חוזה עתידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לא מיועד לקורא חסר רקע, מניח ידע מוקדם.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חוזה עתידי (באנגלית: Futures Contract) הוא מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה (בורסה לניירות ערך או בורסה לסחורות). החוזה העתידי הוא התחייבות לספק (ומאידך לרכוש) נכס כלשהו (סחורה, מטבע חוץ, נייר ערך וכו') במועד עתידי, כאשר המחיר (או שער חליפין במקרה של מטבע חוץ) נקבע מראש והתשלום מתבצע במועד מסירת הנכס או הסחורה.

השימוש בחוזה עתידי מאפשר לשני הצדדים להבטיח הוצאה/הכנסה כספית ברורה וידועה, מבלי להתחשב בגורמים החיצוניים, ובכך לצמצם את הסיכון הכרוך בכל מסחר. צמצום הסיכון גורר במקביל את צמצום הסיכוי לרווח. כנגד כל חוזה עתידי נדרש הסוחר להפקיד ביטחונות כספיים הנקראים "מרג'ין" (Margin).

פיתוח של החוזה העתידי הוא האופציה, שהיא חוזה עתידי המאפשר לצד הרוכש את האופציה לוותר על ההתחייבות לרכוש את נכס הבסיס - תמורת ויתור על הפרמיה, שהיא המחיר ששולם כדי לרכוש את האופציה. גם בחוזה עתידי ישנה פרמיה שהיא מעין מקדמה (לרוב 10% מנכס הבסיס) - אך בחוזה עתידי האפשרות לבטל את החוזה קיימת לרוב רק בחוזים עתידיים אקזוטיים שבהם ישנם פרטים ייחודיים מאוד, שהופכים אותם למורכבים ולמותאמים לשני הצדדים בלבד ובכך לבלתי סחירים לחלוטין.

הופעה ראשונה של חוזה עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות המוקדמת ביותר שיש בידינו לחוזה אופציה מופיעה בכתביו של אריסטו, אשר מספרים על הפילוסוף היווני תלס. תלס היה פילוסוף עני ממילטוס שביון העתיקה, הוא פיתח שיטה לחיזוי הצלחתו של מסיק הזיתים בסתיו הקרוב. מלא ביטחון בתחזית זו, הגיע תלס לסיכום עם בעלי בתי הבד המקומיים בדבר זכות לשימוש בלעדי בבתי הבד שלהם בתקופת המסיק. מאחר שבחורף לא היה ידוע מה יהיו תוצאות המסיק, שמחו בעלי הבד לקבל כבר בחורף סכום כסף השווה לרווחים ממסיק בינוני. לכן, היו מוכנים לתת לתלס התחייבות לזכות שימוש בלעדית בבתי הבד מחיר הוגן. משהגיע הסתיו, נסתבר כי תחזיתו של תלס התגשמה ויבול הזיתים היה רב במיוחד באותה שנה. תלס התעשר במהירות בזכות החוזה אותו חתם עם בעלי בתי הבד כבר בחורף.

יש הטוענים כי האופציה המוקדמת ביותר הידועה לנו מופיעה בתנ"ך. בסיפור המופיע בספר בראשית, פרק כ"ט, בו מתואר החוזה שכרת יעקב עם לבן הארמי לפיו התחייב לעבוד שבע שנים תמורת הזכות להינשא עם רחל. לגרסתם של אלו, יעקב רכש מלבן הארמי אופציה לנישואין עם רחל אשר עלתה לו בשבע שנות עבודה. גישה אחרת טוענת כי החוזה היה Forward דווקא, כיון שיעקב היה מחויב להינשא לרחל בתום שבע שנות העבודה.

שני הסוגים הנפוצים בחוזים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוזים מסוג פיוצ'ר שהם חוזים סטנדרטיים - הנצמדים להגדרה המקורית של החוזה העתידי - ואין בהם סעיפים ותנאים ההופכים את החוזה העתידי למורכב. עקב פשטותם הרבה נסחרים חוזים אלה בעיקר בבורסות השונות, בין שני צדדים שאינם מכירים זה את זה, בדומה לסחר בניירות ערך. חוזים מסוג Futures קיימים בנכסים פיננסים, כגון: מדדי מניות, אגרות חוב, מטבעות חוץ ובסחורות. בהסכמיים מסוג זה חייבים שני הצדדים להפקיד ביטחונות (Margin) ובסוף כל יום מסחר נזקפים רווחים והפסדים לזכות כל לקוח או לחובתו (Market to Market).
  • חוזים מסוג פורוורד (Forward contracts) הם חוזים ייחודיים, הנסחרים בין צדדים המכירים זה את זה (בדרך כלל בין לקוח לבנק). חוזה הפורוורד מבטיח לרוכש מחיר לנכס בזמן עתידי, כך שביום פירעון החוזה תבוצע העברה של הנכס מצד אחד לצד השני במחיר שסוכם. עיקר חוזי הפורוורד בישראל נעשים בעיקר בחדרי העסקות של הבנקים, כנגד חשיפת שערי מט"ח מול השקל.

המסחר בחוזים עתידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי אוכלוסיית המשתמשים בחוזים עתידיים מתחלקת לשתי קבוצות מרכזיות:

  1. המגדרים (מלשון גידור) או מנטרלי הסיכונים (hedgers): הרצון שלהם הוא להגן על ההשקעות מפני התנודות בשוק.
  2. הספקולנטים: הרצון שלהם הוא להפיק רווח על ידי חיזוי נכון של התנהגות השוק, כאשר אין להם שום עניין בנכס אותו מכיל הנייר שבו הם סוחרים.

בנוסף לשניים המרכזיים, קיימים גם ארביטרז'רס (מלשון ארביטראז') – משתתפים בשווקים הפיננסים המרווחים מאסטרטגיות ללא נטילת סיכון וללא השקעה.

מסחר בחוזים עתידיים נעשה בעשרות בורסות בעולם. עם המרכזיות שבהן נמנות CME בשיקגו, EURONEXT בגרמניה, LIFFE בלונדון, TOCOM ביפן. המסחר בחוזים מתנהל כיום באופן אלקטרוני ומרכז מאות רבות של מוצרים, החל בסחורות, דרך מדדים וריביות, וכלה במטבעות.