קמישלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קמישלי
القامشلي
Qamishli,hotels.jpg
בית מלון בקמישלי
מדינה / טריטוריה סוריה
מחוז מחוז אל-חסכה
נפה נפת קמישלי
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

184,231‏  (נכון ל-2004)
קואורדינטות 37°03′00″N 41°13′00″E
אזור זמן UTC +2
בתים חדשים במזרח העיר

קמישלי (ערבית القامشلي, תעתיק מדויק: אלקאמשלי; כורדית Qamişlo, טורקית Kamışlı, סורית ܩܡܫܠܝ או ܩܡܫܠܐ) היא עיר במחוז אל-חסכה שבצפון סוריה, על הגבול שבין סוריה לטורקיה, בסמוך לעיר הטורקית נציבין.

כיום מתגוררים בעיר כ90,000 תושבים, רובם כורדים, אשורים (נוצרים) וערבים. במקום גם קהילה של כ-8,500 ארמנים. הכורדים, אשר שואפים להקמת מדינה עצמאית בשם כורדיסטן, כוללים בשטח המדינה גם עיר זו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, קיבלו הצרפתים מנדט על סוריה וסיפחו משטח טורקיה את אזור צפון סוריה של היום, ובכללו אזור העיר קמישלי. במהלך מלחמת העולם הראשונה הגיעו לאזור אלפי פליטים אשורים שנמלטו מרצח העם האשורי שהתבצע בטורקיה. העיר עצמה נוסדה בשנת 1926, לאחר שהצרפתים עודדו התיישבות אלפי אנשים במקום, כתחנת מעבר לרכבת לעיר טרטוס. בשנים אלו הגיעו לעיר גם אלפי יהודים שהגיעו בעיקר מהעיר נציבין בדרום מזרח טורקיה. קמישלי הפכה בשנים אלו למרכז מסחרי וצומת דרכים חשוב בין עיראק לטורקיה.

בעיר התקיימו מספר הפגנות של כורדים אשר פוזרו בידי הצבא באלימות ובירי חי על המפגינים. בשנת 2004 אירעו מהומות בין כורדים לבין תומכי סדאם חוסיין, שהותירו כ-25 הרוגים ו-100 פצועים. הפגנות אלימות נוספות, במסגרתן נהרג מפגין אחד ושלושה נפצעו קשה התקיימו בנובמבר 2007 לאחר החלטת ממשלת טורקיה על כניסת צבאה לעיראק על-מנת להלחם בפעולות הטרור של פעילי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK).

בשנת 2011 נטלו תושבי העיר הכורדים חלק פעיל בגל ההפגנות כנגד הנשיא בשאר אל אסד, במהלכן נהרגו בעיר לפחות 15 מפגינים. [1]

כיום, פועל בעיר נמל תעופה בינלאומי. כמו כן, בעיר ממוקמת שלוחה של אוניברסיטת אל-מאמון.

יהדות קמישלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמישלי התקיימה קהילה יהודית גדולה, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 עמד מספר היהודים בעיר על כ-3,000 נפשות. היהודים התבדלו משאר התושבים וחיו במסגרת יהודית מסורתית. הם בנו לעצמם בתים המחוברים אחד אל השני ויצרו, למעשה, גטו יהודי. לאורך השנים, היה מצב היהודים בעיר טוב והם נהנו מיחס שיוויוני כשאר תושבי העיר. היהודים עבדו הן במשרות ממשלתיות והן במלאכה, רוכלות ומסחר.

לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר על תוכנית החלוקה הורע משמעותית מעמד היהודים בעיר, והם נתפסו בעיני השלטונות והמקומיים כציונים ובוגדים. בתחילה, פוטרו כל היהודים מעבודותיהם במשרדי הממשלה. לאחר מכן החלו פרעות ומקרי שוד רבים כנגד יהודי העיר והוטלו עליה מגבלות ואיסורים רבים, כמו האיסור לבקר בגנים ציבוריים ובתי קולנוע. כמו כן, נשים יהודיות רבות היו נאסרות ומושלכות לבית הכלא ולאחר מכן מובאות לבית הכנסת המקומי שם הוכו לעיני כל. מספר צעירות אף נחטפו ולא נודע מה עלה בגורלן. כל זאת בעידוד ותמיכת השלטונות. הקהילה היהודית של קמישלי שקעה בבעיות כלכליות, וסבלה מרעב ומחלות.

בשנת 1963 ירד מספר היהודים בעיר ל-800 נפשות לאחר שרוב יהודי העיר בחרו לעלות לישראל, ולאחר מלחמת ששת הימים נשארו בה 150 איש בלבד. כיום נשארה בקמישלי קהילה יהודית קטנה, שנאסר עליה מגע עם גורמים חיצוניים וכל יום מוטל עליה עוצר עם השקיעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קמישלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 15 הרוגים במהומות בעיר קמישלי הכורדית בסוריה http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/73987