מיל מי-24

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיל מי-24
Mi-24 Desert Rescue.jpg

Mi-24P הינד F
מאפיינים כלליים
סוג מסוק תקיפה
קוד נאט"ו הינד
ארץ ייצור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
יצרן מיל
טיסת בכורה 19 בספטמבר 1969
תקופת שירות 1972 – בשירות פעיל
צוות טייס, אחראי מערכות נשק וטכנאי מסוקים
יחידות שיוצרו 2,300
ממדים
אורך 17.5 מטר
גובה 6.5 מטר
משקל ריק 8,500 ק"ג
משקל המראה מרבי 12,000 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 260 קמ"ש
מהירות מרבית 335 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 450 ק"מ
סייג רום 4,500 מטר
הנעה
זוג מנועי איזוטוב TV-3‏, 2,200 כ"ס האחד
תרשים
Mil Mi-24 HIND.png

מיל מי-24 או מי-24אנגלית: Mil Mi-24, ברוסית: Миль Ми-24. כינוי בקוד דיווח נאט"ו: הַיְנְד) הוא מסוק קרב כבד בעל יכולת הובלת חיילים שפותח בברית המועצות על ידי חברת מיל.

המי-24 הוא בין מסוקי התקיפה הראשונים מתוצרת ברית המועצות, שהוכיח תפיסה שונה של הרוסים באשר למושג זה. הוא נכנס לשירות החל משנת 1972.

שלא כמקביליו במערב, אין המסוק צר וזרמי. מבנהו רחב, והדגמים הראשונים שלו מותקנים כמסוקי סער לנשיאת 8 חיילים בנוסף ל-4 אנשי הצוות. עם זאת, חמוש המסוק בדגמיו המאוחרים בתותח גחון 4 קני, ובמשגרים לטילי נ"ט, פצצות ורקטות מתחת לכנפיו הקצרות. המסוק סופק גם למדינות ערב, ונטל חלק בקרבות מול כוחות המורדים באפגניסטן.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת ההנעה הבסיסית של המסוק נלקחה מהמי-8 (היפ H), כולל צמד מנועי הטורבינה על גג המסוק המניעים רוטור יחיד בן חמישה להבים בקוטר 17.3 מטר ורוטור זנב בן 3 להבים. מיקום המנועים וכונסיהם מקנה למסוק את צלליתו הקדמית האופיינית, הנשלטת גם על ידי תאי הטייסים השוכנים זה מעל זה בתצורת טאנדם. אלמנטים אחרים במסוק הגיעו מהמי-14.

בנוסף הותקנו במסוק כנפיים קצרות המספקות עילוי ונקודות לתליית חימוש (3 בכל צד). גוף המסוק משוריין בלוחות טיטניום, כמו גם הרוטור העמיד בפגיעת קליעים עד קוטר 12.7 מ"מ (חצי אינץ'). תאי הצוות מדוחסים להגנת הצוות בתנאי אב"כ. המסוק הינו בעל כן נסע גלגלי תלת אופני מתקפל.

בעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו הכבד של המי-24 וגודלו מגבילים את יכולת התמרון ואת הטווח שלו. בפניות חדות המסוק מתגלגל בשיעור גבוה עקב אובדן העילוי בכנפיים, וזאת אחת מהסיבות לתורת ההפעלה הרוסית, שלפיה פעלו המסוקים תמיד בצמדים או בקבוצות גדולות יותר, תוך תקיפה ממספר כיוונים בבת אחת.

בעיה נוספת היא אפשרות פגיעת הרוטור הראשי בזנב במהלך תמרונים חריפים, ואי היכולת לרחף במטען מלא.

נתונים כלליים (הינד D)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 3 (טייס, אחראי מערכות נשק וטכנאי מסוקים)
  • אורך (גוף): 17.5 מטר
  • גובה (כן נסע פתוח): 6.5 מטר
  • מוטת כנפיים: 6.5 מטר
  • קוטר רוטור ראשי: 17.3 מטר
  • משקל: 8.5 טון (ריק) עד 12 טון (משקל המראה מרבי)
  • מנוע: שניים, טורבינות איזוטוב TV-3 , 2,200 כ"ס כל אחד.
  • מהירות (משוערת): 335 קמ"ש מרבית, 260 קמ"ש בשיוט
  • סייג רום: 4,500 מטר , 1,500 מטר בריחוף
  • מטען: 8 חיילים או 4 אלונקות
  • חימוש: מקלע רב קני יקושב-בורזוב YakB 12.7 מ"מ, 4 טילי נ"ט, מכלי דלק, פצצות או פודי רקטות 57 מ"מ במשקל כולל של עד 1,500 ק"ג
  • טווח: 450 ק"מ

מפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות המפעילות את מסוק המי-24
תא הטייס של המיל מי-24
Mi-24A

מפעילות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]