מאחר שהוא עשוי להיתקל בקושי למכור את נייר הערך (מסחר נמוך בנייר) או למכור בהפסד (חברה שאיננה נתפסת כאטרקטיבית על ידי המשקיעים). בגין ההתחייבות החיתומית, החברה תשלם לחתם עמלה אשר סוכמה מראש במסגרת הסכם החיתום. במסגרת הסכם החיתום על החתם להצהיר כי הוא עומד בכל הסייגים המנויים בתקנה 10 לתקנות ניירות ערך (חיתום), (תיקון), התשס"ז – 2007 בהקשר להתחייבותו החיתומית על פי הסכם החיתום.

תקנות ניירות ערך (חיתום) התשס"ז 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנות החיתום ביקשו לבצע רפורמה מקיפה בשוק החיתום הישראלי המאופיין בריכוזיות, במיעוט שחקנים ובניגודי עניינים משמעותיים. ראשית, התקנות ביקשו להקל על כניסת שחקנים חדשים מחו"ל, ולכן נתנו פרבילגיות שונות לגופי חיתום זרים. שנית, כדי לצמצם את ניגוד העניינים הטילו התקנות הגבלות על פעולותיהם של החתמים בכל הנוגע לתפקידם כחתם מתמחר. חתם אינו יכול לקבוע מחיר מניה של תאגיד כאשר האחרון מצוי ביחסי תלות עם הגוף המוסדי העומד מאחורי החתם (כך למשל אם מעל 15% מהונו משועבד לגוף המוסדי הנ"ל). שלישית, הותר לחתמים להציע את ניירות ערך בהצעה לא אחידה, כלומר לקבוע מחיר שונה לכל ניצע ולא לנקוט הליך של מכרז, כאשר מדובר בניצעים שהם גופים מוסדיים. הסיבה לכך היא ניסיונה של המדינה להפריט תאגידים על ידי מכירתם לגופים זרים. הזרים התלוננו שבהיעדר אפשרות לבצע הצעה לא אחידה הם אינם מצליחים לרכוש את הנתח שביקשו לעצמם והם נדרשים לחלוק את חלקו עם שאר הפונים למכרז- הצורך לחלוק צמצמה מבחינת הזרים את האטרקטיביות של רכישות אלו. מי רשאי להיות חתם? למעשה כל מי שאינו בנקים וחברות ביטוח. אך גם לזה מצאו עקיפה, ולכן אנו מוצאים חברות בת של הבנקים וחברות הביטוח כדוגמת פועלים IBI

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]