בולגריה במשחקים האולימפיים
 | ||||||
 | ||||||
| המשלחת הבולגרית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | BUL | |||||
| שם | הוועד האולימפי הבולגרי | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| מדליות חורף | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
בולגריה משתתפת במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). היא נעדרה מחמש האולימפיאדות הבאות, ושבה והשתתפה באולימפיאדת פריז (1924). מאז נעדרה מהמשחקים עוד שלוש פעמים: מאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932), אליה לא שלחה ספורטאים מסיבות כלכליות הנעוצות בשפל הכלכלי הגדול, מאולימפיאדת לונדון (1948) ומאולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אותה החרימה בהיותה חלק מהגוש המזרחי שהחרים ברובו את המשחקים.
לאורך השנים צברו הספורטאים הבולגרים 224 מדליות, בהן 54 מדליות זהב. הענפים בהם בלטו הספורטאים הבולגרים במיוחד הם היאבקות (ענף בו היא מדורגת במקום התשיעי בכל הזמנים, עם 71 מדליות, מהן 16 מדליות זהב) והרמת משקולות (ענף בו היא מדורגת במקום הרביעי בכל הזמנים, אחרי ברית המועצות, סין וארצות הברית, עם 37 מדליות, מהן 12 מדליות זהב).
בולגריה השתתפה גם בכל אולימפיאדות החורף מאז אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936). במשחקים אלה הגיעו הספורטאים הבולגרים להישגים צנועים יותר - 6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת.
המשחקים האולימפיים מעולם לא נערכו על אדמת בולגריה. סופיה הגישה את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת החורף של 1992, ודורגה במקום השני אחרי אלברוויל. במכרז לאירוח המשחקים של 1994 דורגה במקום הרביעי ואחרון, אחרי לילהאמר, אסטרסונד ואנקורג'.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אתונה (1896) ייצג את בולגריה ספורטאי אחד, שארל שמפו, אזרח שווייצרי שהתגורר בסופיה, והתחרה בהתעמלות. המשלחת הבולגרית הרשמית הראשונה נשלחה לאולימפיאדת פריז (1924). היא כללה 24 ספורטאים (כולל נבחרת הכדורגל), שאיש מהם לא הגיע להישגים משמעותיים. גם באולימפיאדת אמסטרדם (1928), בה השתתפו חמישה בולגרים בלבד, ובאולימפיאדת ברלין (1936), בה השתתפו 25 ספורטאים בולגרים, לא רשמו המשלחות הבולגריות הישגים מיוחדים.
שנות ה-50[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספורטאי הבולגרי הראשון שזכה במדליה אולימפית היה המתאגרף בוריס ניקולוב, שזכה במדליית ארד באולימפיאדת הלסינקי (1952). נבחרת הכדורסל סיימה במקום השביעי.
באולימפיאדת מלבורן (1956) עלו הישגי המשלחת הבולגרית לחמש מדליות. המתאבק ניקולה סטנצ'ב היה לבולגרי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית, ושלושה מתאבקים נוספים, דימיטר דוברב, פטקו סירקוב וחוסיין מחמדוב, זכו במדליות כסף. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ברית המועצות (לאחר הארכה) וגברה על נבחרת הודו במשחק על המקום השלישי. נבחרת הכדורסל סיימה במקום החמישי.
שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת רומא (1960) עלה מספר המדליות בהן זכו הבולגרים לשבע. שישה מהזוכים היו מתאבקים, בהם דימיטר דוברב, ששיפר את הישגו ממלבורן, וזכה במדליית זהב, היחידה במשחקים אלה. שלושה מתאבקים נוספים, קרליו בימבלוב, נז'דט זאלב וסטנצ'ו איוואנוב זכו במדליות כסף, ודינקו פטרוב ואניו ואלצ'ב זכו במדליות ארד. במדליה השביעית זכה המתעמל וליק קפסזוב, שסיים במקום השלישי בתרגיל הטבעות. נבחרת הכדורגל דורגה במקום החמישי.
אולימפיאדת טוקיו (1964) סימנה את ראשיתה של תקופה בה הגיעו המשלחות הבולגריות להישגים גבוהים. באותם המשחקים זכו הבולגרים ב-10 מדליות, בהן 3 מדליות זהב. בשמונה מהמדליות זכו מתאבקים. בויאן ראדב, פרודאן גרדז'ב ואניו ואלצ'ב זכו במדליות הזהב. במדליות כסף זכו אנגל קרזוב, קיריל טודורוב, ליוטבי אחמדוב וסטנצ'ו איוואנוב, לו הייתה זו מדליית כסף שנייה ברציפות. מתאבק נוסף, סעיד מוסטפוב, זכה במדליית ארד. בשתי המדליות הנותרות זכו הקלע וליצ'קו חריסטוב (מדליית כסף בירי מ-50 מטר בשלושה מצבים) והמתאגרף אלכסנדר ניקולוב (מדליית ארד). נבחרת הכדורעף סיימה במקום החמישי.
באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) זכו הבולגרים ב-9 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. בשש מהמדליות זכו מתאבקים. בויאן ראדב זכה במדליית זהב שנייה ברציפות ובמדליית הזהב השנייה זכה פטאר קירוב. אניו ואלצ'ב זכה במדליה אולימפית שלישית ברציפות, מדליית כסף, וגם אניטו טודורוב ואוסמאן דורלייב זכו במדליות כסף. פרודאן גרדז'ב איבד את תוארו מטוקיו, וזכה במדליית ארד. בנוסף למתאבקים, זכו שני מתאגרפים במדליות ארד, איוואן מיכאילוב וגאורגי סטנקוב. נבחרת הכדורגל זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת מקסיקו והפסידה במשחק הגמר להונגריה. העפלתה לחצי הגמר נקבעה רק בעקבות הטלת מטבע, לאחר שמשחקהּ מול נבחרת ישראל הסתיים בתיקו. נבחרת הכדורעף סיימה במקום השישי.
אולימפיאדת מינכן (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת מינכן (1972) זכו הספורטאים הבולגרים ב-21 מדליות, בהן 6 מדליות זהב, ובולגריה דורגה במקום התשיעי בטבלת המדליות.
מרימי המשקולות הבולגרים זכו ב-6 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ההישג הגבוה ביותר מבין המשלחות בענף זה. במדליות הזהב זכו יורדן ביקוב, אנדון ניקולוב ונוראיר נוריקיאן, ואילו מלאדן קוצ'ב, אטנאס שופוב ואלכסנדר קרייצ'ב זכו במדליות כסף. המתאבקים זכו ב-8 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. פטאר קירוב זכה במדליית זהב שנייה ברציפות, וגרגורי מרקוב זכה במדליית הזהב השנייה בענף זה. אוסמאן דורלייב זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, ובמדליות כסף נוספות בהיאבקות זכו אוגניאן ניקולוב, סטויאן אפוסטולוב ואלכסנדר טומוב. שני מתאבקים נוספים, איוואן קראסטב וסטפן אנגלוב, זכו במדליות ארד. במדליית הזהב השישית זכה המתאגרף גאורגי קוסטדינוב, ומתאגרף נוסף, אנגל אנגלוב, זכה במדליית כסף.
בנוסף להישגים בשלושת ענפים אלה, זכו לראשונה ספורטאים בולגרים במדליות אולימפיות באתלטיקה ובקאנו. כל הזכיות בענף האתלטיקה היו של נשים. יורדנקה בלגויבה זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה, והייתה לאישה הבולגרייה הראשונה בהיסטוריה שזוכה במדליה אולימפית. ודיאנה יורגובה זכתה אף היא במדליית כסף, בקפיצה לרוחק. וסילקה סטויבה זכתה במדליית ארד בזריקת דיסקוס וכמוה גם איוונקה חריסטובה בהדיפת כדור ברזל. בקאנו, זכו פדיה דמיאנוב ואיוואן בורצ'ין במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1,000 מטר.
בענפי הכדור בלטה נבחרת הכדורעף, שסיימה במקום הרביעי, אחרי שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת יפן ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לברית המועצות.
אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת מונטריאול (1976) הגיעו הבולגרים להישג דומה: 22 מדליות, בהן 6 מדליות זהב. הם דורגו במקום השביעי בטבלת המדליות.
מרימי המשקולות זכו ב-6 מדליות, בהן שתי מדליות זהב. נוראיר נורקיאן זכה בפעם השנייה ברציפות ויורדן מיטקוב זכה אף הוא במדליית זהב. גאורגי טודורוב, טרנדאפיל סטויצ'ב וקראסטיו סמרדז'ייב זכו במדליות כסף, ואטנאס שופוב זכה במדליית ארד. המתאבקים זכו ב-7 מדליות, אך רק אחד מהם, חסן איסייב, זכה במדליית זהב. אלכסנדר טומוב זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, וסטויאן ניקולוב וקאמן גוראנוב זכו אף הם במדליות כסף. סטפן אנגלוב זכה במדליית ארד שנייה ברציפות, וגם איוואן קולב ודימו קוסטוב זכו במדליות ארד. שני מתאבקים נוספים שזכו במדליות, ולנטין חריסטוב (זהב) ובילגוי בילגוייב (כסף) נפסלו מאוחר יותר לאחר שנמצא כי נטלו חומרים אסורים, והמדליות שזכו בהן נשללו מהם.
האתלטיות הבולגריות זכו ב-4 מדליות. איוונקה חריסטובה זכתה בתואר האולימפי בהדיפת כדור ברזל, תוך שהיא קובעת שיא אולימפי חדש (21.16 מטר). ניקולינה שטרבה זכתה במדליית כסף בריצת 800 מטר ומריה ורגובה-פטקובה הגיעה להישג דומה בזריקת דיסקוס. הקופצת לגובה יורדנה בלגויבה זכתה במדליה אולימפית שנייה ברציפות, מדליית ארד. ענף נוסף בו הגיעו הבולגרים להישגים הוא החתירה: שני צמדי חותרות זכו במדליות זהב (סווטלנה אוטסטובה וזדרבקה יורדנובה; סייקה קלבצ'בה וסטויאנקה קורבטובה). רביעיית החותרות זכתה במדליית כסף. בנוסף, המתאגרף ולדימיר קולב זכה במדליית ארד.
בענפי הכדור בלטה נבחרת הנשים בכדורסל, שזכתה במדליית הארד.
אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולימפיאדת מוסקבה (1980) הייתה המוצלחת בתולדות בולגריה. 295 הספורטאים הבולגרים זכו ב-41 מדליות, בהן 8 מדליות זהב, ובולגריה דורגה במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות וגרמניה המזרחית (אם כי בפער ניכר מהן).
הענף המצליח ביותר היה ההיאבקות, עם 10 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, בהן זכו גאורגי ראיקוב, ולנטין רייצ'ב ואיסמאיל אבילוב. אלכסנדר טומוב זכה במדליית כסף שלישית ברציפות, ובמדליות כסף נוספות זכו מיחו דוקוב, איוואן ינקוב וסלאבצ'ו צ'רוונקוב. שלושה מתאבקים נוספים זכו במדליות ארד: מלאדן מלאדנוב, פאבל פבלוב ונרמדין סלימוב.
מרימי המשקולות זכו ב-8 מדליות, בהן שתי מדליות זהב (ינקו רוסב ואסן זלאטב). סטפן דמיטרוב, בלגוי בלגוייב, רומן אלכסנדרוב וולנטין חריסטוב זכו במדליות כסף, ומיצ'ו פאשוב ונדלצ'ו קולב זכו במדליות ארד. חותר הקאנו ליובומיר ליובנוב זכה במדליית זהב במקצה ל-1000 מטר ובמדליית כסף במקצה ל-500 מטר. בוריסלב אננייב וניקולאי אילקוב זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר, ורביעיית חותרי הקיאק ל-1000 מטר זכו אף הם במדליית ארד. בתחרויות הנשים, זכתה וניה גשבה במדליית כסף במקצה הקיאק ל-500 מטר. המתעמל סטויאן דלצ'ב זכה במדליית זהב בתרגיל המתח ובמדליית ארד בקרב-רב, וכן דורג חמישי בתרגילי הטבעות והמקבילים. במדליית הזהב השמינית זכה המתאגרף פטאר לסוב, ומתאגרף נוסף, איוואילו חריסטוב, זכה במדליית ארד.
שני אתלטים בולגרים זכו במדליות במוסקבה: מריה ורגובה-פטקובה שזכתה במדליית כסף שנייה ברציפות בזריקת דיסקוס ופטאר פטרוב שזכה במדליית ארד בריצת 100 מטר. אתלטים בולטים נוספים כללו את איוואנקה ונצ'נקה (מקום חמישי בהטלת כידון), ורז'יניה וסלינובה (מקום חמישי בהדיפת כדור ברזל), אלנה סטויאנובה (מקום שישי בהדיפת כדור ברזל), אטנאס צ'וצ'ב (מקום שישי בקפיצה משולשת), אטנאס אנדונוב (מקום שביעי בקרב עשר), ולנטינה דמיטרובה (מקום שביעי בקרב חמש), אמיל ולדימירוב (מקום שביעי בזריקת דיסקוס), ניקולינה שטרבה (מקום שביעי בריצת 800 מטר), סווטה בוז'קובה (מקום שמיני בזריקת דיסקוס), ינקו ברטנוב (מקום שמיני בריצת 400 מטר משוכות), ולקו ולב (מקום שמיני בזריקת דיסקוס), יורדאן יאנב (מקום שמיני בקפיצה לרוחק) ואמיליה קונובה (מקום שמיני בקרב חמש).
בחתירה, זכו רביעיית החותרות עם הגאית במדליית כסף, ושלושה צוותים זכו במדליות ארד: סייקה קלבצ'בה וסטוינקה קורבטובה שאיבדו את תוארן ממונטריאול, ורביעיות חותרים והחותרות. הג'ודוקא דימיטר זפריאנוב זכה במדליית כסף ואיליאן נדקוב זכה במדליית ארד, נבחרת הרכיבה זכתה במדליית כסף בדרסאז', ושני קלעים זכו במדליות ארד: ליובצ'ו דיאקוב בירי באקדח מ-50 מטר ופטאר זפריאנוב בירי מ-50 מטר בשכיבה.
בענפי הכדור זכו מספר נבחרות בולגריות להישגים. נבחרת הגברים בכדורעף זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על פולין והפסידה במשחק הגמר לברית המועצות. מקבילתה הנשית זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה לגרמניה המזרחית בחצי הגמר, וגברה על נבחרת הונגריה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הנשים בכדורסל זכתה במדליית הכסף (בזהב זכתה המארחת, ברית המועצות).
אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהחרימה את אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), שבה בולגריה והשתתפה באולימפיאדת סיאול (1988). גם במשחקים אלה היו הישגי המשלחת הבולגרית גבוהים - 35 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, והיא דורגה במקום השביעי בטבלת המדליות. המדליות הושגו בעשרה ענפים שונים.
גם במשחקים אלה היה ההיאבקות לענף הפורה ביותר, עם 8 מדליות, אם כי רק מתאבק אחד, אטאנאס קומצ'ב, זכה במדליית זהב. ארבעה מתאבקים זכו במדליות כסף (סטויאן באלוב, ז'יווקו ונגלוב, רנגל גרובסקי ואיוואן צונוב) ושלושה נוספים זכו במדליות ארד (בראטאן צנוב, סימאון שטרב ורחמט סופיאדי). מרימי המשקולות זכו ב-4 מדליות, ושניים מהם, סוודלין מרינוב ובוריסלב גידיקוב, זכו במדליות זהב. סטפן טופורוב זכה במדליית כסף ואלכסנדר ורבנוב הוסיף מדליית ארד. על זכיות אלה העיבה הדחתם של מיטקו גרבנב ואנגל גואנצ'ב, שזכו במדליות זהב אך אלה נשללו מהם לאחר שנכשלו בבדיקת סמים. לאחר מכן פרשו גם יתר מרימי המשקולות הבולגרים מן התחרות[1].
גם האתלטים זכו ב-4 מדליות: חריסטו מרקוב זכה במדליית הזהב בקפיצה משולשת לאחר שקבע שיא אולימפי חדש (17.61 מטר). יורדנקה דונקובה קבעה אף היא שיא אולימפי חדש, כשזכתה במדליית הזהב בריצת 100 מטר משוכות (12.38 שניות). סטפקה קוסטדינובה זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה, וצווטנקה חריסטובה זכתה במדליית ארד בזריקת דיסקוס. אתלטים בולגרים בולטים נוספים כללו את סווטה מיטקובה (מקום רביעי בזריקת דיסקוס), ליודמילה אנדונובה (מקום חמישי בקפיצה לגובה), נבחרת השליחות ל-100X4 מטר (מקום חמישי), יבגני איגנטוב (מקום שמיני בריצת 5000 מטר), איוואן טאנב (מקום שמיני ביידוי פטיש) ואנליה נונבה (מקום שמיני בריצת 100 מטר).
חותרת הקיאק וניה גשבה זכתה במדליית זהב במקצה היחידות ל-500 מטר, במדליית כסף במקצה הזוגות לאותו המרחק (עם דיאנה פליאיסקה) ובמדליית ארד במקצה הרביעיות. חותרי הקאנו מרטין מרינוב וניקולאי בוחלוב זכו במדליות ארד במקצים ל-500 ו-1000 מטר, בהתאמה. בענף החתירה, זכו לאלקה ברברובה וראדקה סטויאנובה במדליית כסף, ובמדליות ארד זכו ויולטה נינובה וסטפקה מדינה במקצה הזוגות, ומגדלנה גאורגייבה במקצה היחידות.
השחיינית טניה דנגלקובה, קבעה שיא אולימפי חדש במשחה ל-100 מטר חזה (1:07.95 דק'), וכן סיימה במקום הרביעי במשחה למרחק הכפול. שחיינית בולגריה אחרת, אנטואנטה פרנקבה, זכתה במדליית הכסף במשחה בו ניצחה דנגלקובה, ובמדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה. נבחרת השליחות הבולגרית במשחה ל-100X4 מטר מעורב, בה הייתה חברה גם דנגלקובה, סיימה במקום השישי, ושחיינית נוספת הצליחה להעפיל למשחה גמר, אנטואנטה סטורמנלייבה, שסיימה במקום השמיני במשחה ל-800 מטר חופשי.
המתאגרף איוואילו מרינוב, שזכה בארד במוסקבה, זכה הפעם במדליית זהב. מתאגרף נוסף, אלכסנדר חריסטוב, זכה במדליית כסף. הקלע טניו קיריאקוב (אנ') זכה במדליית זהב בירי מ-10 מטר באקדח אוויר, והקלעית וסלה לצ'בה זכתה במדליית כסף בירי מ-50 מטר בשלושה מצבים. המתעמל לובומיר גרסקוב זכה במדליית זהב בתרגיל על סוס הסמוכות, אותה חלק עם ההונגרי ז'ולט בורקאי והסובייטי דמיטרי בילוזרצ'ב, שקיבלו ציונים זהים. אצל הנשים, זכתה דיאנה דודבה במדליית ארד בתרגיל הקרקע, וכן סיימה במקום השישי בתרגיל הקורה. המתעמלת האומנותית אדריאנה דונבסקה זכתה במדליית כסף. הטניסאית מנואלה מלייבה הודחה בחצי הגמר בידי גבריאלה סבטיני, וזכתה במדליית ארד.
במשחקי הכדור לא זכתה אף אחת מהנבחרות במדליה. נבחרת הנשים בכדורסל סיימה במקום החמישי ונבחרת הגברים בכדורעף סיימה במקום השישי.
אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת ברצלונה (1992) ירדו הישגי המשלחת הבולגרית ל-18 מדליות, מהן 3 מדליות זהב.
בשתיים ממדליות הזהב זכה חותר הקאנו ניקולאי בוחנוב, שניצח הן במקצה ל-500 מטר והן במקצה ל-1000 מטר. הצמד מרטין מרינוב ובלגווסט סטויאנוב זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-500 מטר. במדליית הזהב השלישית זכה מרים המשקולות איוואן איוואנוב, ושלושה מרימי משקולות נוספים זכו במדליות: ניקולאי פשאלוב ויוטו יוטוב במדליות כסף, וסטפן בוטב במדליית ארד. הקלעית וסלה לצ'בה זכתה במדליית כסף שנייה ברציפות, הפעם בירי ברובה אוויר. קלעית נוספת, נונקה מטובה, זכתה אף היא במדליית כסף, בירי מ-50 מטר בשלושה מצבים, וקלעית שלישית, מריה גרוזדבה, זכתה במדליית ארד בירי מ-10 מטר באקדח אוויר. שני מתאגרפים בולגרים זכו במדליות, דניאל פטרוב במדליית כסף וסווילן רוסינוב בארד, וגם המתאבקים רשמו הישג דומה: ולנטין גצוב זכה במדליית כסף וולנטין יורדנוב זכה במדליית ארד.
זורקת הדיסקוס צווטנקה חריסטובה זכתה במדליה אולימפית שנייה, מדליית כסף, ויורדנה דונקובה איבדה את תוארה בריצת 100 מטר משוכות, אך זכתה במדליית ארד. אתלטיות בולטות נוספות כללו את סטפקה קוסטדינובה, שסיימה במקום הרביעי בקפיצה לגובה, ואת זורקת הדיסקוס סטפניה סימובה, שסיימה במקום השמיני.
אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אטלנטה (1996) הגיעו הבולגרים להישג דומה - 15 מדליות, בהן 3 מדליות זהב.
המתאגרף דניאל פטרוב, שזכה במדליית כסף בברצלונה, שיפר את הישגו וזכה במדליית זהב. שני מתאגרפים נוספים זכו במדליות כסף, סרפים טודורוב וטונצ'ו טונצ'ב. המתאבק ולנטין יורדנוב, שזכה בארד בברצלונה, זכה במדליית זהב, והיה למתאבק הבולגרי היחיד שזכה במדליה באטלנטה. הספורטאית השלישית שזכתה במדליית זהב הייתה הקופצת לגובה סטפקה קוסטדינובה. גם לה הייתה זו מדליה אולימפית שנייה, אחרי שזכתה במדליית כסף בסיאול. אתלטית נוספת, איווה פרנדז'בה, דורגה תחילה במקום הרביעי בקפיצה משולשת ובמקום השביעי בקפיצה לרוחק, אך נפסלה לאחר שנכשלה בבדיקת סמים.
הקלעים הבולגרים זכו בארבע מדליות. אמיל מילב זכה במדליית כסף באקדח אש מהירה ודיאנה יורגובה זכתה אף היא במדליית כסף, בירי באקדח מ-25 מטר. טניו קיריאקוב זכה במדליה אולימפית שנייה, מדליית ארד באקדח אוויר. ועמיתתו מריה גרוזדבה זכתה אף היא במדליית ארד באקדח אוויר, השנייה ברציפות. מרים המשקולות יוטו יוטוב זכה במדליית כסף שנייה ברציפות, ואילו ניקולאי פצ'אלוב שזכה במדליית כסף בברצלונה זכה הפעם בארד. מרים משקולות סוודלין מילצ'ב זכה אף הוא במדליית ארד. המתעמל קרסימיר דונב זכה במדליית כסף בתרגיל המתח, ונבחרת ההתעמלות האומנותית זכתה במדליית ארד. הקיאקיסטים אנדריאן דושב ומילקו קזנוב זכו במדליית ארד במקצה הזוגות ל-1,000 מטר. בענפי הכדור, השתתפה רק נבחרת הכדורעף, שסיימה במקום השביעי.
אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת סידני (2000) זכו הבולגרים ב-13 מדליות, בהן 5 מדליות זהב.
הקלעים טניו קיריאקוב ומריה גרוזדבה זכו במדליות זהב, שניהם בירי באקדח. לשניהם הייתה זו מדליה אולימפית שלישית, ולקיריאקוב הייתה זו מדליית זהב אולימפית שנייה. מרים המשקולות גלאבין בויבסקי זכה אף הוא במדליית זהב, ושני מרימי משקולות נוספים זכו במדליות כסף, גאורגי מרקוב ואלן צגייב. המתאבק ארמן נזריאן, שארבע שנים קודם לכן זכה בתואר האולימפי כשייצג את ארמניה, זכה אף הוא במדליית זהב, ומתאבק נוסף, סרפים ברזקוב, זכה במדליית כסף. במדליית הזהב החמישית זכתה האתלטית תרזה מרינובה, בקפיצה משולשת.
חותר הקיאק פטאר מרקוב זכה בשתי מדליות כסף (במקצים ל-500 ול-1000 מטר), והחותרת רומיאנה נייקובה זכתה אף היא במדליית כסף. המתעמל יורדן יובצ'ב זכה בשתי מדליות ארד, בתרגילי הקרקע והטבעות, וכן דורג שמיני בקרב-רב.
אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת אתונה (2004) צברו הבולגרים 12 מדליות, מהן 2 מדליות זהב. הקלעית מריה גרוזדבה שמרה על תוארה בירי מ-25 מאק, ואף זכתה במדליית ארד בירי באקדח אוויר מ-10 מטר. היו אלה המדליות האולימפיות הרביעית והחמישית שלה. במדליית הזהב השנייה זכה מרים המשקולות מילן דוברב. מרים משקולות נוסף, וליצ'קו צ'ולאקוב, זכה במדליית ארד. יורדן יובצ'ב זכה בשתי מדליות נוספות - מדליית כסף בתרגיל הטבעות ומדליית ארד בתרגיל הקרקע. נבחרת ההתעמלות האומנותית, החותרת רומיאנה נייקובה, החותר איבו ינקייב, המתאגרף בוריס גאורגייב, הג'ודוקא גאורגי גאורגייב והמתאבק ארמן נזריאן זכו כולם במדליות ארד.
ספורטאים בולגרים נוספים שבלטו באתונה כללו את האתלטית איווט ללובה (מקום רביעי בריצת 100 מטר ומקום חמישי בריצת 200 מטר), הקלע טאניו קיריאקוב (מקום רביעי בירי באקדח אוויר ומקום שביעי בירי באקדח), החותרות אנט-ז'קלין בושמן ומיגלנה מרקובה (מקום רביעי), מרימת המשקולות סלבייקה רוז'ינסקה (מקום רביעי), רביעיית חותרי הקיאק (מקום רביעי במקצה ל-1,000 מטר), המתעמל פיליפ יאנב (מקום רביעי בקפיצות), מרימת המשקולות איזבלה דרגנבה (מקום חמישי), האתלטית דניאלה יורדנובה (מקום חמישי בריצת 1500 מטר), חותרות הקיאק דליאנה דצ'בה ובונקה פינדז'בה (מקום שישי במקצה ל-500 מטר), מרימת המשקולות מילנה טרנדפילובה (מקום שישי), המתעמלת האומנותית סימונה פייצ'בה (מקום שישי), חותר הקאנו סטנימיר אטנאסוב (מקום שמיני במקצה ל-500 מטר), מרים המשקולות איוואן סטויצוב (מקום שמיני), שחקנית הבדמינטון פטיה נדלצ'בה (הודחה ברבע הגמר) והמתאבקים סרפים ברזקוב, בוז'ידר בויאדז'ייב, קלויאן דינצ'ב וסרגיי מורייקו (כולם סיימו במקום השמיני).
אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) הגיעו הבולגרים להישג הנמוך ביותר מאז אולימפיאדת הלסינקי (1952) - 5 מדליות בלבד, בהן מדליית זהב אחת, בה זכתה החותרת רומיאנה נייקובה. יתר המדליות הושגו בענף ההיאבקות - סטאנקה זלאטבה זכתה במדליית כסף ויאבור ינקייב, רדוסלב וליקוב וקיריל טרזייב זכו במדליות ארד.
הישגים בולטים נוספים של המשלחת הבולגרית כללו את הקלעית מריה גרוזדבה שסיימה במקום החמישי בירי באקדח, נבחרת ההתעמלות האומנותית שסיימה במקום החמישי, השחיין פטאר סטויצ'ב שסיים במקום השישי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים, הקלע הוותיק טניו קיריאקוב שסיים במקום השישי בירי באקדח, חותרי הקאנו אדנאן אלייב ודיאן גרגורייב שסיימו במקום השביעי במקצה ל-500 מטר והמתעמל יורדן יובצ'ב שסיים במקום השמיני בתרגיל הטבעות. נבחרת הגברים בכדורעף הודחה בשלב רבע הגמר בידי נבחרת רוסיה.
במשחקים היו אמורים להשתתף גם שמונה מרימי משקולות (שישה גברים ושתי נשים), אך לאחר שנכשלו בבדיקת סמים לא נטלו בהם חלק. ספורטאית אחרת, האתלטית דניאלה יורדנובה, נפסלה לאחר שנכשלה אף היא בבדיקת סמים.
העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדת לונדון (2012) נמשכה מגמת ההיחלשות של המשלחת הבולגרית, ולראשונה מזה 60 שנה, אף ספורטאי בולגרי לא זכה במדליית זהב. שלושה ספורטאים בולגרים זכו במדליות: המתאבקת סטנקה זלטבה זכתה במדליית כסף, מרימת המשקולות מילקה מנייבה זכתה במדליית כסף והמתאגרף טרוול פולב זכה במדליית ארד. שלושה מתאגרפים נוספים הודחו בשלב רבע הגמר. נבחרת הכדורעף סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת ברזיל ובמשחק על מדליית הארד לנבחרת איטליה. ספורטאים בולגרים נוספים שבלטו בלונדון כללו את מרימי המשקולות איוואן מרקוב ומילקה מנבה (מקום חמישי), המתאבק רדוסלב וליקוב (מקום חמישי), נבחרת ההתעמלות האומנותית (מקום שישי), המתעמל הוותיק יורדן יובצ'ב, שבגיל 39 העפיל לגמר הטבעות וסיים במקום השביעי, המתאבקים איבו אנגלוב ואליס גורי (מקום שביעי), המתעמלת האומנותית סילביה מיטבה (מקום שמיני) והשחיין פטר סטויצ'ב (מקום תשיעי במשחה ל-10 ק"מ במים פתוחים).
גם באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) לא זכה אף ספורטאי בולגרי במדליית זהב, והישגי המשלחת הבולגרית הסתכמו ב-3 מדליות. מירלה דמירובה זכתה במדליית כסף בקפיצה לגובה והמתאבקת אליצה ינקובה ונבחרת ההתעמלות האומנותית זכו במדליות ארד. המתאבקים ולדימיר דובוב וניקולאי באיריאקוב סיימו במקום החמישי, אליס גורי סיים במקום השביעי ומיכאיל גאנב ובוריסלב נובצ'קוב סיימו במקום השמיני. הג'ודוקא איוואילו איוונאנוב סיים במקום השביעי, המתעמלת האומנותית נביאנה ולדינובה סיימה אף היא במקום השביעי ואיווט לאלובה סיימה במקום השמיני בריצת 200 מטר. בדומה לבייג'ינג, גם במשחקים אלה לא הורשו מרימי המשקולות הבולגרים להשתתף, לאחר שבשנת 2015 נתפסו 11 מהם בבדיקות סמים.
אולימפיאדות החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגיה של בולגריה באולימפיאדות החורף, בהן היא משתתפת מאז אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936) היו צנועים יותר.
להישג המשמעותי הראשון הגיעה נבחרת הסקי למרחקים באולימפיאדת אינסברוק (1964). הנבחרת סיימה במקום החמישי במירוץ השליחות ל-5X3 ק"מ. במדליה האולימפית הראשונה זכה איוואן לבאנוב, שזכה במדליית ארד בסקי למרחקים ל-30 ק"מ באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980).
באולימפיאדת נאגנו (1998) זכתה הביאתלטית יקטרינה דפובסקה במדליית הזהב הראשונה (והיחידה עד כה), לאחר שניצחה במקצה ל-15 ק"מ. באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) בלטה יבגניה רדנובה, שזכתה בשתי מדליות בהחלקה מהירה במסלול קצר: מדליית כסף במירוץ ל-500 מטר ומדליית ארד במירוץ ל-1500 מטר. הביאתלטית אירינה ניקולצ'ינה זכתה במדליית ארד במקצה ל-10 ק"מ. באולימפיאדת טורינו (2006) זכתה רדנובה במדליה אולימפית שלישית, מדליית כסף במירוץ ל-500 מטר. המחליקים האומנותיים אלבנה דנקובה ומקסים סטביסקי סיימו במקום החמישי. באולימפיאדת ונקובר (2010) לא הצליחו הספורטאים הבולגרים לזכות במדליות. להישג הטוב ביותר הגיעה רדנובה, שסיימה במקום השביעי במירוץ ל-1500 מטר. גם באולימפיאדת סוצ'י (2014) לא הצליח אף ספורטאי בולגרי לעמוד על הפודיום. הקרובה ביותר לכך הייתה גולשת השלג אלכסנדרה ז'קובה, שסיימה במקום החמישי.
מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי ענף[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
בענפי הקיץ:[3]
|
בענפי החורף:[3]
|
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
_pictogram.svg){kind=small}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי הבולגרי (בבולגרית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "THE SEOUL OLYMPICS: Weight Lifting; Team Lifted After 2d Drug Test Is Failed", הניו יורק טיימס, 24.9.1988
- ^ 1 2 "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-11 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ 1 2 "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-11 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אירופה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
