עבודה והגנה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | בתיה לישנסקי |
| תאריך יצירה | 1937-1929 |
| טכניקה וחומרים | אבן גיר |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 200 |
| גובה | 300 |
| עומק | 150 |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
מודרניזם  |
| מיקום |
יער חולדה ליד חולדה שבישראל |
| קואורדינטות | 31°49′26″N 34°53′33″E / 31.823826828733°N 34.892460486744°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   עבודה והגנה | |
  | |
"עבודה והגנה" היא אנדרטה שהוקמה בין השנים 1937-1929 על ידי הפסלת הישראלית בתיה לישנסקי ביער חולדה. הפסל הוקם על קברו של אפרים צ'יזיק, חלוץ וממגיני קיבוץ חולדה. לצד עובדת היותה אחת מאנדרטאות ההנצחה הראשונות בפיסול הישראלי, משקפת האנדרטה את השפעת המודרניזם האירופי על האמנות הישראלית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היוזמה הראשונית להקמת האנדרטה הייתה של אריה גרשט, שלחם לצד צ'יזיק בקרב בחולדה. על ארגון העשייה היה מופקד הועד הפועל של ההסתדרות, שאנשיו עמדו בראש ועדה מיוחדת מטעם המוסדות הלאומיים, הקרן הקיימת והסתדרות העובדים.[1]
בשנת 1929, לאחר שובה מצרפת, הוזמנה לישנסקי, בתמיכתו של יצחק בן-צבי, לעצב את האנדרטה. האדריכל פריץ קורנברג יצר הצעה לעיצוב האתר כמאוזוליאום מפואר, בצורה של חצי גורן, אולם הצעה זו לא מומשה לבסוף.
האבן נחצבה באזור בית צפאפה במשקל של כ-40 טונות. העברת האבן היוותה משימה חסרת תקדים בהיסטוריה של האמנות בארץ ישראל ולישנסקי נאלצה לנסר את האבן לשניים, לאחר שלא הצליחה לגרור את האבן בשלמותה בעזרת עגלות או טרקטורים.[2]
בשנת 1930 או 1931 החלה לישנסקי לעצב את האנדרטה במקומה בחולדה. באותה עת התגוררה באוהל ביחד עם חברי קבוצת "גורדוניה". בשנת 1932 נערך בחולדה כינוס סביב הקבר והאנדרטה הלא גמורה. באותה עת הוטמנה בקבר גם "מגילת המצבה" המספרת את סיפור נפילתו של צ'יזיק ואף קושרת בין הקמת האנדרטה לאנדרטת "האריה השואג" בתל חי, שגם בה מונצחת שרה צ'יזיק, אחותו של אפרים. האנדרטה נחנכה בשנת 1937 בטקס שבו נאמו גם רחל ינאית ויצחק בן-צבי.
תיאור ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה "עבודה והגנה" נחצבה בשני גושי אבן גיר בגובה של 3 מטרים ובה מופיעות שלוש דמויות. שתיים מן הדמויות הן האחים שרה צ'יזיק ואפרים צ'יזיק. קיימת מחלוקת בקשר לזיהויה של הדמות השלישית. נירית שלו-כליפא הציעה במאמרה על האנדרטה כי זו היא דמותו של בנימין מונטר.[3]
סגנון הפיסול של האנדרטה משלב דימוי ריאליסטי עם אקספרסיביות בעיצוב הדמויות. הדמויות מגיחות מן הסלע ואינן מופרדות ממנו, בהשפעה של עבודתו של אוגוסט רודן. בעיצובה משקפת האנדרטה אוטופיה ציונית בשילוב שבין גאולת האדמה לבין הגנת המולדת.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נירית שלו-כליפא, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 122-97
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: שליו-כליפא, נירית, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת, תשס"ב, עמ' 104-105.
- ^ ראו: שליו-כליפא, נירית, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת, תשס"ב, עמ' 109.
- ^ ראו: שליו-כליפא, נירית, אנדרטת 'עבודה והגנה' בחולדה, קתדרה 102, טבת, תשס"ב