פולוניום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסטטין - פולוניום - ביסמוט
 
Te
Po
Lv  
 
 
Po-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 84
סמל כימי Po
סדרה כימית מתכות למחצה
צפיפות 9196 kg/m3
מראה
כסוף
תכונות אטומיות
משקל אטומי 208.9824 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 18, 6
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 527K (253.85°C)
טמפרטורת רתיחה 1235K (961.85°C)
לחץ אדים 0.0176Pa ב-527K
שונות
אלקטרושליליות 2.0
מוליכות חשמלית 2.19 \ 10^6/m·Ω
מוליכות תרמית 20 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 812.1 kJ/mol

פולוניום (Polonium) הוא יסוד כימי רדיואקטיבי שסמלו הכימי Po ומספרו האטומי 84. שייך למשפחת המתכות למחצה כגון טלור או ביסמוט ומצוי בעפרות אורניום. נמצא בטבע במצב מוצק וצבעו כסוף. רעיל ביותר ומסוכן מאוד לטיפול - מיליגרם או אף מיקרוגרם מהחומר מסוגלים לפלוט קרינה קטלנית. היסוד נדיר מאוד בטבע ונמצא בעפרות אורניום בכמות של 100 מיקרוגרם לטון עפרה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולוניום זוהה על ידי בני הזוג פייר ומארי קירי בשנת 1898 בשעה שזיקקו את עפרת האורניום פיצ'בלנדה. הם הכריזו על גילויו ב-18 ביולי וקראו על שם מולדתה של מארי קירי, פולין. בתם של בני הזוג, הכימאית אירן ז'וליו-קירי, נחשפה בטעות לפולוניום בעת עבודתה במעבדה, ומתה מסרטן כעבור כעשר שנים.
על־פי הספר "פצצה במרתף", באו פרופ' דרור שדה ומספר אנשים נוספים במגע עם פולוניום, עקב תקלה שאירעה ב-1957 במעבדה למחקר גרעיני במכון ויצמן.‏[1]

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש כרעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן ביון רוסי בעבר ומתנגד למשטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מת בעקבות הרעלת פולוניום-210 ב-23 בנובמבר 2006.
מומחים ממכון שווייצרי, שבדק שרידים מגופתו של יאסר ערפאת - יו"ר הרשות הפלסטינית בעבר, טוענים כי מת בעקבות הרעלת פולוניום-210.

בטבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיבות שאינן ידועות עד תומן למדע, לעלי הטבק יש נטייה לספוח כמויות גדולות מהאיזוטופ 210Po וכתוצאה מכך שרידים שלו מצויים בסיגריות ובמוצרי טבק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן קוטס-בר, הדליפה המסתורית, באתר nrg‏, 17.2.2006