מדינות דוברות אנגלית
דוברי אנגלית, המכונים גם אנגלופונים, והמדינות שבהן מרבית האוכלוסייה דוברת את השפה האנגלית נקראות האנגלוספירה. נכון לעשור הראשון של המאה ה-21, מעל 2 מיליארד אנשים ברחבי העולם היו דוברי אנגלית,[1][2] מה שהופך את השפה האנגלית לשפה עם מספר הדוברים הגדול ביותר בעולם, ולשפה השלישית בגודלה בעולם על סמך מספר דוברי השפה כשפת אם.
בארצות הברית ובהודו נמצאים מרבית דוברי אנגלית כשפת אם - בארצות הברית ישנם 283 מיליון דוברי אנגלית ובהודו ישנם 125 מיליון דוברי אנגלית. ישנם גם 108 מיליון דוברי אנגלית בפקיסטן, 79 מיליון דוברי אנגלית בניגריה ו־64 מיליון דוברי אנגלית בפיליפינים.[3] כאשר נכללים גם האנשים שדוברים אנגלית כשפה שנייה, ההערכות לגבי מספר האנגלופונים שונות באופן מהותי - מ־470 מיליון אנשים ברחבי העולם ליותר מ־2 מיליארד. נכון לשנת 2012 הנתונים מהודו מעידים כי להודו יש את האוכלוסייה דוברת האנגלית השנייה בגודלה בעולם - בסביבות 10% מאוכלוסיית הודו (כ־125 מיליון אנשים), ולפי ההערכות בינתיים מספר דוברי האנגלית בהודו הכפיל את עצמו פי ארבע נכון ל־2022.[4] השפה האנגלית היא השפה המדוברת ביותר ברחבי העולם אם משלבים את כמות האנשים שדוברת אנגלית כשפת עם כמות האנשים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם.
אנגליה ואזור השפלה הסקוטית הן האזורים בהם התפתחה במקור השפה האנגלית, והצורה המודרנית של השפה האנגלית התפשטה בהדרגה ברחבי העולם החל מהמאה ה-17, תחילה תחת ההשפעה העולמית של הממלכה המאוחדת, ובעת האחרונה תחת השפעת התרבות האמריקאית. בסיוע כל סוגי המדיה המודפסת והאלקטרונית שנוצרות בעיקר במדינות הללו, השפה אנגלית הפכה לשפה הבינלאומית הדומיננטית ביותר ולשפת הלינגואה פרנקה באזורים רבים בעולם וכמו גם בתחומים מקצועיים מסוימים כגון מדע, ניווט ומשפטים. בריטניה נותרה המדינה דוברת האנגלית הגדולה ביותר באירופה.
מלבד הניבים העיקריים של השפה האנגלית, כמו אנגלית אמריקאית, אנגלית בריטית, אנגלית קנדית אנגלית אוסטרלית, אנגלית אירית, אנגלית ניו זילנדית, ותתי הניבים של הניבים הללו, מדינות כמו דרום אפריקה, הודו, ניגריה, הפיליפינים, ג'מייקה וכמו גם טרינידד וטובגו ישנם גם מיליוני דוברי אנגלית עם ניב ייחודי משלהם. ישנם גם מדינות רבות בעולם, למשל גאנה ואוגנדה, בהן אנגלית היא אחת ממספר השפות הרשמיות העיקריות של המדינה.
מדינות בהן רוב התושבים דוברי אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגלית היא שפת האם העיקרית המדוברת במספר מדינות וטריטוריות ברחבי העולם. חמש מהמדינות עם מספר דוברי האנגלית הגדול ביותר ברמת שפת אם מכונות לעיתים מדינות "הליבה של האנגלוספירה".[5][6][7] מדינות אלו הן ארצות הברית (בה ישנם לפחות 231 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), הממלכה המאוחדת (בה ישנם לפחות 60 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), קנדה (בה ישנם לפחות 19 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), אוסטרליה (בה ישנם לפחות 17 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם), וניו זילנד (בה ישנם לפחות 4.8 מיליון דוברי אנגלית כשפת אם). אנגלית היא גם השפה הדומיננטית העיקרית באירלנד. אנגלית מדוברת גם על ידי רוב האוכלוסייה כשפה שנייה במדינות כמו דנמרק, גרמניה, הולנד, סלובניה ושוודיה.
מדינות שבהן אנגלית היא שפה רשמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם גם מדינות מסוימות בעולם בהן אנגלית אינה השפה המדוברת ביותר אך השפה האנגלית מוגדרת כשפה רשמית או שהיא בעלת מעמד רשמי כלשהו. המדינות הללו כוללות את בליז, בוטסואנה, קמרון, אסוואטיני, פיג'י, גאנה, הודו, קניה, קיריבטי, לסוטו, ליבריה, מלזיה, מלטה, איי מרשל, מאוריציוס, מיקרונזיה, נמיביה, ניגריה, פקיסטן, פלאו, פפואה גינאה החדשה, הפיליפינים, רואנדה, סמואה, סיישל, סיירה לאון, סינגפור, איי שלמה, סרי לנקה, סודאן, דרום אפריקה, דרום סודאן, טנזניה, גמביה, אוגנדה, זמביה וזימבבואה. ישנן גם מדינות שבהן אזורים נרחבים בתחומי המדינה הפכו לאזורים בהן אנגלית הפכה לשפה רשמית, למשל באזור סן אנדרס ופרובידנסיה שבקולומביה, בהונג קונג, באיי המפרץ של הונדורס ובאזור ה-Mosquito coast שבניקרגואה. מצב זה נוצר כתוצאה מההשפעה של הקולוניזציה הבריטית והקולוניזציה האמריקאית באזורים הללו.
להודו יש את המספר הגדול ביותר של דוברי אנגלית כשפה השנייה, לפי הערכה משנת 2004 של דייוויד קריסטל אם לוקחים בחשבון גם את דוברי השפה האנגלית ברמת שפת אם וגם את אלו שדוברי אנגלית שלא ברמת שפת אם, הודו מכילה יותר אנשים שדוברים או מבינים אנגלית מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. עם זאת, ישנם דעות שונות לגבי האמיתות קביעותיו של קריסטל. בפקיסטן לדוגמה השפה האנגלית היא השפה הרשמית השנייה אחרי אורדו כתוצאה מהתקופה בה המדינה הייתה תחת שלטון בריטי (ראג'). סרי לנקה והפיליפינים משתמשות בשפה האנגלית כשפתן הרשמית השלישית והשנייה אחרי סינהלית, טמילית, ופיליפינית, בהתאמה.
אנגלית היא אחת מ-11 השפות הרשמיות שזוכות למעמד שווה במדינת דרום אפריקה בה יש כ-4.8 מיליון דוברי אנגלית ברמת שפת אם. זוהי גם השפה הרשמית בטריטוריות התלויות של אוסטרליה (האי נורפוק, אי חג המולד ואיי קוקוס) ובשטחי החסות של ארצות הברית (סמואה האמריקנית, גואם, איי מריאנה הצפוניים, פוארטו ריקו (בה הן השפה האנגלית והן השפה הספרדית הן בעלות מעמד של שפה רשמית) ובאיי הבתולה של ארצות הברית,[8] ובהונג קונג.
אף על פי שלממשל הפדרלי האמריקני לא הגדיר מעולם שפה רשמית עבור ארצות הברית, בפועל לשפה האנגלית יש מעמד רשמי ב-32 מתוך 50 הממשלים של מדינות ארצות הברית.[9][10] יתרה מזאת, לפי חוק הלאום של ארצות הברית, תהליך ההפיכה של אדם לאזרח ארצות הברית חייב להיות כרוך בכך שאותו האדם יצליח לעבור בהצלחה מבחן מיומנות בסיסית בשפה האנגלית.
השפה האנגלית היא גם שפה חשובה במספר מושבות ומדינות חסות לשעבר של הממלכה המאוחדת, כמו בחריין, בנגלדש, ברוניי, קפריסין ואיחוד האמירויות הערביות.
אנגלית כשפה גלובלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שהשפה האנגלית מדוברת כיום בצורה כה נרחבת ברחבי העולם, היא נחשבת על ידי רבים כיום כ"שפה עולמית", ולשפת הלינגואה פרנקה של העידן המודרני,[11] ואף על פי שהשפה האנגלית היא אינה השפה הרשמית ברוב מדינות העולם, היא עדיין השפה הנפוצה ביותר בעולם שנלמדת כשפה זרה.[12] על פי אמנות בינלאומיות השפה האנגלית היא השפה הרשמית לתקשורת אווירונאוטית[13] וימית.[14] השפה האנגלית היא אחת מהשפות הרשמיות של האו"ם ושל ארגונים בינלאומיים רבים אחרים, כולל הוועד האולימפי הבינלאומי. זוהי גם אחת משתי השפות הרשמיות אשר משמשות אסטרונאוטים על סיפון תחנת החלל הבין-לאומית.
אנגלית נלמדת לרוב מדינות האיחוד האירופי, ונכון להערכה משנת 2012 מרבית האירופאים נוטים להעדיף את השפה האנגלית כשפה הרשמית במדינות האיחוד האירופי (67 אחוזים) על פני גרמנית (17 אחוזים), או צרפתית (16 אחוזים). בחלק ממדינות האיחוד האירופי שאינן דוברות אנגלית, ישנם גם אנשים רבים בקרב האוכלוסייה הבוגרת שטוענים כי הם מסוגלים לשוחח באנגלית - 90% בהולנד, 89% במלטה, 86% בשוודיה ובדנמרק, 73% בקפריסין, קרואטיה ואוסטריה, 70% בפינלנד, ומעל 50% ביוון, בלגיה, לוקסמבורג, סלובניה וגרמניה (לפי הערכה משנת 2012). נכון לשנת 2012, אם לא כוללים את האוכלוסייה האירופאית שדוברת אנגלית ברמת שפת אם, כ-38% מכלל האוכלוסייה האירופאית מדברת אנגלית שלא ברמת שפת אם.[15]
ספרים, מגזינים ועיתונים שנכתבים באנגלית זמינים לרכישה במדינות רבות ברחבי העולם, ואנגלית היא השפה הנפוצה ביותר בתחום המדעים כאשר לפי הערכה משנת 1997 של ה-Science Citation Index כ-95% מהמאמרים במאגר היו כתובים בשפה האנגלית, אף על פי שרק מחציתם נכתבו על ידי אנשים שהגיעו ממדינות דוברות אנגלית.
בתחום ההוצאה לאור, הספרות האנגלית היא מהדומיננטיות ביותר בעולם (לפי הערכה משנת 2011 היה מדובר באותה העת בכ-28% מכל הספרים שפורסמו בעולם באותה העת), והשפה האנגלית היא מהשפות הדומיננטיות ביותר בעולם שמדובר בתוכן האינטרנטי (לפי הערכה משנת 2011 היה מדובר באותה העת בכ-30% מתוכן האינטרנט, אשר מהווה ירידה של כ-50% בהשוואה לדומיננטיות של השפה האנגלית בתוכן האינטרנטי בשנת 2000).
לשימוש ההולך וגובר בשפה האנגלית בעולם הייתה השפעה רבה גם על שפות רבות אחרות ברחבי העולם, מה שתורם אף במקרים מסוימים לשינוי שפה ואף להיכחדות של שפות,[16] ולמגמה אשר נחשבת על ידי רבים כסוג של אימפריאליזם לשוני.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Crystal, David. The language revolution. John Wiley & Sons, 2004" (באנגלית).
- ^ Crystal, David (2008). "Two thousand million?". English Today (באנגלית אמריקאית). 24: 3–6. doi:10.1017/S0266078408000023. S2CID 145597019.
- ^ "English Speakers By Country". WorldAtlas (באנגלית). 2018-05-14. נבדק ב-2021-12-06.
- ^ Masani, Zareer (27 בנובמבר 2012). "English or Hinglish - which will India choose?". BBC News. נבדק ב-12 בנובמבר 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mycock, Andrew; Wellings, Ben. "The UK after Brexit: Can and Will the Anglosphere Replace the EU?" (PDF).
...the core Anglosphere states – the USA, the UK, Canada, Australia and New Zealand...
- ^ Press, Stanford University (2011). The Anglosphere: A Genealogy of a Racialized Identity in International Relations | Srdjan Vucetic. www.sup.org. Stanford University Press. ISBN 9780804772242.
- ^ "Getting Real About the Anglosphere". 17 בפברואר 2020.
...from what might be called the "core" Anglosphere nations: Britain, Canada, New Zealand, Australia, and the United States;
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nancy Morris (1995). Puerto Rico: Culture, Politics, and Identity. Praeger/Greenwood. p. 62. ISBN 978-0-275-95228-0.
- ^ "U.S. English, Inc". U.S. English. אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2010. נבדק ב-21 באפריל 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U.S. English Chairman Applauds West Virginia Bill to Declare English the States Official Language". U.S. English. אורכב מ-המקור ב-1 באפריל 2016. נבדק ב-23 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ David Graddol (1997). "The Future of English?" (PDF). The British Council. אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 בפברואר 2007. נבדק ב-15 באפריל 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Crystal, David (2003a). English as a Global Language (2nd ed.). Cambridge University Press. p. 69. ISBN 978-0-521-53032-3. נבדק ב-4 בפברואר 2015.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "ICAO Promotes Aviation Safety by Endorsing English Language Testing". International Civil Aviation Organization. 13 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "IMO Standard Marine Communication Phrases". International Maritime Organization. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2003.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ European Commission (ביוני 2012). Special Eurobarometer 386: Europeans and Their Languages (PDF) (Report). Eurobarometer Special Surveys. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-02-07. נבדק ב-12 בפברואר 2015.
{{cite report}}: (עזרה) - ^ David Crystal (2000) Language Death, Preface; viii, Cambridge University Press, Cambridge
